בג"צ
בית המשפט העליון
|
6962-03,10338-03
28/10/2004
|
בפני השופט:
1. מישאל חשין 2. מרים נאור 3. אסתר חיות
|
- נגד - |
התובע:
1. חברת מדיה מוסט בע"מ 2. Overseas Media Inc 3. Inter TV Iimited
עו"ד דוד ליבאי עו"ד דפנה ליבאי עו"ד אוהד גורדון
|
הנתבע:
1. המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין במשר 2. יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין 3. שר התקשורת 4. וש טלקנל בע"מ
עו"ד אבי ליכט עו"ד דב אברמוביץ עו"ד שלומית אגמון עו"ד גלעד שר עו"ד דעואל פלאי עו"ד אסתר שטרנבך
|
פסק-דין |
השופטת א' חיות:
כללי
חוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב - 1982 (להלן: חוק התקשורת) אוסר על בעל רישיון לשידורי כבלים או לוויין לכלול פרסומת בשידוריו. המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין (להלן: המועצה) התקינה כללים המסדירים את תנאיו של איסור זה ולפיהם חל האיסור על שידורים שמשדר בעל הרישיון ממוקד השידור שלו, וכן על שידורים המועברים על ידו למנוייו לאחר שנקלטו באמצעות אנטנות לוויין (להלן: ערוצים משניים). האם כללים אלה, ככל שהם נוגעים להסדרת האיסור על שידור פרסומות בערוצים משניים, הותקנו כדין? זו השאלה העיקרית הניצבת לפתחנו בשתי העתירות שבכאן.
התשתית העובדתית והצדדים לעתירות
1. העותרות 2 ו-3 בבג"ץ 6962/03 הינן חברות זרות המפיקות בארצות הברית את ערוץ RTV international (להלן: ערוץ RTVi). ערוץ זה, המשדר בשפה הרוסית, מועבר מארצות הברית לישראל באמצעות לוויין, ובישראל הוא נקלט על ידי חברות הכבלים והלוויין ומועבר למנוייהן. העברה זו נעשית על פי הסכמים שנכרתו בין חברות הכבלים והלוויין לבין העותרת 1, נציגת הערוץ בישראל (שלוש העותרות יחדיו תיקראנה להלן: מפעילות ערוץ RTVi). ככלל, אין מפעילות ערוץ RTVi גובות תשלום מחברות הכבלים והלוויין עבור שידורי הערוץ, והמימון לשידוריהן, רובו ככולו, מקורו בפרסומות. בעתירה שהגישו (בג"ץ 6962/03), תוקפות מפעילות ערוץ RTVi את חוקיותם וחוקתיותם של הכללים שהתקינה המועצה בשנת 2002 בהם אסרה, בסייגים מסוימים, על בעל רישיון לשידורי כבלים או לוויין לשדר פרסומת בערוצים משניים, דוגמת ערוץ RTVi. המשיבים בעתירה זו הינם המועצה, יושב ראש המועצה ושר התקשורת, וכן חברת וש טלקנל בע"מ, שהינה המפיקה והמפעילה של ערוץ "ישראל פלוס", ערוץ טלוויזיה ישראלי ייעודי בשפה הרוסית (להלן: מפעילת הערוץ הייעודי). ערוץ ייעודי זה משודר במסגרת שידורי הכבלים והלוויין כערוץ משנה ומתקיים משידורי פרסומות בהתאם להיתר מיוחד שניתן לו על פי סעיף 6לד(א3) לחוק התקשורת. מפעילת הערוץ הייעודי הגישה מצדה, עתירה נוספת בבג"ץ 10338/03, שהדיון בה אוחד עם עתירתן של מפעילות ערוץ RTVi. בעתירה זו מבקשת מפעילת הערוץ הייעודי לקבוע כי שידורי ערוץ RTVi וכן שידוריו של ערוץ נוסף המכונהORT , טעונים רישיון על פי סעיף 6מד לחוק התקשורת וכי רישיון כזה לא ניתן להם. על כן, כך מוסיפה מפעילת הערוץ הייעודי וטוענת, העברת שידורים אלה על ידי חברות הכבלים והלוויין אינה חוקית ויש בה משום עקיפת חובת הרישוי הקבועה בחוק. לחלופין מבקשת מפעילת הערוץ הייעודי לאכוף בכל הנוגע לשידורי ערוץ RTVi וערוץORT את האיסור הקבוע בכללים לשדר פרסומות. לעתירה של מפעילת הערוץ הייעודי צורפו כמשיבות, על פי בקשתן, שלוש חברות הכבלים: ערוצי זהב ושות', מת"ב מערכות תקשורת בכבלים בע"מ וכן תבל תשדורת בינלאומית לישראל בע"מ (בהסדר נושים).
בטרם נפרט את הטענות שהעלו הצדדים בשתי העתירות, ראוי לתאר את התשתית הנורמטיבית הרלוונטית לעניין.
התשתית הנורמטיבית
2. חוק התקשורת אוסר, כאמור, על שידור פרסומת במסגרת שידורי הכבלים והלוויין.
סעיף 6כד(א) לחוק, המתייחס לשידורי כבלים, קובע כי:
בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
סעיף 6נז לחוק התקשורת מחיל הוראה זו גם על בעל רישיון לשידורי לוויין. יחד עם זאת, מסמיך סעיף 6כד(ב) לחוק את שר התקשורת כמי שמופקד על ביצועו של החוק להתיר לבעל רישיון לשידורי כבלים או לוויין לשדר פרסומת בתנאים מסוימים בקובעו כי:
בתום חמש שנים מיום תחילתו של פרק זה, רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל זכיון; בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.
שר התקשורת לא הפעיל את הסמכות המסורה לו בסעיף 6כד(ב) מאז הוסף סעיף זה לחוק התקשורת בשנת 1986, ולא התיר עד כה למי מבעלי הרישיונות לכלול פרסומת בשידוריו.
3. המועצה שהוקמה מכוח חוק התקשורת הופקדה בין יתר על קביעת מדיניות בכל הנוגע לסוגי השידורים וכן בכל הנוגע לפיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים, כמפורט בסעיף 6ה(1) לחוק התקשורת (סעיף זה הוחל גם על שידורי לוויין מכוח סעיף 6נז לחוק). סעיף 6ה(5) לחוק התקשורת מסמיך את המועצה לקבוע כללים בעניינים שעליהם הופקדה כאמור, ומתוקף סמכותה זו התקינה המועצה את כללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רישיון לשידורים), התשמ"ח - 1987 (להלן: כללי התקשורת). סעיף 4 לאותם כללים עניינו באיסור לשדר פרסומות ובנוסחו המקורי קבע כך:
בעל זיכיון לא יכלול פרסומת בשידוריו העצמיים לרבות בתשדירי שירות או חסות.
(ק"ת עמוד 138)
המונח "שידורים עצמיים" הוגדר בסעיף 1 לכללים בזו הלשון:
שידורים שמקור שידורם הוא אולפנו של בעל זיכיון, בין מהפקה עצמית ובין מהפקה קנויה.
האיסור בנוסחו המקורי לא כלל, אפוא, שידורים בערוצים משניים, אשר, כפי שכבר הוסבר, אינם משודרים מאולפנו של בעל הזיכיון אלא נקלטים על ידו באנטנות לוויין ומועברים למנוייו באמצעות התשתיות העומדות לרשותו. הגדרת המונח "שידורים עצמיים" שצוטטה לעיל, תוקנה על ידי המועצה בשנת 2002 והורחבה ככל שהיא מתייחסת לאיסור על שידור פרסומות הקבוע בסעיף 4 לכללי התקשורת. בתיקון זה היתוספו אל הנוסח המקורי של הגדרת המונח "שידורים עצמיים" שבסעיף 1 גם: