פסק דין בנושא קביעת גיל

בפניי תביעה לתיקון גיל לפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד- 1963 (להלן: "החוק"), במסגרתה עותר התובע מר ..... (להלן: "התובע") להורות על תיקון תאריך הלידה הרשום במרשם האוכלוסין באופן שבמקום תאריך הלידה הרשום 00/00/1945 יירשם 20.09.1944.

טענות התובע

1.      התובע נולד ב...., בעיר .... ועלה לארץ ביום 17.9.1961.

2.      לטענת התובע בעת עלייתו ארצה בהיותו כבן 12 נרשמה שנת לידה שגויה וזאת אך בשל בלבול וחוסר דיוק. התובע מפרט וטוען כי לפני כשנתיים קיבל מאחותו את תעודת הלידה המקורית של הקהילה היהודית ב... שבה מצוין כי תאריך לידתו המדויק הינו כאמור 20.09.1944. או אז התברר לו לראשונה על הטעות ברישום הגיל, כאשר בעקבות גילוי זה פנה לבית המשפט בבקשה לתיקון גיל.

3.      התובע גם טוען כי מטרת הגשת התביעה לתיקון גיל הינה רצונו כי הרישום יישקף את גילו האמיתי, שהינו זכות בסיסית והיא אינה נובעת ממניעים אחרים.

4.      להוכחת טענתו צירף התובע את עותק תעודת הלידה המקורית אותה קיבל מאחותו, כאשר לטענת בא כוחו המדובר הוא במסמך אותנטי של קהילה מסודרת ואין כל מקום שלא להקנות נפקות לסמך.

טענות הנתבע

5.      ב"כ היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "הנתבע") מתנגד לבקשה. לטענתו התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו, וכי נמנע מהבאת עדים נוספים, לבד מעדותו שלו.  

6.      ב"כ היועמ"ש מצביע על כך כי בשתי בקשות בעבר למתן תעודת זהות, האחת מיום 14.7.70 והאחרת מיום 24.6.81 ציין המבקש עצמו בראשונה (ביום 14.7.70) כי תאריך לידתו הינו 20.10.1945 ולאחר מכן בבקשה השניה ציין את התאריך 22.10.1945.

7.      ב"כ היועמ"ש גם טוען כי הנתבע עצמו ציין בעדותו כי ציין את התאריכים מחודש אוקטובר 1945 מאחר ונאמר לו על-ידי קרוביו כי נולד בסביבות המועד בו עזבו האמריקאים את מרוקו (עמ' 6 ש' 11 לפרוטוקול), כאשר כידוע האמריקאים עזבו את מרוקו רק עם סיום המלחמה בשנת 1945.

8.      עוד ובנוסף מציין ב"כ היועמ"ש כי תעודת הלידה שהוצגה נערכה רק בשנת 1950, כלומר מספר שנים לאחר לידת התובע, כאשר לא ברור על סמך איזה מידע הופקה התעודה  ונכונות המידע הרשום בה. לדברי ב"כ היועמ"ש, מאחר והיו אחים אחרים של התובע שנפטרו בסמוך ללידתם, אפשר והתעודה מתייחסת לאח של התובע ולא לתובע עצמו.   

דיון והכרעה

9.      בע"א 171/60 סולטנה נגד היועץ המשפטי לממשלה ואח', פד"י י"ד 2177 נקבע כי:

"העובדה שבית המשפט נוכח לדעת כי הגיל הרשום בתעודת הזהות אינו נכון, אינה פוטרת עדיין את המבקש הרוצה בהצהרה על גילו הנכון או על גיל מינימאלי מסוים מלהוכיח את גילו המדויק או לפחות שלא ייתכן כי נולד אחרי שנה מסוימת מתאימה". (שם, בעמ' 2178).

10.  מכאן כי בתביעה לתיקון גיל על התובע להוכיח כי הגיל הרשום אינו נכון וכן מהו גילו המדויק, או כי לא ייתכן כי נולד אחרי שנה מסוימת. על פי פסיקת בתי המשפט נטל ההוכחה של שני היסודות הנ"ל מוטל על התובע, כאשר מידת ההוכחה הנדרשת לגבי יסודות אלו היא זו הנדרשת במשפטים אזרחיים (ע"א 355/59 הרינג נ' היועמ"ש, פ"ד יג 2085; ע"א 283/61 דוראני נ' היועמ"ש, פ"ד ט 1338).

11.  עוד נקבע כי כאשר לתובע אינטרס כספי כלשהוא בשינוי גילו ואינטרס זה הוא שעומד ביסוד תביעתו, נטל ההוכחה המוטל עליו הינו נטל מוגבר. (תמ"ש (משפחה כ"ס) 11990/02 מ. ש. נ' פרקליטות מחוז המרכז, תק-מש 2002(4), 63; תמ"ש 75250/98 מ. ב. נ' פמ"מ (טרם פורסם)).

12.  במקרה הנדון, יש לבחון האם עמד התובע בנטל ההוכחה המוטל עליו.

13.  מעיון בתעודת הלידה (נספח א' לכתב התביעה) עולה כי על תעודת הלידה מתנוססים השמות הן של התובע "..." והן של הוריו המנוחים "....", ו- "....", ששמותיהם גם מופיעים בבקשות אותן הגיש למתן תעודת זהות כאמור לעיל.

14.  אינני מקבל טענות הנתבע באשר למשקל הנמוך שיש ליחס לתעודה הנ"ל.  אומנם, התובע לא טרח להוכיח שהתעודה עומדת בכללים שנקבעו בפסיקה לצורך הגדרתה כ- "תעודות ציבוריות" כאמור בפקודת הראיות ובהתאם לתנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה לעניין קבילותה של "תעודה ציבורית". כידוע  הלכה באנגליה, מתנה הקניית מעמד של 'תעודה ציבורית' בארבעה תנאים: א) המסמך נערך על-פי חובה סטטוטורית, ב) הוא בעל אופי ציבורי, ג) הוא מכוון לשימור תכנו בעתיד, ד) הוא פתוח לעיון הציבור 'המעונין'". (ראו י' קדמי, על הראיות, חלק שני, בעמ' 641; ע"פ 135/50 היועץ המשפטי לממשלה נ' יצחק פרידמן, פד"י ה, 567).