פסק דין 16694-08 עוודאללה נ' אגרסט נחום ואח'

כללי

1.התובע, קבלן שיפוצים, ביצע עבודות שיפוצים בדירת הנתבעים הנמצאת בישוב אדרת שבהרי ירושלים. התקשרות זו בין הצדדים הולידה את שתי התביעות שלפניי: תביעה כספית בסך של 120,521 ₪ וכן תביעה שכנגד בסך של 107,865 ₪.

בתביעה העיקרית טוען התובע, כי ביצע עבודות שיפוצים ובניה בהיקף נרחב בדירת הנתבעים ולא קיבל את מלוא התמורה. לטענתו, לאחר שסוכם בין הצדדים מהן העבודות שיש לבצע ולאחר תחילת העבודה, ביקשו הנתבעים להוסיף עבודות נוספות, אך סירבו לשלם תמורתן. הנתבעים השיבו, כי שילמו עבור כל תוספת שביקשו והתובע לא ביצע דבר החורג מהמוסכם ביניהם.

בכתב התביעה שכנגד טענו הנתבעים, כי התובע התייצב לתחילת ביצוע העבודות באיחור, נעלם לתקופות במהלך ביצוע העבודה, תוך שהוא מותיר אותם עם דירה שאינה ראויה למגורים כשכל פעם "סיפור" אחר באמתחתו. התובע ביקש שוב ושוב להקדים תשלומים, כאשר לבסוף הנתבעים נאלצו לבצע את יתרת השיפוץ באמצעות אחרים ובעצמם על מנת להביא את הדירה למצב סביר. עבור כל הנזקים שגרם להם הנתבע, תבעו הנתבעים סכום של 107,865 ₪.

לתביעה זו קדמה תביעה שהגישו הנתבעים בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (תק2612/08).

טענות התובע

2.התובע טוען, כי בין הצדדים יש הסכם מודפס ומתומחר ועל פיו עלות העבודות הינה 100,000 ₪ (נספח א' לתצהיר התובע, הצעת מחיר מיום 17.8.07, להלן: "הצעת המחיר"). מדובר בהצעת מחיר שהיא הסכם פרי התפתחות במשא ומתן, לאחר מספר פגישות בין הצדדים. לאחר תחילת העבודות התחרטו הנתבעים, שינו והוסיפו כמויות והחליטו לשנות את העבודה ולאחר כל פניה כזו לשינוי סוכם בין הצדדים על העלות הכספית ועל הזמן הנדרש לביצוע.

לטענת התובע, מלכתחילה לא היו תכניות מלאות ולכן ההצעה לנגרות מטבח ושיש נעשתה בהנחיה של הגודל הסטנרדטי של 10 מ"ר כמקובל.

בשלב תוכניות הביצוע העלו הנתבעים דרישות חדשות, הוסיפו יחידות מטבח והחליפו את סוג דלתות המטבח ואף עדכנו זאת על גבי ההצעה בכתב ידם תוך הבנה ברורה שעל המחיר להשתנות בהתאם.

השינויים והתוספות שהנתבעים התחייבו לשלם עליהם, אינם כלולים בהצעה המקורית הכתובה בשפה ברורה.

התובע הוסיף, כי אי ביצוע התכנון המוקדם לעבודות הבניה והעובדה שתוכניות הנדרשות לביצוע לא נמסר לו בזמן, כמו גם האיחור בהגשת הבקשה לקבלת האישורים הנדרשים לרשויות המוסמכות, גרמה לו עיכובים ואילצה אותו לוותר על עבודה אחרת אותה אמור היה להתחיל לאחר מכן.

הנתבעים לא עמדו בתנאי התשלום ולא הסכימו להפקיד בידי התובע שיקים דחויים ולכן נאלץ להודיע לנתבעים על הפסקת העבודה כל עוד הם מסרבים לשלם לו את חובם.

התובע טען, כי עד למועד הפסקת העבודות שילמו הנתבעים עבור העבודות סך כולל של 100,000 ₪.

התובע טען עוד, כי השטח ששיפץ היה נפרד ממתחם מגורי הנתבעים בבית והגישה אליו הייתה דרך פיגום חיצוני, כך שיש לדחות את טענת הנתבעים לפיה התגוררו בבית תוך כדי השיפוצים. פתיחת המעבר בין החדרים לבית הישן נעשתה לאחר גמר כל העבודות והעבודה על המעבר לא לקחה יותר מיומיים.

טענות הנתבעים- התובעים שכנגד

3.לטענת הנתבעים, המחלוקת בתיק זה מתמקדת במה שסוכם בין הצדדים ובמה התחייב התובע לבצע בדירתם בתקציב שהוגדר על ידי הנתבעים מראש על פי יכולתם- 100,000 ₪. חוות דעת המומחה אינה יכולה לקבוע מה סוכם שיבוצע ומה הסכום שנקבע, ועל כן איננה רלוונטית. התוספת היחידה שביקשו במהלך העבודה הייתה תוספת מקלחת ושירותים, ועבורה שולם הסכום שביקש התובע- 14,000 ₪.

יתר העבודות שבוצעו, לא היו "תוספות", אלא הוסכם עליהם מראש. בעת ההליכים המשפטיים טען התובע לראשונה, כי היו אלה תוספות ולמעשה התובע לא ביצע דבר החורג מהמוסכם. כך למשל, ברי לכל בר דעת כי 2 כיורים היו חלק מהסיכום הראשוני, שכן הנתבעים הינם אנשים דתיים ועוד בטרם התיקון כלל המטבח שני כיורים.