מבוא
המבקשות עתרו ביום
28.12.95 למתן פסק דין הצהרתי לפיו יצהיר בית המשפט כי המבקשת מס'
2, חברה בע"מ, להלן: "
החברה", אשר פעילותה מתמצה בניהול ובהחזקת נכסי מקרקעין עבור המבקשת מס'
1, מפלגה הרשומה בישראל וחליפתה של מפלגת מפא"י ההיסטורית, להלן:
"המפלגה", הנה בעלת מלוא הזכויות בדירה
ברח' מוריה 91 בחיפה, הידועה כגוש
10773 חלקה
25/1, להלן:
"הדירה", וכי היא זכאית להירשם כבעלת הדירה בלשכת רישום המקרקעין. החברה והמפלגה ייקראו ביחד: "
המבקשות".
המשיב, נכדו של המנוח דוד פינסקי, ז"ל, להלן: "
המנוח", שהיה הבעלים של הדירה, מתנגד לעתירה, ביקש לדחותה ולהורות כי
מחצית הזכויות בדירה (אלו שאינן רשומות על שם רות פס ז"ל, ואינן שייכות למפלגה וכי אין המפלגה זכאית להירשם כבעלתן.
אקדים ואומר כי על אף שהעתירה הוגשה בשנת
1995 התיק הובא בפני
לראשונה רק בחודש
יוני 2000. עד מועד זה התיק התנהל בפני הרשם, כב' השופט גרשון, בעיקר בבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, מתן פסק דין בהעדר ובקשה לביטולו. שמיעת הראיות, לאחר קדמי המשפט ומספר בקשות דחיה מוסכמות,
החלה רק ביום
1.10.02. עקב מספר דחיות נוספות, בעיקר, לבקשת הצדדים להתפשר, הסתיימה שמיעת הראיות ביום
23.2.05, ואז ניתן צו על הגשת סיכומים בכתב. בית המשפט קצב לכל צד
45 יום להגשת סיכומיו. הסיכומים הוגשו באיחור רב ותשובות ב"כ המבקשות לסיכומי ב"כ המשיב הוגשו רק ביום
9.10.05. אסקור ואנתח להלן את טענות ב"כ הצדדים לאור חומר הראיות והפסיקה אליה הפנו.
ההדגשות בפסק הדין הן שלי אלא אם נאמר אחרת.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
1. למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים על העובדות העיקריות העומדות ביסוד העתירה: כפי שעולה מכתבי הטענות וחומר הראיות, המנוח, היה מחזאי יידיש וסופר בשנת
1949 עלה המנוח לישראל והשתקע בחיפה.
ביום
11.08.59, הלך המנוח לעולמו. עזבונו כלל, כפי שיפורט בהמשך, את הדירה, מטלטלי הדירה ובכללם ספריית המנוח וכן חובות שונים, להלן:
"העזבון".
יורשיו של המנוח, על פי צו הירושה שניתן ביום
31.1.62 בבית משפט זה בתיק ירושה מס'
328/61, הם ילדיו, מר הנרי פינסקי והגב' רות פס, להלן:
"היורשים", אשר התגוררו בארה"ב ובינתיים הלכו לעולמם. בא כוחם עו"ד דוד בר רב האי, ז"ל, מחיפה, להלן: "
הפרקליט", פעל בשליחותם בכל הקשור לעזבון ולהעברת נכסיו על שמם. ביום
11.09.66, נרשמו היורשים בלשכת רישום המקרקעין בחיפה כבעלי זכויות הבעלות בדירה בחלקים שווים.
2. עוד קודם לרישום הדירה ע"ש היורשים, ניהל הפרקליט משא ומתן בשם היורשים, בין היתר, עם נציגי המפלגה בחיפה להעברת חובות וזכויות העזבון ע"ש המפלגה. מו"מ זה הבשיל בסופו של דבר לכדי הסכם עליו חתמו בתאריך
27.05.66 נציג המפלגה והפרקליט, בשם היורשים, להלן: "
ההסכם". במבוא להסכם פורטו נכסי העזבון וחובותיו כדלקמן:
"דירה בת 4 חדרים ברחוב מוריה 91 בחיפה, רשומה במשרד ספרי האחוזה כחלקה 25/1 בגוש 10773 (להלן "הדירה"), הספריה ויתר המטלטלין הנמצאים בדירה;
ומהחובות הבאים: -
1. חובות המנוח דוד פינסקי לפי חשבון הועדה לנהול עניני המנוח.
2. הענקות הבאות אשר יש לשלמן בהתאם לרצונו ובקשתו של המנוח, דהיינו: -.500 דולר להרי פס, -.500 דולר ליואל פס, ו-.1000 דולר לגבריאל פינסקי"
בס'
2 להסכם נקבע:
"העזבון
מעביר בזאת כל זכויותיו בישראל לפקודת מפא"י
ובמיוחד את זכות הבעלות לגבי הדירה, בהתאם לכך העזבון נותן בזה
הרשאה מלאה לנציגו המשפטי בישראל עורך-דין מאיר בר רב האי
להעביר את הבעלות על הדירה במשרד ספרי האחוזה בחיפה
לפקודתה של חברת בית ארלוזורוב בע"מ - חברת הנכסים של מפא"י."
בס'
3 להסכם נקבע:
"מפא"י מצהירה שידוע לה, שהדירה או חלק ממנה מוחזקת כיום על ידי מנהלת משק הבית הגב' גולדה שפר. מפא"י מקבלת את הדירה כפוף לזכותה של מנהלת משק הבית הנ"ל. מפא"י בלבד תהיה אחראית להסדר שתעשה - אם תעשה עם מנהלת משק הבית ומכל מקום לא תהיינה למפא"י כל תביעות שהן כנגד העזבון הנובעות מזכויותיה או תביעותיה של מנהלת משק הבית הנ"ל."
אביא להלן, כלשונם, את ס'
5 ואת ס'
7 להסכם, אשר קבעו את תנאי "
העסקה" בין היורשים שהיו מיוצגים ע"י הפרקליט לבין המפלגה.
העזבון כלל
חובות שפורטו בס'
5 להסכם
:
"מפא"י
מקבלת על עצמה את כל חובות העזבון ואת כל חובותיו של דוד פינסקי ז"ל שנצטברו בישראל בין לפני מותו של דוד פינסקי ובין לאחריו,
בין שפורטו לעיל ובן אם לא פורטו ובכלל זה חובותיה של הועדה שטפלה בענייני המנוח, דוד פינסקי, ארנונות ומסים ואגרות אשר על המנוח או על העזבון לשלם (מס עזבון
- מס' רשום ירושה, מס שבח מקרקעין על העברת הדירה למפא"י או לחברת בית ארלוזורוב), הוצאות משפטיות ושכר טרחה, הוצאות שוטפות של הדירה ו/או של העזבון לאחר מותו של המנוח והמענקים בסכום כולל של
-.2000 דולרים של ארה"ב, הכל כמפורט בהקדמה להסכם הנוכחי, המהווה חלק בלתי נפרד הימנו.
"