השופטת ד' ברק-ארז:
1. תאגיד בנקאי שוויצרי הגיש תביעה בישראל, שביסודה עילות תביעה נזיקיות וחוזיות. בישיבת קדם המשפט הוחלף התאגיד התובע המקורי בתאגיד בנקאי ספרדי, על יסוד הטענה שהתאגידים מוזגו. לימים התברר כי למעשה, באותה עת, עברו זכויות התביעה לתאגיד הבנקאי הספרדי כתוצאה מהמחאת זכויותיו של התובע לתאגיד אחר, שרק בהמשך התמזג עם התאגיד הבנקאי הספרדי. האם החלפת התובע נעשתה כדין בהתחשב באיסור הסטטוטורי על המחאת תביעות בנזיקין? ובהמשך לכך - אם היה פסול בהמחאה, האם יש תקנה לתביעה שהתנהלה או שמא יש לדחותה מטעם זה בלבד? שאלות אלה, ושאלות נוספות הקשורות בהן, הונחו לפתחנו.
התשתית העובדתית
2. הערעור שבפנינו הוא ספיח לפרשת קריסתה של קבוצת אסא, שהייתה בבעלות איש העסקים רובי אסא. תאגיד בנקאי שוויצרי בשםBanco Exterior (Suiza) S.A (להלן: בקס) מימן את רכישתו של מטען מטילי ברזל (להלן: המטען) שהיה מיועד לחברת רם תעשיות בע"מ מקבוצת אסא. המטען שוחרר על ידי סוכנות האוניות יעקב כספי בע"מ (להלן: המערערת), שבאותה עת היתה בניהולו ובבעלותו של מר אוריאל כספי, הוא המערער הנוסף (להלן: כספי). השחרור נעשה שלא כנגד הצגת שטרי מטען ומבלי שהתמורה עבור המטען שולמה לבקס. בשל קריסתה של קבוצת אסא לא קיבל בקס את התמורה עבור המטען.
3. על רקע זה, הגיש בקס עוד בשנת 1995 תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כנגד תשעה נתבעים שונים, ובהם המערערים שבפנינו. טענתו של בקס, בקליפת אגוז, היתה שהמערערים שיחררו את המטען בניגוד לדין, שלא כנגד הצגת שטרי מטען ובלא שתמורת המטען שולמה. בקס אף טען שהמערערים ידעו שהם פועלים בניגוד לדין ולפיכך דאגו להצטייד בכתבי שיפוי בגין נזקים העשויים להיגרם להם בשל שחרור המטען. בקס העלה כנגד המערערים טענות רבות - חלקן נזיקיות (כדוגמת תרמית, רשלנות וגזל) וחלקן חוזיות (הפרת חוזה).
4. בשנת 2005, במהלכו של שלב קדם המשפט, הגיש בקס בקשה להחלפתו כתובע בתאגיד בנקאי ספרדי בשם Banco Bilbao Vizcaya Argentaria S.A (להלן: המשיב או בנקו בילבאו), וזאת בנימוק שבקס התמזג לתוך בנקו בילבאו, אשר קיבל את כל זכויותיו וחובותיו של בקס בקשר לתביעה. בית המשפט קמא קיבל את הבקשה.
5. במסגרת סיכומיהם בפני בית המשפט קמא זנחו המערערים את הטענה כי אין הם חבים לבקס פיצוי בשל מעשיהם. טענתם העיקרית הייתה כי למשיב אין זכויות תביעה כנגדם, בשל כך שזכויותיו של המשיב מבוססות על המחאה שלא כדין של תביעה בנזיקין.
פסק דינו של בית המשפט קמא
6. בית המשפט קמא נתן את פסק דינו ביום 24.5.2010 (ת"א 951/95, השופטת ד' קרת מאיר). כנקודת מוצא לפסק הדין שימשה הקביעה שהצדדים אינם חלוקים עוד באשר לכך שלתובע המקורי - בקס - עמדה זכות שיפוי בגין הנזקים שנגרמו לו. בית המשפט הוסיף וקבע שזכויות התביעה של בקס כנגד המערערים (להלן: זכויות התביעה) עברו לבעלותו של המשיב והחוב אף רשום בספריו, וכי בנסיבות העניין אופן העברת הזכויות אינו משליך על התוצאה.
7. באופן יותר ספציפי, קבע בית המשפט קמא כי על-פי העובדות שהוצגו בפניו יש שני תרחישים אפשריים לדרך שבה הועברו זכויות התביעה - המחאת זכויות ומיזוג או מיזוג בלבד. בהתאם לתרחיש הראשון, בקס המחה את זכויותיו לחברה אם שלו - Banco Exterior de espana S.A (להלן: החברה אם), אשר בסופה של שרשרת מיזוגים התמזגה לתוך המשיב. בהתאם לתרחיש אחר, זכות התביעה עברה למשיב על ידי מיזוגו של בקס לתוך בנק שוויצרי אחר בשם BBV Privanza Bank (Switzerland) Ltd (להלן: הבנק השוויצרי הנוסף), אשר בשרשרת מיזוגים התמזג בסופו של יום לתוך המשיב.
8. בית המשפט קמא קבע שלבחירה בין שני התרחישים אין משמעות מכרעת שכן התוצאה בסופו של דבר היא זהה: הזכויות הן כיום בבעלות המשיב; המדובר בגופים בנקאים שכולם תאגידים קשורים; התביעה התנהלה במשך מספר רב של שנים, ובמהלכן לא הועלתה כל טענה לזכות תביעה על ידי צד ג' אחר כלשהו. וכך נכתב בפסק הדין בעניין זה:
"מבחינה מהותית אינני רואה משמעות מכרעת לשאלה האם זכות התביעה או הזכות בחוב עברה בדרך של המחאה מהתובע המקורי לבנק הספרדי, אשר התמזג בסופו של דבר עם בנקים שונים והפך לתובע שבפניי, או שהחוב עבר לבנק השוויצרי בדרך של מיזוג כאשר אותו בנק שוויצרי חדל מלהיות ישות עצמאית והתמזג אף הוא עם בנקים אחרים והפך בסופו של דבר לחלק מהתובע הנוכחי - כאשר כל הבנקים הם למעשה תאגידים קשורים" (עמ' 9 לפסק הדין).
9. בית המשפט קמא דחה את טענת המערערים שסעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), האוסר על המחאת זכויות התביעה, מכריע את הכף נגדם, משני טעמים: ראשית, התביעה התבססה לא רק על עילה נזיקית אלא גם על עילה חוזית; שנית, ראוי שלא להחיל את סעיף 22 לפקודת הנזיקין על המחאת זכויות נזיקיות בין גוף מסחרי אחד לגוף מסחרי אחר הקשור בו. בית המשפט קמא הסביר שמטרתה של הוראה זו היא למנוע סחר בתביעות הזולת, ומשעה שהמחאת הזכויות נעשתה בין חברות קשורות, חשש זה ממילא אינו מתעורר.
10. בית המשפט קמא קיבל את התביעה לא רק כנגד המערערת, אלא גם כנגד המערער הנוסף - כספי - ששימש בתקופה הרלוונטית כמנהלה של המערערת. לאחר בחינתן של העדויות קבע בית המשפט קמא כי פעולה חריגה של שחרור מטען שלא כנגד שטר מטען מקורי, הייתה אמורה להיות בידיעת כספי. תפקידו של כספי כמנהל וכבעלים של המערערת היה לוודא שפעולה חריגה כזו תתבצע על פי דין, ואולם התנהלותו העידה על ידיעה שבשתיקה בכל הנוגע לפעולות אלה, ולכל הפחות על עצימת עיניים.
טענות הצדדים
11. הערעור שבפנינו התמקד בטענה משפטית מובהקת. לטענת המערערים למשיב אין זכות תביעה כנגדם - בין משום שהוא לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להראות, באמצעות גרסה סדורה וברורה, כי זכויות התביעה הועברו אליו מבקס, ובין משום שמן העובדות עולה כי העברת הזכויות התבססה על המחאת זכויות, בניגוד לסעיף 22 לפקודת הנזיקין. המערערים טענו בעניין זה כי לתרחיש החלופי שהעלה בית המשפט קמא, לפיו זכויות התביעה הועברו למשיב באמצעות מיזוגים בלבד, אין כל אחיזה בחומר הראיות.
12. המערערים הוסיפו וטענו כי החלטתו של בית המשפט קמא במסגרת קדם המשפט להורות על החלפת התובע ניתנה על סמך מידע מוטעה שמסר המשיב. במסגרת הבקשה טען המשיב כי החלפת התובע מתבקשת בשל מיזוג בינו לבין בקס. בהמשך, משנתבקש המשיב לתמוך את בקשתו בתצהיר, עלה כי בניגוד לאמור בבקשה המקורית, זכויות התביעה עברו אליו בדרך של המחאת זכויות כאמור, ולא בדרך של מיזוג.
13. טענה נוספת ייחדו המערערים להטלת אחריות אישית על כספי. לטענתם, לא הוכח כי כספי הורה באופן מפורש על שחרור המטען ללא שטר מטען, כך שבית המשפט קמא הטיל עליו אחריות אישית אך ורק בשל מעמדו בחברה. לטענת המערערים הטלת האחריות כאמור עומדת בניגוד למגמה המצמצמת בפסיקה בכל הנוגע להטלת חבות אישית על נושאי משרה בחברה, בעיקר מקום שבו הם לא פעלו בעצמם בכל הנוגע למעשה העוולה.
14. המשיב מצידו נסמך בעיקרו של דבר על פסק דינו של בית המשפט קמא. לשיטתו, טענות המערערים נגועות בשיהוי, בהרחבת חזית ובחוסר תום לב דיוני. לטענת המשיב, הסוגיה של החלפת התובע נדונה והוכרעה במסגרת החלטתו של בית המשפט קמא כבר בשלב קדם המשפט, ללא כל התנגדות מצד המערערים. המערערים העלו את השגותיהם כנגד החלפת התובע רק כשנתיים לאחר קדם המשפט, לאחר שהוחלפו באי-כוחם. עוד טוען המשיב כי העברת הזכויות אליו מבקס הוכחה כדבעי בפני בית המשפט קמא, ועל כן אין להתערב בקביעות העובדתיות בכל הנוגע לכך שזכויות התביעה עברו למשיב ורשומות בספריו.