פסק דין בתביעה לקביעת מזונותיה של בתם הקטינה של הצדדים

לפניי תביעה לקביעת מזונותיה של בתם הקטינה של הצדדים, ילידת 31/11/2019 (להלן: "הקטינה").

1. רקע ועובדות שאינן במחלוקת

   • הצדדים נישאו כדמו"י ביום 15/08/2017 ומנישואיהם, נולדה בתם הקטינה.

   • ביום 12/05/2022, הגיש הנתבע (להלן: "הנתבע" ו/או "האיש" ו/או האב") בקשה ליישוב סכסוך וביום 30/08/2022 הוגשה תובענה זו.

   • הצדדים אינם מתגוררים תחת אותה קורת גג לאחר שהנתבע הורחק מהבית במסגרת דיון שהתקיים בבקשה לצו הגנה שהוגש בה"ט 48963-09-22.

   • במסגרת החלטה שניתנה בבקשה למזונות זמניים מיום 18/12/2024, נקבע כי אלו יעמדו על סך של 1,500 ₪ בצירוף מחצית הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי. עוד נקבע בהחלטה זו, כי על הצדדים לשלם הוצאות המדור בחלוקה שווה ביניהם ישירות לבנק הממשכן.

   • בהחלטת בית הדין מיום 31/08/2023 נקבע כי בית הדין מאמץ את המלצות התסקיר לפיו הקטינה תשהה בבית אמה בימי ראשון ושני, בבית האב בימים שלישי רביעי, בבית האם ביום חמישי, סופי שבוע לסירוגין וחלוקת חגים לסירוגין.

      

2. טענות התובעת

   • לטענת התובעת (להלן: "התובעת" ו/או "האישה" ו/או "האם") בכתב תביעתה, הנתבע עובד כמנהל לוגיסטיקה בחברה ומרוויח כ-12,000 ₪.

   • בסיכומיה, הוסיפה וטענה כי הנתבע החליף מקום עבודה ורק לאחר שעומת עם טענה זו, הודה שאכן החליף עבודתו. כיום הכנסותיו גבוהות הרבה יותר ובפועל מגיעות לסך של 17,640 ₪ לחודש.

   • עוד הוסיפה וטענה בסיכומים כי הנתבע מנהל אורח חיים בזבזני, עת מבזבז אלפי שקלים על מותרות כגון בילויים, בתי קפה ומסעדות, נופשים, הימורים באתר אינטרנט, תורם תרומות בסך שנע בין 500-1,000 ₪ לבית כנסת; מוציא על עצמו סך שנע בין 3,000-4,000 ₪ לחודש רק על מזון, הכמין הכנסותיו ולא חשף את כל חשבונות הבנק שלו.

   • האם עובדת במשרה מלאה, היא המטפלת העיקרית בקטינה, נאלצת לשהות עמה בימי מחלה והאב שהה ימים רבים במילואים ושילשל לכיסו הכנסות גבוהות, חלקן הכנסות שקיבל בגין ימי המילואים שביצע.

   • הקטינה ישנה אצל אביה בימי ג' עת אוסף אותה מהמסגרת החינוכית ובימי ד', היא חוזרת לביתה ואוכלת ורק בשעות אחר הצהריים המאוחרות, האב אוסף אותה ללינה בלבד.

   • צרכי הקטינה לא נסתרו ויש להעלות את דמי המזונות שנפסקו על מנת שלא ייווצר בית עשיר ובית עני.

   • פערי ההכנסות תהומיים שכן היא משתכרת כ- 6,500 ₪ כטלרית בבנק ואילו האב, משתכר כ- 17,640 ₪ ומדובר ביחס של 26.9% לאם לעומת 73.1% לאב. בסיכומיה טענה כי אף היא החליפה עבודה, אולם גובה שכרה לא השתנה.

   • האם מתגוררת במדור שכור ויש לחייב האב במזונות הקטינה בסך של 2,100 ₪ בצירוף 1/3 מהוצאות המדור.

      

3. טענות הנתבע

   • בכתב הגנתו טען הנתבע כי הוא עובד כמנהל בחברה ומרוויח כ- 10,000 ₪ בממוצע בחודש. אומנם התובעת עובדת כטלרית בבנק ומרוויחה כ- 6,500 ₪ נטו, אולם כעובדת בנק זכאית לקבלת דיבידנד. התובעת שהעלימה את התלוש הרלוונטי, קיבלה בשנת 2022 סך נוסף של 35,000 ₪ ברוטו וסך של 22,000 ₪ נטו ומדובר בתוספת של כ- 1,500 ₪ ולפיכך, ניתן לראות שכרה כ- 8,000 ₪ נטו.

   • בסיכומיו הוסיף וטען כי הוא עובד בחברת קבלן ...; אין לו קביעות ולא מובטח שימשיך לעבוד במקום עבודתו.

   • הוא משתכר עפ"י חוזה עבודה סך של 15,000 ש"ח ברוטו בחודש.

   • הטענות בדבר הכנסות גבוהות כביכול, מסתמכות על מענקי מילואים שקיבל ושעות עבודה נוספות שעשה בעבודתו בעקבות המלחמה.

   • ההכנסות הנוספות הנטענות כתוצאה מהימורים הן בסך הכל הכנסות בגין שלוש זכיות בהן זכה בסכומים נמוכים במהלך שנה שלמה ואין מדובר בהכנסה קבועה.

   • אומנם התובעת טוענת שמרוויחה כ- 6,500 ₪ אולם מדובר בתובעת בעלת תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים ועיסוקה כיום הוא בתחום, אולם שכרה אינו תואם השכלתה, שכן אמורה להרוויח בין 10,000-12,000 ₪ לחודש והיא אינה ממצה פוטנציאל השתכרותה.

   • יש לזכור שהצדדים נפרדו לאחר משבר נפשי שפקד אותו בעקבות בגידתה של האישה.

   • הוצאות מזון עבור הקטינה אינן מגיעות לסך של 1,000 ₪.

   • התובעת מפקידה כל חודש כספים בחיסכון וזה בנוסף לסך של 500,000 ₪ שקיבלה כתוצאה ממכירת דירת הצדדים.

   • התובעת זכאית לקבלת קצבת הכנסה בסך של 3,285 ₪.

   • היא נמצאת בקשר רציני שיכול ויבשיל לכדי נישואין ויש ליתן לכך משקל.

     בנסיבות אלו, דין התביעה, דחייה.

      

4. דיון והכרעה

   כידוע, בהתאם להוראות סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט- 1958 הרי שאדם חייב במזונות ילדיו הקטינים בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו ובמקרה דנן, שעה ששני הצדדים יהודים, חלות הוראות הדין העברי.

   על פי הדין העברי יש לחלק תקופת החיוב במזונות קטינים והיקפו לשלוש תקופות:

    

   הראשונה, קטני קטינים עד גיל 6 שנים, בהן החיוב על האב הוא חיוב אבסולוטי ואינו תלוי כלל בהכנסות האם או במצבו הכלכלי של האב. השנייה, חיוב במזונות הקטינים מגיל 6-15 מכח תקנות חכמים והשלישית, חיוב מגיל 15-18, מכח דין צדקה (ראו ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז פ"ד לו (3) 449)

    

   בנוסף, ובהתאם לדין והפסיקה, בשנים האחרונות ולאור ההכרעה בבע"מ 919/15 (פורסם במאגרים המשפטיים ביום 19/07/2017) השתנה אופן קביעת מזונות ומדור ילדים במסגרת פסקי הדין שניתנו, עת נקבע כי יש לפרש החיוב מכח תקנות חכמים כדין צדקה.

    

   על רקע זה נקבעו מספר פרמטרים אותם נדרש בית משפט לבחון בעת שקובע גובה המזונות בנוגע לילדים מעל גיל 6 ונקבעו בנוסף פרמטרים לחישוב מזונות קטינים בכלל.

    

   כן נקבע בפסיקה כי על בית משפט לבחון צרכי הקטינים; יכולות כלכליות של ההורים, מכל מקור שהוא לרבות שכר עבודה; קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים האחד מול רעהו וחלוקת זמני השהות בפועל (ראו: עמ"ש 14612-10-16, [פורסם בנבו] פורסם ביום 20/12/17).

   עוד נקבע כי בית משפט אינו מחויב לעשות חישוב אריתמטי דווקני ויש מקום לתחושתו של השופט באשר לזהות ההורה הנושא בעיקר נטל גידול הילדים באופן שהשקעתו אינה באה לידי ביטוי בחישוב מתמטי של זמני השהות ובהתאם לנסיבות (ראו: עמ"ש 11623-08-18, פורסם ביום 24/06/2018).

    

   בהתאם לאמור לעיל, אבחן את עובדות המקרה וייקבעו להלן מזונות הקטינה.

    

5. הכנסות האישה

   האישה צרפה הצהרת פרטים מעודכנת ביום 17/11/2024. מעיון בהצהרת הפרטים עולה כי התובעת שוכרת כיום דירה. התובעת צרפה הסכם שכירות לתקופה שמיום 15/04/2024 ועד ליום 20/04/2025 ודמי השכירות עומדים על סך של 3,300 ₪.

    

   התובעת צרפה 20 תלושי שכר מינואר 2023 ועד אוקטובר 24. מעיון ב- 12 תלושי השכר האחרונים, עולה כי שכרה נטו של התובעת עומד על סך של כ-6,562.5 ₪ לחודש (יוער כי לא מצאתי מקום לקחת בחשבון את תלוש אוקטובר 2023, הנמוך בצורה חריגה ללא הסבר מניח הדעת).

    

   אומנם הנתבע טען כי שכרה של התובעת נמוך מזה המקובל במקצוע ולאור השכלתה, אלא שלא עלה בידו להוכיח טענתו זו. יוער כי גם בחקירתה נשאלה התובעת בעניין זה, אלא שלטענתה, זה השכר בעיר מגוריה וטענה זו לא נסתרה (ראו עמוד 8 לפרוטוקול מיום 18/11/2024, שורות 13-15).

    

   בנסיבות אלו, אני דוחה הטענה לפיה התובעת אינה ממצה פוטנציאל הכנסתה. כך גם טענות האיש בנוגע לרווחים מדיבידנדים ממקום עבודה קודם של האישה נזנחו ולא נתמכו בראיות. עוד אוסיף כי טענות האיש בדבר זכאות האישה בקצבת הבטחת הכנסה לא נתמכו בכל ראייה ולא הוכחו.

    

   בנסיבות אלו, נקבע כי שכרה של האישה עומד על סך של כ- 6,562.5 ₪.

    

   יחד עם זאת, לאישה הכנסות נוספות. האישה הצהירה בעצמה שמבצעת רכישות במזומן מכספים שמקבלת מהוריה. בנסיבות אלו ושעה הוצאות האשראי בחודש אינן משקפות כלל הוצאותיה ורק הוצאותיה עבור מזון עבור הקטינה מגיעות לסך של 1,000 ₪, מצאתי מקום להעמיד כלל הכנסות האישה על סך של 7,500 ₪ לחודש.

    

   האישה מתגוררת בדירה שכורה בעלות של 3,300 ₪. בעניין זה, טען האיש כי האישה זכאית להשתתפות בשכר דירה. בחקירתה הודתה האישה שפנתה ובדקה, אולם אינה זכאית להשתתפות בשכר דירה. משכך ובהיעדר ראיות לעניין זה, לא מצאתי מקום לקבל הטענה ביחס לזכאותה.

   אשר על כן, הכנסתה הפנויה עומדת על סך של כ-4,200 ₪.

    

6. הכנסות האיש 

   האיש טען בסיכומיו כי הוא משתכר כ- 15,000 ₪ ברוטו ושכרו נטו עומד על סך של כ- 12,740 ₪ לחודש.

    

   עיון בתדפיס חשבון הבנק של האיש ובתלושי השכר שהוגשו לספטמבר 23 ועד אוגוסט 24, מלמד כי שכרו הממוצע של האיש במהלך שנה זו עמד על כ- 13,000 ₪ נטו.

    

   עוד מצאתי כי פרט לקבלת תגמולים מ'מופת' בגין ימי מילואים, לאיש הכנסות נוספות בסך של כ- 12,500 ₪ לשנה, חלקן בגין החזרי מס, חלקן מהמועצה להסדר הימורים והעברות כספים מחשבונות אחרים ועוד.

    

   יוער כי האיש טען כי חלק מההעברות מקורן בחשבון בנק אחר שלו. בעניין זה לא ברור לי מדוע החשבון הנוסף לא הוצג בפניי ועובדת קיומו התבררה לראשונה במסגרת דיון ההוכחות ללא כל אסמכתא ותימוכין באשר לכספים בחשבון ומקורם.

    

   משכך, נקבע כי לאיש הכנסה חודשית נוספת בסך של כ- 1,000 ₪ מכלל הגורמים לעיל.

    

   מענק מילואים

   בעקבות המשבר אשר פקד את המדינה בשבעה באוקטובר 2023, גויס הנתבע בצו חירום לשירות מילואים פעיל ומילא חובתו זו משך חודשים רבים מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'. בעקבות כך, קיבל הנתבע מענקים ותגמולים בסכומים לא מבוטלים, בהם מבקשת התובעת להתחשב לצורך חישוב יכולתו הכלכלית/פוטנציאל השתכרותו של הנתבע.

    

   אכן, עיון בדפי חשבון הבנק שצרף הנתבע לתצהיר עדות ראשית מלמד על מענקים שקיבל במהלך השנה החולפת בגין החזר ימי מילואים, בסכום ממוצע של כ-3,500 ₪ בחודש.

    

   כידוע, חלוקת המענקים המשתלמים למשרתי המילואים נולדה, בין היתר, על רקע חשש מירידה בהתייצבות לשירות מילואים לאחר למעלה משנה של לחימה סזיפית ברצועת עזה ובלבנון ומתוך רצון לתגמל ולתמרץ את משרתי המילואים לשוב ולהתייצב לשירות מילואים גם בעתיד.

    

   לא מן הנמנע, כי בצד המטרה שלעיל, נועדו התגמולים לסייע באופן כלכלי לחלק ממשרתי המילואים שהכנסתם נפגעה על רקע הגיוס לשירות במילואים ואף לאפשר לחלק ממשרתי המילואים לממן את המעטפת הטיפולית לה הם נזקקים או יזדקקו בעתיד, על רקע הלחימה וההשלכות הפיזיות והנפשיות המורכבות הנובעות ממנה.

    

   כך גם, סבורני כי מענקים אלה הינם אישיים ומיועדים למשרת המילואים, בין היתר, על רקע הסיכונים הכרוכים ביציאה למלחמה וכאות הערכה והוקרה המוענק למשרתי המילואים, העוזבים את חיי הנוחות ויוצאים לחרף נפשם על הגנת המולדת.

    

   משכך וכל עוד לא נטען או הוכח בפני אחרת, לא מצאתי לקבל את טענת התובעת כי יש לראות בתגמולים שקיבל הנתבע על רקע השירות במילואים כחלק מהכנסתו החודשית השוטפת ולפיכך, היא נדחית.

    

   אשר על כן, הכנסות הנתבע מכלל המקורות שנמנו לעיל, יועמדו על סך כולל של 14,000 ₪ נטו בממוצע לחודש.

    

   הנתבע צרף הסכם שכירות לתקופה מפברואר 2024 ועד ינואר 2025 וממנו עולה כי משלם דמי שכירות בסך של 2,500 ₪ לחודש.

    

   משכך, הכנסתו הפנויה של האיש תועמד על סך של כ- 11,500 ₪.

    

7. צרכי הקטינה

   בכתב תביעתה העמידה האישה צרכי הקטינה על סך של 2,100 ₪ ובצירוף מדור ואחזקתו בסך של 3,575 ₪ ובסך הכל, סך של 5,675 ₪.

    

   בסיכומיה טענה כי צרכי הקטינה לא נסתרו ויש לחייב האיש בסך של 2,100 ₪ בצירוף 1/3 מדור.

    

   לצורך יעילות הדיון מוטב כי לעתיד יקפידו באי כח צדדים להגיש טבלאות מסודרות בהן יפורטו ההוצאות בכל חודש בחודשו עבור קטינים בלבד, תוך כדי הפנייה לקבלות רלוונטיות מסומנות ובמיוחד נוכח הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 ובפרט הוראות תקנה 5 לתקנות.

    

   התובעת צרפה להרצאת הפרטים מספר מצומצם של אסמכתאות, שחלקן על שמה, חלקן על שם גורמים אחרים וחלקן על שם בעלי הדירה ואסמכתאות נוספות על תקופת החיים המשותפת צורפו לכתב תביעתה.

    

   עם זאת, בית משפט בתוך עמו יושב. לפיכך ובהתאם לפסיקה, כאשר הראיות אינן מספקות, רשאי בית משפט לקבוע את הצרכים הנדרשים לקטינים על פי ניסיון החיים של השופט היושב בדין. ראו לעניין זה ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פד"י ל"ט (3) 822, 825-828.

    

   בעניין זה, תחילה נקבע בפסיקה כי יש להעריך צרכיו הבסיסיים של קטין על סך 1,150 ₪ בבר"ע 1895/02 ב.י נ' ב.נ. [פורסם בנבו]

    

   במהלך השנים עלה הסכום וכיום נקבע כי יש להעמיד צרכיו של קטין על סך של 1,600 ₪. ראו לעניין זה החלטת כב' השופט שנלר בעמ"ש 46291-01-16 [פורסם בנבו]; ראו עמ"ש 32385-11-18 א.ג נ' ר.ג. [פורסם בנבו] ואף נפסק למעלה מכך במקרים מסוימים (ראו רמ"ש (מרכז) 59188-10-18), [פורסם בנבו], שם נקבע כי לאחר בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] אין לבחון אך את צרכיו הבסיסיים של הקטינים אלא יש לאמוד את כלל צרכיהם.

    

   עוד נקבע בעמ"ש 65692-11-19 ביחס למזונות קטין המתגורר בשני בתים כי:

    

   "כאשר קטין נדרש לחלוק את זמני השהות בשני בתים עולים צרכיו (או, אם נדייק, עולה עלות צרכיו) אף מעבר לשיעור הנזכר, שהרי ההורים זכאים להוצאות כפולות, שכן גם האם וגם האב נדרשים לקניית כיכר לחם וקרטון חלב . . . מתוך כך הוערכו צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים בסך מינימלי של 2,250 ₪ . . ."

    

   במקרה דנן ולאחר שעיינתי גם בקבלות שצורפו ושעה שהקטינה מתגוררת בשני בתים, שישה לילות בבית האב ושמונה לילות בבית האם ושעה שהאם העמידה צרכי הקטינה בביתה בלבד על סך של 2,100 ₪, נוכח יוקר המחייה וטענות האב לפיהן הוצאות על מזון עבורו עומדות על סך של 3,000-4,000 ₪, נראה כי מדובר בהערכה הוגנת.

    

   צרכי הקטינה בשני בתים במלואם, יועמדו אם כן, על סך של 2,500 ₪, כאשר סכום זה כולל את כלל צרכי הקטינה, לרבות חלקה בהוצאות 'אחזקת מדור' ואינו כולל את הוצאת ה'מדור' – ראו, בעמ"ש (מרכז) 5121-05-20 י.ג. נ' נ.ג. (פורסם במאגרים האלקטרוניים).

    

   הקטינה לנה אצל האב שישה לילות מתוך 14 לילות בשבועיים. דהיינו, שוהה בבית האב 43% מזמני השהות. משכך, האב נושא ב- 43% ממזונותיה ובסך הכל, נושא בסך של 1,075 ₪.

    

   יחס ההכנסות הפנויות בין הצדדים עומד על סך של 27% לאם ו- 73% לאב.

    

   בשל יחס השכר בין האב לאם, על האב לשאת במזונות הקטינה בסך של 1,825 (2,500*73%).

    

   בהינתן כי הקטינה שוהה במחיצת האב 43% מזמנה הרי, שהוא נושא ב-43% מצרכיה, קרי, 1,075 ₪ בחודש (2,500*43%).

    

   יוצא אם כן, שעל האב להעביר לאם בגין מזונות הקטינה, סך של 750 ₪ בחודש 1,825 ₪ פחות 1,075 ₪).

    

   בכל הנוגע לסוגיית המדור, הרי שקיימות בפסיקה גישות לכאן ולכאן. יש הסוברים ששעה שכל אחד מההורים מלין הקטין בביתו, אין הוא נדרש לחלוק במדור האחר. גישות אחרות נסמכות על יחס ההשתכרות בין הצדדים.

    

   לעמדתי, יש לקחת בחשבון את המדור כמדור שכור ביחס לקטין וחלקו בהתאם לזמני השהות אצל כל הורה, שיעור ההשתכרות של הצדדים וביחס למדור בו ההורה נושא בפועל (ראו לעניין זה עמ"ש (מרכז) 65692-11-19 ד.ס. נ' ל.צ.ס, פורסם ביום 22/09/2020.

    

   האם משלמת דמי שכירות בסך של 3,300 ₪ בחודש והאב בסך של 2,500 ₪ בחודש.

    

   גובה דמי השכירות בהם נושאת האם סביר ולפיכך, ייגזר מסכום זה חלקה של הקטינה, 1/3, ובסך של 1,100 ₪ בחודש. בהינתן הפערים בהכנסות הצדדים על האב לשאת ב- 73% מהוצאה זו ובסך הכל ב- 803 ₪. בכך שהוא מלין הקטינה בביתו 43% מזמני השהות הוא נושא ב-473 ₪ ועליו להשלים הפרש המדור בסך של 330 ₪.

    

   אשר על כן, על האב לשאת במזונות הקטינה ומדורה בסך כולל של 1,080 ₪ בחודש, ולצרכי פסק-הדין יעוגל החיוב ויועמד על סכום של 1,100 ₪ בחודש.

    

   למען הסר ספק סכום זה ישולם החל מהגיע הקטינה לגיל 6 שנים, דהיינו החל מחודש פברואר 2025.

    

   עד גיל שש חלקו של האב במזונותיה ההכרחיים של הקטינה הינו אבסולוטי מתוקף היותה מקטני קטינים ומדובר בחיוב עצמאי שאינו קשור להכנסות האב (ראו ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פד"י לו (3) 449, 457). בצרכים אלו נכללים הוצאות מזון, לבוש והנעלה, הוצאות מדור ואחזקתו והוצאות רפואיות המכוסות על ידי קופת חולים.

    

   מעבר לצרכים ההכרחיים של הקטינה, הצדדים חייבים במזונותיה מדין צדקה כאשר החלוקה תעשה באמצעות איזון כלל הוצאות הצדדים מול הכנסותיהם של כל אחד מהצדדים (ראו, בע"מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה, פורסם ביום 08/06/2005).

    

   בעניין הנדון ושעה שלא צורפו אסמכתאות בנוגע לצרכים ההכרחיים יעמדו אלו על סך של 800 ₪ עבור מזון; סך של 100 ₪ עבור היגיינה, תספורת וניקיון; הלבשה והנעלה 200 ₪; בריאות- 50 ₪.

    

   סך הכל 1,150 ₪ בחודש.

    

   בשים לב לכך שהאב שילם מחצית המשכנתא עד למועד מכירת הדירה, לא מצאתי מקום לחייבו בסכום נוסף בגין הוצאות המדור עד למועד צאתה של האם למדור שכור. ממועד זה ועד הגיע הקטינה לגיל שש על האב לשאת בחלקה של הקטינה בהוצאות מדור ואחזקתו ובשיעור 1/3.

   בעניין זה יוער כי אין די באסמכתאות שצורפו על ידי האם לעניין הוצאות אחזקת המדור ואלו מוערכות על ידי בסך של כ- 1,000 ₪.

    

   סך הכל הוצאות מדור (3,300 ₪ בחודש) ואחזקתו (1,000 ₪ בחודש) עומדות ע"ס סכום כולל של 4,300 ₪ בחודש, וחלקה של הקטינה בהוצאות אלה הינו 1,430 ₪ בחודש.

    

   עד למועד צאתה של האם למדור שכור, יישא האב בשליש הוצאות 'אחזקת המדור' בסך של 350 ₪ ובסך כולל של 1,500 ₪ לחודש.

    

   ממועד צאת האם למגורים במדור שכור ועד הגיע הקטינה לגיל שש שנים, על האב לשלם לאם עבור מזונות ומדור הקטינה סך כולל של 2,580 ₪.

    

8. החיוב

   אם כן, החיוב עד הגיע הקטינה לגיל שש שנים יעמוד על סך של 2,580 ₪ וממועד זה, יועמד על סך של 1,100 ₪.

   עד למועד צאתה של האם למדור שכור החיוב יעמוד על סך כולל של 1,500 ₪ לחודש.

    

   הסכומים ישולמו ממועד הגשת הבקשה לי"ס 12/05/2022 בקיזוז הסכומים ששולמו.

    

   חוב העבר ישולם בתשלומים שווים, חודשיים ורצופים בסך 500 ₪, אשר ישולמו יחד עם תשלומי המזונות החודשיים החל מהגיע הקטינה לגיל שש שנים.

    

    

    

    

9. סוף דבר

   סכום המזונות ישולם בכל 10 לחודש מראש.

    

   הסכום יהיה צמוד למדד המחירים הידוע לצרכן שבסיסו פורסם בחודש נובמבר 2024 והוא יעודכן כל שלושה חודשים ללא חיוב רטרואקטיבי לעבר.

    

   סכום המזונות ישולם לחשבון הבנק של התובעת שפרטיו יימסרו לנתבע.

    

   סכום המזונות ישולם עד הגיע הקטינה לגיל 18 שנה או סיום הלימודים בתיכון לפי המועד המאוחר מבניהם.

    

   ממועד זה ועד לתום שירות חובה בצה"ל או סיום שירות לאומי, ישלם הנתבע שליש סכום המזונות כערכם במועד הרלוונטי. שירות חובה בצה"ל או שירות לאומי הוא תנאי לחיוב המפורט בסעיף זה. ככל שהקטינה לא תשהה אצל התובעת שהות של קבע בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי, ישלם הנתבע את הסכום ישירות לקטינה.

    

10. בנוסף, יישאו הצדדים בהוצאות הבאות בחלקים שווים:

    הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח המשלים או הביטוח הרפואי. טרם הטיפול תיידע התובעת את הנתבע ולהיפך, בדבר הצורך בטיפול ועלות משוערת. במקרה של מחלוקת לגבי נחיצות ההוצאה יכריע רופא מומחה או רופא מטפל, לפי העניין, בדבר הצורך בטיפול ועלות משוערת.

     

    במקרה של מחלוקת לגבי גובה ההוצאה להבדיל מנחיצותה, החיוב יועמד לפי תעריף קופת חולים לעניין הוצאה רפואית חריגה, ככל ששירות כאמור ניתן בקופת החולים.

     

    למען הסר ספק, הוצאות רפואיות לרבות, אך לא רק, טיפול שיניים, טיפולים אורתודנטיים, משקפיים, עדשות, טיפולים פסיכולוגיים, אבחונים והוראה מתקנת.

     

11. עוד יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות חינוך, בכלל זה, הוצאות גן, הוצאות צהרון עד כיתה ד', הוצאות שכר לימוד עבור המוסד החינוכי וכל הוצאה אחרת על פי דרישת המוסד החינוכי. למען הסר ספק, הוצאות חינוך לרבות, הוצאות שכר לימוד, סל תרבות, תלבושת אחידה, ועד כתה, ציוד לבית ספר לרבות ספרי לימוד, מחזור אחד של קייטנה בחופש הגדול, שיעורים פרטיים, שני חוגים (לרבות חדר כושר בגיל ההתבגרות ותנועת נוער) וזאת לאחר קיזוז מענק חינוך לו זכאית האישה עבור הקטינה מהמוסד לביטוח לאומי בתחילת כל שנת לימודים.

    הסכומים ישולמו תוך שבעה ימים ממועד דרישה ובכפוף להצגת אסמכתא.

     

12. תשלום ההוצאות החריגות יהיה לאחר מיצוי כלל ההנחות להם יהיו זכאים הצדדים ובכפוף להצגת אסמכתא על התשלום ודינן כדין מזונות לצורך גבייתן.

     

13. קצבת הביטוח הלאומי וכל קצבה או הטבה אחרת המשולמת בגין הקטינה, תשולם לידי התובעת.

     

    בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום לחייב מי מהצדדים בהוצאות משפט.

     

    מורה על סגירת התיק שבכותרת.

     

    המזכירות תמציא העתק פסק הדין לעיון הצדדים.

     

    פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים ובשינויי הגהה ונוסח בלבד.

     

    ניתן היום, ט"ו כסלו תשפ"ה, 16 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.