פסק-דין בתיק א 5994/03

1.         התובע, יליד 1974, נפגע בתאונת דרכים ביום 6/4/02, בהיותו הולך רגל, והוא מבקש לחייב הנתבעים לפצותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, והכל לפי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "התאונה").

2.         הנתבעים לא הכחישו חבותם, ומכאן התמקד הדיון בנזקיו הנטענים של התובע.

3.         התובע היה בן 28 בעת התאונה. ממקום התאונה הובהל לביה"ח "סורוקה" בבאר-שבע, שם אושפז במחלקת טיפול נמרץ, כשהוא מחוסר הכרה ומונשם עד ליום 2/5/02.

            מביה"ח "סורוקה" הועבר התובע לשיקום ב"בית לוינשטיין" ברעננה, שם אושפז תחילה במחלקת טיפול נמרץ, ובהמשך - במחלקה המטפלת בשיקום נפגעי ראש - משם שוחרר לביתו ביום 5/12/02.

            בהמשך - אושפז התובע במחלקה האורטופדית בביה"ח "סורוקה" מיום 8/12/02 עד יום 11/12/02 - לצורך ביצוע ניתוח ברגלו הימנית.

            סה"כ אושפז התובע משך 248 ימים.

            התובע עבר, ועובר גם בימים אלה, טיפולים שיקומיים במסגרת הקהילה, נמצא בטיפול על בסיס שבועי במכון הנוירו-פסיכולוגי "משאבים" בבאר-שבע, בעבר קיבל טיפולים פיזיוטרפיים, גם ריפוי ועיסוק, ועד היום הוא מקבל טיפול תרופתי.

4.         לצורך קביעת נכותו הרפואית הצמיתה של התובע כתוצאה מהתאונה - מונו מספר מומחים מטעם ביהמ"ש, והם ד"ר א. ליברטי - בתחום האורטופדי; ד"ר שלמה ברק - בתחום פה ולסת; פרופ' א. טיכו - בתחום רפואת העיניים; פרופ' ש. נוי - בתחום הפסיכיאטרי, ופרופ' א. סהר - בתחום הנויירוכירורגי.

            מי מהמומחים נתן תשובות הבהרה אחר שנתבקש לעשות כן, ורק פרופ' סהר נדרש לחקירה נגדית. סופו של דיון, ואף כי לנתבעים השגות שונות וטענות כנגד מימצאי המומחים וקביעותיהם (ואלה פורטו בהרחבה בסיכומי הטענות) - מסכימים הכל כי נכותו הרפואית הצמיתה המשוקללת של התובע כתוצאה מהתאונה עומדת על 72.36% (עמ' 5 לסיכומי הנתבעים).

5.         כאמור לעיל - המחלוקת בין בעלי הדין שנותר לדון בה היא גבי נזקיו הנטענים של התובע וגובה הפיצוי שייפסק לו.

            לצורך הדיון - תיסקרנה להלן הנכויות הרפואיות שנמצאו בתובע, ייעשה דיון בשיעור נכותו התפקודית ובפגיעה הנטענת בכושרו להשתכר, ובראשי הנזק השונים להם טען.

6.         אחר שלא נסתייע הסדר פשרה, נשמעו ראיות, כשמטעם התובע מעידים הוא, רעייתו ואחיו.

            הנתבעים ביקשו אך לחקור את פרופ' סהר אודות חוות הדעת ותשובות ההבהרה שנתן.

מטעם בעלי הדין הוגשו בהסכמה תיקי מוצגים, ובהם מיסמוך רב, לרבות רפואי, סיעודי, שיקומי ואחר.

לציין כי עם סיום שמיעת הראיות ביקש ב"כ התובע לשקול הגשת בקשה למינוי מומחה בתחום התעסוקתי - אך בקשה שכזו לא הוגשה סופו של דבר, וכך נתנו ב"כ בעלי הדין סיכומי טענותיהם (ובין לבין נדרשו הארכת מועד וגם הרחבת היקף).

הנכות הרפואית

7.         בתחום האורטופדי מצא ד"ר ליברטי כי נכותו הצמיתה של התובע היא בשיעור 10% - לפי תקנה 42 (2) א' - עקב סטייה בחיבור שבר (אין חולקין כי לתובע נגרם בתאונה שבר פתוח בשוק ובשוקית ברגל ימין), ודלדול שרירים ברגל ימין, ועוד 20% - לפי תקנה 75 (1) ג' - עקב צלקות נרחבות ומרובות בגופו של התובע.

            כפי טענת ב"כ התובע, הנה יש לציין, כי חוות דעתו של ד"ר ליברטי ניתנה אחר שניתנה חוות דעתו של פרופ' סהר, בתחום הנוירו-כירורגי, והוא מצא להדגיש - כי מימצאיו אינם חופפים את אלו של פרופ' סהר.

8.         בתחום פה ולסת קבע ד"ר ש. ברק כי נכותו הצמיתה של התובע היא בשיעור 10% - בגין פגיעה תפקודית בינונית של פרק הלסת ושרירי הלעיסה המופיעה לעיתים תכופות עם הפרעות קלות בלעיסה (סעיף 73 (2) (א) (2)), ו - 5% - בגין ירידה בתחושה העצבית בפנים (לפי תקנה 29 (5) (א) (1)).