פס"ד תובענה לביטול צוואה כאשר המצווה עודו בחיים

המשיב 2 הגיש תביעה לביטול צוואה שערך האשל"א – אביהם יבדל"א של המבקש והמשיב 2. לטענת המשיב 2, האב אינו כשיר לערוך צוואה, והוא עותר לביטולה של הצוואה עוד בחייו של האב.

השאלה הטעונה הכרעה היא – האם קיימת עילת תביעה לביטול צוואה כאשר המצווה עודו בחיים?

1. המבקש והמשיב 2 הם ילדיו של המשיב 4 (האב - האשל"א). המבקש מונה כאפוט' לרכוש האשל"א. בתיק האפוטרופסות מתנהל סכסוך בין האחים, כאשר המשיב 2 עתר לביטול מינויו של המבקש כאפוט', וטען בין היתר, כי המבקש מנסה להשתלט על רכושו של האב.

    

2. המבקש הגיש בקשה למחיקה על הסף של התביעה, מחמת העדר עילה והעדר יריבות משפטית. המבקש טען, בין היתר, כי אין למשיב 2 יכולת לטעון לביטול הצוואה אשר עוד לא קיבלה תוקף של צו קיום צוואה, שהרי האב עודנו בחיים (סע' 14 לבקשה).

    

3. המשיב 2 מבסס את טענותיו של ארבעה נימוקים: האחד, "התובענה מחוזקת בקורות של פלדה ובמסמכים רפואיים של ממש"; השני, החלטה דיונית של כב' השופטת תמר סנונית פורר (המותב הקודם בתיק) לפיה: "עומד התובע על בירור תביעתו – ייבחנו הדברים בהמשך לגופם לרבות בחיוב בהוצאות בהתאם לתוצאה" (החלטה מיום 8.4.24); השלישי, סעד מחיקה על הסף הוא סעד קיצוני, ובהתאם להלכת בובליל לא התקיימו תנאי הסף למחיקת התובענה; הרביעי, דיון בבקשה למחיקה על הסף יש לערוך רק לאחר שהוגשו כל כתבי הטענות.

    

    

    

   דיון והכרעה:

    

4. בהחלטה מיום 30.6.24, התבקש המשיב 2 (התובע) להבהיר מהי המסגרת הנורמטיבית עליה נשענת התובענה. המשיב 2 הגיש הבהרה, ובין היתר טען, כי שאלת המסגרת הדיונית הועלתה כבר על ידי המותב הקודם בתיק, ובהחלטה מיום 8.4.24, נקבע, כי אם עומד התובע על תביעתו ייבחנו הדברים בהמשך. מכאן למד המשיב 2, כי נסללה הדרך לבירור התובענה עד לאחר שמיעת הוכחות וסיכומים, וכי לא ניתן להורות על מחיקתה על הסף.

    

5. החלטת כב' השופטת תמר סנונית פורר, מיום 8.4.24, אינה מהווה מחסום דיוני מבירור והכרעה בבקשה לסילוק על הסף. זאת ועוד: לשון ההחלטה ברורה – "ייבחנו הדברים בהמשך...". כעת, משהוגשה בקשה לסילוק על הסף, הגיעה העת לבחון את עילת התביעה.

    

6. ראשית לכל, אבחן את טענת המשיב 2 לפיה אין מקום לדון בבקשה למחיקה על הסף טרם הוגש כתב ההגנה. אומנם, הכלל הינו שיש לדון בבקשה לסילוק התביעה על הסף רק לאחר הגשת כתב ההגנה [רע"א 9030/04אירופה ישראל (מ.מ.ש) נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ [פורסם בנבו], 26.6.2007]. בהלכת בובליל נקבע חריג לכלל: "יחד עם זאת, יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן ארכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים (בין אם מדובר בכתב הגנה, בבקשת רשות להתגונן, בתשובה להמרצת פתיחה או במצבים דומים). זאת, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית, הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות...". רע"א 10227/06 בובליל נ' עו"ד אינדיג [פורסם בנבו] 5.2.2007.

    

7. לאחר שבחנתי את טענות התובע בכתב התביעה, ואת הבקשה לסילוק על הסף והתגובה לה, סבורני, כי המקרה דנא בא בגדרם של אותם מקרים חריגים שבהם אין הצדקה להורות על הגשת כתב הגנה בטרם החלטה על הבקשה לסילוק על הסף . ראשית, לצורך ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף, די בעיון בכתב התביעה בלבד על מנת לבחון את עילת התביעה, מבלי להידרש לכתב ההגנה. שנית, חיוב הנתבע בהגשת כתבי הגנה, תחייב אותו להשקיע תשומות לא מבוטלות, אשר בסופו של דבר יהיה מקום להשיתן על התובע.

    

8. ניהול הליך סרק שבסופו יקבע בית המשפט, כי התובענה נעדרת כל עילה, עומד בניגוד גמור לעקרונות היסוד הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ולחובה של בית המשפט, ובעלי הדין עצמם, לנהל את הדיון ביעילות ולנהל הליך ראוי והוגן.

9. כלל הוא, כי כתב תביעה ימחק על הסף בהעדר עילה מקום ש"אפילו יוכיח התובע את כל העובדות המהותיות אשר פירש בו, לא יזכה בפסק דין, משום שאין לצדו חוק המטיל על הנתבע החובה, עקב העובדות המפורשות בכתב התביעה, להיענות לתובע" (ע"א 7547/99 מכבי שירותי בריאות נ' דובק בע"מ, פ"ד סה (1) 144; יואל זוסמןסדרי הדין האזרחי384385 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)).

    

10. הזכות לרשת מתגבשת רק בעת מותו של המוריש/המצווה, שהרי רק במותו עובר עיזבונו ליורשיו (סע' 1 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965); ורק במותו זכאים הטוענים לרשת להגיש בקשה לצו ירושה/לצו קיום צוואה, וזכאים המתנגדים למתן צו ירושה/צו קיום צוואה, להגיש התנגדות.

     

11. טענות המשיב 2 בתביעתו הן טענות כנגד תוקפה של הצוואה כאשר המצווה (אביו) עודו בחיים; טענות המשיב 2 בתביעתו יכולות להתברר רק לאחר אריכות ימיו ושנותיו של האב ולא בחייו. לצוואה אין כל תוקף משפטי בחיי המצווה; רק לאחר מות המצווה, וככל שהוגשה התנגדות, ניתן יהיה לקיים דיון ענייני בשאלת תוקפה של צוואה.

     

12. יפים לענייננו קביעות בית המשפט המחוזי בעמ"ש 14981-09-11 פלוני נ' פלונית (חסויה) [פורסם בנבו] 28.1.2013 [סע' 9 – 10 לפסק-הדין של כב' השופט ד"ר קובי ורדי]:

    "למערערים אין כלל מעמד לפנות לבימה"ש בתובענה להצהיר על צוואה כבטלה, במהלך חיי המצווה, שכן אין להם כל זיקה משפטית ו/או אחרת לרכוש, כשלכל היותר יש להם ציפייה או תקווה לזכות בו לאחר אריכות ימי המצווה, ציפייה או תקווה שלא ברור כלל אם יתגבשו, שכן הם מתגבשים רק בעת המוות של המצווה לגבי הצוואה שתהיה בתוקף בעת מותו". סע' 9.

    "המערערים לא הצביעו על זכות קנויה או מצב הראוי לשריון בפס"ד הצהרתי, ולהיפך, אין להם זכות כזו ואין מקום לשריין להן 'זכות' שאינה קיימת". סע' 10.

     

13. כב' השופט ישעיהו שנלר הוסיף וקבע, כי הכרה בזכות תביעה שכזו, מהווה פגיעה בעקרון החופש לצוות (סע' 27 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965).

     

14. לאור האמור לעיל, לאחר שבחנתי את התובענה, הבקשה לסילוק על הסף והתגובה לה, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להימחק על הסף מחמת העדר עילה. לאור התוצאה אליה הגעתי, ישא המשיב 2 בהוצאות המבקש בסך של 5,000 ₪.

     

    ניתן היום, ט"ו אב תשפ"ד, 19 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.