פסילה מנהלית בגין תאונת דרכים קטלנית בעקבות מירוץ אופנועים

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית לתקופה של 90 יום שהושתה על המבקשים  ביום 3.10.06, בגין חשד לאחריותם בגרימת תאונת דרכים קטלנית.

ב"כ המבקשים טוען, כי אין קשר סיבתי בין קרות התאונה הקטלנית לבין התנהגות  המבקשים. לחילופין, להתחשב בעובדה שהמבקשים מתפרנסים מנהיגת משאית. לחילופין מבקש ב"כ המבקשים כי תקופת הפסילה תקוצר או שתומר בפסילה מסווגת לגבי אופנועים בלבד כדי שהמבקשים לא יאבדו את פרנסתם.

הפסילה הוטלה בגין תאונת דרכים שהתרחשה ב-  26.9.06 בשעה 23:45 בלילה. אין חולק, כי המבקשים והמנוח נהגו באופנועים כבדים בעלי נפח מנוע של 900 ו-1000 סמ"ק. הם נסעו על כביש מס' 1 לכיוון גשר הראל, מבשרת ציון וחזרה.

באחד העיקולים החליק המבקש 1 והמנוח שביקש להתחמק ולמנוע תאונה התנגש בגדר הבטיחות בצד שמאל של הדרך ונהרג.  נוסע שישב מאחוריו נפצע קשה מאוד.

אין חולק כי לא היה מגע בין האופנועים וכי המבקש 2 נסע במרחק משני האופנועים האחרים.

הפסילה המנהלית הוטלה על המבקשים למשך 90 יום. על-פי דברי ב"כ המשיבה המבקשים יועמדו לדין בגין גרימת מוות ברשלנות. זאת לנוכח הממצאים בשטח והטענה כי המבקשים ערכו ביניהם מירוץ אופנועים תוך כדי נהיגה מהירה ופרועה.  מספר עדי ראיה אמרו כי המבקשים נסעו במהירות מופזרת, עקפו רכבים משני הצדדים בו זמנית, עקפו זה את זה, נסעו כשאחד הגלגלים מורם. ועל כן נהיגתם היתה מסוכנת.   

לטענת המשיבה, אין צורך שיהיה מגע בין כלי רכב לצורך הטלת אחריות לגרימת תאונת דרכים.

לטענת המבקשים לא היתה כל תחרות בין שלושת האופנועים.  הם נסעו במהירות מותרת של 80 קמ"ש ובהתאם לתנאי הדרך. אין בידי המשיבה כל ראייה מדעית אובייקטיבית להוכחת מהירות נסיעת המבקשים.

עוד טענו כי לא אופן נהיגתם גרם לתאונת הדרכים כי אם כתם שמן שהיה על הכביש עובר לתאונה והוא שגרם להחלקת אופנוע המבקש 1.

לטענת המבקשים העובדה שלא היה כל מגע בין הרכבים מעידה על כך שמדובר בתאונה עצמית שאין למבקשים כל אחריות לגביה.

לגרסת המבקשים הפסילה המנהלית שהוטלה אינה בעלת בסיס חוקי ומונעת משיקולים זרים.

כן טוען ב"כ המבקשים כי ספק אם יוגש כתב אישום ואם יוגש ספק אם הנאשמים יורשעו בדין.

החלטתי לדחות  את הבקשה ולהלן נימוקי:

אין חולק כי החלקתו של מבקש מס' 1 בנתיב נסיעתו גרמה למנוח לסטות מנתיבו, להתהפך ולהיהרג .

אחריות לגרימת תאונה אינה נמדדת אך ורק כאשר יש מגע בין כלי רכב. יתכן מצב שהתנהגות רשלנית של נהג אחד תגרום לסטיה, להתהפכות ולהיתקלות ברכב שלישי, בניסיון לחמוק מבלי שיווצר מגע בין הרכב האחד לשני ועדיין האחריות מוטלת על נהג הרכב שגרם לסיטואציה המסוכנת.

מעיון בחומר הראיות בתיק שבידי המשיבה קיימת תשתית ראייתית לכאורה לכך שהמבקשים נהגו במהירות מופרזת. יש מספר עדי ראייה, חלקם אף פנו למשטרה, לפני קרות התאונה, למראה הנהיגה החריגה והפרועה של המבקשים והמנוח. יצוין, כי אף המבקש 1 בהודעתו מיום 28.9.06 מודה כי נסע במהירות של 100 קמ"ש עובר לתאונה כשאין חולק כי המהירות המותרת בכביש זה היתה עד 80 קמ"ש בלבד.

הטענה בדבר המצאות כתם שמן או חומר על הכביש נבדקה ע"י הבוחנים והופרכה לכאורה. 

המשיבה טענה, כי היות והתקיימה תחרות בין האופנועים לא ניתן לנתק את חלקם של המבקשים מהאירוע היות והם נטלו חלק במשחק המסוכן ע"י נהיגה פרועה שהובילה בסופו של דבר לתוצאות הקשות.

מחומר הראיות ניתן להסיק כי אכן נערך מירוץ, ואנמק.