עובדות והליכים
1. התובעת היא חברה המפעילה את רשת בתי קפה "ארומה אספרסו בר" (להלן: "ארומה"). בסוף שנת 1999, היו לארומה 4 סניפים בירושלים והיא התכוונה לפתוח סניף אחד בתל אביב, ברח' יהודה הלוי 59. נציין, שמדובר בבתי קפה שמספקים שירות "take away" ופועלים על בסיס מתן שירות מהיר ללקוחות, המעוניינים בקפה וכריך המוכנים בזמן קצר.
2. בעת סיור בתערוכת מזון, שהתקיימה במרכז הירידים, נוצר קשר בין הנתבעת 1, שהיא חברה המוכרת מערכת מחשוב המתאימה לניהול בית קפה (להלן: "נטפוס"), ואשר הפעילה דוכן תצוגה בתערוכה, ומנכ"ל נטפוס, הנתבעת 2, (להלן: "גב' וסרמן") לבין מנהל ארומה, שנתן תצהיר מטעמה, מר סהר שפע (להלן: "מר שפע"). מערכת המחשוב היתה עם מסכי מגע וידידותית למשתמש.
3. כתוצאה מן הקשר הנ"ל, ביום 30.11.99 נשלחה למר שפע הצעת מחיר, במסגרתה הוצעה לו
התוכנה הקרויה תוכנת "רב מכר" וכן תוכנות נוספות להפעלת המקום כמו "אשראית " ו- WINDOWS. כמו כן הוצעה לו
חומרה, הכוללת מחשב SERVER נתונים/משרד אחורי, 2 יחידות מחשב קופה "רב מכר" הכולל מחשב, מסך מגע וקורא מגנטי, מודמים לתקשורת פנימית וחיצונית, מדפסות ועוד מספר פריטים (להלן: "המערכת"). חשוב לציין, כי הצעת המחיר כללה גם "
תמיכה ושירות טכני מיידי למשך 12 חודש באתר הלקוח". פירוט סעיף זה יובא להלן. התמורה המבוקשת לכל הנ"ל (המערכת + השירות) עמדה על סך בשקלים השווה ל- 14,100$. על הצעת המחיר חתומה גב' גלית לוי, מנהלת שיווק בנטפוס.
4. ביום 6.12.99 נחתם הסכם על בסיס הצעת המחיר בשינויים, שרובם לא משמעותיים, למעט שינוי בסעיף "התמיכה והשירות הטכני", שעליו ארחיב בהמשך וכן שינוי בסכום התמורה, שנקבע בסופו של דבר על סך בשקלים השווה ל-14,340 $.
הפרת ההסכם
אי התאמה
5. לטענת ארומה, התוכנה, שסופקה לה, כשלה בשעות העומס ולא איפשרה לה הפעלת בית הקפה בשעות הלחץ, קרי שעות הבוקר (06:30 עד 8:30), כאשר אנשים ממהרים לעבודה ומעוניינים בשירות מהיר במיוחד, ושעות הצהרים (12:00 עד 15:00), כאשר אנשים באים לארוחת צהרים מהירה, באמצע יום עבודה, שחלקם רק מעוניין בקבלת האוכל במהירות ולקיחתו למשרד. המערכת כשלה בשעות אלה, היתה "נתקעת", ופעמים רבות היו נאלצים העובדים לעבור לשיטה ידנית, איטית ולוותר על המערכת. היה נוצר תור ארוך, חלק מהלקוחות היו עוזבים, חלק התרגזו והיה צורך לפצותם וחלק פשוט לא נכנסו בגלל התור הארוך שנוצר (ר' תיאור מפורט בתצהיריהם של מר שפע, סעיפים 22-32 ומר בן גיגי, סעיפים 10-20) . בנוסף, לא העניקה נטפוס את השירות שהתחייבה לו ולא סייעה לארומה לשיפור המצב בשעות הלחץ.
6. כתוצאה מכך, לאחר כחצי שנה של שימוש, החליפה ארומה את מערכת התוכנה של נטפוס במערכת שנרכשה מחברת ר.ש.ד. וכללה גם היא "תמיכה ושירות טכני". בכתב התביעה תובעת ארומה את נטפוס על נזקים שונים, שלטענתה, נגרמו לה כתוצאה מהתוכנה הלקוייה.
7. לטענת נטפוס, לא היה כל כשל במערכת שסיפקה והיא דוחה את טענת ארומה וכמובן את הנזקים השונים שארומה טוענת להם.
8. שמעתי הוכחות במהלכם נחקרו העדים הבאים: מר סהר שפע, מר שמואל בן גיגי, מנהל תפעול בית הקפה ברחוב יהודה הלוי בת"א, הגב' סטו וסרמן, רו"ח אליהו ברזילי מטעם התובעים לעניין הפסדים שנגרמו לחברת ארומה בחודשים 1.2.00 עד 30.6.00, רו"ח אברהם פרנקו לעניין פעילות בתי קפה, שהם חלק מרשת מוכרת בתחילת הדרך, וכן את רו"ח חנוך בהגאון, מטעם הנתבעים, שהגיש חוו"ד בתגובה לחוו"ד של רו"ח פרנקו.
9. לאחר שמיעת ההוכחות נקבעו סיכומים בעל פה, שנשמעו ביום 9.1.06, אציין שסופם של הסיכומים של ב"כ הנתבעים הוגש לי, בהסכמת הצדדים, בכתב, מפאת אורכם של הסיכומים בעל פה, שעברו את הזמן שהוקצב. קראתי את סיכומיו.
דיון והכרעה
האם הופר ההסכם שבין הצדדים
10. לשאלה זו אני עונה בחיוב. נתתי אמון בעדויותיהם של מר שפע ומר בן גיגי, כי התוכנה כשלה חדשות לבקרים (תרתי משמע). מן העדויות עולה, כי התוכנה פסקה מלפעול דווקא בשעות הלחץ, שהן שעות הבוקר עד שעות העבודה (6:30 עד 8:30) ושעות ארוחת הצהרים, שהן השעות שבהן נדרשים האנשים לשירות מהיר, או בדרכם לעבודה, או בהפסקת הצהרים. מדובר בשעות שבהן כמות האנשים, כמובן, גדולה הרבה יותר.
11. הנתבעת לא הביאה כל עדות להפריך את הטענות הללו ומנכלי"ת הנתבעת, הגב' וסרמן, הודתה, שלמר שפע היו טענות רבות, אך למרות זאת, מעולם לא הייתה בבית הקפה במסגרת עבודתה ולא באה לראות על מה התלונות של הלקוח. היא ציינה שהייתה בבית הקפה רק פעם אחת - כלקוחה.
12. לאמון, שנתתי בעדויות של מר שפע ובודאי בזו של מר בן גיגי, שאינו עובד עוד אצל התובעת מזה זמן, ולכן עדותו נטולת אינטרס, ניתן להוסיף את חוסר האמון בעדותה של הגב' וסרמן. הגב' וסרמן ניסתה להתחמק בכל דרך שהיא מן השאלות העיקריות בטענה, שלא הייתה מעורבת. לגבי המו"מ התברר, שהוא נוהל ע"י גב' גלית לוי, אשר לא הובאה להעיד, ולא התרשמתי, כי נעשה מאמץ מיוחד להביאה; לגבי התקלות, היא לא ידעה דבר ממקור ראשון, כיוון שניזונה רק ממה שסיפרו לה, לטענתה, הטכנאים, בעוד שהיא עצמה כלל לא בדקה את הטענות. יתירה מכך, היא אף טענה, כי כיום היא יכולה להעיד על התקלות רק מהטפסים, שמילאו הטכנאים, ואין היא יודעת דבר, לבד מן הרשום בתיק על פעילות המערכת שמכרה לארומה, למרות התלונות הרבות שהיו למר סהר ואשר היתה מודעת להן ( ר' עדותה בעמ' 43 לפרוט' ביחוד שורות 7-3). היה בכך נסיון ברור להתחמק מדיון בבעיות כפי שהיו בזמן אמת, תוך האחזות בטפסים, שלא היא מילאה.
13. יתר על כן, היות וכותבי הטפסים, דהיינו, הטכנאים, כלל לא התייצבו להעיד, ולא קיבלתי על כך כל הסבר משכנע, הרי שכאן בודאי פועלת החזקה הקובעת, כי מי שנמנע מלהביא עד ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה היתה פועלת כנגדו (קדמי,
על הראיות, חלק שלישי, מהדורת 2003, בעמ' 1648-1660).
14. הטענה המופרכת ביותר היא הטענה, כי ארומה "ביימה" את התקלות ואת הקריאות לעזרת הטכנאים וכאשר טענה זו מושמעת מפי מי שמעולם לא בדקה את הדברים לאשורם, דהיינו גב' וסרמן. בחקירה הנגדית טענה, כי היא זוכרת מקרה אחד, שבו ביקשה מן הטכנאי לבדוק, על פי דו"ח תנועות, האם היתה אכן תקלה בעבר והטכנאי אמר לה, כי על פי דו"ח התנועות לא היתה תקלה. כמובן, שהטכנאי לא הובא לעדות ומדובר בעדות שמועה בלבד. לא זו אף זו, שהתברר בחקירה הנגדית, כי בדיקה כזו נעשתה פעם אחת בלבד וזאת בניגוד לטענתה במכתב, שכתבה לב"כ ארומה ביום 11.6.00, כי הטכנאי בדק את דו"ח התנועות כ- 4 עד 5 פעמים וזיהה כי המערכת עבדה ללא הפסקה (ר' נספח י"ג לתצהיר שפע מול עדותה בעמ' 46 לפרוט' שורות 14-13).
15. טענה נוספת של נטפוס היא, שהתקלות היו כתוצאה מתחלופה גבוהה של עובדים, שלא הייתה להם מיומנות בהפעלת המערכת. לעניין זה השיבה ארומה, ובצדק, כי המערכת נקנתה מלכתחילה בשל היותה קלה לשימוש ("ידידותית" למשתמש) וההנחה היא, שתוכנה כזו צריכה לשמש בבתי קפה, עובדים שהם ברמת מלצרים ולא נדרש ידע מיוחד על מנת לתפעל מערכת שכזו (ר' עדותה של גב' וסרמן בעמ' 38 שורות 23-22).
16. נראה, בלתי סביר לחלוטין, שכשישה חודשים לאחר התקנת מערכת מיחשוב תפנה ארומה ותחליף את המערכת כולה, דבר שכידוע יש לו גם עלות כספית, גם עלות של הדרכה וכמובן זמן הסתגלות, ככל מערכת חדשה, דבר ששום גוף עסקי לא היה עושה בלא סיבה של ממש.
17. מן הבחינה המשפטית, די בכך שהמערכת לא עבדה לשביעות רצון הלקוח וחדלה לתפקד דווקא בשעות הלחץ, על מנת שאקבע, כי מדובר באי התאמה מהותית במשמעותה על פי סעיף 11(3) לחוק המכר, תשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק המכר"). לכך אוסיף, כי נטפוס ידעה לאיזה סוג של בית קפה היא מוכרת את המערכת ולאילו צרכים. מכאן שהופר ההסכם בין הצדדים לאספקת מערכת תוכנה, שתפעל כראוי בניהול בית הקפה.
הפרת סעיף השירות
18. ארומה טוענת כי גם את סעיף ה"תמיכה ושירות טכני", הפרה נטפוס ולא דאגה לתת לארומה שירות, על פי ההסכם.