פסק דין בעניין ביטול הסכם ממון מחמת הטעיה עושק ותרמית

תביעה לביטול הסכם גירושין מחמת הטעיה עושק ותרמית.

הנה קיצורן של העובדות הנדרשות לנדון -

1.         הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1995 והתגרשו זמ"ז במהלך חודש מרץ 2007.

2.         מנישואים אלו נולדו לצדדים שני ילדיהם - א. ילידת 10.8.96 וא.ר יליד 29.6.99  (להלן- הקטינים).

3.         מעת שגבה הר בין הצדדים ואחר שבאו לכלל הבנה כי ראוי שתיפרד דרכם, חתמו הצדדים, ביום 30.1.07, על הסכם גירושין המסדיר את כלל המחלוקות שבניהם לרבות ענייני המזונות, המשמורת וחלוקת הרכוש (להלן- הסכם הגירושין). ביום 5.2.07 אושר הסכם הגירושין על ידי בית משפט זה וניתן לו תוקף של פסק דין.

כאמור, זמן קצר לאחר אישורו של הסכם הגירושין התגרשו הצדדים בבית הדין הרבני.

4.         ביום 11.6.07, כשלושה חודשים לאחר גירושי הצדדים, הגיש התובע את תביעתו הנוכחית ובה עתר לביטול  הסכם הגירושין מחמת פגמים שנפלו בכריתתו שעיקרם - הטעיה עושק ותרמית.

עוד הוסיף התובע וטען, לחלופין, להפחתת שיעור חיובו במזונות ילדיו הקטינים. בהחלטתי מיום 11.1.09 הורתי לתובע לפתוח תובענה נפרדת לעניין זה ע"פ הוראת תקנה 258ז לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 .

5.         לטענת התובע הסכם הגירושין נערך ונוסח ע"י עו"ד ו. ל. לאחר שהובהר לו, הן ע"י הנתבעת והן ע"י עורכת הדין עצמה, כי היא מייצגת את שני הצדדים וממילא דואגת לאינטרסים של שניהם, לפיכך נתן בה אמונו וסמך על המלצותיה. אלא שבסופו של יום התברר לו כי תניותיו של ההסכם הינן מקפחות ולמעשה מדובר בחוזה חד צדדי לטובת הנתבעת. לטענתו אך ורק בשל רצונו העז להתגרש מהנתבעת בהקדם האפשרי ושיכנועו ע"י הנתבעת ועורכת הדין ל. כי ההסכם מיטיב עימו, הסכים לחתום עליו, ואולם אחר מעשה הסתבר לו כי הוטעה ורומה וכי תניות ההסכם מקפחות אותו באופן קיצוני .

6.         לטענת התובע תניות הסכם הגירושין מקפחות אותו באופן הבא - על פי  הסכם הגירושין חויב לשלם בגין מזונות שני ילדיו סך של 3150 ש"ח לחודש (1575 ש"ח לכל קטין) וכן ויתר על מחצית זכויותיו  בדירת הצדדים ב*** (להלן- הדירה) כנגד היוון מדורם של ילדיו הקטינים, כמו כן רוב המטלטלין שצברו הצדדים במהלך חייהם המשותפים נמסרו לנתבעת.

התובע טוען כי סכום המזונות הינו גבוה במיוחד בהתחשב בצרכי הקטינים ובשיעור הכנסתו, וכמו כן ויתורו על זכויותיו בדירת הצדדים נעשה תוך כדי הטעייתו הן באשר לשווי הדירה, הן באשר לשיעור הראוי של השתתפותו במדור הקטינים והן באשר לעצם חיובו בתשלום היוון דמי מדורם. כך גם חלוקת המטלטלין של הצדדים לא הייתה שיוויונית והוגנת, לטענתו.

7.         לטענת התובע הוא נאלץ לחתום על הסכם הגירושין על אף תניותיו המקפחות לאחר שהנתבעת הבהירה לו כי באם לא יחתום על ההסכם היא תסרב להתגרש ממנו ותעתור לחיובו במזונותיה. בתצהירו הוסיף התובע טענה נוספת אשר לא בא זיכרה בכתב תביעתו והיא שאולץ לחתום על הסכם הגירושין אחר שהנתבעת איימה עליו שתגלה ברבים כי בעבר, בתחילת קשר הנישואין בניהם, ניסה לאבד עצמו לדעת בנטילת כמות מופרזת של כדורים. התובע טוען, איפוא, כי יש לבטל את הסכם הגירושין מחמת פגמים שנפלו בכריתתו בשל הטעיה, עושק ותרמית (ראה הפתיח לכתב התביעה בפרק - "כללי")

בסיכומיו הוסיף התובע וטען טענה נוספת אשר לא נזכרה כלל בכתב תביעתו ו/או בתצהירו והיא כי נפל פגם בהליך אישורו של ההסכם בבית המשפט וזאת בשל כך שבית המשפט לא בחן כנדרש האומנם נעשה ההסכם בהסכמה חופשית והאם הבינו הצדדים את משמעותו ותוצאותיו.

מיד יאמר כי טענה זו מהווה שינוי חזית מהותי לנטען בכתב התביעה וכבר מטעם זה דינה להדחות. מעבר לנחוץ נתייחס  אף לטענה זו בהמשך הדברים.

8.         לטענת הנתבעת אין ממש בטענות התובע וכל שמבקש הוא כעת, לאחר שקיבל מבוקשו ובאו הצדדים לכלל פירוד וגירושין,  זה לשפר את תנאי ההסכם ולהפחית את סכום המזונות עליו הסכים מדעת ומרצון, וזאת ללא עילה של ממש .

9.         הנתבעת טוענת כי עו"ד ל. ייצגה אותה בלבד בכל הקשור לעריכת הסכם הגירושין כפי שאכן הוצהר על ידה לפני ביהמ"ש במעמד אישור ההסכם. יתר על כן, במהלך הפגישות הרבות שנערכו בין הצדדים במשרדה של עוה"ד ל.,  תיקן הנתבע את תניות ההסכם כמה וכמה פעמים לאחר שהתייעץ עם אחרים. לטענת הנתבעת, התובע ניהל משא ומתן במומחיות ובמיומנות עם עורכת הדין אשר אף תמהה מדוע אין הוא מביא את יועצו המשפטי לפגישות על מנת ליעל את ההליך .

10.       הנתבעת מוסיפה וטוענת כי תניות ההסכם הינן ראויות והוגנות וכי סכום המזונות אשר נפסק לקטינים הינו סכום מקובל ואינו חריג כלל בהתייחס לצרכי הקטינים ולשיעור השתכרותו של התובע, כך גם ויתורו על חלקו בדירה נעשה תוך קיזוז חלקה של הנתבעת בזכויותיו הרכושיות הסוציאליות והפנסיוניות של התובע, קיזוז חלקו במשכנתא הרובצת על הדירה וקיזוז היוון שיעור חיובו של התובע בהשתתפות במדורם של הקטינים. לבד מכך, זכויותיו של התובע בדירה אמורות להירשם על פי ההסכם על שם ילדיהם הקטינים של הצדדים ולא על שמה של הנתבעת ואף מטעם זה לא מובנת כלל טרונייתו של התובע. ועיקרו של דבר - הסכם הגירושין אושר על ידי  ביהמ"ש אשר ווידא ואישר שהצדדים שניהם חתמו עליו מתוך רצונם והסכמתם וכי לא יד הכפיה הייתה בדבר. 

קודם שנבוא לדון בטענות הצדדים נביא את עיקרו של הדין הנוגע לביטולו של הסכם בכלל והסכם גירושין בפרט .

11.       המניעות בביטולו של הסכם גירושין לאחר ביצוע הגירושין