השופט י' עמית:
1. המערער בע"פ 2353/08 (להלן: המערער) הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטים ב' אזולאי, נ' זלוצ'ובר, צ' צפת) בעבירות מין במשפחה (אינוס) באחת מבנותיו, עבירות מין במשפחה (מעשים מגונים) ביחס לשתי בנותיו, התעללות בקטין ותקיפת קטין ביחס לשתי בנותיו, תקיפת בן זוג, איומים והדחה בחקירה. בעקבות הרשעתו נגזרו על המערער 10 שנות מאסר לריצוי בפועל וכן הוטלו עליו 3 שנות מאסר על תנאי, שלא יעבור עבירות אלימות מסוג פשע או עבירות על סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). כן חוייב המערער לפצות את בנותיו בסכום של 50,000 ש"ח כל אחת.
בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ערעור המערער על הרשעתו ועל חומרת העונש, וערעור המדינה על קולת העונש (ע"פ 2664/08).
הרקע והאישומים
2. המערער נשוי לא.ש (להלן: המתלוננת) ולהם 4 בנות משותפות, שביניהן ש.ש. ילידת ספטמבר 1991, מ.ש. ילידת מאי 1993 ושתי בנות קטינות נוספות ילידות 1999 ו-2005. כתב האישום כולל ארבעה אישומים, שני הראשונים עניינם עבירות תקיפה והתעללות במתלוננת ובבנות והאישומים השלישי והרביעי עניינם בעבירות מין שביצע המערער בבנותיו. נציג להלן בתמצית את תוכנם של האישומים.
האישום הראשון מתמקד בעבירות של תקיפת המתלוננת, ולפיו, המערער נהג לתקוף את המתלוננת במהלך השנים 2006-1999, בכך שסטר לה וגרם לה חבלות של ממש. בנוסף, מפרט כתב האישום מספר מקרים בהם נהג המערער באלימות כלפי המתלוננת. באחד המקרים כעס על המתלוננת משום שהשתמשה בכרטיס אשראי ללא רשותו, ותקף אותה תוך שהוא מכה אותה בכל גופה ובפניה, בועט בה ומושך בשערה. במקרה אחר תקף את המתלוננת בכך שסטר לה, בעט בגופה והכה אותה באגרופים. במקרה נוסף, בעת שהמתלוננת והבנות היו במכונית בדרכן לשוק, כעס המערער על הבת ש.ש. והכה אותה באגרוף בבטנה, ולאחר מכן סטר על פניה. בהמשך, כשהגיעו לבית תקף את המתלוננת בכך שסטר לה והכה אותה באגרוף ובעט בה בישבנה. במהלך אירועי האלימות נהג המערער לאיים על המתלוננת כי אם תפנה למשטרה ירצח אותה.
האישום השני מתמקד בתקיפה ובהתעללות בשתי בנותיו של המערער ולפיו, המערער נהג לתקוף ולהתעלל בבנותיו במהלך השנים 2006-1999, בכך שבעט בגופן, סטר להן והכה אותן באגרופים כאשר מצא כי שיקרו לו או לא סידרו את חדרן או עשו מעשים שלא לשביעות רצונו.
בנוסף, מפרט כתב האישום מספר מקרים של תקיפת הקטינות והתעללות. באחד המקרים תקף המערער את מ.ש. בכך שהפיל אותה על הרצפה, בעט בגופה בחוזקה וסטר על פניה. מ.ש נדחפה לעבר הטלויזיה ונפצעה בפניה. המערער אחז בשערה ומשך אותה לחדר השינה, כשהוא ממשיך ובועט בה, וכאשר המתלוננת ניסה להרחיקו מבתם, איים עליה המערער שיכה גם אותה והמשיך ותקף את מ.ש.
המערער נהג פעמים רבות במהלך השנים 2006-1999, לדרוש מהבנות ש.ש. ומ.ש. כאמצעי ענישה, להעתיק עמודים רבים מאנציקלופדיות. באחד המקרים הכריח את מ.ש. לאכול מאכל שאינה אוהבת, ולאחר מכן הכה אותה בראשה משסירבה לומר כי המאכל ערב לחיכה.
האישום השלישי עניינו בעבירות מין במשפחה (מעשים מגונים) שביצע המערער בבת הגדולה ש.ש. ולפיו, פעמים רבות במהלך השנים 2006-2001, במסווה של "עיסוי", ליטף המערער ומישש את חזה של ש.ש ונגע באיזור איבר מינה מעל הבגדים לשם גירוי וסיפוק מיני. באחד המקרים עיסה את גבה ובמהלך העיסוי מישש את מפשעתה, הכניס את ידו מתחת לתחתוניה וליטף את איזור איבר מינה בידו. במהלך השנים היה נוהג להמתין לש.ש. שתצא מהמקלחת על מנת לראות אותה כשהיא עירומה, לשם גירוי מיני. המערער נהג לתחקר את ש.ש. לגבי הידע המיני שלה וצייר בפניה את איבר המין הנשי, שאל אותה אם היא רוצה שידגים עליה ויראה לה את איבר מינה, ושאל אותה אם היא מאוננת ונוגעת בעצמה. באחד המקרים הפשיט את חולצתה של ש.ש באמתלה כי הוא מבקש לבדוק אם הפצעים שהיו לה על חזה וגבה נרפאו. המערער נגע בש.ש. באיזור החזה ובגב, וכאשר נרדמה הפשיט את חזייתה מעליה לשם גירוי וסיפוק מיני. במקרה אחר נכנס לחדר השינה, שם ישבה ש.ש. על המיטה כשהיא לבושה בשמלה, ונגע באיבר מינה ובישבנה. במקרה אחר, כאשר הבחין כי ש.ש. לבושה בגופיה, קרע את הגופיה מעליה והיא נותרה בחזיה בלבד.
האישום הרביעי עניינו בעבירות מין במשפחה (אינוס ומעשים מגונים) שביצע המערער בבת מ.ש. ולפיו פעמים רבות במהלך השנים 2006-2003 עיסה המערער את גופה של מ.ש., ובמהלך העיסוי ליטף ומישש את חזה ואת איבר מינה לשם גירוי וסיפוק מיני. באחד המקרים במהלך החודשים אפריל-מאי 2006 החל המערער לעסות את כתפיה של מ.ש. עד שנרדמה במיטה, ואז הפשיל את מכנסיה, פשט את מכנסיו והצמיד את איבר מינו לישבנה לשם גירוי וסיפוק מיני. במקרה אחר הבחין במ.ש שיצאה מהמקלחת כשלגופה מגבת, השכיב אותה על בטנה על המיטה והניח את המגבת עליה, ואז מרח קרם על גופה, מישש את חזה וגבה והחדיר אצבעותיו לאיבר מינה. במקרה אחר דרש כי מ.ש. תשב עליו בפיסוק, עיסה את פלג גופה העליון, הרים את חולצתה והכניס ידיו לתוך חזייתה. כך עשה במקרה נוסף, כאשר השכיב אותה על בטנה במיטה, עיסה את כתפיה וגבה, הרים את חולצתה ופתח את חזייתה, הפשיט אותה ממכנסיה, הזיז את תחתוניה והחדיר אצבעות לתוך איבר מינה.
3. המערער הודה בחלק מעבירות האלימות שיוחסו לו, בכך שסטר מספר פעמים למתלוננת ולשתי הבנות, ודרש מהבנות להעתיק עמודים של אנציקלופדיות, אך כפר בשאר האישומים.
פסק דינו של בית משפט קמא
4. בית משפט קמא סקר בפרטנות ובאריכות את חומר הראיות שבפניו, החל מהודעות ואמרות שנגבו במשטרה וכלה בעדויות המעורבים בבית המשפט. נעמוד להלן על עיקר הראיות שהביאו בסופו של יום להרשעתו של המערער.
נפתח באמרות של הבת ש.ש במשטרה (5 אמרות) ובעדותה בבית המשפט. ש.ש. סיפרה כי המערער היה נוהג להרביץ לה מאז שהיא זוכרת את עצמה, וגם לאחותה מ.ש. הרביץ ו"דפק לה" את הראש בקיר. ש.ש תיארה מספר מקרים של אלימות. באחד המקרים גילה המערער כי יש טרמיטים בבית, הוא כעס והכה אותה בחזקה בפניה. כן תארה את המקרה בשוק, כאשר היו בחניה, שאז התחיל לצעוק על אמה, והיכה את שתיהן.
ש.ש סיפרה כי החל מכיתה ד', כאשר היתה לבד בבית, החל המערער לבצע בה את המעשים המגונים, כאשר תוך כדי עיסוי ירד לכיוון המפשעה, הכניס את ידו מתחת לתחתונים וליטף את איבר מינה. במהלך השנים המערער שוחח איתה על מין, שאל אותה אם היא מאוננת או נוגעת בעצמה, הציע לעשות לה ולאחותה עיסויים וחיפש הזדמנויות לראות אותה ואת אחותה עירומות. במענה לשאלה אם המערער החדיר אצבעותיו לאיבר מינה, השיבה כי לא החדיר אך נגע באיבר המין, ולשאלת החוקרת השיבה כי נגע בה פעמיים באיבר המין, פעם בכיתה ד' ופעם כאשר ישנה בחדר ההורים. היא הרגישה שאיבר המין שלו היה בולט, וכאשר היה מסיים את "העיסוי" היה סוגר את החזיה, מוריד את החולצה, נכנס לשירותים, נשאר שם הרבה זמן, ולאחר מכן היתה שומעת מים בכיור. לדבריה, בערך פעמיים בחודש, בשבתות, כאשר האם הייתה בעבודה, המערער היה עושה לה מסג' "
ותמיד היה מגיע למפשעה ולרגליים, הוא התקרב לאיבר המין אבל הייתי ממציאה שאני צריכה ללכת לעשות משהו ...".
באחת הפעמים, כשעלתה לחדר, ראתה את המערער מכסה את מ.ש במגבת כשישבנה גלוי ומ.ש. סיפרה לה שהמערער מרח עליה קרם. מ.ש סיפרה לה שהמערער שכב מאחוריה, הוריד את מכנסיו והיא הרגישה משהו בישבן, וכשקמה ראתה שהוא מרים את מכנסיו. היא ומ.ש שוחחו ביניהן ותיכננו תמיד להיות יחד כדי שאף אחת מהן לא תישאר לבד עם המערער, אך לעיתים, כאשר עלתה למעלה כדי לא להשאיר את מ.ש לבד, המערער אמר לה לרדת לטפל באחותה הקטנה.
ש.ש. חזרה על עיקרי גירסתה בבית המשפט, סיפרה כי מגיל 7-6 ספגה מכות מהמערער, כי המערער אסר עליה להתאפר ולכן הרביץ לה. היא ראתה את אחותה מ.ש בוכה ועליה סימנים שקיבלה מכות, ומ.ש סיפרה לה כי המערער בעט בה ו"דפק לה" את הראש. בעדותה בבית המשפט עלה מקרה נוסף בו המערער ראה מעל הארון חטיף, ולאחר שהבנות לא השיבו לשאלתו של מי החטיף, הרביץ לשתיהן עד שמ.ש הודתה כי החטיף שלה.
5. המתלוננת סיפרה כי בשנים הראשונות של הנישואין, המערער הרבה להכותה באגרופים, סטירות, משיכה בשערות, גרירה על הרצפה עם השערות ובעיטות. המערער נהג לאיים עליה כי ירצח אותה אם תפנה למשטרה ומאחר שאחיו משרתים במשטרה חששה להתלונן. באחת הפעמים, לאחר לידת הבת ר.ש., המערער גילה שהיא מעשנת, הוא החל להכותה באגרופים בכל הגוף ובבטן והמשיך לבעוט בה גם לאחר שנפלה על הרצפה. היו לה דימומים אך היא פחדה לפנות לבית החולים בגלל איומיו. במקרה אחר, לאחר שהוציא שידה בה מצאה טרמיטים, קילל אותה והרביץ לה לעיני הבנות, וכאשר סירבה לפנות את כל הרהיטים, על פי דרישתו, זרק כסא ברזל מהמטבח ואיים כי אם לא תפנה את הרהיטים יהרוס את כל הבית בפטיש שהחזיק בידו. בעדותה תארה המתלוננת את המקרה בו נסעו לשוק, התחיל ויכוח בין המערער לבינה שבמהלכו הכה את ש.ש. וכאשר הגיעו הביתה הכה גם אותה. במקרה אחר, כאשר גילה כי הוציאה כרטיס אשראי על שמה ללא ידיעתו, הרביץ לה וגרם לחבלה בעינה ולכן לא הלכה שבוע לעבודה. לדבריה, בשנים האחרונות ספגה פחות מכות מהמערער אך ראתה שהרביץ לבנות מכל מיני סיבות כגון, אם החדר לא היה מסודר, על חטיף שלקחו, על כך שלא רצו לאכול אוכל שהיא בישלה, על אי הכנת שיעורים, על ציונים גרועים או בגלל מחשוף. כל פעם שניסתה להתערב, המערער איים עליה שירביץ גם לה, ואמר לה שלא להתערב בדרך בה הוא מחנך את הבנות.