1. התובע הוא בעלים של חלקה קרקע בישוב להבים והוא שכר את שירותי הנתבע, שהוא הנדסאי בנין, בעל משרד לאדריכלות, על מנת לתכנן, לקבל היתר בניה ולפקח על הקמת בית מגורים בעבורו על גבי החלקה.
הצד השלישי הוא קבלן עבודות שלד שנשכר על ידי התובע לשם ביצוע העבודות בפועל.
לאחר סיום הבניה גילה התובע ליקויים בבניין שעיקרם סדקים עוברים ישירים ואלכסוניים בחלקים שונים של הבית, שקיעה של שבילים בחצר, שקיעה של קורות יסוד במטבח וסדקים על פני קירות החוץ.
מומחים שונים שנתנו חוות דעת מטעם התובע קבעו, כי הליקויים במבנה, נובעים מתכנון לקוי של עומק וקוטר הכלונסאות של היסודות וכן טעות בתכנון הקונסטרוקציה בשל חוסר עמודים חיוניים למבנה. לגבי הסדקים בשבילים החיצוניים והקירות התומכים - נקבע שהם נגרמו כתוצאה מהקמתם על קרקע מילוי לא מהודקת.
בתביעה שלפני טוען התובע, כי הליקויים נגרמו בשל רשלנותו של הנתבע בתכנון הבנין, והוא תובע ממנו את עלות התיקונים השונים, כולל שחזור הגינה והשבילים, וכן פיצוי על ירידת ערך הבית, ופיצוי בגין נזק כללי.
הנתבע כופר באחריותו, טוען, כי התובע עצמו התרשל, בהיותו מעין "מפקח על" וקבלן ראשי של העבודות, כי לא נפל פגם במעשיו הוא, ושהצד השלישי, קבלן השלד, הוא שגרם לליקויים בשל ביצוע לא נאות של התוכניות וההוראות שקיבל, ומכאן הודעת צד ג' שהוגשה.
כמובן, שגם סכומי הנזק והפיצוי שנויים במחלוקת.
2. אין מחלוקת שאכן קיימים ליקויי בניה בבית התובע ואף אין מחלוקת שהגורם הישיר לכך הוא העדר ביסוס ראוי של הבית בקרקע, דבר הגורם לשקיעה דפרינציאלית של היסודות תוך גרימת סדיקה, והשאלה, שביסוד ההתדיינות הינה, כיצד נוצר כשל זה, האם פגם בתכנון או שמא בביצוע.
המחלוקת העובדתית המרכזית עניינה השאלה, האם המתכנן התחשב נכונה בנתוני הקרקע - קיום אדמת מילוי במגרש ועומקה, והאם כאשר קבע את העומק שאליו יוחדרו כלונסאות היסוד דאג שאלה יעברו את שכבת המילוי, והאם פיקח נכונה על הביצוע, בהנחה שתוכניתו היתה אכן טובה.
לטענת הנתבע, אפילו אם נפל פגם בתכנון, ואם התעלם מקיום שכבת אדמת מילוי על המגרש, היה על התובע או על קבלן הביצוע, ושמא על שניהם לגלות זאת, להתריע בפניו ולעצור את העבודה כל עוד אין הם משוכנעים שהבעיה נפתרה.
3. תחילה יש להסיר מעל הפרק את הטענות כלפי התובע עצמו, כמזמין העבודה וכבעלי החלקה, ואז נותר יהיה לדון באחריות הנתבע - המתכנן, ואחריות הקבלן - הצד השלישי.
הטענות כלפי התובע מתמקדות בכך שהוא עצמו, במקרה שותף בחברות קבלניות לבניה, ואף הוא מהנדס במקצועו. נטען, כי בפרוייקט הנדון פעל כמעין יזם וקבלן ראשי, וזאת משום שמדובר היה בעצם בהקמת שלוש וילות במקביל על גבי מגרשים סמוכים, שאחד מהם הוא הבית נשוא התביעה, וכי בעצם מדובר במיזם של ממש ולא בבעלים החפץ להקים לעצמו ולמשפחתו בית מגורים.
אינני מקבל טענה זו כלל ועיקר, ולנוכח הכחשתו של התובע כי פעל בפרוייקט הזה "בכובעו" כאיש מקצוע ושותף בחברות קבלניות, דבר שלא נסתר, נותר הוא בגדר מזמין מן השורה, אשר שכר אנשי מקצוע לתכנון וביצוע השלד, ובדין יכול הוא לסמוך עליהם ולהניח, כי יעשו את מלאכתם נאמנה.
ככל מזמין עבודת בניה, אם הוא מגלה כשל או תקלה ומעיר את תשומת לב אנשי המקצוע, הרי הוא בבחינת מתנדב לעשות כן. אין לו כל סמכות מקצועית או רשות מן הדין להתערב בהנחיות המקצועיות, לתכנון או לביצוע, כאשר מדובר בבניה על פי תוכניות מאושרות, והיתר בניה שניתן לכך, וכאשר המהנדס - המתכנן חתום על התוכניות ועל בקשת ההיתר ואחראי על הדברים כלפי הרשויות המתאימות.
אין לגלגל כל אחריות למצב שנוצר על כתפי התובע, שבדרך מקרה, מצוי בתחום הבניה, ובמהלכה לא שימש הוא בשום פונקציה ביצועית או תכנונית.
4. כדי להכריע בטענות התובע כלפי הנתבע, ובטענות ההדדיות של הנתבע וקבלן הביצוע , יש להחליט תחילה בשאלה העובדתית הבסיסית, הנוגעת לאופי תכנון הכלונסאות ועומקן.
אם תוכננו אלה נכונה - הרי האחריות תיפול במידה רבה על כתפי הקבלן, שהרי אז סביר להניח, שהתקלה נוצרה בשל ביצוע לא נאות של התכנון ויישומו בשטח, אלא שאז כמובן תעלה השאלה עד כמה פיקח המתכנן בשטח על העבודה, ושמא יכול היה לגלות את הביצוע הלא נאות ולהתריע מפניו.
אם נמצא, שהתכנון היה לקוי, ברור, שאחריות רבה נופלת על כתפי הנתבע, ואז תהיה השאלה, האם הקבלן יכול היה וצריך היה לגלות את הליקויים, לעצור את הביצוע, ולהזעיק את הנוגעים בדבר, כדי שישנו את התוכניות.
5. מחוות דעתו של ד"ר אביגור, יועץ לביסוס מבנים, עולה, שבמגרש קיימת קרקע מילוי, בעובי משתנה, המגיע עד 5.79 מטר, וכי על הכלונסאות לחדור לפחות 4 מטר לתוך הקרקע הטבעית. עפ"י חישובי ד"ר אביגור שפעל ונתן חוות דעתו יחד עם המנדס ב. נבו, עומק הכלונסאות צריך היה להיות 13 מטר לפחות.