1. התובעת, חברה בשם שרטל נכסים בנין והשקעות עכו (1996) בע"מ, הגישה תביעה זו כנגד 8 נתבעים והם עירית עכו, עו"ד יעקב ריבנוביץ, עו"ד עמנואל סולומונוב, השמאי בן ציון אבני ו-4 בעלי תפקידים בעיריית עכו ובראשם ראש העיר אלי דה קסטרו כשלצידו נתבעו יעקב שפיר, מוריס בן שושן וציון וייצמן.
יסודה של התביעה הוא בהסכם שערכה התובעת עם עו"ד ריבנוביץ בתפקידו ככונס נכסים (מטעם בנק לאומי לישראל) של נכס הידוע כחלקה 3 בגוש 18036 בעכו, לחכירת שטח של 8,292 מ"ר מתוך השטח שהיה בכינוסו, שטח שעיריית חיפה רשומה כבעלת הזכויות בו (להלן: הנכס).
הסכם הרכישה נערך ב-3/1/96 בעקבות התמחרות שערך הכונס למכירת הנכס כשהתובעת שילמה עבורו שווי של 2.5 מיליון דולר ארה"ב בשקלים.
התובעת טוענת בתביעתה כי כרתה את ההסכם על סמך מצגים שהוצגו לה לפיהם חלה על הנכס תוכנית מפורטת הידועה בשם תב"ע 320 על פיה ניתן לבנות בנכס בית מלון, עובדה שלא היתה נכונה, שכן זמן מה לאחר חתימת ההסכם הוברר לה כי על הנכס חלה גם תב"ע אחרת, תב"ע 849 ג', הקובעת ששימוש למלונאות אינו מותר בנכס וגוברת על תב"ע 320 במקרה של סתירה ביניהן.
ב-3/98 מכרה התובעת את הנכס לחברה אחרת.
התובעת טוענת כי כל הנתבעים אחראים לנזק שנגרם לה עקב המצגים הנ"ל והעמידה את נזקה על סכום של 5,243,920.55 ש"ח למועד הגשת התביעה, סכום המורכב מ- 1 מיליון דולר - שהינו סכום שהתחייבה רוכשת הנכס מהחברה התובעת לשלם היה ושימוש הנכס למלון יוחזר לתוקפו, בצירוף סכום של 1,172,920.53 ש"ח - דמי ריבית ששלמה התובעת לטענתה לבנק בגין 1 מיליון דולר שלא שולמו לה מיום המכירה ועד להגשת התביעה (סעיף 25-26 לכתב התביעה).
2. במהלך קדמי המשפט נמחקה התביעה כנגד עו"ד ריבנוביץ ועו"ד סולומונוב, ואילו עיריית עכו ויעקב שפיר הגישו, כל אחד, הודעת צד ג' כנגד אריה חברה לביטוח בע"מ וסוכנויות פלתורס ביטוח בע"מ, כאשר העירייה תובעת במסגרת ההודעה גם את עו"ד ריבנוביץ. עוד ב-28/11/01 נדחתה בהסכמה ההודעה לצד ג' שהגיש שפיר נגד סוכנות פלתורס בטוח בע"מ (עמ' 1 לישיבה ממועד זה). לקראת סוף שמיעת הראיות נמחקה ההודעה לצד ג' שהגישה העיריה נגד עו"ד ריבנוביץ ולאחר מכן ניתנה החלטה בעניין הוצאות שנפסקו לו (החלטה מ-7/3/05).
3. העיריה כופרת בנטען נגדה וכך גם יתר הנתבעים.
העיריה ומהנדס העיר יעקב שפיר שלחו, כאמור, כל אחד, הודעה לצד ג' שכן צדדי ג' אלה גרסו שפוליסות הביטוח שהוצאו אינן מכסות את המקרה הנדון.
4.
עובדות
הזכויות בנכס הנדון בתביעה זו רשומות בלשכת רישום המקרקעין על שם עירית עכו.
ב-
3/8/88 קיבלה חוף הארגמן חברת חוף עכו בע"מ (להלן: חברת חוף עכו) היתר בניה להקמת "בריכות שחיה, מלתחות, מסעדה ושירותי ספורט" בחלקה 3 גוש 18036, על פי תב"ע 320 ותכנית המתאר 849, כמפורט בהיתר שצילומו צורף כנספח א' לנ/20 - תצהיר ציון וייצמן, מנהל אגף הרישוי והבינוי בעיריית עכו. בתצהירו מציין מר וייצמן כי ההיתר הוצא לאחר שאושר על ידי הועדה המחוזית לתכנון ובנייה (סעיף 3 ל- נ/20).
ב-
1990 נבנו במקום מבנים ובריכות שחיה ששמשו את חברת חוף עכו כמרכז ספורט (נ/20).
ב-
18/9/94 מונה עו"ד ריבנוביץ לשמש ככונס נכסים לנכס הנדון כדי לכנס ולממש את הנכס שהיה ממושכן לטובת בנק לאומי לישראל, במסגרת בקשה לבצוע משכנתא בגין חוב של חברת חוף עכו לבנק (נ/17). הבקשה התיחסה לחלקות 2, 3, ו- 25 בגוש 18036 שמושכנו על ידי העיריה להבטחת התחייבויותיה וחובותיה של חברת חוף עכו (סעיף 2 ל-נ/17).
יושם הלב לכך שההזמנה להציע הצעות שפירסם כונס הנכסים התייחסה לשטח כולל של 20,000 מ"ר הנמצא ברצועת חוף הים של עכו הידוע כחלקות 2, 3 ו-25 בגוש 8036. עו"ד ריבנוביץ מסר בתצהירו כי הגיע להבנה עם העיריה לפיה ינסה למכור תחילה רק חלק מחלקה 3, בשטח של 8,292 מ"ר, הוא הנכס הנדון בתיק זה (סעיף 6 ל-נ/17).
בהמשך להזמנה להציע הצעות לרכישת זכויות בעלות בנכס, שפורסמה בעיתונות היומית, הגישה חברה בשם שרטל נכסים בנין והשקעות בע"מ ב-
2/11/95 הצעה לרכישת הנכס בסכום של 2,010,000 דולר, במכתב ששלח בשמה עו"ד סולומונוב לכונס הנכסים (נ/1).
5. עוד ב-
12/12/95, קרי, טרם ההתמחרות (שנערכה ב-
31/12/95), נערך הסכם מייסדים בין שרטל נכסים בנין והשקעות בע"מ (ושרביט רפי) לבין שמר קמפו ולטר חברה לשמירה ושירותים בע"מ (וולטר קמפו) לבין שזור חברה לייזום שיווק וקידום פרוייקטים בע"מ (ושטרית רפי), בדבר הקמת חברה פרטית בע"מ לניהול עסקיהם המשותפים והסדרת יחסיהם בחברה שתוקם (נספח ת/4 לת/1). על פי הסכם זה תהיינה בידי שרטל נכסים בנין והשקעות בע"מ 50% מהמניות הרגילות וממניות ההנהלה, בידי שמר 40% מהמניות הרגילות ו-50% ממניות ההנהלה, ובידי שזור 10% מהמניות הרגילות.
שרטל נכסים והשקעות בע"מ תכונה להלן: "שרטל הראשונה" או "שרטל הישנה". שרטל נכסים בנין והשקעת עכו (1996) בע"מ, תכונה להלן: "התובעת".
במבוא להסכם המייסדים מצויין כי ברצון הצדדים לנהל במשותף, להקים ולהפעיל עסקים שונים (כפי) שיוחלט על ידי הצדדים ובין השאר לרכוש יחד מגרש בחוף עכו המשמש כמרכז ספורט ונופש.