פסק-דין בתיק א 707826/07

לפני תביעתה של חברת פלאפון תקשורת בע"מ לתשלום סך 2,227 ש"ח המהווים לטענתה יתרת חובה של הנתבעת בגין עסקה הכוללת רכישת מכשיר טלפון סלולרי ומתן שירותים שונים במסגרתה.

התובעת נסמכת על הסכם התקשרות עליו חתומה הנתבעת וכן על פירוט חשבונות ותשלומים מהם עולה כי ממועד ההתקשרות ביום 6.11.06 ועד 25.2.07 שולמו כל החשבונות בהוראת קבע, לאחר מכן בוצעו עוד מספר תשלומים בכרטיס אשראי ובשוברים ממוגנטים.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר והמבקשת הגישה בקשת רשות להגן במסגרתה כי במסגרת עסקת שדרוג מכשירו של חברה דאז מר אדוארד בורסק, הוצע לה לרכוש מכשיר על חשבונו כשמצידה היא מתחייבת לשלם רק עבור השיחות וכך גם הוסבר לה ע"י נציג התובעת.

הנתבעת טוענת כי גם היא וגם מר בורסק חתמו על ההסכם ומאז היה מביא לה מר בורסק בכל חודש שובר לתשלום בדואר.

לטענתה נפרדה ממר בורסק עוד בדצמבר 2006 ברם מר בורסק המשיך להביא לה שוברים עד מרץ 2007.

מטעם התובעת הוגש תצהירה של גב' מורן יצחק ואילו מטעם הנתבעת הוגש תצהיר נוסף מעבר לזה שבבקשת הרשות להגן.

הדיון ארך זמן רב, מעבר לכל פרופורציה בהתחשב בסכום התביעה ובמהותה, ב"כ הצדדים סיכמו ופסק הדין ינומק באופן תמציתי בלבד ובהתאם להוראת תקנה 214 טז'.

המחלוקת הראשונה המצריכה הכרעה היא המחלוקת בדבר פרשנותה של תקנה 214 ב' לתקסד"א וכפועל יוצא בדבר זכותה של הנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן ובמסגרתו גם להרחיב או לשנות חזית.

ב"כ הנתבעת הפנה לס"ק 2 לתקנה ממנו ביקש ללמוד כי ניתן להגיש כתב הגנה מתוקן בחלוף המועד להגשת כתב הגנה בכלל וזאת החל מהיום שמוגשים המסמכים המכשירים את התביעה לידון בסדר דין מהיר.

לכן, מי שיש זכות להגיש כתב הגנה מתוקן, יש גם זכות באופן עקרוני להרחיב ולשנות חזית. ב"כ התובעת טענה כי אין מקום להגיש כתב הגנה מתוקן וכי הרחבת או שינוי חזית אסורים.

הדין עם ב"כ התובעת.

לא מעט ביקורת הופנתה לניסוחן של תקנות הדיון בסדר דין מהיר ואכן בקריאה מהירה של התקנות ניתן להבין אולי שיש טעם בגישת ב"כ הנתבעת.

אלא שיש לקרוא את התקנות ולפרשן בהתאם למטרת חקיקתן, בהתאם לדינים אחרים ובהתאם למכלול התקנות הדנות בסדר דין מהיר.

בוודאי שהמחוקק לא התכוון, דווקא בתביעות קטנות בהיקפן שיש לזרז בהן את הדיון, לשנות ולהרחיב חזיתות, לסבך דיון או להגיש כתבי טענות שונים בכל פעם.

תקנה 214 ב' 1 מדברת על שני סוגי תביעות.

האחת תביעה ממוכנת שבה אין הנתבע חייב להגיש כתב הגנה ערוך על פי תקנות הדיון בסדר דין מהיר (קרי אין חובה לצרף תצהיר ורשימת מסמכים) והשניה, תביעה בסדר דין מקוצר שם הנתבע חייב להגיש תצהיר הכולל טענות ואסמכתאות.

כאשר שני סוגי התביעות מועברים למסלול דיון בסדר דין מהיר חלה על התובע החובה שבהוראת ס"ק 1.

אלא שפרשנות ס"ק 2 צריכה להיות כזו שעל הנתבע שהגיש כתב הגנה ללא תצהיר וללא רשימת מסמכים, לצרפם לכתב הגנתו (ולא לבקשת רשות להגן שאינה נזכרת במפורש) או לתקן את כתב הגנתו בשני ענינים בלבד, האחד זה נושא תקנה 214 ג' (תצהיר, חוות דעת מומחה ואסמכתאות משפטיות) והשני זה נושא תקנה 214 ח' (גילוי וצירוף מסמכים) לא מותר ולא הותר בתקנות לצרף דבר אחר, לשנות או להרחיב חזית.

במקרה של בקשת רשות להגן הרי שכבר צורף תצהיר וצורפו אסמכתאות ומסמכים ולכן הרחבה של החזית שנקבעה בבקשת הרשות להגן דורשת בקשה, נימוק והיתר מאת ביהמ"ש.