עמ"נ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
3136-05-19
18/04/2021
|
בפני השופטים:
1. כב' השופט אהרן פרקש - נשיא 2. כב' השופט משה סובל 3. כב' השופטת דנה כהן-לקח
|
- נגד - |
המערער:
עמית הלוי עו"ד שמחה רוטמן ואח'
|
המשיבים:
1. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה – 21 כב' השופט חנן מלצר 2. שר הפנים ח"כ אריה דרעי 3. סיעת יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה 4. יצחק זאב פינדרוס 5. סיעת הליכת בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה 6. סיעת התאחדות הספרדים שומרי התורה - תנועתו של מורן הרב עובדיה זצ"ל 7. סיעת איחור מפלגות הימין – הבית היהודי
האיחוד הלאומי עוצמה יהודית
עו"ד יעקב פונקלשטיין מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) (משיב 2) עו"ד איתן הברמן ואח'(משיב 4) עו"ד אבי הלוי (משיב 5) עו"ד אלי שמואליאן (משיבה 7)
|
פסק דין |
עסקינן בשני ערעורי בחירות, ערעור עיקרי וערעור שכנגד, בנוגע לתוצאות הבחירות לכנסת ה-21 שהתקיימו ביום 9.4.2019, ואשר תוצאותיהן פורסמו בילקוט הפרסומים ביום 17.4.2019.
הערעור העיקרי והערעור שכנגד בתמצית
- שני הערעורים עוסקים במנדט העודף השביעי, במסגרת חלוקת המנדטים העודפים בשיטה המכונה "בדר עופר" לפי סעיפים 81 ו-82 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן: המנדט העודף השביעי). במסגרת התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת ה-21, המשיבה 3 (להלן גם: יהדות התורה) היא שזכתה במנדט העודף השביעי נושא הערעורים שלפנינו.
לפי התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת ה-21, מספר הקולות שהיו יכולים להוביל להענקת המנדט העודף השביעי למשיבה 5 (להלן: הליכוד) היה קטן ביותר, בוודאי בהתחשב בכך שעסקינן בבחירות ברמה הארצית: מדובר בגריעת 71 קולות מיהדות התורה ומהמשיבה 6 (להלן: ש"ס) הקשורות ביניהן בהסכם עודפים; או בהוספת מעל 179 קולות לליכוד ולמשיבה 7 (להלן: איחוד מפלגות הימין) הקשורות בהסכם עודפים משלהן; או בשילוב תואם בין שתי האפשרויות.
פער קולות קטן זה לגבי המנדט העודף השביעי, הוא שהונח בבסיס שני ערעורי הבחירות שלפנינו:
- הערעור העיקרי הוגש מטעם מר עמית הלוי (להלן: המערער), אשר הוצב במקום ה-36 ברשימת המועמדים של הליכוד לכנסת ה-21. המערער טען בערעורו כי על בית המשפט להורות על שינוי חלוקת המנדטים שקבעה ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 21 (להלן: ועדת הבחירות המרכזית או: הוועדה). לפי הנטען, הליכוד הייתה צריכה לקבל 36 מנדטים (ולא 35 מנדטים כפי שפורסם ברשומות), באופן שהמערער היה הופך לחבר בכנסת ה-21. המשיבה 3 הייתה צריכה לקבל 7 מנדטים (ולא 8 מנדטים כפי שפורסם ברשומות), באופן שהמשיב 4, חבר-הכנסת יצחק זאב פינדרוס (להלן גם: ח"כ פינדרוס) לא היה אמור להיות חבר בכנסת ה-21. יוער כי ש"ס ואיחוד מפלגות הימין לא היו אמורות להיות מושפעות מתוצאות הערעור. אף-על-פי-כן, הן צורפו כמשיבות להליך שכן כאמור לעיל, הן קשורות בהסכמי עודפים עם יהדות התורה ועם הליכוד בהתאמה.
עיקר טענתו של המערער במסגרת ערעורו מלכתחילה הייתה לטעויות טכניות באופיין במישור ספירת הקולות ורישומם. עסקינן בטענה לטעויות בספירת פתקי ההצבעה, בהעתקת הנתונים מגיליונות הספירה לפרוטוקולים של ועדות הקלפי, או בהקלדת הנתונים למחשבי ועדת הבחירות המרכזית. נטען כי תיקון הטעויות האמורות בנוגע לתוצאות ספירת הקולות, יוביל לכך ש"המודד השביעי" של הליכוד ואיחוד מפלגות הימין, יהיה גבוה ביחס ל"מודד השביעי" של יהדות התורה וש"ס במסגרת חלוקת המנדטים העודפים בבחירות לכנסת ה-21. במצב כזה, דינו של המנדט העודף השביעי נושא הערעורים לעבור מיהדות התורה לליכוד.
- הערעור שכנגד הוגש מטעם יהדות התורה, ח"כ פינדרוס וש"ס כשלושה שבועות לאחר הגשת הערעור העיקרי, ובהמשך נוהל על-ידי יהדות התורה וח"כ פינדרוס בלבד. בערעור שכנגד נטען כי אם בית המשפט ימצא כי יש לקבל את הערעור העיקרי ולשנות מתוצאות ספירת הקולות כנטען על-ידי המערער, כי אז יש לקחת בחשבון קלפיות נוספות מעבר לקלפיות שהוזכרו בערעור העיקרי, אשר גם לגביהן נמצאו טעויות טכניות באופיין בספירת פתקי ההצבעה, בהעתקת הנתונים מגיליונות הספירה לפרוטוקולים של ועדות הקלפי, או בהקלדת הנתונים למחשבי ועדת הבחירות המרכזית. לטענת המערערים שכנגד, התחשבות בקלפיות נוספות אלה תוביל לכך שלא יהיה שינוי בחלוקת המנדטים באופן שתוצאות הבחירות לכנסת ה-21 תוותרנה על כנן.
נוסיף כי כבר במסגרת כתב הערעור שכנגד, המערערים שכנגד טענו כי לפי פרסומים בעיתונות, נמצא חשד לזיוף תוצאות הבחירות לכנסת ה-21 בשתי קלפיות (מס' 2 ומס' 5) ביישוב כסרא סמיע – חשד שבעקבותיו פנה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (להלן גם: המשיב 1) ליועץ המשפטי לממשלה ולמ"מ מפכ"ל המשטרה בבקשה שהמשטרה תחקור את החשד לזיוף בקלפיות אלה. בשלב הגשת כתב הערעור שכנגד, המערערים שכנגד טענו כי מאחר שהחשדות מצויים בחקירת משטרה, אין בידיעתם מידע אודות היקף החשד, שלבי החקירה ותוצאות הבדיקה. בד בבד, צוין בכתב הערעור שכנגד כי די "בהפחתת הקולות" שניתנו לליכוד בקלפיות חשודות אלה, כולן או חלקן, כדי להביא לדחיית הערעור העיקרי, וזאת במנותק מיתר הטענות שפורטו בערעור שכנגד בנוגע לטעויות שנמצאו במישור ספירת הקולות ורישומם כאמור לעיל (שם, פס' 46.11).
נציין כבר כעת כי בשלבים הראשונים של הדיון בערעורים שבכותרת, עמדת המשיב 1 (יו"ר ועדת הבחירות המרכזית) הייתה כי אין מקום לפסול את תוצאות הבחירות בקלפיות החשודות במעשי זיוף ומרמה בהעדר ראיות מספיקות לכך באותה עת, אולם יש מקום לבדיקת החשדות על-ידי המשטרה. בהמשך הדרך, בעקבות ממצאיה של החקירה המשטרתית בנוגע לקלפי מס' 2 ביישוב כסרא סמיע, חל שינוי בעמדת המשיב 1 ביחס לתוצאות הבחירות בקלפי זו, ועל כך יפורט בהמשך הדברים.