תביעה לביטול צו קיום צוואה.
-
התובעים הם אחֵי המנוח שהלך לעולמו ביום xx.xx.2018 בלא שהותיר אחריו צאצאים.
-
הנתבעת היא אחות המנוח ואחות התובעים.
-
לצדדים אחות נוספת גב' א.ג. ת"ז --------, אשר הגישה תביעתה יחד עם התובעים, אך בהמשך הודיעה כי היא מוותרת על תביעתה ומבקשת דחייתה.
-
ביום 13.8.2018 ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה צו קיום לצוואת המנוח שנערכה בפני הנוטריון עו"ד אל-טואפשי ביום 28.12.2017 (להלן: "הצוואה"). על פי הוראות הצוואה, הנתבעת יורשת בלעדית את כל עִזבון המנוח.
-
ביום 14.09.2018 ניתן בבית הדין הכנסייתי של העדה האורתודוקסית, צו ירושה אחר עִזבון המנוח אשר מחלק את עִזבון המנוח בחלקים שווים לכל אחד מאחיי המנוח ולנתבעת (1/4 כל אחד). בהמשך, ולאחר שהנתבעת טענה כי לא נתנה הסכמתה לסמכות בית הדין הכנסייתי, צו הירושה בוטל על ידי בית הדין הכנסייתי.
-
התובעים הגישו תביעה מתוקנת לביטול צו קיום הצוואה. נטען מטעמם כי הצוואה שניתן צו לקיומה מזויפת; חתימת המנוח על גבי הצוואה אינה חתימתו; המנוח חתם בשפה לועזית והחתימה בצוואה בעברית; בידי התובעים חוות דעת שקבעה כי "לאחר השוואה בין החתימות מצאה כי ישנה שונות מובהקת באופי התנועה, בצורת הכתב, בפריסה, בפרופורציות, ביחס לקו הבסיס ועוד..." המנוח הצהיר לאורך השנים כי הוא מסרב לערוך צוואה והתנהגות הנתבעת לאחר הפטירה לא רמזה על קיומה של צוואה וכי ההיפך הוא הנכון. התובעים טענו כי נודע להם אודות קיומה של הצוואה ואודות הצו שניתן לקיימה רק לאחר שפנו לרשום את הזכויות בלשכת רישום המקרקעין על בסיס צו הירושה על פי דין (שבהמשך, כאמור, בוטל).
-
ב"כ היועמ"ש הודיע כי צו קיום הצוואה ניתן כדין, ואין בכוונתו להתערב בהליך הואיל וכל הצדדים בגירים וכשירים.
-
בתגובת הנתבעת לתובענה המתוקנת, הנתבעת הכחישה את הטענה כי הצוואה מזויפת. נטען כי לתובענה לא צורף תצהיר לאימות העובדות המפורטות בה וכי התובענה המתוקנת היא שינוי גרסה קיצוני מהגרסה בתביעה המקורית. נטען כי על פי הגרסה המקורית נטען כי המנוח לא חתם בעברית ולאחר שהוגשו מסמכים המעידים אחרת, התובעים שינו גרסתם לזיוף ולא רק לטענה כי המנוח לא חתם בעברית. עוד נטען כי המנוח, שהתגורר בחו"ל, חתם בעברית על מסמכים בעברית ובאנגלית על מסמכים באנגלית. להוכחת טענתה צרפה הנתבעת מסמכים שונים שנטען כי הם חתומים על ידי המנוח ותצהיר הנוטריון שערך את הצוואה.
-
הצוואה מושא הליך זה נושאת 2 חתימות בכתב-יד. על פי החלטתי מיום 07.02.2022, רשאי היה כל אחד מהצדדים להגיש חוות-דעת מומחה לכתב-יד.
התובעים הגישו חוות דעת של המומחית גב' חוה קורן מיום 26.02.2022 שמסקנתה "מצאתי שונות מובהקת בין המאפיינים השונים שבין חתימות המחלוקת לבין חתימות ההשוואה. נראה לי, למיטב שיקול דעתי המקצועי, כי חתימת המחלוקת לא נחתמו על ידי המנוח ח.ד. וכי מדובר בניסיון זיוף".
הנתבעים הגישו חוות דעת של המומחית גב' שרון טסלר מיום 12.04.2022 שמסקנתה "קרוב לוודאי שקיימת זהות בין חתימות המחלוקת ובין חתימות ההשוואה כך שניתן לומר שהמנוח ח.ד.קרוב לוודאי חתם את חתימותיו על הצוואה". בטבלת הדירוג שצורפה שם, צוין כי מדובר במסקנה במדרג "2" מתוך 0-4 מִדרגים שנכללים במצב בו קיימת זהות.
-
בדיון שנקבע נחקרו 2 המומחיות, הנוטריון שערך את הצוואה והנתבעת.
דיון והכרעה:
-
בראש חלק זה, אציין כי הנתבעת לא הכחישה את טענת התובעים כי לא היה ידוע להם אודות צו קיום הצוואה קודם וסמוך להגשת התובענה – כך שהתקיימו תנאי סעיף 72 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ובדין התביעה הועברה לבית המשפט לענייני משפחה.
-
לגוף המחלוקת; אמנם הנטל להוכיח זיוף הוא כבד, אך מצאתי כי התובעים עמדו בנטל זה.
-
כבר למקרא מסקנות חוות הדעת שהוגשו, עולה כי גם לפי חוות דעת המומחית מטעם הנתבעים, הסבירוּת כי החתימות על גבי הצוואה הן חתימות המנוח אינה ברף גבוה של סולם הסבירות.
-
לא זו אף זו, אלא שכעולה מחוות דעתה ומחקירתה, המומחית מטעם הנתבעים אישרה כי את עיקר מסקנתה ביססה על חתימות השוואה של המנוח שנחתמו בשפה האנגלית – חרף כי היו מונחות בפניה חתימות השוואה גם בעברית, אותן חתימות עליהן ביססה המומחית מטעם התובעים את חוות דעתה.
מומחית הנתבעים הסבירה כי לדעתה ניתן לערוך השוואה "באלמנטים מסוימים" – ראו עמוד 15 שורה 16, וזאת כאשר ההיגיון מחייב כי מקום בו יש חתימות באותה שפה – ראשית תיעשה בדיקה של החתימות עצמן לפי "אלמנטים שונים". ראו בהקשר זה עמוד 16 שורות 1-38. שיטה זו של ההשוואה שערכה המומחית מחלישה את מסקנת חוות הדעת.
גם הישענות המומחית מטעם הנתבעים על טענה כי המנוח היה פצוע בידו – כאשר לא הונחה ולוּ ראשית ראיה לכך, לא בפני בית המשפט ולא בפני המומחית, אודות פגיעה בידו של המנוח, מחלישה את מסקנת חוות הדעת. ראו עמוד 17 שורות 6-16). על אחת כמה וכמה מקום עת, מתוך שלוש חתימות השוואה בשפה העברית, שתי חתימות השוואה הן חתימות מקור לעומת חתימות ההשוואה עליהן הסתמכה המומחית שהיו בשפה האנגלית ובהעתק צילומי.
לאמור יש להוסיף כי בחוות הדעת צוינו דברים נוספים שפגמו במסקנתהּ – למשל תיאור ההכשרה של המומחית (עמוד 12 שורות 31-38, עמוד 13 שורות 7-20), בדיקה מיקרוסקופית של העתק צילומי (עמוד 17 שורות 30-39) ועוד.
-
מנגד, המומחית מטעם התובעים הסתמכה בחווה"ד על 3 חתימות השוואה בשפה העברית והצביעה על השוֹנוּת ביניהן ובין החתימות על גבי הצוואה. בהקשר זה יוּער כי גם בעין לא מקצועית ניכר הבדל מהותי בין חתימות הצוואה ובין חתימות ההשוואה שבשפה העברית.
לא נעלם מעיני כי מומחית התובעים, בעדותה בעמוד 5 שורות 2-5 אישרה, כי אם היו מונחות בפניה גם חתימות השוואה בשפה באנגלית וחתימות הרפרפת (שרבוט) שהיו בפני מומחית הנתבעים, הרי ש-"טווח וריאציה" היה מתרחב; אלא שבד בבד הסבירה מומחית התובעים כי דווקא הרחבת טווח הווריאציה נוכח חתימות רפרפת (שרבוט) מחזק את מסקנתה. ראו עמוד 5 שורות החל משורה 1 ובפרט, שורות 31-38 וגם בעמוד 6 שורות 1-7 ובפרט עמוד 6 שורות 27-29: "...בהמשך למה שאמרתי קודם אתה שואל האם אפשר להכליל את חתימות המחלוקת בתוך טווח הווריאציה שהתרחב לאחר שהגיעו לידינו חתימות מהטפסים של בנק לאומי, ואני אומרת לא ולא". עוד העידה בעמוד 7 שורות 1-15, כי בחתימות המחלוקת חסרים מאפיינים שאמורים היו לחזור בעקביות, גם אם חתימה משתנה – ואלו לא נמצאו.
-
על כן אני מבכרת את מסקנת חוות דעת המומחית מטעם התובעים לפיה "...חתימת המחלוקת לא נחתמו על ידי המנוח ח.ד. וכי מדובר בניסיון זיוף".
-
לאמור יש להוסיף כי לא נתתי אמון בעדות הנוטריון שערך את הצוואה.
מעדותו עלו קשיים ואי-בהירות, שיש בהם להשליך על מהימנות הצוואה.
כך למשל, הנוטריון לא שמר מקור האישור והצוואה במשרדו – בניגוד להוראות תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977, ותקנה 22 בפרט. הנוטריון העיד כי הוא נוהג לעשות כן, היְינו הוא מודע לחובתו זו, אלא שבמקרה דנן לא עשה כן. הנוטריון לא ידע להסביר מדוע לא עשה כן והעיד כי מדובר בטעות. עדותו בעניין זה הייתה מתחמקת ולא סדורה. ראו עמודים 20-22 לעדותו ובפרט עמוד 20 שורות 5-9, שורות 21 שורות 1-31.
הנוטריון טען כי הוא נוהג להשאיר במשרדו העתק מהצוואה ללא הסרט האדום והחותם – ואליו מצרף את אישור הנוטריון. אלא שהצילום שהציג הנוטריון בחקירתו ושהביא עמו לעדותו היה העתק צילומי של הצוואה עם הסרט והחותם. ראו עמוד 21 שורות 1-10. ולאחר מכן, העיד גרסה אחרת, ראו עמוד 21 שורות 22-25. נוסף על כך לא ערך הנוטריון הפרדה כנדרש על פי דין בין רישום התִקבול בגין הפעולה הנוטריונית ובין התִקבול בגין פעולה משפטית נוספת.
גם עדות הנתבעת בנוגע לשאלה האם המנוח מסר בידהּ את הצוואה המקורית או הנוטריון וכיצד יצרה קשר עם הנוטריון לאחר פטירת המנוח הייתה לא סדורה והיו בה סתירות. למשל במַקום אחד העידה הנתבעת כי המנוח מסר בידהּ את צוואתו אך בהמשך העידה כי הנוטריון מסר בידהּ את צוואת המנוח ולאחר מכן שבה והעידה כי המנוח הוא שמסר בידה את הצוואה. ראו עמוד 31 החל משורה 25 בעדותה. בהמשך העידה ואישרה כי לא מסרה למומחית מטעמה צוואה מקורית לבדיקה, חרף כי לטענתה צוואה שכזו בידה.
טענת הנתבעת בסיכומיה שהצוואה המקורית מצויה אצל הרשם לענייני ירושה, וקבלתהּ הייתה אורכת זמן, סותרת את טענתה בחקירתה כי בביתה קיימת עוד צוואה מקורית (נוסף על זו שהוגשה לקיום) וגם אינה הגיונית; בידי הצדדים היה די והותר זמן לקבל את הצוואה המקורית לבדיקה ולא הונחה בפני בית המשפט בקשה בעניין זה. יש להוסיף כי בעת שעתרה הנתבעת לביטול צו הירושה מחמת אי הסכמתה לסמכות, היא הסתירה את טענתה שבידהּ צוואה.
עוד ראו כי הנוטריון העיד כי ערך 3 מסמכי מקור ואילו הנתבעת העידה כי למנוח היו 3 מסמכי מקור, אחד מסר לה ואחד נשאר אצלו.
-
על כן אני מקבלת את התובענה לביטול צו קיום הצוואה – ומורה על ביטולו.
הואיל ובסיכומי הנתבעים צוין כי המנוח הותיר אחריו צוואה שניתן צו לקיומה בארה"ב, הרי שאני מחייבת את הצדדים, אם תוגש בקשה בעניין עִזבון המנוח, להודיע על כך בכל הליך, ולהודיע לרשם לענייני ירושה על קיומה, לאלתר.
-
הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט סך 2,500 ₪, את שכר המומחית מטעמם לפי אסמכתא כדין שתוצג, ושכר טִרחת עו"ד סך 14,000 ₪.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור ההליך.
ניתן היום, כ"ז אב תשפ"ג, 14 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.