ע"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
36385-10-12, 37568-07-11
11/12/2014
|
בפני השופט:
מגן אלטוביה
|
| - נגד - |
המערערים:
1. פישמן רשתות בע"מ
2. אליעזר פישמן
3. טובה פישמן
עו"ד דורון לוי
|
המשיב:
פקיד שומה מפעלים גדולים
עו"ד אלפא ליבנה
|
| פסק דין |
לפני ערעור על שומות שקבע המשיב בצווים לשנות המס 2006, 2007 ו-2008.
רקע עובדתי
מר אליעזר פישמן (להלן: "מר פישמן") עומד בראש קבוצת חברות פרטיות וציבוריות הפועלות בתחומים עסקיים מגוונים בארץ ובעולם (להלן: "קבוצת פישמן"). בשנים 2005-2006, חתם מר פישמן על ערבויות לטובת בנק המזרחי בע"מ להבטחת פירעון חובן של חברות מקבוצת פישמן בהן נכסי משפחת פישמן ניהול (1988) בע"מ (להלן: "פישמן ניהול"), נכסי משפחת פישמן בע"מ (להלן: "נכסי משפחת פישמן"), אוניל בנייה בע"מ (להלן: "אוניל"), סיטי 1 בע"מ (להלן: "סיטי"), ואם.בי.אם אחזקות בע"מ (להלן: "אם.בי.אם").
עקב הפסדים בעסקאות מטבע נקלעו חברות מקבוצת פישמן לקשיים כלכליים בשנת 2006, והן נדרשו לפרוע את חובותיהן לבנקים. נוכח דרישות הבנקים מכר מר פישמן מניות של עלי דגן בע"מ, אוניב אחזקות בע"מ ודרבן השקעות בע"מ (להלן:"המניות"). בתמורה שקיבל ממכירת המניות פרע מר פישמן את החובות של נכסי משפחת פישמן, פישמן ניהול וסיטי (להלן: יכונו החברות האמורות: "החברות החייבות"). עם פירעון החובות האמורים הפך מר פישמן לנושה של החברות החייבות כדי סכום החוב שפרע לבנק במקום כל אחת מהן (להלן: "החוב").
ממכירת המניות נצמח למר פישמן ריווח הון בסך XXXXX. בדיווח לשנת המס 2006 הצהיר מר פישמן על הפסד הון בסך XXXXX ₪ עקב מחיקת החוב של החברות החייבות. בנוסף הצהיר מר פישמן על הפסד הון בסך XXXXX ₪ שנגרם משיפוי שהעניק לאל פי נכסים בע"מ (חברה בת של דרבן השקעות בע"מ) ועל הפסד הון אישי בסך XXXXX בעסקאות מט"ח שביצע. את ההפסדים האמורים, ביקש מר פישמן לקזז מריווח ההון שהיה לו בשנת המס 2006.
המשיב לא התיר למר פישמן לקזז את הפסדי ההון הנטענים, ומכאן ערעורו של מר פישמן בע"מ 36385-10-12.
ביום 16.8.2005, הנפיקה המערערת איגרות חוב לטובת בנק דיסקונט בע"מ ולהבטחת פירעון חובה לבנק שיעבדה את מניות כרטיסי אשראי לישראל בע"מ שהיו בבעלותה בעת ההיא (24%) (להלן: "מניות כאל"). בנוסף, ביום 17.5.2006 שועבדו לטובת הבנק מניות כאל להבטחת חובות השקעות כדאיות בע"מ (להלן: "השקעות כדאיות") וסיטי.
עקב הפסדים בעסקאות מט"ח שהיו למערערת, להשקעות כדאיות ולסיטי בשנת 2006, נדרשו חברות אלה לפרוע את חובותיהן לבנק דיסקונט. נוכח דרישת הבנק, מכרה המערערת בחודש דצמבר 2006 את מניות כאל בתמורה לסך של XXXXX ₪. בתמורה האמורה פרעה המערערת חוב שחבה לבנק בסך XXXXX ₪, חוב שחבה סיטי לבנק בסך XXXXXX ₪ וחוב שחבה השקעות כדאיות לבנק בסך XXXXXX ₪ (להלן יכונו גם סיטי והשקעות כדאיות: "החברות החייבות").
ממכירת מניות כאל נצמח למערערת רווח הון בסך XXXX ₪. בדיווח הכספי לשנת המס 2006 הצהירה המערערת על הפסד הון בסך XXXXXX ₪ בגין מחיקת החובות של סיטי והשקעות כדאיות אותו ביקשה לקזז מרווח ההון שנצמח לה ממכירת מניות כאל.
המשיב לא התיר למערערת לקזז את הפסדי ההון הנטענים. כמו כן לא התיר המשיב בניכוי הוצאות מימון, הנהלה וכלליות בסך XXXXXX₪ בשנת 2006, XXXXXX₪ בשנת 2007 ו- XXXXX ₪ בשנת 2008, בטענה שהחברה לא ייחסה באופן נאות את הוצאות המימון, ההנהלה והכלליות בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). נגד החלטות אלה של המשיב הגישה המערערת את ע"מ 37568-07-11.