פס"ד בתביעה להפחתת מזונות שהוגשה בחוסר תום לב מוחלט

האם יש להורות על הפחתת חיובו של התובע במזונות ילדים, שנקבעו בהסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין?

א' – העובדות הצריכות לעניין:

1. הצדדים (להלן גם: האיש, האשה – בהתאמה) הם בני זוג לשעבר, הורים לשני ילדים בני כ 13 שנים ו-8.5 שנים. ביום 24.4.2018 נחתם בין הצדדים הסכם גירושין, שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ע"י בית הדין הרבני האזורי בתל אביב (להלן: ההסכם, פסק הדין – בהתאמה).

    

2. לעניין חיוב המזונות השוטף, הוסכם כי: "האב ישלם עבור מזונותיהם של הקטינים/הילדים סך כולל של 8,500 ₪ לחודש (4,250 ₪ לכל קטין)... מובהר בזאת כי דמי המזונות הנ"ל הינם "גלובליים" וישולמו לאם בכל ואלה נקבעו בין היתר בהתחשב בכלל הסכמותיהם של הצדדים בקשר לגירושין, על כל המשתמע מכך" (ר' סעיף 7.1. להסכם; הדגשה לא במקור).

    

3. עוד נקבע בהסכם כי האיש יהיה הבעלים הבלעדי של חברת ... (להלן: החברה), וכי כל צד יישאר עם זכויותיו הפנסיונית, פיקדונות, חסכונות, קופ"ג וכו' (ר' בסעיפים 9-10 להסכם) וכן, בין היתר: "בכפוף לסידור הגט בפועל ולשאר התחייבויות הבעל בהסכם זה מוותרת האשה על כתובתה..." (ר' סעיף 15 להסכם).

    

   עוד ובנוסף סוכם כי לא תוגש כל תביעה "מכל מין וסוג שהוא לכל ערכאה בקשר לקבוע בהסכם זה..." (ר' סעיף 1.3 להסכם), ובפרט: "... לא תוגש על ידי [מי] מהם כל תביעה להגדלה או להפחתת דמי המזונות הקבועים בהסכם זה, וכי לא תהיה...[ב]הרעה במצבו הכלכלי של מי מהצדדים כדי להוות עילה להגדלת או הקטנת דמי המזונות, וכן לא יהיה בדברים האמורים שינוי ו/או שינוי נסיבות מהותי ו/או או דבר לא צפוי כדי להביא להגדלה או להקטנת דמי המזונות, על המשתמע מכך" (ר' סעיף 7.8 להסכם).

    

4. הצדדים נשמעו בפני ולאחר שהוגשו סיכומים, בשלה העת ליתן פסק דין זה.

    

    

   ב' – טענות הצדדים:

    

5. להלן עיקר טענות האיש:

   • דמי המזונות נקבעו באופן שרירותי וללא בחינה, שעה שהכנסתו הגבוהה של האיש באותה העת אפשרה תשלום בסדר גודל שכזה.

   • הכנסתו של האיש ירדה בחדות "עד כדי אובדן מוחלט של השתכרות וצבירת חובות נכון להיום" (ר' סעיף 3 לכתב התביעה). מצבו הכלכלי של האיש כה קשה עד שנאלץ לפנות את הדירה בה התגוררו ולעבור למגורים זמניים בדירת הורי רעייתו (ר' סעיף 23 לכתב התביעה).

   • האיש נישא בשנית ונולדה לו ילדה נוספת, מה גם שרעייתו איננו עובדת.

   • לאיש חובות שבגינם אין הוא יכול להקים כל מיזם עסקי ולכן נאלץ לעבוד כשליח (ר' סעיף 27.6 לכתב התביעה). במהלך בירור התובענה הצהיר האיש על שכר של 10,000 ₪ לחודש.

   • באשר לחברה – הצלחתה לא האריכה ימים. מגפת הקורונה פגעה קשות בביצועי החברה וביחד עם הגבלות עסקיות שהיו על האיש, "הובילו בסופו של דבר לקריסת פעילותה של החברה ולאובדן מטה לחמו של התובע" (ר' סעיף 11 לכתב התביעה).

   • עוד נטען כי מצבה הכלכלי של האשה השתפר.

      

6. להלן עיקר טענות האשה:

    

   • התביעה הוגשה בחוסר תום לב, כאשר האיש אינו משלם את דמי המזונות הפסוקים, מגיש תביעות סרק "תוך שהוא מכמין מידע פיננסי מהותי מבית המשפט..." (ר' סעיף 2 לכתב ההגנה).

   • דמי המזונות נקבעו בהסכמה ותוך ויתורים כלכליים רבים מצידה של האשה, לרבות ויתור על חלקה בחברה. דמי המזונות נקבעו בסכום גלובלי לאחר הליך גישור בפני עו"ד "והם כוללים בתוכם גם את ההסדר הרכושי בין הצדדים..." (ר' סעיף 16.1 לכתב ההגנה). המדובר בהוראות בהסכם השלובות זו בזו ולא ניתן להפרידן.

   • האיש לא הראה כל שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת מזונות, וההיפך הוא הנכון לאחר שהסדרי השהייה שנקבעו בהסכם אינם מקוימים על ידי האיש.

   • האיש מכזב והוא מתגורר בדירת 5 חדרים ברמת-אביב בשכירות של 13,000 ₪ לחודש. עוד בניגוד להצהרותיו, רעייתו עובדת כמפיקה שותפה בסרט שיצא לאקרנים לא מזמן.

   • הכנסותיו של האיש לא פחתו, אלא שהוא פעל כדי להפחיתם לצורך התביעה "ובין היתר אף העביר ללא תמורה את מניותיו בחברה" (ר' סעיף 16.2 לכתב ההגנה).

   • יתר טענותיו אינן ממין העניין ואין בהן כדי להעניק לו סעד.

      

      

      

     ג' – דיון:

      

7. כבר בראשית פרק זה אבקש לומר בקול ברור וצלול כי הילוכו הפגום של האיש במסגרת ההליך שבפני חשף את הקלות הבלתי נסבלת שבה מתיר לעצמו בעל דין לכזב במצח נחושה לכל אורכו ורוחבו של ההליך. כפי שאראה להלן, חלק מטענותיו של האיש נמצא חסר שחר, חלק נמצא מנותק מהמציאות, חלק נמצא שקרי בעליל, וחלקים נרחבים עונים על כל הנ"ל.

    

8. התחקות מלאה ומקיפה אחר כלל כזביו של האיש הייתה מביאה פסק דין זה להיקף חריג, ולא מצאתי בכך כל צורך. מאחר ופטור ללא כלום, לא ניתן, בחרתי להתמקד בכזביו העיקריים בלבד של האיש שמתוכם קורסת תביעתו מן המסד ועד הטפחות.

    

   ג.1. – הדין החל:

    

9. על פי הדין החל בתביעה להפחתת דמי מזונות –

    

   • בית המשפט רשאי לשנות את אשר נקבע בהסכם, בוויתור ובפסק דין, אם ראה לעשות כן על סמך נסיבות שהשתנו לאחר ההסכם, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית (ר' ע"א 177/81 גלעדי נ' גלעדי, פ"ד לו(3) 179, 185 (1982); ע"א 381/86 אבין נ' אבין (פורסם בנבו, 31.12.1986));

   • כאשר נקבע סכום המזונות בהסכם גירושין, אשר אושר וניתן לו תוקף של פסק דין, על בית המשפט להקפיד הקפדה יתרה עם המבקש את שינוי דמי המזונות, ולייחס ערך מוסף לעובדה שהמדובר הוא בהסכם שנכרת בין הצדדים, אשר במהותו הינו הסכם פשרה (ר' ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח(1) 767 (1984); ע"א 5651/91 לב-רן נ' לב-רן (פורסם בנבו, 29.6.93); ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין, (פורסם בנבו, 13.6.94));

   • הנטל להוכחת שינוי נסיבות מהותי אף גדול יותר שעה שעסקינן במזונות שנקבעו בהסכם, וביתר שאת כאשר המזונות נקבעו בהסכם גירושין הכולל מארג של איזונים עדינים אשר עליו הסתמכו הצדדים (בג"צ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (פורסם בנבו, 7.2.13)) וכדברי כב' השופט י' עמית: "קשה לבודד את עניינם של הקטינים, ובעיקר את נושא מזונות הקטינים, מכלל הנושאים הרכושיים והממוניים שבהסכם הגירושין. הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה, שמזונות הילדים הוא אחד החוטים המרכזיים בו. אם פרמת חוט זה, נמצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם" (סעיף 17 לפסק הדין).

      

10. מן הכלל אל הפרט; האיש טוען לשלושה שינויים עיקריים המצדיקים, לטענתו, את הפחתת דמי המזונות: ירידה דרמטית בהכנסותיו; הולדת ילדה נוספת ושיפור במצבה הכלכלי של האשה.

     

11. להלן אדון בטענות האיש כסדרן.

     

    ג.2. – מצבו הכלכלי של האיש:

     

12. באופן מפליא, או שלא, נמנע האיש מלהצהיר בדבר מצבו הכלכלי, לרבות הכנסותיו המדויקות, במועד מתן פסק הדין. מאחר ודיון בטענה לשינוי נסיבות מהותי בשכרו של התובע מחייב בחינה בשתי נקודות זמן – במועד פסק הדין ובמועד הגשת התביעה – הרי שללא הוכחת השכר במועד פסק הדין ו/או במועד הגשת התביעה, אין לבית המשפט כל יכולת לקבוע כי חל שינוי נסיבות מהותי ברכיב זה. הלכה למעשה, דיוננו ברכיב זה של כתב התביעה אמור להסתיים בנקודה זו, ויחד עם זאת, על מנת להראות דרך הילוכו הפגום של האיש אוסיף לבחון את טענותיו אל מול העובדות שהוכחו.

     

13. בכתב תביעתו, אשר נתמך בתצהירו מיום 19.5.22 הצהיר האיש כי הוא מתגורר בדירת אמה של רעייתו וזאת לנוכח מצבו הכלכלי הקשה ובמילותיו: "התובע ובני משפחתו נאלצים להתגורר כיום ביחד עם אמה של אשתו... דירה קטנה משמעותית מהדירה הקודמת... עד שיתאפשר להם לשכור דירת מגורים נפרדת" (ר' סעיף 27.4 לכתב התביעה). נזכיר כי בכתב הגנתה טענה האשה כי האיש מכזב וכי הוא מתגורר בדירה ברמת אביב בשכר דירה של 13,000 ₪ לחודש.

     

14. בדיון שהתקיים בפניי ביום 27.10.22, נשאל ב"כ הקודם של האיש ממתי זה מתגורר בדירה שברמת אביב ותשובתו היתה: "בסמוך להגשת התביעה" (ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 32-36). ביקשתי לחדד את העניין והוספתי לשאול, או אז השיב ב"כ הקודם של התובע: "בעת שחתם על התצהיר [19.05.2022 – י.ש.] התגורר בבית אמא של רעייתו". באותו שלב נשאל האיש בעניין זה, מבלי שהוזהר והשיב לשאלה האם בעת שחתם על התצהיר היה חתום על הסכם שכירות, הוא ענה: "לפי מה שאני זוכר, לא" (עמ' 3 ש' 8-14).

     

15. בין לבין, טענה ב"כ הקודמת של האשה כי כבר באפריל 2022 האיש ורעייתו החלו להתגורר בדירה ברמת אביב והוסיפה: "בהוצל"פ יש את אותה התחמקות, בדיוק ובכל ערכאה שהוא נמצא הוא מתאים את הטענות המשפטיות" (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 25-26). בהמשך לדברים אמרה ב"כ הקודמת של האשה בפה מלא כי הצהרתו של האיש שקרית (שם, ש' 32).

     

16. בשים לב לדברים שנכתבו ולכך שנטען על ידי ב"כ הקודמת של האשה כי אוחזת בידה דו"ח חקירה, בחרתי להזהיר את האיש ולשמוע את עדותו בפניי בשאלה זו. האיש נשאל: "ממתי אתה מתגורר בדירה השכורה ברמת אביב?" והשיב: "מאפריל 2022" (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 27-33).

     

     

17. להשלמת התמונה בעניין זה אציין כי לאחר מתן עדותו זו של האיש, מצאתי למחוק את תביעתו שכן, להבנתי, היא הושתתה על שקר. ערעור שהגיש האיש התקבל בהסכמה ונקבע כי התובענה תוסיף להתברר בפני מהמקום בו הופסקה.

     

18. בתצהיר עדותו הראשית מיום 15.2.2024, הצהיר האיש כי הוא מובטל וללא עבודה. בתצהירה של האשה, הוצהר ההיפך הגמור מכך, לאמור:

     

    "69. בינואר 2024 שכרתי את שרותיו של משרד חקירות ונוכחתי שהתובע מגיע מידי יום למשך ימים שלמים, לבניין משרדים ברחוב... הרצליה פיתוח...

    70. התובע אף תועד עובד במשרדו מספר פעמים. בדו"ח החקירה עולה שהתובע התנהל בחשדנות וניסה להעלים עקבותיו במתכוון.

    71. בתאריך 5.3.2024 לאחר שהתובע הבין ש"עלו על עקבותיו", מיהר להודיע לבית המשפט שהתחיל לעבוד, למרות שנצפה פוקד את מקום עבודתו כבר מינואר 2024. יודגש, כתובת עבודתו לא השתנתה מאז המעקב הקודם שנערך ביוני 2022. דו"חות של חוקר פרטי הכוללים תיעוד עם תמונות וסרטונים דו"חות חוקר ותצהיר מצ"ב כנספח 13.

    72. יש לציין שהזלזול של התובע בי ובמערכת המשפט כה גבוהה עד שלא הסתיר את עצם עבודתו מילדיו ובננו המשותף אמר לי שהתובע לקח אותו למשרד ברחוב ... והתרברב בפניו שהוא הבוס בחברה".

     

19. האשה צירפה את דו"ח החקירה, בו נרשם:

     

    "2. תקציר חקירות שטח ומעקבים

    • במהלך חודשים ינואר – פברואר 2024 ערכנו חקירה מקיפה מעקבים ותצפיות אחד הנדון [האיש].

    • מענו אותר ברחוב .... בשכונת רמת אביב, דירה ...

    • נוכחנו כי הנ"ל מתנייד לסירוגין באמצעות אופניים חשמליים שברשותו וכן ברכבו מסוג אאודי 7Q מ.ר. ... בצבע לבן, ואשתו נוהגת ברכב... בצבע ...

    • ערכנו חקירות ומעקבים אחר הנדון במספר הזדמנויות מידי שבוע בשעות הבוקר עד הצהריים.

    • בגיבוש הנתונים נוכחנו כי הנ"ל עובד בקביעות בימים שני עד שישי (כולל) בבניין המשרדים שברחוב ...

    • מדובר בשני בניני משרדים מחוברים עם חניון משותף.

    • במעקבים סמויים שערכנו תועד [האיש] מגיע למתחם המשרדים הנ"ל.

       

    • בחקירה סמויה אותר המשרד בו הוא עובד.

    • נמצא כי מדובר במשרד במתחם... שבקומה השלישית בבניין שברחוב ....

    • [האיש] תועד עובד במשרד הראשון במתחם כשהוא נכנס למשרד דרך דלת צהובה שבכניסה למשרד 1.

    • הנ"ל יושב בסמוך לשולחן עבודה ומפעיל מחשב עם שני צגים.

    • יחד עם [האיש] נראה עוד עובד.

    • דלת המשרד הצהובה בד"כ נעולה. אין עליה ילוט עם שם החברה וגם בקומה אין שילוט.

    • ניסינו להיכנס למשרד מספר פעמים, אך כשהיקשנו על הדלת, לא ענו ולא פתחו – גם כשהיו אנשים בפנים, למעט פעם אחת, שהבחור שנראה יושב בסמוך לשולחן עם [האיש], פתח לנו את הדלת, אך פתח רק קצת והחזיק את הדלת חצי סגורה, בכדי להסתיר את הנעה בפנים.

    • באחת הפעמים כשהדלת הייתה פתוחה, הופתע [האיש] ונראה לחוץ, לראות את החוקרת בפתח הדלת. [האיש] תועד יושב במשרדו מול מחשב. החוקרת שאלה אותו באם זה המשרד של הרואה חשבון. הוא ענה שלא והיא יצאה לכיוון לובי המעלית. [האיש] מיהר והלך בעקבותיה ואמר לה: "הייתי עוזר אבל אני לא מכיר, אני באתי לפה לראיון עבודה".

    • [האיש] נהג לצאת לעשן במדרגות הבניין וכשהיה יוצא דרך דלת הקומה למדרגות חיצוניות של הבניין לעשן, היה דואג לנעול אחריו את דלת הקומה.

    • מציין כי [האיש] ניסה להסתיר את דבר עבודתו במקום התנהל בחשדנות ורגישות רבה במפגשים עמו במהלך עבודתו".

       

20. החוקר הפרטי נחקר ארוכות על ידי ב"כ האיש ומאומה מהאמור לעיל לא נסתר. מעבר לכך, אף חקירתו הנגדית של האיש הוכיחה כי הוא ממשיך לעבוד במקום עבודתו הקודם וכי הצהרותיו כי חדל לעבוד שם, הן הצהרות שקריות. האיש נשאל והשיב:

     

    "ש:...אני רק רוצה להבין אם יש פה צירוף מקרים, אתה סיימת לעבוד בחברה בחודש אוקטובר 2021 והמשרדים שלה נמצאים ב... בהרצליה פיתוח. ובאופן מפתיע אני אומר לך שהחוקר פרטי שהאשה שילמה לו ממיטב כספה ראה אותך מגיע יום אחרי יום לאותו בניין משרדים גם ביוני 2022, בינואר 2024, בפברואר 2024, ואתה פתאום טוען שב-01/03/2024 התחלת לעבוד בחברה החדשה שנמצאת בדיוק באותו כתובת, מה זה מקריות?

     

     

    ת:בוא נדייק את השאלה שלך, זה לא בדיוק אותה כתובת, המתחם של ... מחולק לכמה בניינים אוקי? החברה בכלל הייתה בכלל בבניין אחר, ואיפה שאני נמצא היום זה בכלל בניין אחר נתחיל בזה. גם יש להם כתובות שונות אגב זה... זה..., יש להם חניון משותף אגב זה כן, אבל לא מדובר בדיוק באותה הכתובת, ולא, זה לא" (עמ' 41, ש' 28 ואילך).

     

21. החוקר התייחס לעניין הימצאותו של האיש במשרד והשיב:

     

    "החוקר:... ניסינו למצוא את המשרד הרלוונטי שבו הוא עובד עברנו דלת, דלת, ראינו אותו, ואני יכול להראות לך פה את הסרטון איך הוא יושב.

    עו"ד סידי: לא, אל תראה לי.

    עו"ד אביב למה? אולי תראה את הסרטון יקל עלייך.

    עו"ד סידי: אל תראה לי.

    ...

    החוקר:שני משרדים, שולחן... במהלך, בזמן בסביבת העבודה, בזמן עבודה נוכח לבד, במשרד שמה, בהמשך יוצא יושב בחדר המדרגות, מעשן, חוזר למשרד, מעשן שוב.

    עו"ד סידי:אין לי מחלוקת איתך הוא שם" (עמ' 93, ש' 9 ואילך).

     

22. האיש נשאל על חוסר ההיגיון שבהצהרותיו באשר לתחילת 'עבודתו החדשה' והשיב:

     

    "ש:... ב-22/02/2024 אתה חתמת על הסכם ההעסקה בחברה החדשה שצירפת את זה לתיק בית המשפט בתחילת מרץ אם אני לא טועה בהודעה שלך. ואני שואל אותך האם יום למחרת ב-23/02 אתה היית בריאיון עבודה בחברה אחרת באותו בניין?

    ת:אוקי, הבנתי על מה אתה מדבר, שאני הייתי שמה אוקי? אתה אומר שחתמתי על ההסכם העסקה ב-22, אתה יכול להראות לי את זה רגע?

    ש:את ההסכם ההעסקה שאתה צירפת?

    ת:כן, תראה לי אותו שיהיה מול העיניים שלי.

    ש:אני מניח שלעו"ד שלך יש אותו הוא מופיע בתיק בית המשפט הודעת את זה במרץ.

    ת:בוא תראה לי את זה, ב-22 זה היה אחרי שהגשנו את התצהירים נכון?

    ...

    ש:נכון, הנה בוא אני אראה לך מצאתי את זה אצלי במחשב בסדר? אתה חוזה עבודה אישי, חברת [חברה אחרת], [האיש] 22 לחודש פברואר שנת 24 אתה מכיר את ההסכם הזה?

    ת:כן.

     

     

    ש:חתמת עליו?

    ת:אני לא רואה את ההסכם אתה מראה לי רק את הכותרת, אבל כן זה ההסכם.

    ש:יופי, ועכשיו אני שואל אותך האם יום למחרת ב-23/02 אתה הופעת לריאיון עבודה בחברה אחרת באותו בניין?

    ת:זה היה חלק, זה חלק מהריאיון עבודה, הראו לי איפה יושבים, זה גם חלק מתהליך קבלת העבודה" (עמ' 43, ש' 23 ואילך).

     

23. יוער כי לדו"ח החוקר צורפו תמונות שצולמו בסתר לפיהן נראה האיש במשרדים, כך טענתו משל לא המשיך לעבוד בחברה, לא רק שלא הוכחה, אלא שהוכח ברמת הסתברות גבוהה ביותר ההיפך מכך.

     

24. לאחר שהוכח באותות ובמופתים כי האיש מוסיף לעבוד בחברה, נחזור לטענתו משל מכר את מניותיו בחברה ליעקב (שם בדוי). האמנם?

     

25. עיון בהסכם שצירף האיש מעלה כי ביום 17.10.21 לכאורה העביר האיש את מלוא מניותיו בחברה ליעקב ללא תמורה, כדלהלן:

    

26. מתוך האמור אנו למדים כי יעקב אמור היה לקחת על שמו את ערבויותיו האישיות של האיש "עד לגובה אחזקותיו בחברה". יעקב נשאל בעניין זה והשיב (שימת לב הקורא כמה פעמים הוא נשאל שאלה אחת פשוטה וכמה פעמים משים עצמו כלא מבין או משיב לחלוטין לא לשאלה):

     

    "ש:הבנתי, אתה יכול להפנות אותי לאסמכתא בתצהיר שלך שאתה שילמת מכיסך הפרטי ולא של החברה לחובות שהאיש היה ערב להם?

    ת:איפה זה? על מה אנחנו מדברים?

    ש:אני שואל אותך, תראה אתם עשיתם הסכם נכון? בשנת 2021 באוקטובר.

    ת:כן.

    ש:שהוא מעביר לך את המניות שלו ללא תמורה ואתה לוקח עליך את כל החובות אוקי?

    ת:נכון.

    ש:עכשיו אתה לקחת עליך את כל החובות מכל מין וסוג שהוא?

    ת:כן.

    ש:כן, עכשיו שאלה שלי אליך, אתה יכול להראות לי אסמכתא בתצהיר שלך שמראה שאתה שילמת את הכסף מהכיס הפרטי שלך, מחשבון בנק שהוא על השם שלך שילמת חובות של החברה?

    ת:קודם כל היה לי כמה הלוואות.

    ש:בתצהיר שלך, אתה יכול להראות לי אסמכתא כזאת?

    ת:אני לא יודע אם יש את זה פה אבל אני עשיתי הלוואות בעלים אישיים שאני עשיתי מהחשבון שלי הפרטי [יעקב].

    ש:כן.

    ת:העברתי לחשבון של החברה זה כמה פעמים העברתי, ומה שהיה בינינו בעצם זה שהיה לנו תקופה טובה, 3.5 שנים כן עשינו כסף, אחרי זה היה לנו שנה וחצי לא טובים. אני אמרתי לאיש תשמע מה שיהיה קדימה אני מוכן לקחת עליי אני לא יודע מה יהיה מה לא יהיה, בסופו של דבר הוא יצא מהחברה.

    ש:מה זה מה שיהיה קדימה? אתה יכול לתת לי דוגמה?

    ת:מה שאם יהיה לנו עבודה קדימה אני לוקח אותה עליי, אם לא יהיה עבודה ויהיה חובות אני גם לוקח את זה עליי.

    ש:מה זה חובות קדימה? אתה יכול לתת לי דוגמה לחובות קדימה?

    ת:היה לנו בתקופה שהיינו ביחד... בתקופה שהיינו ביחד היה לנו בערך 20 עובדים בשיא, עכשיו בשיא היה לנו תקופה טובה עשינו כסף. אחרי זה התחילה התקופה של הקורונה רוב הפרסום שלנו באינטרנט, בפייסבוק, בגוגל, מה שקרה זה שהעלויות של כל הלידים בעצם הרבה אנשים ישבו בבית, כל העלויות של התפעול של העסק שלנו עלו הכול היה יותר יקר ולא הצלחנו לשלם לאנשים. בסופו של דבר הגענו למצב שאנחנו" (עמ' 45, ש' 26 ואילך).

     

27. למרות שלל הזדמנויות לא עלה בידי יעקב להביא ולו ראשית ראיה לאיזה חוב שהפטיר ממנו את האיש. האיש לא הציג כל ראיה ולו ראשית ראיה לאיזה חוב שהיה לו כלפי החברה או כלפי נושים של החברה, כאלו שיעקב לקח על אחריותו. האיש נשאל פעם אחר פעם לעניין זה ולא הייתה לו כל תשובה הגיונית. כך לדוגמה הוא נשאל והשיב:

     

    "ש:... תראה אני אומר לך שאחת הסיבות שנראה לי שההסכם העברת המניות הזאתי ללא תמורה בינך ובין [יעקב] הוא בכלל הסכם פיקטיבי מעבר לעובדה שלא הצגת שום ערבות אישית, לא שלו ולא שלך... הרי לאחר שיצאת מהחברה ולאחר שחתמתם על ההסכם ולאחר שכל המניות עברו אליו אתה העברת את הכספים הבאים לחשבון של החברה מהחשבון האישי שלך. ביום 06/01/2022 העברת סכום של 51,000 שקל, ביום 11/01/2022 העברת סכום של 37,000 שקל, ביום 20/02/2022 העברת סכום של 7,700 וכך ועוד, ועוד, ועוד. איך יכול להיות שבשנת 2022 אתה מעביר כל כך הרבה כסף לחברה? אתה לא עובד, אתה כבר לא שותף בחברה, הוא לקח על עצמו את כל החובות.

     

     

    ת:העתידיים...  חובות, ההיסטוריה של החובות, החובות שהיו לנו זה היה חובות מעל 200,000 שקל, בערך 200,000 שקל ארנונה ועוד חובות של משכורות של עובדים שלא היה לנו מאיפה לשלם, והיינו צריכים להביא מה שנקרא כסף מהבית, זה הסכומים שאתה רואה שם זה על ההיסטוריה של החובות.

    ש:היסטוריה של החובות אתה אומר. ועוד פעם אני רק אחדד את זה, מסמך או אסמכתא לערבות אישית שלך אתה לא יכול להציג לנו נכון?

    ת:אני בטוח שאם אנחנו נדשדש עכשיו בתוך המסמכים של החברה אנחנו נמצא לך את זה" (עמ' 40, ש' 8 ואילך).

     

28. אודה ולא אכחד; לא היה קל לשמוע את עדותו הפתלתלה של האיש, עדות שהותירה בי רושם קשה של אי אמירת אמת, תוך ניסיון לספר סיפורים שלא היו ולא נבראו. העד ביקש לעשות הפרדה מלאכותית בין חובות העבר של החברה לבין חובותיה העתידיים, למרות שהסכם העברת המניות לא מדבר במילה או ברבע מילה על "חובות עתיד".

     

29. ראיה חזקות נוספות להיותו של ההסכם פיקטיבי ניתן למצוא בשני מקומות ברורים בהסכם. כך סעיף 2.2 להסכם קובע כי:

     

    

    וחרף האמור לעיל, לא הציג האיש ולא הציג העד מטעמו (יעקב) ולו ראשית ראיה לאיזה חוב ("בנקים, ו/או ברשויות ו/או ספקים ו/או צדדים ג' ו/או לכל גורם אחר אליו התחייב או ערב המעביר באופן אישי") , לא כל שכן, כזה שהאיש הופטר ממנו.

     

30. בהמשך לשיטה לנסות ולהתל, נקבע בסעיף 5.5 להסכם כי: "הצדדים אינם רשאים להעביר ו/או למכור את מניותיהם בחברה, כולן או חלקן, אלא לצדדים בהסכם זה ובכפוף לזכות סירוב ראשונה של כל צד כמפורט בהסכם השותפים שנחתם בין בעלי המניות בחברה".

     

31. וישאל התם, אם וככל שמלוא אחזקותיו של האיש הועברו ליעקב, תוך הפטרתו של האיש מחובותיו לצדדי ג', ואם כתוצאה מכך הפך יעקב לבעליה היחידים של החברה, ואם האיש איננו מחזיק מניות בחברה – מדוע שיאסר על יעקב להעביר את מניותיו בחברה, אלא לאיש בלבד?! ומדוע שלאיש אשר איננו מחזיק במניות החברה, איננו אורגן בחברה ואין לו כל מעמד בחברה, תהיה זכות סירוב לכל ניסיון של יעקב להעביר או למכור את מניותיו שלו?!

     

     

     

     

32. סיכום ביניים בעניין החברה:

     

    • האיש לא הביא ראיה לשווי החברה במועד פסק הדין. שוויה של חברה נלמד מדו"ח מומחה ולא מאסופה של דוחות כאלה ואחרים. מדובר בעניין שבמומחיות וחובה הייתה על האיש להוכיח את שווי החברה דאז וזאת לא עשה.

    • האיש הצהיר כי מכר את כל אחזקותיו בחברה בתמורה לכך שהופטר מכל חובותיו והתחייבויותיו כלפי צדדים שלישיים. האיש לא הוכיח כי היה לו חוב כלשהו לצד ג' כלשהו.

    • יעקב שרכש לכאורה את מניותיו של האיש לא יכול היה להראות כי נטל על עצמו ולו חוב אחד או התחייבות בודדת תחת האיש.

    • לאחר שהאיש טען שהפסיק לעבוד בחברה, הוא נצפה עובד בה.

    • האיש ניסה לתרץ הימצאותו במשרדי החברה משל בא לראיון עבודה, אולם שכח כי הודיע לבית המשפט כי יום קודם לכן נחתם עמו חוזה העסקה.

    • בכל אותה תקופה בה העיד האיש שלא עבד בחברה, דו"ח חוקר לימד על נוכחות קבועה ורציפה במשרדי החברה.

    • לאחר שלכאורה העביר האיש את מלוא אחזקותיו בחברה, הוא מזרים לחברה כספים מתוך חשבונו האישי.

    • הסכם העברת המניות בחברה מותיר בידי האיש זכות וטו לא לאפשר לבעל המניות להעביר את מניותיו אלא לאיש!

       

33. לצערי הרב, על הדברים להיאמר; האיש ניסה לטוות סיפור שלא היה ולא נברא תוך שזירת חוטי כזב ולא בכישרון רב. ביני לביני, לא רק שהאיש לא הוכיח את מלוא הרכיבים שהיה חייב להוכיח כתנאי מקדים להמשך דיון בתביעתו, אלא מתוך הראיות שהובאו בפני, לרבות מתוך חוסר האמינות הבולט שמצאתי את עדויות האיש ויעקב, הוכח ברמת הסתברות גבוהה ביותר כי האיש עדיין פעיל בחברה ולחלוטין לא התרשמתי כי האיש שינה את מצבו ו/או את תפקידו האמיתי בחברה.

     

34. אשר על כן, אני דוחה מכל וכל את שלל טענותיו של האיש בעניין החברה.

     

35. לעניין הכנסותיו של האיש – בכתב התביעה טען האיש כי מצבה של החברה הביא "לאובדן מטה לחמו של התובע" (ר' סעיף 11 לכתב התביעה). האיש יצר קשר טבורי בין יכולת השתכרותו לבין מצבה של החברה, וזה עתה הוכח כי כל טענותיו של האיש על אודות החברה ומצבה אינן אלא אסופת כזבים.

     

     

     

     

     

36. ביום 25.9.24 - לאחר שהוגשו סיכומים והתיק נקבע למתן פסק דין - הגיש האיש בקשה להתיר לו לצרף ראיה בדמות צו לפתיחת הליכים בגין חדלות פירעון ומינוי נאמן. הבקשה הועברה לתשובת האשה, אשר טענה כי אין לקבל את המסמך וכי למעשה, כך לדבריה, אין משקל רב או כלשהו למסמך ובלשונה:

     

    

     

37. בבואי ליתן החלטה בבקשה, הבחנתי כי הוגשה בקשה מטעם האשה לצירוף ראיה בדמות החלטת בית המשפט מיום 13.10.24 בתיק החדל"פ (בקשה 29). במסגרת הבקשה, הובאה טבלת חובותיו הנטענים של האיש.

     

38. האשה טענה כי האיש מנסה להוליך שולל את בית המשפט ואינו דובר אמת באשר למצבת חובותיו. עיון באותה טבלה מראה כי, לכאורה, הצהיר האיש כי סך חובותיו כ 608,000 ₪ שמתוכם חוב לאביו בסך של 380,000 ₪, חוב מזונות כ 161,000 ₪ וחובות אחרים בסך כולל של כ 67,000 ₪.

     

39. עיון בתצהיר עדותו הראשית של האיש ובטופס הרצאת הפרטים שהגיש בחודש פברואר 2024 מעלה כי הוא הצהיר על כלל החובות הבאים:

     

    

     

    כלומר, סך חובות מלבד מזונות – 62,000 ₪. חוב לאביו – לא קיים.

     

40. מתוך האמור עולה כי, לכאורה, בתוך כשמונה חודשים, חל שינוי במצבת חובותיו כדלהלן:

     

    הנושהחוב בפברואר 2024חוב באוקטובר 2024 הגידול

    המשיבה130,000 ₪ 161,000 ₪ 31,000 ₪

    אביו0 ₪380,000 ₪ 380,000 ₪

    אחרים62,000 ₪67,000 ₪ 5,000 ₪

     

41. כיוון שכך, התבקש האיש לפרט בתצהיר: ממה נובע החוב לאביו? באיזה תאריך קיבל את הכספים, ככל שקיבל? באיזה אופן הועברו אליו הכספים, ככל שהועברו (לפרט: חשבון בנק וכו' וכן לצרף אסמכתאות)? כל פרט נוסף להבהרת התמונה בצירוף אסמכתאות.

     

42. האיש הגיש תצהיר ממנו עולה כי, לדבריו, אביו משלם עבורו את תשלומי שכר הדירה וכן: "מביא לי כספי מזומן באמצעותם אני מכלכל את ההוצאות שלי ושל ילדיי, ובזכות אימה של אשתי אשר גם היא עוזרת לנו בקניות מזון ובקניית ביגוד עבור הילדים. הכספים שמעביר לי אבי הנם רובם כספי מזומן, כספים שמשך אבי בזמנו מחשבון הבנק שלו ואותם הוא שומר בביתו. מידי חודש אני מבקש מאבי כספים ואבי מביא לי את הסכום שאני מבקש בגלל שהוא מודע למצוקה הכלכלית בה אני נתון" (ר' סעיפים 2-4 לתצהירו מיום 4.11.24).

     

43. ניכר כי ככל שההליך התקדם, כך שבר האיש את שיאי האבסורד של עצמו, כאשר כל עדות שהוא מביא כמוה כניסיון של אדם לחלץ עצמו מבוץ טובעני באמצעות עוד תזוזה ועוד אחת.

     

44. ראשית, ישאל התם, כיצד ייתכן שחוב של לא פחות מ 380,000 ₪ נולד וצומח במשך כעשרה חודשים בלבד ואם האיש היה זקוק ל 38,000 ₪ לחודש, לא כולל סיועה של חמותו "בקניית מזון וביגוד עבור הילדים" על מה הוא מלין שמשלם 8,500 ₪ למזונות שני ילדיו?!

     

45. שנית, אביו של האיש נשאל בעניין זה והשיב:

     

    "ש: ... אתה טוען בתצהיר שלך שרק בשנתיים האחרונות מאז שהחברה קרסה אתה עוזר לאיש, ואני אומר לך שאנחנו רואים סכומים לא מבוטלים בכלל הרבה לפני זה שאתה מעביר לאיש, לדוגמה בשנת 2019.

    ת:תשמע האיש הוא הבן שלי.

    ש:כן.

    ת:ואני כמו כל אחד אחר מהילדים שלי, יש לי כסף אני נותן להם כסף.

    ש: יש לך כסף אתה נותן.

    ת:נתתי לו פה 10, פה 20, נתתי לא רק לאיש לכל הילדים האחרים שלי.

    ש:לכל הילדים האחרים הבאת.

    ת:כן.

    ...

    ש:ב-15/10/2019 אתה מעביר לאיש 6,000 שקל, וב-10/11/2019 אתה מעביר לו עוד 28,000 שקל, 34,000 שקל תוך 3 שבועות.

    ת:לא זוכר, לא זוכר מצטער.

    ש:לא זוכר, אם אני אומר לך שזה מה שהיה אתה יכול להסביר לי למה העברת לו כל כך הרבה כסף?

    ת:העברתי לו.

    ש:העברת לו, עכשיו תראה אותו דבר גם במרץ 2020, ב-08/03/2020 אתה מעביר לו 20,000 שקל ב-29/03/2020 תוך 3 שבועות אמרתי לו עוד 25,000.

    ת:לפני כמה שנים זה?

    ...

    ש: הבנתי, עכשיו תראה צירפת תנועות עובר ושב שלך, עכשיו אני בתנועות עובר ושב שלך לא רואה שעזרת לילדים האחרים שלך בהעברות כספיות רק לאיש, לפי מה שאתה מתאר גם שמה רואים מזומן וכל מיני כאלה אני לא יודע. אתה יכול להפנות אותי לאסמכתא בתצהיר שלך שאתה מעביר עוד כספים גם לילדים האחרים שלך?

    ת:אני לא רוצה להיכנס לזה" (עמ' 54, ש' 2 ואילך).

     

46. לתצהירו של העד (כאמור, אביו של האיש) צורפו תדפיסי חשבון בנק שרוב הפעולות בהם הושחרו ולא ניתן ללמוד על טיבם. כזכור, האיש העיד על אותם כספי מזומן שאצל אביו שהם: "כספים שמשך אבי בזמנו מחשבון הבנק שלו ואותם הוא שומר בביתו" (ר' לעיל). האמנם?

     

47. לצערי הרב, גם עדות זו ניכרת להיות רחוקה מהאמת, שכן מלבד חוסר סבירותה (מי יוציא מאות אלפי שקלים מחשבון בנק רק כדי לשמור אותם בביתו?), היא לוקה בחוסר אמינות. עיון בדפי הבנק שצירף אביו של האיש, במעט שלא הושחר, מראה כי אביו של האיש הרבה למשוך כספים מכספומט, וישאל השואל, מדוע שאדם שמחזיק בביתו מאות אלפי שקלים במזומן יבקש למשוך מזומן מכספומט ועוד בתדירות רבה?!

     

48. מלבד אי ההתאמה בין עדותו של העד לפיה מעביר לאיש כספים בשנתיים האחרונות, הוכח כי כבר בשנת 2019 החלו להירשם העברות משמעותיות מחשבונו לטובת האיש, ואם לא די בכך, מדוע שאבי האיש יעביר חלק מזומן וחלק בהעברה בנקאית?!

     

49. לאור כל האמור לעיל, הדעת נותנת כי הסבירות כי האב העביר לבנו את כספי האב נמוכה משמעותית מהסבירות שהיו אלו כספי האיש שהועברו אליו בפעולה סיבובית. עוד הדעת נותנת כי הסבירות כי לאיש הכנסות שלא דווחו על ידו במסגרת ההליך שבפני אף היא גבוהה משמעותית מהסבירות שהאיש דובר אמת בטענותיו אלו.

     

50. בשולי הדברים אומר שהצטערתי וכאבתי לשמוע את עדותו של האב שניכר עליו שזומן לעניין לא לו.

     

51. במהלך חקירתו הנגדית של האיש, נשאל האיש על אודות קשריו עם יוסף (שם בדוי) שלדברי ב"כ האשה: "עוסק בשירותי המרה של מטבעות דיגיטליים והואשם בהלבנת הון בהיקף של [עשרות מיליוני ₪] במסחר במטבעות דיגיטליים" (ר' בעמ' 36, ש' 8 ואילך). האיש נשאל אם נתון זה יפתיע אותו, או אז נרשמו מפי ב"כ האיש האמירות הבאות: "מה השאלה אדוני?... מה הרלוונטיות בכלל?... סליחה, סליחה אדוני... אדוני מה הרלוונטיות?" (שם).

     

52. לאחר מכן האיש נשאל והשיב:

     

    "ש:...עכשיו תאמר לי בבקשה מדוע יוסף העביר לחשבון שלך סכומים מכובדים בשנת 2019?

    ת:אתה יכול להראות לי?

    ש:כן אני אראה לך, איפה זה? פה, ראשית עוד לפני שאני מראה לך, זה זכור לך שיוסף העביר סכומים לחשבון שלך בשנת 2019?

    ת:כן בטח.

    ש:אז בוא תאמר לי בבקשה למה הוא העביר לך סכומים לחשבון שלך? מה הקשר העסקי בינך ובינו

    ת:אין ביניכם שום ין בינינו שום קשר (צ"ל: אין בינינו שום קשר – י' ש').

    ש:אין ביניכם שום קשר.

    ת:בעבר, בעבר היה לו, ליוסף היה משרד ב... [כתובתה של החברה – י' ש'].

    ...

    ש:אוקי, כן, ומה היה מה? איך? למה הוא העביר לך כסף? עוד לא ענית לי על השאלה.

    ת:בתקופה הזאתי זה היה מזמן, מאוד התעניינתי בביטקוין רציתי לנסות משהו עם ביטקוינים... אבל זה לא עבד יצאתי מזה, זה לא מעניין אותי.

    ...

    ש:מה עשית?

    ת:רכשתי דרכו, הוא בעצם

    ש:מה רכשת דרכו?

    ת:ביטקוין.

    ש:ביטקוין כן.

    ת:הוא בעצם שומר לך אותם, וכשאתה רוצה למשוך אז הוא מביא לך אותם.

    ש:הבנתי, אז הוא בעצם כמו בנק, הוא בעצם שומר.

    ת:אני לא יודע מה הוא עושה בדיוק, אבל זה.

    ש:הבנתי, כמה ביטקוין היה לך אצלו?

    ת:מאיפה אני זוכר" (עמ' 36, ש' 26 ואילך).

     

53. מתוך עדותו זו של האיש, ניתן עולה כי:

     

    • האיש היה בקשר עסקי עם אדם העוסק במטבעות דיגיטליים (יוסף).

    • יוסף העביר לחשבונו של האיש סכומים בלתי מבוטלים.

    • כאשר נשאל מדוע הועברו אליו כספים, לא ידע להשיב.

    • לאחר מכן השיב כי קנה מיוסף ביטקוין.

       

    • יוסף שמר עבורו את הביטקוין.

    • לאיש אין מושג כמה ביטקוין היה לו אצל יוסף.

       

54. שימת לב כיצד האיש מנסה להרחיק עצמו מהדבר, מתחמק מלהשיב לשאלות, מנסה "להרדים" את ב"כ האשה, ורק כאשר מבין שהמשך קו זה לא ישרת אותו, מסכים להודות שהחזיק ביטקוין, אולם הוסיף שלא יודע כמה ועל זה נאמר, אשרי המאמין!

     

55. זה המקום להזכיר שהאשה התייחסה בכתב הגנתה לעיסוקו של האיש בביטקויין, לאמור: "החברה הנה חברה המונה 30 עובדים ועוסקת במטבעות דיגיטליים אך ורק עם חו"ל. התובע נהג לשלם את מרבית הוצאותיו במזומן, שהיה זמין כל הזמן. התובע נהג ועודנו נוהג בפזרנות ובו זמנית מנסה להתנער מאחריות לתשלום המזונות – כאילו התחייבויותיו ומילתו אינם שווים דבר וחצי דבר ולא ניתן להסתמך עליהם" (ר' סעיף 21.2 לכתב ההגנה).

     

    מיותר להזכיר (או שלא) כי בתצהירו של האיש אין מילה ורבע מילה בקשר לביטקויין.

     

    האשה התייחסה לעניין זה בעדותה, לאמור: "אני יכולה להגיד מעבר לדו"חות האלה שהיה לו הרבה מאוד כספים כי היה לו גם מכונות לקריאת (צ"ל כריית – י' ש') ביטקוין בגרוזיה הוא סיפר לי, היו לי הרבה ארנקים דיגיטליים הוא אמר לי שהוא סוחר בביטקוינים באותו זמן, והוא אמר לי אני מבקש את לא תחקרי עליי אני אתן לך מזונות יפים זה מה שהיה. הוא הרוויח המון, המון כסף, כמויות של כסף באותה תקופה, ומעבר לזה היה את החברה שהחברה הזאתי כבר מההתחלה לקחה לקוחות מהחברה הקודמת והרוויחה המון, המון כסף אז גם על זה. זה מה שאני יודעת" (עמ' 58, ש' 7 ואילך; הדגשה לא במקור).

     

56. בסעיף 115 לסיכומי האשה נרשם: "תשומת לב בית המשפט הנכבד, כי ע"פ תנועות חשבונות הבנק שצירף התובע, אינו רואים העברה כלשהי מהתובע [ליוסף] (נניח לצורך רכישת ביטקוין), אלא אנו עדים למספר העברות חד סטריות של העברת שקלים [מיוסף] ואחיותיו (כאנשים פרטיים, ולא מחברה כלשהי) לתובע בסך כולל של 104,000 ₪".

     

57. אציין כי בסיכומי התשובה שהגיש, לא ניסה האיש להתמודד עם הטענה הטובה הנ"ל, שהובאו לה ראיות למכביר.

     

58. בהמשך חקירתה הנגדית של האשה, היא נשאלה והשיבה:

     

    "ש:אוקי, עכשיו החברה נפתחה בסוף 2017 נכון?

    ת:כן, אבל החברה זה המשך של החברה שהוא עבד לפני זה, הוא לקח את אותם לקוחות שלקח ב[חברה הקודמת] וכל מה שהוא למד משם הוא לקח לחברה החדשה והוא גם זה מה שהוא אמר לי. הוא אמר לי אני הולך להמשיך את זה פשוט עצמאית, את אותם דברים שעשיתי שם [בחברה הקודמת], אצל ... שקראו לבעלים, אני הולך לעשות את זה עצמאית לבד זה מה שהוא אמר לי והוא לוקח את אותם לקוחות, והוא גם לקח את חגי מהתחום הזה של האופציות בינאריות וזה לעשות את זה איתו, שהם עדיין עושים את זה" (עמ' 67, ש' 15 ואילך; הדגשה לא במקור).

     

59. בניגוד גמור לעדותו של האיש, עדותה של האשה הותירה בי רושם חזק של עדות אמת. האשה לא ניסתה לייפות את עדותה, השיבה לכל מה שנשאלה ולא מצאתי בעדותה כל סממן לאי אמירת אמת. עדותה הכללית של האשה בפני הייתה אמינה ומהימנה, היפוך גמור מעדותו של האיש ועדיו.

     

60. עוד ובנוסף, חיבור כל חלקי הפאזל בעניין המטבעות הדיגיטליים מלמד כי, כטענת האשה, הסבירות כי האיש ו/או החברה עוסקים במטבעות דיגיטליים גבוהה משמעותית מהסבירות שהחברה אינה עוסקת בכך, מה שמסביר את תנועת המזומנים הבלתי פוסקת של האיש.

     

61. ואם לא די בכך – במהלך חקירתו הנגדית של האיש, ניסה ב"כ האשה להבין מה פשר סך של כחצי מיליון של שנכנס לחשבונו של האיש. האיש נשאל אינספור שאלות שאת כולן ניסה להדוף, ולהלן מדגם קטן:

     

    "ש:אנחנו רואים שם כניסות כמעט של חצי מיליון שקל מאיפה?

    ת:יכול להיות שזה העברת זהב מהחברה זה פשוט מופיע כהעברת זהב.

    ש:אז אתה אומר לי שבעצם בחברה לא רק שמשכת משכורת של כ-30,000 ₪ ב-2019.

    ת: אבל מה זה אתה אומר חצי מיליון שקל על איזה תקופה?

    ת:על רק בשנת 2019, רק בשנת 2019.

    ת:זה גם לא נראה לי כמו חצי מיליון שקל מה שאתה אומר.

    ש:תראה אני אסביר לך, בשנת 2019 אתה משכת משכורת חודשית מהחברה, בנוסף משכת דיבידנדים של כ-125,000 ₪ ובנוסף היה כניסה של עוד כחצי מיליון ₪, אתה אומר לי שזה הכול הכנסות ורווחים מהחברה?

    ת:לא, אבל למה לא מופיע בפירוט של הבנק מאיפה העברת זהב? צריך להיות רשום.

    ש:שאלה טובה, בוא תגיד לי אתה. תראה כשנכנס לך כסף מהחברה בין אם זה דיבידנד או משכורת זה כתוב, רואים את זה.

    ת:לא, לא רשום, לא רשום דיבידנד.

    ש:רואים העברה מהחברה.

    ת:אבל לא רשום דיבידנד.

    ש: אז מה זה? אין בעיה אז תגיד לי אתה.

    ת:לא, זה כן משנה מה זאת אומרת? זה מאוד משנה.

     

     

    ש:אז בוא תגיד לי אתה מה זה? בוא תגיד מה זה הכסף הזה? תגיד לי.

    ת:בוא נראה, תראה זה יכול להיות דיבידנדים צריך להיות רשום בחשבון, לא היה לי איזה שהם מקורות הכנסה סודיים שהסתרתי זה כנראה מהחברה..." (עמ' 31, ש' 4 ואילך).

     

    רק על מנת שלא להוסיף ולהלאות את הקורא, לא אביא מהמשך החקירה ומהמשך ניסיונות פיזור הערפל.

     

62. מיותר לומר כי בתקופה שלכאורה מסייע האב לבנו בסכומים משמעותיים, נכנסים לחשבונו של האיש סכומי כסף בלתי מבוטלים, מה ששוב, משליך על אמינות, או נכון יותר, אי אמינות, השניים.

     

63. במהלך המשפט, נטען כי רעייתו של האיש מקבלת כספים מהחברה מבלי שמועסקת בה ולא אחת נטען כי נוכחותה להליך שבפני נדרשה, עד אשר ב"כ האיש הודיע כי יזמנה ליתן עדות. בסופו של יום, האיש בחר שלא להזמין את אשתו לדיון והדבר אומר דרשני. לעניין זה אפנה לרמ"ש 39925-01-18 (פורסם בנבו, 10.4.18): "התביעה המתבררת לפני בית המשפט קמא היא תביעת המשיב להפחתת מזונות ילדיו הקטינים שנקבעו בהסכם שאושר וקיבל תוקף של פס"ד. הכנסתו של התובע ומצבו הכלכלי בהרכב המשפחתי החדש (הכולל את הכנסת אשתו) מהווה בהחלט נתון רלוונטי לצורך בירור התביעה ועמידה על היקף ההתחייבות של התובע כלפי משפחתו החדשה, בפרט כאשר התובע תולה את השינוי הנסיבות הכלכלי בהרכב המשפחתי החדש שלו... " (שם, בעמ' 4-5).

     

64. וליתר טענותיו של האיש; באשר לגידול בשתכרותה של האישה – טענה זו משוללת יסוד מה גם שהאשה עבדה ומוסיפה לעבוד באותו מקום. לא מדובר בדבר בלתי צפוי ובטח שבטח אין בכך כדי לחלוף על המכשול הגבוה שמציב הדין, כפי האמור לעיל.

    באשר לעובדה כי לאיש נולד ילד – אף טענה זו אין כוחה יפה לסייע לאיש, לא כל שכן, כאשר האיש נמנע במפגיע מלהביא את רעייתו לעדות לאחר שהצהיר כי יעשה זאת.

     

65. האיש כשל להוכיח שינוי נסיבות מהותי וכשל להראות כיצד אותו שינוי נסיבות מהותי (שלא הוכח) מצדיק התערבות בהסכם שבו הוראות שזורות אחת ברעותה. אמנם הדין איננו קובע כי בכל מקרה לא ניתן להתערב גם בהוראות שזורות זל"ז, אולם הדבר ייעשה במקרים מיוחדים ביותר, שמקרה זה לא יכול להימנות עמם, לא כל שכן כאשר ליבת התביעה הוכחה כחסרת שחר וחוסר תום ליבו של האיש שזור לאורכו ולרוחבו של ההליך. לפיכך מצאתי לדחות את התביעה מכל וכל.

     

     

     

66. בטרם נעילה; בדיון שהתקיים בפני ביום 7.12.23, אמרה האשה בקול שבור: "הוא לא משלם מזונות בכלל, הכל עלי, גם לא מחציות. הוא לא משלם שקל. אני לבד. זה הרבה שנים. חצי שנה אני לא רואה שקל. קשה לי ברמות שאי אפשר לתאר... הוא לא רוצה לשלם כלום. הוא יכול להעביר אפילו 1,000 ₪ או 2,000 ₪ שיהיה לילדים" (עמ' 6, ש' 28 ואילך).

     

    למשמע הדברים, נרשם מפי ב"כ האיש: "הוא לא משלם כלום כי הוא לא יכול" (שם).

     

67. בשים לב לכל העולה מפסק דין זה ולהתרשמותי הבלתי אמצעית מהאיש ועדיו, ניכר כי האיש איננו משלם ולו 1,000 ₪, לא "כי הוא לא יכול", אלא סביר מאד להניח כי, כדברי האשה, שהוא שעושה זאת כחלק ממלחמת חורמה שהכריז עליה, כאשר ילדיו הם הנפגעים הראשיים מהתנהלותו חסרת האחריות והמקוממת.

     

    ד' – סיכומם של דברים:

     

68. על כתב תביעה זה נאמר, טוב היה אלמלא הוגש משהוגש ומשהוגש לא נותרה כל ברירה, אלא לבררו. אני מודע למשמעות המילים ויחד עם זאת, אינני רואה כל מנוס אלא מלומר שהאיש והילוכו הפגום הותירו בי רושם קשה ביותר וליבי ליבי על האשה ועל הילדים המתמודדים עם התנהלותו זו של האיש.

     

69. ב"כ האשה לא צירף הסכם שכ"ט או קבלות ומשכך, רואים אותו כמותיר עניין זה לשיקול דעתי. בחקירתה הנגדית נשאלה האשה כמה כסף שילמה שכ"ט לב"כ, והשיבה ששילמה לשני עורכי הדין סך של כ 100,000 ₪.

     

70. בשים לב לסעד שנתבע אל מול הסעד שנפסק, בשים לב להתנהלות הלא מיטבית בלשון המעטה של האיש ולכל העולה מפסק דין זה – לרבות לסכומים שנפסקו עד כה – מצאתי לחייב את האיש בשכ"ט ב"כ האשה בסך כולל של 60,000 ₪.

     

71. אשר על כן ומכל המקובץ, הריני להורות:

     

    • התביעה נדחית.

    • התובע ישלם שכ"ט ב"כ האשה בסך כולל של 60,000 ₪.

    • פסק הדין מותר בפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

    • התיק ייסגר.

      ניתן היום, ט' חשוון תשפ"ה, 10 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.