פס"ד בתביעת התנגדות לקיום צוואה שנערכה בדרך של תיקונים בכתב יד על גבי צוואה קודמת שהודפסה

התנגדות לקיום צוואה שנערכה בדרך של תיקונים בכתב יד על גבי צוואה קודמת שהודפסה, מחמת פגמים צורניים ומהותיים בצוואה, העדר כשרות, מעורבות בעריכת הצוואה והשפעה בלתי הוגנת.

א. רקע רלוונטי ועיקר טענות הצדדים

1.מר XXX (להלן 'המנוח') הלך לבית עולמו ביום 00.00.2020, בגיל 64, כשהוא נשוי לגב' XXX (להלן 'המבקשת'), ואב לשני ילדים, הגב' XXX ומר XXX. הגב' XXX היא גרושתו של המנוח ואם שני ילדיו (להלן 'האישה הראשונה'), ומר XXX היה נהגו של המנוח משך כעשרים וחמש שנים (להלן 'הנהג').

2.ביום 24.6.2013, טרם נישואי המנוח והמבקשת, ובעת שבתו היתה קטינה, המנוח ערך צוואה בעדים (שני עמודים) וציווה את כל עיזבונו לילדיו בחלקים שווים, ובטרם חלוקת העיזבון ביניהם, ציווה את המנות הבאות: 500,000 דולר למבקשת, 500,000 דולר לאישה הראשונה, 200,000 דולר לנהג. המנוח ציווה על אופן ניהול הרכוש עבור ילדיו עד שימלאו להם עשרים וחמש שנים. לצוואה צורף נספח (שני עמודים) "פירוט הרכוש הידוע בעת עריכת הצוואה" (להלן 'צוואת 2013').

3.ביום 12.4.2020 המנוח ערך צוואה בכתב יד, באמצעות עריכת התיקונים המפורטים להלן בכתב ידו על גבי צוואת 2013 ועל גבי הנספח "פירוט הרכוש הידוע בעת עריכת הצוואה" (להלן 'צוואת 2020'):

3.1ציון תאריך - בסמוך לכותרת המודפסת "צוואה שנערכה ונחתמה..." בראש העמוד הראשון המנוח כתב "12.4.2020" וחתם בסמוך. בנספח "פירוט הרכוש הידוע בעת עריכת הצוואה" המנוח כתב בסמוך לחתימתו בתחתית העמוד את התאריך "12.4.2020";

3.2הוספת חתימות – המנוח חתם בראש ובתחתית העמוד הראשון של הצוואה ובתחתית העמוד השני שלה, וכן בעמוד הראשון ובעמוד השני של הנספח "פירוט הרכוש הידוע בעת עריכת הצוואה". בנוסף המנוח חתם בסמוך לתיקונים בכתב יד של סעיף 2 בצוואה ולתקון של סעיף 10 בנספח, ובסמוך למחיקות בסעיף 3 בצוואה ולמחיקות של סעיפים 2, 5, 6, 14, 16, ו-17 בנספח;

3.3סעיף 2 – ציווי כל רכוש המנוח – במקור נכתב "הנני מצווה בשלמות וללא כל סייג לשני ילדיי בחלקים שווים ביניהם, אשר פרטיהם כדלקמן". המנוח מחק את המילים "שווים ביניהם" וכתב במקומן "של שליש כל אחד", ואחרי פרטי שני ילדיו הוסיף "המבקשת 33%", וכאמור חתם בסמוך;

3.4סעיף 3 – ציווי מנות– המנוח מחק את תתי הסעיפים וחתם בסמוך לכל מחיקה, וביטל כליל את ציווי המנות למבקשת, לאישה הראשונה, ולנהג;

3.5הנספח "פירוט הרכוש הידוע בעת עריכת הצוואה" – המנוח מחק את פרטי הרכוש בסעיפים 2, 5, 6, 14, 16, ו-17 וחתם בסמוך לכל מחיקה, ותיקן את אחוז אחזקותיו בחברה בסעיף 10, על ידי מחיקת הספרות 25% וכיתוב הספרות 100%;

4.המנוח ערך צוואות נוספות קודם לצוואת 2013: ביום 9.11.2005, עת המנוח היה נשוי לאישה הראשונה, הוא ערך צוואה בעדים וציווה את עיזבונו לילדיו, בחלקים שווים ביניהם, למעט 250,000 דולר שציווה לאישה הראשונה, ככל שלא יפרדו טרם פטירתו; ביום 13.8.2008 המנוח ערך צוואה בעדים בה ציווה את עיזבונו לילדיו, בחלקים שווים ביניהם, למעט 125,000 דולר שציווה לנהג; על פי המפורט בצוואת 2013, היא מבטלת כל צוואה קודמת לרבות צוואה ברשות שהמנוח ערך ביום 30.3.2003 אך הצדדים לא פירטו את תוכנה. שלוש הצוואות האמורות לא נדונו משום קיומן של צוואות מאוחרות להן.

5.להשלמת התמונה יפורטו העובדות הבאות: המנוח והאישה הראשונה התגרשו בשנת 2006; המנוח והמבקשת הכירו בשנת 2009, ובשנת 2013 ערכו הסכם ממון שעיקרו הפרדה רכושית. לאחר עריכת הסכם הממון המבקשת עברה (יחד עם ילדיה) להתגורר עם המנוח ובשנת 2015 הם נישאו; המבקשת והמנוח התגוררו יחדיו עד לפטירת המנוח; המנוח פיטר את הנהג בחודש ינואר 2019; לגב' XXX, בתו הצעירה של המנוח, מלאו 25 שנים חודשים ספורים טרם עריכת צוואת 2020.

6.המבקשת עתרה לקיום צוואת 2020 וילדי המנוח הגישו התנגדות לקיומה ועתרו לקיום צוואת 2013. גם האישה הראשונה והנהג הגישו התנגדות לקיום צוואת 2020, ובנוסף הצטרפו לבקשת ילדי המנוח לקיום צוואת 2013. עיקר טעמי ההתנגדות לקיום צוואת 2020 הוא: פגמים מהותים וצורניים, העדר כשרות, השפעה בלתי הוגנת, ומעורבות המבקשת בעריכתה.

7.לבקשת ילדי המנוח, האישה הראשונה והנהג (יחד להלן 'המתנגדים') ובהסכמת המבקשת, בית המשפט מינה שני מומחים מטעמו: את הגב' איה שוחט, לשם עריכת חו"ד האם צוואת 2020 נכתבה על ידי המנוח אם לאו; את פרופ' שמואל פניג לשם עריכת חו"ד האם המנוח היה כשיר לעריכת צוואת 2020 במועד עריכתה, היינו ביום 00.00.2020.

8.חו"ד המומחית הגב' איה שוחט נערכה ביום 18.11.2020 ועל פיה כל החתימות בצוואת 2020 ובנספח לה, וכל הרישומים בכתב יד בצוואה ובנספח נכתבו על ידי המנוח, וזאת "ברמת הוודאות הגבוהה ביותר". לאחר עריכת חו"ד הצדדים להליך לא חלקו על תוכנה ולא עוררו כל ספק שהצוואה נכתבה בכתב ידו של המנוח.

9. חו"ד המומחה פרופ' פניג נערכה ביום 28.4.2022 ומסקנותיה הן: "יש עדות שמצבו הרפואי של המנוח התדרדר בחצי שנה האחרונה לחייו. אין עדות שהמנוח סבל מליקויים קוגניטיביים שפגעו בכשירותו לערוך צוואה. הסבירות שהמנוח היה כשיר לעריכת צוואה גבוהה מהסבירות שהיה בלתי כשיר". המתנגדים חלקו על תוכן חו"ד פרופ' פניג, ועל כך יפורט להלן.

10.המבקשת טענה שצוואת 2020 היא צוואה בכתב יד, עצמאית ונפרדת מצוואת 2013, שהיא צוואה בעדים. צוואת 2020 אינה פגומה מבחינה צורנית ועל כן הנטען להוכיח שאינה משקפת את רצון המנוח, מוטל על המתנגדים. כשרות המנוח לא נסתרה, במועד עריכתה צוואת 2020 המנוח היה עצמאי לחלוטין, ולא הוכחה השפעה בלתי הוגנת על המנוח שהיה דעתן. בסמוך למועד עריכת צוואת 2020 המנוח הודיע את האישה הראשונה שבדעתו להפסיק לסייע לה כספית, ועל כן ביטול המנה שציווה לה בצוואת 2013 היה הגיוני ומתבקש. כך גם ביחס לביטול המנה שהמנוח ציווה לנהג בצוואת 2013, נוכח פיטוריו כשנה ומחצה טרם עריכת צוואת 2020. המבקשת הוסיפה שיש לזקוף לחובת המתנגדים את הימנעותם מזימון לעדות את עו"ד XXX, עורך דינו ואיש סודו של המנוח, שהיה אחד מעדי הקיום של צוואת 2013, וכן של הצוואה משנת 2005 ושל הצוואה משנת 2008 (להלן 'עו"ד פלוני'), אף שחלק נכבד מטענותיהם נסמך על התרשמותו.

11.המתנגדים טענו שבצוואת 2020 נפלו פגמים מהותיים וצורניים: היא לא נכתבה כולה בכתב יד המצווה, ולא נכתב תאריך בסמוך לכל אחד מהתיקונים בכתב יד. בנוסף, יש חוסר התאמה בין לשון הרישא של סעיף זהות היורשים ושיעור חלקם בעיזבון לבין תוכן הסעיף; מספר הזהות של המבקשת לא נכתב לצד שמה; מספור הסעיפים לא תוקן על אף מחיקת סעיף 3; בנספח נמחקו סעיפי רכוש אף שהיו רלוונטיים במועד עריכתה, והושמט חלק מהותי מרכוש המנוח במועד זה. לטענתם יש בפגמים האמורים להעביר את הנטל לכתפי המבקשת להוכיח שהיא משקפת את רצון המנוח אך זאת לא הוכח; העדר כשרות - במועד עריכת צוואת 2020 תפקודו ושיקול דעתו של המנוח היו לקויים. המנוח לא היה כשיר מפאת מצבו הבריאותי. הוא סבל ממספר מחלות, שכל אחת מהן היא בעלת פוטנציאל פגיעה ביכולת הקוגניטיבית, ובנוסף צרך באופן מופרז אלכוהול וקנאביס; השפעה בלתי הוגנת - צוואת 2020 נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של המבקשת, בעת שהמנוח והמבקשת היו מבודדים בביתם בתקופת סגר הקורונה; מעורבות בעריכת הצוואה – המבקשת נכחה עם המנוח במעמד עריכת הצוואה, וחששה שקיימת צוואה מאוחרת נוספת בידי עו"ד פלוני ועל כן ביום פטירת המנוח הנחתה את אחיותיה להעלים את צוואת 2020 מהכספת. הימנעות המבקשת מזימון עו"ד פלוני ואחיותיה לעדות נזקף לחובתה; הלכת 'החוטים השזורים' - גם אם ייקבע שעילות הפסלות לא הוכחו, יש לפסול את הצוואה מכוח הלכת 'החוטים השזורים'.

ב. דיון והכרעה

12.הצדדים חלוקים האם יש לקיים את צוואת 2020, צוואתו האחרונה של המנוח. ראשית יש להכריע האם כטענת המבקשת צוואת 2020 מהווה צוואה בכתב יד בהתאם להוראות חוק הירושה תשכ"ה-1965 (להלן 'חוק הירושה'), אם לאו. ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית – נכריע בהתנגדות לקיומה.

ב(1) האם צוואת 2020 מהווה צוואה בכתב יד

13.לשם הבנת המחלוקות יצוטטו להלן הוראות סעיף 2 בצוואת 2020, שמפרט את זהות היורשים וחלקם בעיזבון, בהתאם לאופן בו נכתבו (הודפסו או נכתבו בכתב יד), לרבות מיקום חתימת המנוח ביחס לתיקונים:

2.את כל רכושי שיהיה לי ביום פטירתי, מכל מין וסוג שהוא, בין בנדל"ן בין בכספים בין במיטלטלין ובין בזכויות, השייך לי ו/או רשום על שמי ו/או המגיע לי ו/או עתיד להרשם על שמי ו/או כל זכות עתידה ו/או ראויה שהנני זכאי לה על פי כל דין או הסכם (לרבות ומבלי לגרוע מכלליות האמור זכויותי בבית מגורי המצוי ברחוב XXX), זכויותי בחשבונות הבנק השונים הנני מצווה בשלמות וללא כל סייג לשני ילדיי בחלקים

של שליש שווים ביניהם אשר פרטיהם כדלקמן:

כל אחד

חתימה 2.1 XXX ת"ז XXX (הבן)

2.2  XXX ת"ז XXX (הבת)

2.2.1 האלמנה 33%

ב(1)(1) הדרישות הצורניות בצוואת 2020

14. בהתאם לסעיף 19 לחוק הירושה: "צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו". נבחן האם שלוש הדרישות הצורניות מתקיימות בצוואת 2020.

14.1"תיכתב כולה ביד המצווה" – התיקונים בכתב ידו של המנוח נעשו על גבי צוואת 2013, שהודפסה ולא נכתבה בכתב ידו, ואין להם משמעות לבדם, אלא רק בצירוף המלל המודפס שלא נמחק מצוואת 2013. הלכה היא שתיקון או ביטול צוואה בדרך של תיקונים בכתב יד על גבי צוואה קודמת יוצר שתי צוואת נפרדות ועצמאיות מסוגים שונים: הצוואה המקורית, בנדון צוואת 2013 שנערכה בעדים, וצוואת 2020 שנערכה בכתב יד. בנוסף, אף שעיקר הצוואה החדשה מודפס ורק חלקים ממנה בכתב יד, היא מקיימת את דרישת הכתב ורואים בה כצוואה שנכתבה כולה בידי המצווה (ראו: ש' שוחט, פגמים בצוואות (מהדורה שלישית, התשע"ו, 98-97); ת"ע 42450/99 ה.ט. נ' היועץ המשפטי לממשלה (11.7.2000); ת"ע 49232-03-10 עו"ד זיכרמן ואח' נ' פלוני (16.5.2012); ת"ע 21586-02-15 עזבון המנוח ה.נ.ב ז"ל ב.ז.ג נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון (15.10.2018)). אין מחלוקת שכל החתימות וכל הרישומים בכתב יד בצוואת 2020 ובנספח לה נכתבו על ידי המנוח, וגם אין מחלוקת שהוראות צוואת 2020, הן הנחלת מלוא העיזבון למבקשת ולילדי המנוח בחלקים שווים ביניהם, באופן שמשנה את הוראות צוואת 2013 בעניין זה. מכאן שדרישה צורנית זו מתקיימת בנדון.

14.2"תישא תאריך כתוב בידו" כפי שפורט בפסקה 3.1 לעיל המנוח כתב בכתב ידו את תאריך עריכתה הן בכותרת הצוואה בעמוד הראשון, והן בתחתית העמוד השני של הנספח. לפיכך גם דרישה צורנית זו מתקיימת בנדון.

14.3 "תיחתם בידו" – כפי שפורט בפסקה 3.2 לעיל המנוח חתם בידו בראש ובתחתית העמוד הראשון ובתחתית העמוד השני, וכן בעמוד הראשון ובעמוד השני של הנספח. המנוח גם חתם בסמוך לתיקונים ולמחיקות בגוף הצוואה ובנספח. טענת המתנגדים שדרישה זו אינה מתקיימת משום שהמנוח לא חתם בסמוך לכל תיקון בצוואת 2020 נדחית, הן משום שלא קיימת דרישה כזו בחוק או בפסיקה, והן לגופה, שהרי המנוח חתם בסמוך לתיקונים שביצע לרבות בסעיף 2, ונוכח מיקום חתימתו יש לראות בה כמתייחסת לכלל התיקונים בסעיף זה לרבות הוספת שמה של המבקשת. מכאן שגם דרישה צורנית זו מתקיימת בנדון.

ב(1)(2) פגמים צורניים בצוואת 2020

15.ככלל על המתנגד לקיום צוואה הנטל להוכיח את טענותיו, ואולם מקום בו נפלו בצוואה פגמים צורניים, על המבקש לקיימה מוטל הנטל להוכיח שהיא משקפת את רצונו האמתי של המצווה. הפגמים הצורניים הנטענים בצוואת 2020 לאו פגמים צורניים הם, כי אם שגיאות טכניות מינוריות, בבחינת טעויות סופר (ראו ש' שוחט, פגמים בצוואות (מהדורה שלישית, התשע"ו, 260-259). בנדון אין מחלוקת בדבר כוונת המנוח ועל כן טעויות נטענות אלה ניתנות לתיקון מכח הוראות סעיף 32 לחוק הירושה. האמור הוא כמובן גם ביחס לטעות סופר, הן בצוואת 2020 והן בצוואת 2013, במספר הזהות של הגב' XXX הבת (נכתב שמספר הזהות שלה הוא XXXבמקום XXX), אותה המתנגדים ביקשו להכמין, ויש לקוות שהציטוט השגוי של צוואת 2020 הן בהתנגדות והן בסיכומי המתנגדים (כך שנרשם מספר הזהות הנכון) היה בהיסח הדעת ולא במכוון. לפיכך, טענת המתנגדים שעל המבקשת מוטל הנטל להוכיח שצוואת 2020 משקפת את רצון המנוח נדחית. למעלה מהדרוש נידרש בקצרה לפגמים הנטענים:

15.1המנוח לא מחק בצוואת 2020 את הוראות סעיפים 7-4, בעניין ניהול חלקם של ילדיו בעיזבונו עד הגיעם לגיל 21 ו- 25 אף שבמועד זה מלאו להם 25 שנים. אין בכך משום פגם צורני בצוואה, אף לא טעות סופר שהרי בסעיף 6 נקבע שעם הגיעם לגיל 25 הם יוכלו לקבל את מלוא חלקם בעיזבון ללא תנאי כך שלא היה הכרח למחיקתם, מה גם שבמועד עריכת צוואת 2013 לבן מלאו כבר 21 שנים.

15.2הטענה שהתיקונים בנספח הרכוש שגויים – אין בכך משום פגם צורני בצוואה, אף לא טעות סופר, וספק אם ניתן לטעון בנדון לטעות בעריכת הצוואה. אלא שהמתנגדים לא טענו לקשר סיבתי בין הטעות הנטענת לבין הוראת הצוואה, או שאפשר לקבוע בבירור מה המנוח היה מצווה לולא טעה באותה טעות נטענת (ע"מ 547/07 אלמונים נ' פלונים (9.9.2007), בע"מ 4990/12 זילברסון נ' זילברסון (13.11.2012)), וממילא לא הוכיחו. יתרה מכך, טענתם לא היתה טעות בעריכת הצוואה אלא שאי דיוק המנוח בתיקוני נספח הרכוש מלמד ש"לא היה במלוא חושיו" במועד עריכתה. הטענה נדחית גם לגופה נוכח העדויות, לרבות עדי המתנגדים, בדבר פשרם והגיונם של התיקונים בנספח הרכוש, שיש בהן להפריך את הטענה שאלה מלמדים על אודות העדר כשרות המנוח לצוות (ראו למשל עדות רו"ח XXX, מנהל הכספים בחברה שהמנוח ייחס את חברת XXX כחוסה תחת חברת XXX ומטעם זה לא פירט אותה בנפרד בנספח הרכוש (עמ' 141 שורות 21-17).

15.3הטענה שהפגמים הנטענים מלמדים ביתר שאת על אודות מצבו המנטלי של המנוח שהיה ידוע בקפדנותו ובדקדקנותו - העדויות שנשמעו, לרבות מפי עדי המתנגדים, חלקו על תיאור המנוח באופן זה (ראו: עדות מר XXX, חברו של המנוח בעמ' 152 שורות 23-12, עדות רו"ח XXX מנהל הכספים בעמ' 141 שורות 11-6; עדות המבקשת בעמ' 209 שורה 19).

ב(2) התנגדות לקיום צוואת 2020

16.המסקנה מהמפורט לעיל היא שצוואת 2020 מהווה צוואה בכתב יד, שמתקיימות בה כלל הדרישות הצורניות, והנטל להוכיח את עילות ההתנגדות לקיומה מוטל על המתנגדים. נפנה כעת לבחינת ההתנגדות לקיומה, בהתאם לעילות שנטענו.

ב(2)(1) כשרות המנוח לעריכת צוואת 2020

17.סעיף 26 לחוק הירושה מורה ש"צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה". חזקה שאדם כשיר לפעולות משפטיות וחזקה שאדם שערך צוואה ידע להבחין בטיבה בעת עריכתה. הנטל לסתור את חזקת הכשרות של מצווה לאחר פטירתו הוא כבד ביותר, בפרט ביחס למצווה שבמהלך חייו כושרו לא הוטל בספק.

18.אין מחלוקת שהמנוח סבל ממספר מחלות כרוניות בתקופת עריכת צוואת 2020 (יתר לחץ דם, סכרת, יתר רמת כולסטרול ואי ספיקת לב), ועם זאת כשרותו לא נשללה או הוגבלה טרם פטירתו. המתנגדים טענו להעדר כשרות המנוח לצוות משום צבר מחלותיו וצריכתו התדירה והחריגה של אלכוהול וקנאביס. כמפורט לעיל בית המשפט מינה את פרופ' פניג (להלן 'המומחה') כמומחה מטעמו לשם עריכת חו"ד האם המנוח היה כשיר לעריכת צוואת 2020 במועד עריכתה, ועל פי חו"ד לא נמצאו עדויות שהמנוח נעדר כשרות לצוות במועד זה, 00.00.2020. בסיכום חו"ד המומחה שנערכה ביום 28.4.2022 נכתב כך:

"בתקופה שבה ערך את הצוואה עדיין היה מצבו הרפואי של המנוח יציב יחסית אם כי סבל ממספר מחלות כרוניות: יתר לחץ דם, סוכרת והיפרכולסטרולמיה עם היסטוריה של שימוש יתר באלכוהול ועישון שנים רבות של סיגריות.

אין אבחנה של שיטיון, ירידה קוגניטיבית או הפרעה נפשית שיכולה הייתה לפגוע בצלילותו. מבחינת האבחנות הרי השימוש באלכוהול היה עוד לפני עריכת הצוואה ואין עדות שהאלכוהול פגע בתפקודו הקוגניטיבי. התרופות שנטל המנוח בתקופה שלפני עריכת הצוואה אינן תרופות הפוגעות בערנות ו/או בתפקוד הקוגניטיבי.

דווקא בחודשים שאחרי עריכת הצוואה החל מצבו של המנוח להתדרדר. מהאנמנזה באשפוזו באיכילוב בתחילת יוני אנו למדים שחודשיים לפני אשפוזו – כך לפי עדות המנוח – החל לסבול מקוצר נשימה ובצקות ברגליים. אלה סימפטומים של אי ספיקת לב. ניתן לשער שגם ביום עריכת הצוואה כבר החל לסבול מסימפטומים אלה (XXX 2020) אולם אין עדות שאי ספיקת הלב המתפתחת פגעה בתפקודו הקוגניטיבי. אי ספיקת הלב הלכה והתקדמה, אך להערכתי ב XXX 2020 הייתה רק בתחילתה. המנוח התקשה לישון בשכיבה וישן בישיבה עם התקצרות זמן השינה וכאשר הגיע לאשפוז במחלקה הקרדיולוגית היה ישנוני מאוד – במידה כזאת שהרופאים במיון בדקו את השתן על מנת לשלול שימוש בסמים. הבדיקה הייתה שלילית.

בת הזוג ציינה לרופאים שהישנוניות אפיינה אותו בחודשיים האחרונים, כנראה ביטוי לאי ספיקת הלב המתקדמת. החולה השתחרר מהאשפוז למרות המלצת הרופאים להשאר יממה נוספת להשלמת הבדיקות וההמלצה הייתה שישלים את המעקב אצל רופא המשפחה וכן את הבדיקות.

יש מספר אזכורים על כך שהמנוח לא תמיד שיתף פעולה עם הטיפול, שהתנגד למשל לזריקת אינסולין או שבמהלך השנתיים שקדמו לעריכת הצוואה לא עשה את בדיקות הדם הנחוצות.

במהלך אותו אשפוז ובהערכה סיעודית יש תיעוד חיובי על יכולתו הקוגניטיבית של המנוח: הבנת הוראות, שיתוף פעולה מלא, יכולת להבין הדרכה.

... המנוח ומשפחתו הופנו על ידי הצוות הרפואי להערכה פסיכוסוציאלית. לא ברור מה הייתה האינדיקציה להערכה זו אך בסיומה הגיעה העובדת הסוציאלית למסקנה שאין צורך בעזרה ושאין בעיות מיוחדות בחיי המשפחה המחייבים התערבות.

יומיים אחרי אשפוז זה הגיע המנוח לאשפוז בטיפול נמרץ לב בשל החמרה באי ספיקת הלב וכן דימום ממערכת העיכול. ההערכות במהלך האשפוז היו שהמנוח עצמאי ומתמצא בזמן ובמקום. התגלתה גם החמרה באי ספיקת הכליות כרונית ממנה סבל והוחלט על טיפול בדיאליזה. המנוח הסכים לטיפול – כלומר הוא נחשב כבר-יכולת להסכים לטיפול מורכב זה. תחת הטיפול בדיאליזה ואיזון אינטנסיבי יותר של הסכרת התייצב מצבו אך ב-00.00.2020 הגיע לטיפול נמרץ לאור חולשה מתקדמת. התברר שהתפתחה דלקת של קרום הלב ובאותו אשפוז נפטר כנראה מהפרעת קצב. גם באשפוז אחרון זה שבמהלכו נפטר המנוח צוין שהוא 'צלול' ו'עצמאי' וכן שהוא מתמצא בזמן ובמקום. הערכה סיעודית העלתה שוב את מודעתו המלאה למצבו, יכולתו להבין הוראות והתמצאותו התקינה בזמן ובמקום.

מסקנות

יש עדות שמצבו הרפואי של המנוח התדרדר בחצי שנה האחרונה לחייו. אין עדות שהמנוח סבל מליקויים קוגניטיביים שפגעו בכשירותו לערוך צוואה. הסבירות שהמנוח היה כשיר לעריכת צוואה גבוהה מהסבירות שהיה בלתי כשיר".

19.המתנגדים טענו שיש לדחות את מסקנות המומחה בחו"ד משום שהן מבוססות על רשומות רפואיות גרידא, ומעת שהמנוח לא נבדק בבדיקות רפואיות עד לחודש XXX 2020, המומחה נעדר יכולת להעריך את מצבו הרפואי בתקופת עריכת הצוואה; סברת המומחה שהזנחת המנוח את מצבו הרפואי נובעת מפן מובנה באישיותו, חלף פגיעה בכושר השיפוט שלו מפאת מצבו הרפואי, אינה מתיישבת עם שינויו את אורח חייו שנים קודם לכן בעקבות אבחון מחלת הסכרת; בתשובותיו לשאלות ההבהרה ובעדותו המומחה לא דבק במסקנות חוות הדעת; הימנעות המבקשת מלמסור למומחה רשומות רפואיות מביקור המנוח אצל שני רופאים במדיקל סנטר, מקימה חזקה שהמצאתן היתה פועלת לחובתה.

20.המסקנה מהנימוקים המפורטים להלן היא שלא עלה בידי המתנגדים לסתור את חו"ד המומחה או את חזקת הכשרות של המנוח לעריכת צוואה במועד עריכת צוואת 2020:

20.1טענת המתנגדים להיעדר מהימנות חו"ד בהעדר רשומות רפואות בתקופה הרלוונטית אינה יכולה לעמוד. אין חולק שהמנוח לא הקפיד כנדרש בעניין מצבו הבריאותי, אך במבחן התוצאה כשמצבו הבריאותי הורע בדרגת חומרה שפגעה בתפקודו הוא פנה לקבלת טיפול רפואי שתועד. על פניו העדר תיעוד רפואי, גם ביחס למי שאינו מקפיד על עריכת בדיקות רפואיות תקופתיות, מלמד על אודות תפקוד סביר ועצמאי ועל העדר סימני אזהרה פיזיולוגיים שונים. האמור מתיישב עם עדות המומחה בעניין יכולתו להעריך את דרגת חומרת מחלותיו השונות של המנוח במועד עריכת צוואת 2020 בהעדר רשומות רפואיות בסמוך למועד זה: מחלת אי תפקוד הכליות ממנה המנוח סבל היא מחלה כרונית, וככזו אינה משפיעה על היכולת הקוגניטיבית (עמ' 28 שורות 21-7); תפקוד המנוח במועד עריכת צוואת 2020, מבחינת ניידות ועצמאות, מלמד שבאותה תקופה מחלת אי ספיקת הלב לא הייתה בשלב מתקדם (עמ' 40 שורות 20-14); עת מצבו הרפואי של המנוח החל ליתן אותותיו ביתר שאת בחיי היומיום שלו, כי אז המנוח לא התמהמה ופנה בדחיפות לבית החולים (עמ' 46 שורות 11-6, ושורות 23-18).

20.2גם טענת המתנגדים שהזנחת המנוח את מצבו הרפואי בהמנעות מעריכת בדיקות רפואיות תקופתיות מעידה על אודות פגיעה בכושר שיפוטו אינה יכולה לעמוד, ומאליו מובן שאי בה די כדי לסתור את חזקת הכשרות לצוות. אין ממש בטענת המתנגדים שלאחר אבחון מחלת הסכרת המנוח ניהל אורח חיים בריא, שהרי המתנגדים עצמם טענו שגם לאחר האבחון המנוח הוסיף לעשן בכבדות ולצרוך תדיר משקאות חריפים וקנאביס (עדות המומחה בעמ' 21 שורות 15-11). בנוסף, לפי הרשומות הרפואיות, הזנחת המנוח את מצבו הרפואי לא הייתה כה חריגה וקיצונית ובוטאה בפאסיביות, הכחשה והתעלמות, להבדיל מהתנגדות אקטיבית והתעלמות מפניות ישירות של רופאיו (ראו תשובת המומחה לשאלת הבהרה מס' 1).

20.3המומחה אכן השיב בחיוב עת נשאל על ידי ב"כ המתנגדים האם היה מומלץ שהמנוח יבדק בדיקה קוגניטיבית בטרם עריכת צוואת 2020, ואולם אין בכך משום קביעה שהמנוח נעדר כשרות לצוות. המומחה לא חזר בו ממסקנותיו בחו"ד, והעיד כך: בשונה ממרבית המקרים בהם הוא מתבקש לחוות דעתו לעניין כשרות מצווה, בנדון הרשומות הרפואיות כללו דיווח מובהק ומפורש על אודות צלילות המנוח ויכולתו לקבל החלטות (עמ' 67 שורות 9-2); הממצאים שהונחו לפניו מלמדים על אודות יכולתו הקוגניטיבית וצלילות דעתו של המנוח כחודשיים לאחר מועד עריכת הצוואה (עמ' 56 שורות 21-14): המנוח מסר אמנזה קוהרנטית ומהימנה לצוות הרפואי בהליך הקבלה בבית החולים (עמ' 65 שורות 13-10), החתמת הצוות הרפואי את המנוח על טפסי הסכמה מדעת להליכים רפואיים מורכבים וחודרניים נוכח הערכתו כבעל יכולת הבנה וקבלת החלטות (עמ' 63 שורות 31-20); העדר ממצאים שיש בהם להעיד על אודות פגם ביכולת הקוגנטיבית של המנוח (עמ' 59 שורות 14-11); במועד אשפוזו הראשון, חודשיים לאחר עריכת הצוואה, המנוח היה כשיר לחלוטין (עמ' 59 שורות 31-29).

20.4אין ממש בטענת המתנגדים שהימנעות המבקשת מלמסור למומחה רשומות רפואיות מביקור המנוח במדיקל סנטר מקימה חזקה שהמצאתן היתה פועלת לחובתה. ראשית דווקא נכונות המנוח להיבדק במדיקל סנטר הן בידי מומחה למחלות ריאות והן בידי מומחה למחלות לב (עדות המבקשת בעמ' 239 שורות 16-1), שומטת את הבסיס לטענתם שהזנחת המנוח את מצבו הרפואי מלמדת על אודות פגיעה בכושר השיפוט שלו. שנית, מחקירת המבקשת עולה שעובדת ביקור המנוח במדיקל סנטר עובר לאשפוזו הראשון היתה ידועה למתנגדים, ועל כן היה עליהם לפנות למדיקל סנטר לשם קבלת אותן רשומות רפואיות, והרי ניתן צו כולל לחשיפת מידע רפואי וסוציאלי.

20.5המתנגדים לא הוכיחו שהרגלי צריכת השתייה והקנאביס של המנוח פגעו בכשרותו לצוות. הבדיקה הטוקוסולוגית מיום 9.6.2020 שללה סמים בגופו, ועל פי עדות המומחה משמעותה שלילת שימוש בסמים בפרק זמן שנע בין שבוע לחודש ימים עובר לביצועה (עמ' 48 שורות 25-13). העובדה שגם במועד עריכת צוואת 2013 המנוח צרך אלכוהול והשתמש בקנאביס באופן מופרז, שומטת את הבסיס לטענת המתנגדים להעדר כשרות המנוח במועד עריכת צוואת 2020, שהרי הם לא חולקים על אודות כשרותו לצוות במועד עריכת צוואת 2013. זאת ועוד, מהראיות שהוצגו עולה שבתקופה שהמנוח עשה עסקאות שהניבו רווחים מרשימים, הוא צרך משקאות חריפים בשיעור גבוה יותר מבתקופת עריכת צוואת 2020: בקבלת המנוח לחדר מיון ביום 00.00.2020 דווח: "בעברו עד 2016 בערך שתיית אלכוהול כבדה (5-4 כוסות יין ליום או 3 כוסות וודקה ליום)", ומנגד "בשנים האחרונות שותה פחות" (עמ' 3 לחו"ד); עדות המבקשת בעמ' 247 שורות 32-30; עדות אביו של המנוח, מר XXX ששללה הימצאות המנוח במצב שכרות במהלך החצי שנה האחרונה לחייו (עמ' 87, שורה 3).

20.6טענת המתנגדים שיש להעדיף את עדות קרובי משפחתו של המנוח על פני חו"ד המוחה נדחית, משאין הצדקה בנדון לסטות מהכלל שיש להעדיף חו"ד מומחה שמסקנותיה חד משמעיות ומבוססות על מסמכים רפואיים שנערכו בסמוך למועד עריכת הצוואה. בנדון קיים תיעוד רפואי חד משמעי שנערך כחודשיים לאחר עריכת צוואת 2020. יתרה מכך, אין בעדויות שנשמעו כדי לסתור את חזקת הכשרות של המנוח, ובפרט במועד עריכת צוואת 2020: אין חולק שמצבו הבריאותי של המנוח החל להדרדר לקראת חודש XXX 2020, ואולם יכולתו הקוגנטיבית לא נפגעה במועד זה, לא כל שכן חודשיים קודם לכן. לפיכך אין באישור המבקשת, בהתכתבות עם הבן מיום 00.00.2020 ובעדותה שבחודש XXX 2020 מצבו הבריאותי של המנוח לא היה שפיר, כדי לפגום בחזקת הכשרות של המנוח במועד עריכת צוואת 2020. ההתכתבות בין המבקשת לבנו של המנוח, בה האחרון הביע ספק ביחס לצלילות המנוח, היא מיום 00.00.2020, זמן קצר לאחר התדררדות במצבו הבריאותי וכחודשיים לאחר עריכת הצוואה; רופאת המשפחה העידה שהמנוח היה צלול ובעל יכולת הבנה מלאה בעת ביקורו אצלה, כחודשיים לאחר מועד עריכת הצוואה (עמ' 154 שורה 20, עמ' 175 שורות 26-25); רו"ח XXX מנהל הכספים בחברה של המנוח העיד על התרשמותו המיטבית ממצבו ומתפקודו הכללי והמקצועי של המנוח, הן בזמן אשפוזו והן לאחריו, או אז קו החשיבה שלו היה כתמול שלשום ומעורבתו בעסק אף גדלה (עמ' 136 שורות 17-14, עמ' 137 שורות 19-12); עדות עוזרת הבית לא היתה מהימנה לא ניתן לייחס לה משקל ממשי נוכח עדותה שבנו של המנוח ביקש אותה "לעזור לו" בהתייצבותה לעדות בהליך זה, עת פנתה אליו בדרישה לתשלום פיצויים בעקבות סיום עבודתה אצל המנוח (עמ' 129 שורות 29-27); עדות הגב' XXX, שעבדה בשעתו בחברה של המנוח לא היתה אמינה כלל: הצהרתה בסעיף 2 לתצהירה בדבר קשרי עבודה אינטנסיביים ויומיומיים עם המנוח, נסתרה עת העידה שהמנוח היה חותם על חוזים שלא בנוכחותה ומעדכן אותה רק למחרת, ואף לא הזמין אותה להצטרף אליו בביקור בנכס בעפולה שם שקל לפתוח חנות (עמ' 70 שורות 5-1, ועמ' 73 שורות 22-21); עדותה שהמנוח הטיל את מימיו על עצמו במעמד שימוע לפני פיטורים לעובד החברה לא נזכרה בתצהירה אף שלא יכול להיות חולק שמדובר באירוע חריג מאוד (עמ' 77 שורה 8); עת התבקשה ליתן דוגמא להתדרדרות בתפקוד המנוח בעבודתו, כל שציינה הוא שהמנוח לא התייצב לישיבת תקציב שהתקיימה ביום פטירתו (עמ' 78 שורות 21-16); טענת המבקשת שיש לתהות על אודות המניע לעדותה אינה תלושה מהמציאות על רקע עדות עוזרת הבית בדבר המניע לעדותה.

20.7טענת המתנגדים שפעולותיו הכספיות והעסקיות של המנוח מעידות על העדר צלילותו לא הוכחה, והראיות שהוצגו מלמדות שאלה הלמו את נסיבות עריכתן: החלטתו הפתאומית של המנוח למכור את בית המגורים שבו ילדיו התגוררו במחיר נמוך ממחיר השוק מובנת על רקע עדויות המתנגדים והעדים מטעמם: האישה הראשונה העידה שבפגישתה עם המנוח כחודש לאחר שהחליט למכור את הבית (וכחודש טרם פטירתו) הוא הבהיר לה שהודעתו על הפסקת תמיכתו הכספית בה נובעת ממצבו הכלכלי הירוד והוא מנסה לקצץ היכן שאפשר (עמ' 112 שורות 27-25, עמ' 115 שורות 16-14), וגם ילדיה יידעו אותה על כך (עמ' 116 שורות 28-22); בנו של המנוח ואביו של המנוח הצהירו שמצבו הכלכלי של המנוח הורע באותה עת (סעיפים 10, 11 ו-27 לתצהיר הבן וסעיף 10 לתצהיר האב); עובדת החברה הגב' XXX הצהירה שנגרם לחברה נזק כלכלי קשה בעקבות מגיפת הקורונה, שהתבטא בסגירת כלל סניפי החברה והוצאת העובדים לחל"ת; לעדויות אלה יש להוסיף את עדותה המהימנה של המבקשת שפעולותיו העסקיות האחרונות של המנוח היו מושכלות ומחושבות ונבעו מניסיונו לשקם את המצבו הכלכלי (עמ' 259 שורות 26-23). רכישת חברת "דונה ויקטוריה" ורצון המנוח לרכוש את חברת "XXX" תאמו את התנהלותו העסקית של המנוח כיזם מובהק שמשקיע בהשקעות בסיכון גבוה. כך המנוח נהג לרכוש חברות בהפסדים לשם שיקומן, דוגמת רכישתו בעברו את חברת XXX כשהייתה בחדלות פרעון (עדות רו"ח XXX, מנהל הכספים בעמ' 139 שורות 26-25, עמ' 141 שורות 3-1, עמ' 143 שורות 17-15; עדות חברו של המנוח מר XXX בעמ' 152 שורות 31-15; עדות בתו של המנוח בעמ' 93 שורות 21-19, סעיף 3 לתצהיר אביו של המנוח). יש לזקוף לחובת המתנגדים את המנעותם מזימון עו"ד בלושטיין לעדות בין היתר על אודות תוכן ונסיבות שליחת הודעת המייל בה הביע על פי הנטען ספקות ביחס לצלילות המנוח על רקע מהלכיו העסקיים האחרונים – ומאליו מובן שאין מקום לייחס לה כל משקל בנסיבות אלה. יוער שלא היה בפי ילדיו של המנוח מענה ענייני להימנעותם מזימון עו"ד פלוני לעדות (עמ' 102 שורה 12 ועמ' 92, שורה 17).

20.8צוואת 2020 נערכה כששה חודשים טרם פטירת המנוח. עד ימיו האחרונים של המנוח הוא חי את חייו כרגיל, נהג ועבד, נפגש עם חברים ובני משפחה. ילדיו של המנוח והאישה הראשונה היו מודעים היטב למצבו לכל אורך התקופה, אך למרבה הצער לא היססו לטעון בהליך זה טענות שאין אמת בניסיון לבסס את התנגדותם לקיום צוואת 2020, גם אגב פגיעה בכבודו של המנוח.

ב(2)(3) מעורבות בעריכת צוואת 2020

21.סעיף 35 לחוק הירושה מורה שהוראת צוואה "המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה" - בטלה. המתנגדים לא הוכיחו שהמבקשת היתה מעורבת בעריכת צוואת 2020, לקחה חלק אחר בעריכתה או היתה היתה עדה לעריכתה:

21.1הנחת המתנגדים שנסיבות חיצוניות אינן מותירות מקום לספק בדבר מעורבות המבקשת נדחית. אין בהנחות אלה – בדבר נסיבות חייה של המבקשת, חתימת המבקשת והמנוח על הסכם ממון, העובדה שהיא אם לשני ילדים בגירים מנישואיה הראשונים, עריכת הצוואה בתקופת סגר הקורונה, העובדה שהמנוח ערך עסקאות 'מסוכנות' – כדי להקים חזקה בדבר מעורבות נטענת.

21.2עדות המבקשת שהיתה מוטרדת ביחס לתקינות צוואת 2020 אינה מוכיחה מעורבותה בעריכתה. לו המבקשת היתה מעורבת בעריכת צוואת 2020 מצופה היה שלכל הפחות מספר הזהות שלה היה נרשם בצוואה.

21.3גם אין בעצם עריכת צוואת 2020 בבית המגורים כדי להוכיח מעורבות המבקשת בעריכתה. נפסק שגם נוכחות נהנה בחדר סמוך במועד עריכת צוואה אינה מספקת כדי לקבוע שאותו זוכה נטל חלק בעריכתה (בע"מ 7049/15 פלוני נ' פלוני (17.12.2015)). קל חומר שאין בנוכחות המבקשת בביתה כדי להוכיח מעורבות כאמור. עדות הנהג באשר לתוכן דברי המבקשת אינה אמינה וגרסתו שזעם על המבקשת שהיתה אחראית לפיטוריו אך ישב עמה ובדק לבקשתה את תקינות מערכת הגז לאחר פטירת המנוח אינה מתיישבת עם ההיגיון. גרסתו אינה מתיישבת עם העובדה שלא שוחח עם המנוח כלל לאחר פיטוריו ואף לא עדכן אותו על אודות נישואי בתו כשנה ומחצה לאחר פיטוריו, ודווקא המבקשת שלמדה על אודות החתונה מתמונות שראתה ברשתות החברתיות, שלחה לו מתנה. לכך יש להוסיף את האינטרס המובהק שיש לנהג בתוצאות ההליך. משכך אין בהצהרתו להוכיח מעורבות כלשהיא של המבקשת בעריכת הצוואה.

21.4אין ממש בטענות הקונספרטיביות בסיכומי המתנגדים. המבקשת העידה שהמנוח מסר לה את צוואת 2020 לאחר עריכתה. אין בכך כל פסול או מעשה חריג. יתרה מכך, כך המנוח נהג גם ביחס לצוואת קודמות. המבקשת העידה שייחסה חשיבות ודחיפות לנטילת צוואת 2020 מהכספת משום שחששה שאין בנמצא עותקים נוספים ולא ידעה האם המנוח מסר עותק ממנה גם לעו"ד פלוני (עמ' 199 שורות 32-26, עמ' 200 שוורות 5-1). גם בכך אין ללמד על מעורבותה בעריכת צוואת 2020.

ב(2)(3) השפעה בלתי הוגנת

22.נמצא שהמנוח היה כשיר לצוות והמבקשת לא נטלה חלק בעריכת צוואת 2020. עתה נבחן את טענת המתנגדים שצוואת 2020 נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת עליו. אין בהשפעה או בשכנוע של המצווה כשלעצמם משום פסול, ואלה אינם פוסלים את הצוואה. המבחן הוא האם לאור מערכת היחסים בין המצווה לנהנה על פי הצוואה, יש בהשפעת הנהנה על המצווה יסוד בלתי הוגן משום ניצול תלותו של המצווה, או ניצול חולשתו וכד'. נבחן את טענות הצדדים בהתאם לארבעת מבחני המשנה שפורטו בדנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נב(2), 813, 827 (להלן 'עניין מרום').

22.1מבחן התלות והעצמאות – "המבחן הבסיסי להכרעה בדבר קיומה ועוצמתה של תלות הוא מבחן העצמאות. זהו מבחן של מידה, המיוסד על היותן של "עצמאות" ו"תלות" שני מושגים הפכיים. השאלה שבית-המשפט מציג לעצמו היא, כלום בתקופה הרלוונטית לעשיית הצוואה היה המצווה "עצמאי" - מן הבחינה הפיזית ומן הבחינה השכלית-הכרתית - ועד כמה" (עניין מרום בעמ' 827). אין מחלוקת שהמנוח סבל ממספר מחלות כרוניות וכן שכחודשיים לאחר עריכת צוואת 2020 מצבו הבריאותי התדרדר. עם זאת, הוכח שעד לימיו האחרונים של המנוח, ששה חודשים לאחר עריכת צוואת 2020, המנוח תפקד עצמאית מבחינה הכרתית שכלית. מהעדויות שנשמעו נלמד שהמנוח היה אדם דעתן שעל פיו יישק דבר וידע גם ידע להביע את רצונו ועמדתו: בנו של המנוח העיד שהמנוח "היה בולט בזה שגם אם שמע דעות, הוא לא קיבל אותן" וכן ש"בד"כ היה שומע ומחליט בעצמו" (עמ' 103 שורות 26-21); האישה הראשונה העידה שהמנוח היה אדם חזק ש"קשה היה לעמוד מולו" (עמ' 112 שורות 14-13); תיאור זה תואם את עדות המבקשת שנוכח אופיו של המנוח הדינימיקה ביניהם הייתה כזו שלא הרהיבה עוז בנפשה להעלות בפניו את עניין צוואתו (עמ' 194 שורות 6-3, עמ' 195 שורות 9-7, עמ' 196 שורות 17-15). ההתכתבות בין המבקשת לבנו של המנוח בעניין מכירת בית המגורים (נספח 5 לתצהיר הבן) תומכת בתיאור המבקשת את הדימניקה בינה לבין המנוח: ביום 4.3.2020 המבקשת כתבה לבן שבמענה לשאלתה את המנוח כיצד בכוונתו לפרוע את הערבות ככל שבית המגורים יימכר, המנוח השיב לה שזה לא עניינה, וביום 1.5.2020 המבקשת כתבה לו "יום אחד הוא יבוא הביתה ויגיד לי מכרתי", ללמדך שלא היתה לה כל אפשרות להניא את המנוח מתכנונו למכור את בית המגורים; הגב' XXX, עובדת החברה העידה שהמנוח היה מעדכן אותה בדיעבד בלבד על אודות עסקאות שביצע (עמ' 70 שורות 5-1); מר XXX קבלן השיפוצים שעבד עבור המנוח, העיד אף הוא שהמנוח היה אדם דעתן מאוד (עמ' 80 שורות 14-13);

22.2מבחן התלות והסיוע – "מקום שבו מתברר, כי המצווה אכן לא היה עצמאי, ועקב כך נזקק לסיוע הזולת, מתעורר צורך לבחון אם הקשר שהתקיים בינו לבין הנהנה התבסס על מתן הסיוע שהמצווה נזקק לו... ואם היה זה הנהנה, אשר סייע למצווה להתגבר על קשייו ומגבלותיו, ייטה בית-המשפט לקבוע שהמצווה היה תלוי בנהנה"..(עניין מרום בעמ' 828). בעניינו, המתנגדים לא הוכיחו תלות של המנוח במבקשת או באחר, ולבטח שלא שתלות זו שללה את רצונו החופשי של המנוח. למעשה הוכח היפכו של דבר: בהערכה פסיכוסוציאלית שנערכה למנוח ביום 00.00.2020, חודשיים לאחר עריכת צוואת 2020, נמצא שהמנוח אינו זקוק לעזרה (עמ' 5 לחו"ד); המנוח עבד ונהג עד שבוע לפני פטירתו (עמ' 69 שורות 13-11 ו-30-23, עמ' 98 שורות 20-6, עמ' 106 שורות 30-25).

22.3מבחן קשרי המצווה עם אחרים – "ההכרעה בשאלה, אם ועד כמה היה המצווה תלוי בנהנה, עשויה להיות מושפעת גם מהיקף הקשרים שקיים המצווה עם אחרים זולת הנהנה וממידתם. ככל שיתברר כי בתקופה הרלוונטית לעריכת הצוואה היה המצווה מנותק לחלוטין מאנשים אחרים, או שקשריו עם אחרים היו מועטים ונדירים, תתחזק ההנחה שהמצווה אכן היה תלוי בנהנה"... (עניין מרום בעמ' 829). המתנגדים לא הוכיחו שהמנוח היה מבודד בתקופת עריכת הצוואה: הבן העיד שעד לפטירת המנוח הם היו צמודים 'ברמה יומיומית'; בתקופת עריכת הצוואה המנוח נהג להיפגש מספר ערבים בשבוע עם חבריו (סעיף 15 לתצהיר הבן, סעיף 20 לתצהיר הבת וסעיף 6 לתצהיר מר נסים חכם חברו של המנוח, הגם שלא התייצב לחקירה על תצהירו מפאת מצבו הבריאותי); אביו של המנוח הצהיר שנהג להיפגש עמו 'לפחות פעם בשבוע' (סעיף 2 לתצהירו); האישה הראשונה העידה שבפגישתה עם המנוח בביתו כחודש לאחר עריכת צוואת 2020 לא נכח שם אדם נוסף, קרי גם לא המבקשת (עמ' 116 שורות 11-8).

22.4מבחן נסיבות הצוואה – "אפשר שמעורבות הנהנה לא תגיע עד כדי לקיחת חלק בעריכת הצוואה, אך תהווה ראיה לכאורה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה, או, למצער, שיקול רלוונטי להקמת חזקה בדבר קיומה של השפעה כזאת עליו" (עניין מרום בעמ' 829). נסיבות עריכת הצוואה נבחנו לעיל בגדרי בחינת הטענה למעורבות המבקשת בעריכת צוואת 2020, ונקבע שהמתנגדים לא הוכיחו שהמבקשת היתה מעורבת בעריכתה. מהמפורט לעיל עולה שגם לא הוכחה מעורבות שיש בה כדי להוות ראיה לכאורה להשפעה בלתי הוגנת של המבקשת על המנוח.

23.הגיונה וסבירותה של הצוואה - בעניין מרום נקבע שלצורך הכרעה האם הצוואה משקפת את משקפת את רצונו האמתי של המצווה, יש לבחון גם את הגיונה וסבירותה של הצוואה. בנדון לא הוכח אחרת: הגדלת חלקה של המבקשת בעיזבון: האישה הראשונה תיארה את המנוח כמי שמגלה יחס של אחריות ודאגה כלפי בת זוגו (עמ' 108 שורות 15-12). תיאור זה תואם את תצהיר האישה הראשונה שעד לפטירתו המנוח העניק לה סיוע כספי שוטף וקבוע, מעבר לחיובו בהסכם הגירושין, ומימן את שכר הדירה בה התגוררה בסך 8,000 ש"ח לחודש. האמור תואם גם את עדות המבקשת, שביום 00.00.2020, עת המנוח היה מאושפז הוא הפקיד בידיה המחאה בסך 500,000 ש"ח והסביר "אם יקרה לי משהו ייקח זמן עד שיהיה כסף ואני לא רוצה שתרגישי שאין לך" (עמ' 262 שורות 4-3); אין זה מפליא כלל שהמנוח ביקש לשמר את רמת החיים שהמבקשת הורגלה אליה בתקופת חייהם המשותפים, גם לאחר לכתו. זאת גם בהתחשב בטיפול המסור של המבקשת בו: רופאת המשפחה, שאין לה כל עניין בתוצאת ההליך, העידה ארוכות על אודות מסירותה המוחלטת ויוצאת הדופן של המבקשת כלפי המנוח, ושאינה זוכרת כל מעורבות מצד ילדיו בטיפול בו (עמ' 154 שורה 22, עמ' 155 שורות 4-1, עמ' 179 שורות 32-22, עמ' 180 שורות 5-1); ביטול המנה לנהג – אין מחלוקת שהנהג פוטר על ידי המנוח בראשית שנת 2019, וכן שמאז פיטוריו לא היה ביניהם כל קשר. בנסיבות אלה אין זה מפליא כלל שהמנוח ביטל את המנה שציווה לו בצוואת 2013; ביטול המנה לאישה הראשונה - אין זה מפליא בעקבות מצבו הכלכלי של המנוח הוא ביטל את המנה שציווה לה בצוואת 2013.

ב(3) סיכום

24.מרכיבי היסוד של צוואת 2020 התקיימו, והמתנגדים לא הוכיחו אף אחת מעילות ההתנגדות לקיומה. לא הונחה תשתית ראייתית ממשית, לבטח שלא במידה נדרשת או מספקת שהמנוח נעדר כשרות לצוות או שהצוואה נערכה אגב הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו או תוך מעורבות בעריכתה. המסקנה ממכלול הראיות שהוצגו היא שצוואת 2020 משקפת את רצונו האמיתי והבלתי תלוי של המנוח, ומכלול הנסיבות לא מלמד על הצדקה לשזור יחדיו חוטים שונים של עילות שונות לכדי רבדים המחזקים הצדקה לבטלותה. גם את תאמר שהנטל מוטל על המבקשת, מהמפורט לעיל עולה שהוכח מעל לכל ספק שבמועד עריכת צוואת 2020 כשרות המנוח לא נפגמה, וצוואת 2020 משקפת את רצונו החופשי והבלתי תלוי של המנוח שהיה דעתן, וזו לא נערכה מחמת השפעה בלתי הוגנת, או אגב מעורבות בעריכתה. בית המשפט שוכנע מעל לכל ספק שהמנוח ביקש לצוות את עיזבונו לאשתו ולשני ילדיו בחלקים שווים ביניהם, ולבטל את המנות שציווה בצוואת 2013 לאשתו הראשונה ולנהג שאותו פיטר בחודש ינואר 2019, כחמישה עשר חודשים טרם עריכת צוואת 2020.

25.תסכולם של ילדי המנוח מצמצום חלקם בעיזבון המנוח מובן, אך אין בו להצדיק את התנהלותם לאורך ההליכים ובכלל זה פגיעתם בכבוד המנוח בכל הקשור למצבו הקוגניטיבי טרם פטירתו, או את כפיות הטובה כלפי המבקשת שטיפלה במנוח במסירות רבה עד לפטירתו.

ג. התוצאה

26.התוצאה היא שההתנגדויות לקיום צוואת 2020 נדחות, ועמן גם הבקשה לקיום צוואת 2013, וניתן בזאת צו לקיום צוואת 2020 (לרבות הנספח לה). המבקשת תגיש צו פורמלי לקיום צוואת 2020 בנוסח המצוי בתוספת לתקנות הירושה.

27.04לעניין הוצאות ההליכים - הכלל הוא שיש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, תוך הפעלת שיקול דעת אובייקטיבי ובהתחשב בכלל נסיבות העניין. בהתחשב במהות ההליכים, במורכבותם ובתוצאותיהם, ובהתחשב בסכומים שהצדדים שילמו עבור מימון שכר המומחים מטעם בית המשפט ועבור הקלטת ארבעה דיוני הוכחות - מימון הביניים יהא סופי והמתנגדים יישאו בהוצאות המבקשת ובשכר טרחת באי כוחה כך: ילדי המנוח יישאו, יחד ולחוד, בתשלום הוצאות המבקשת בסך 58,500 ש"ח, ובנוסף, האישה הראשונה והנהג יישאו, יחד ולחוד, בתשלום הוצאות המבקשת בסך 40,950 ש"ח.

28.פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים של המנוח והצדדים.

ניתן היום, א' תמוז תשפ"ד, 07 יולי 2024, בהעדר הצדדים.

חתימה