פסיקת שכר טרחת אפוטרופוס

עניינה של הבקשה, פסיקת שכר טירחתו של המבקש, אשר מונה ביום 11.6.2008 כאפוטרופוס לרכושה של החסויה וזאת עפ"י צו שניתן ע"י כבוד השופטת דר' ורדה בן שחר.

בין המבקש ובין ב"כ האפוטרופוס הכללי במחוז דרום נטושה מחלוקת ביחס לגובה שכר הטירחה אשר יש לפסוק למבקש.

טענות המבקש בתמצית

1.        א.         המבקש טוען בבקשתו כי מינוי נעשה, שעה שזכה לשיתוף פעולה מצידה של בא  כוח החסויה, עו"ד אלקבץ ואולם זה הלך לעולמו בנסיבות טרגיות ועל כן במהלך 11 החודשים שעד למועד הגשת הבקשה לפסיקת שכ"ט, נאלץ לפעול לבדו לצורך קיום ויישום הוראות ביהמ"ש, שעה שהחסויה מתגוררת בקנדה.

ב.         המבקש מציין כי מאז ניתן צו המינוי פעל הוא וכל צוות משרדו, ללא לאות, בפעולות רבות לאיתור נכסי החסויה וכן במאמץ לבצע הליכי מכירה.

ג.          לאחר מאמצים, הסתבר כי לחסויה דירה והמבקש פעל למכירתה.

ד.         בקשה לאישור המכירה הוגשה ואולם לא אושרה ועל כן פעל המבקש לערוך שמאות נוספת וכן נקט בהליכים נוספים לפרסום הדירה ולהתמחרות נוספת וכיוצ"ב פעולות לצורך גיבוש הצעה מתאימה נוספת למכירת הנכס.

ה.         המבקש מפרט כיצד לאחר שאושרה לבסוף העיסקה ע"י ביהמ"ש, התברר כי יש לפעול לרישום זכויות החסויה בנכס עפ"י צו ירושה ואולם בצו המינוי צוינו מספרי זהות קנדיות ישנות, שלא היו בנמצא ועל כן נאלץ המבקש לפעול לקבלת סעד הצהרתי לצורך ביצוע רישום זכויות החסויה בנכס לצורך מכירתו.

סופו של יום לא היה צורך בקבלת הסעד ההצהרתי ואולם הדבר התברר רק לאחר הגשת כל אותן בקשות לביהמ"ש.

רישום הנכס ע"ש החסויה נערך בשני שלבים ובשתי עסקאות נפרדות, כפי שמפרט המבקש בבקשתו, מדובר היה בפעולות מסובכות, תוך שהוא עצמו נאלץ לממן את ההוצאות בגינן, נוכח העדר שיתוף פעולה מצידה של החסויה.

ו.          המבקש מפרט תחשיב הוצאות שנגרמו לו באופן ישיר כתוצאה מטיפול בעניינה של החסויה וכן מבקש כי שכר טירחתו ייפסק תוך שביהמ"ש יביא בחשבון את עמלו הרב כעו"ד ואת הנסיבות המיוחדות עימן נאלץ להתמודד.

טענות ב"כ האפוטרופוס הכללי בתמצית

2.        א.          ב"כ האפוטרופוס הכללי בתגובתו, ציין כי לא יתערב בבקשת האפוטרופוס לאשר

לו תשלום הוצאות בסך 17,093.15 ש"ח כמפורט בסעיף 20 לבקשה.

ב.         ב"כ האפוטרופוס הכללי טוען כי עובדת מגוריה של החסויה בקנדה, משמעה כי המבקש לא ניהל רכושה בפועל, אלא פעל למכירת דירתה בלבד.

ג.          ב"כ האפוטרופוס הכללי סבור כי יש לפסוק למבקש שכ"ט עפ"י האמור בתקנה 5 (ג) לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ"ט - 1988 בשיעור שלא יעלה על 2% מהתמורה שנתקבלה בגין מכירת הדירה.

3.         בתשובתו לתגובת ב"כ האפוטרופוס הכללי טען המבקש כי מחד מכיר ב"כ האפוטרופוס הכללי בכך שמדובר היה בעיסקה מורכבת ומאידך התעלם בתגובתו ממידת הטירחה ומהפעולות הרבות אותן נקט בקשר עם רכושה של החסויה.

המבקש מפרט בתשובתו, פעולות בהן נאלץ לנקוט בקשר עם רכושה של החסויה ולרבות הגשת בקשות, קשיים בירוקראטיים, מציאת גופי צדקה לצורך תרומת תכולת הדירה וכיוצ"ב.

הכרעה