א. הצדדים והקרקעות
1. התובעת בתיק העיקרי (להלן - "
רשות הנמלים"), הינה הבעלים הרשום של המקרקעין הידועים כחלקות 1 ו- 5 בגוש 11696, המצויות בשכונת בת גלים בחיפה.
2. הנתבעת מס' 9 (להלן - "
מפעלי ים"), מחזיקה בחלקה 1, שם היא מנהלת חוף רחצה הידוע בשם "החוף השקט", ובעבר אף החזיקה בחלקה 5, שם ניהלה חניון לכלי רכב. הנתבעים 1 עד 8, הם בעלי מניותיה של "מפעלי ים" ומנהליה.
3. מדינת ישראל, היא הנתבעת מס' 2 בתביעה שכנגד, שהוגשה על ידי מפעלי ים ובעלי מניותיה, וכן היא נתבעת בהודעה לצד שלישי, ששלחו מפעלי ים ובעלי מניותיה (בתביעת רשות הנמלים). המדינה הינה הבעלים של חלקות 2 ו- 6, הסמוכות לחלקות 1 ו- 5 הנזכרות לעיל.
ב. התביעות בדיון שלפני
4. בתביעה העיקרית עותרת רשות הנמלים לכך שהנתבעים יחויבו לשלם לה דמי שימוש ראויים עבור השימוש שעשו, ועדיין עושים, בחלקות 1 עד 5, החל מתאריך 15.10.1989. לגבי חלקה 5 מוגבלת התביעה עד לתקופה שסיומה בתאריך 25.8.2003, שאז הוחזרה ההחזקה בחלקה לרשות הנמלים.
5. בתביעתם הנגדית טוענים הנתבעים, כי הליכי הסדר המקרקעין שהתנהלו ביחס לחלקות 1 ו- 5, ואשר בסופם נרשמו המקרקעין על שם רשות הנמלים, נגועים במרמה, שכן המדינה ויתרה לרשות הנמלים על התחייבות רשות הנמלים להחכיר את חלקות 1 ו- 5 לנתבעים, לצורך ניהול החוף והחניון. לטענת הנתבעים, בעטיה של המרמה יש לתקן את הליכי ההסדר שנעשו במקרקעין, באופן שתובטח זכות החכירה של מפעלי ים במקרקעין הנזכרים.
6. מפני התביעה הכספית, שהגישה רשות הנמלים, מתגוננים הנתבעים בטענה, שהם שילמו דמי חכירה למינהל מקרקעי ישראל (להלן - "
המינהל"), המנהל את המקרקעין עבור המדינה, ועל כן פטורים הם מהתשלום הנתבע על ידי רשות הנמלים. מכל מקום, לטענת הנתבעים, אם יחויבו הם לשלם לרשות הנמלים דמי שימוש ראויים, כי אז עומדת להם זכות השיפוי כנגד המדינה, שכאמור כבר קיבלה מהם דמי שימוש.
ג. העובדות
7. תחילתם של דברים בשנת 1949, שאז קיבלו הנתבע מס' 1 ואנשים נוספים זכות מעירית חיפה לנהל את חוף הרחצה הידוע בשם "החוף השקט". יזמים אלה, שהיו חיילים משוחררים ונכי צה"ל, הקימו את מפעלי ים, ובאמצעותה ניהלו את עסקם.
בשנת 1964 חתמה מפעלי ים על חוזה חכירה עם המינהל, לו הועברה השליטה בחוף הים. על פי החוזה החכיר המינהל למפעלי ים את חלקות 2 ו- 6, למטרת ניהול "מרחצאות ים", ובתמורה התחייבה מפעלי ים לשלם למינהל תשלומים שנתיים עבור השימוש במקרקעין. חוזה החכירה הוארך מעת לעת. באותה עת גבלו החלקות 2 ו- 6 עם שפת הים.
8. בשנת 1965 פנתה מפעלי ים לרשות הנמלים, וביקשה היתר להקים "דורבנים" לשם הגנה על החוף, מפני שטיפת החול על ידי גלי הים. הפניה לרשות הנמלים נעשתה משום שהקמת הדורבנים הייתה כרוכה במעבר בחלקות שהיו בבעלות רשות הנמלים. בתאריך 28.4.1965 אישרה רשות הנמלים לנתבעים לבנות את הדורבנים, ובין היתר הותנה בין הצדדים כדלקמן (נספח מפ/3 לתצהיר עדותו הראשית של מר מוטי פרלמן, מוצג ת/1):
"הננו להתייחס למכתביכם הנ"ל ולהודיעכם כי נהיה מוכנים להרשות לכם להמשיך ולהשתמש בשטח הנמלי ..... לצורך מתן השירותים הקשורים בניהול מקום רחצה על ידכם, בתנאים כדלהלן:
1. הרשות הניתנת לכם כאמור ניתנת לכם ללא כל תמורה, היא אינה מקנה לכם כל זכות בשטח, ולצורך כל הקשור בשימוש בו תהיה בגדר ברי-רשות בלבד.
2. הרשות האמורה ניתנת לביטול על ידנו על ידי הודעה מראש של שנה אחת, מבלי להתחשב בהשקעות שהשקעתם או שתשקיעו בהכשרת השטח כמקום רחצה ומבלי שנהיה חייבים להחזיר לכם כל השקעה או הוצאה שלכם בנדון.
3. הנכם מתחייבים שלא לבצע כל פעולות בניה, סלילה, הקמה, התקנה, שיפוץ או כל פעולה אחרת מאיזה סוג שהוא בשטח או במים הגובלים עם השטח, בין בעצמכם ובין על ידי אחרים, אלא בהסכמה מוקדמת שלנו בכתב ובהתאם לתנאי ההסכמה.
4. מבלי לפגוע בכלליות האמור בפיסקא 3 לעיל,
א. אין לנו התנגדות לכך שהסככה שהוקמה על ידכם בשטח תשאר בשטח כל עוד הרשות לשימוש בשטח לא בוטלה על ידנו;
ב. נהיה מוכנים להסכים להתקנת מתקני הגנת החוף על ידכם, בתנאי, כי:
1) המתקנים יותקנו או יסללו על ידכם ועל חשבונכם ואחריותכם המלאה והבלעדית, לפי תכנית ולפי סידורי עבודה שיאושרו על ידנו מראש;
2) עליכם להודיע לנו חודש ימים מראש על תאריך התחלת עבודות התקנת המתקנים, ולסמן במצופים כל אותם המקומות בהם יבוצעו על ידכם או מטעמכם עבודות תת-ימיות ....."