ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
1259-05
22/03/2006
|
בפני השופט:
1. י. גריל (אב"ד)
2. ר. חפרי-וינוגרדוב
3. מ. פינקלשטיין
|
| - נגד - |
התובע:
1. עיריית חדרה
2. הועדה המקומית לתכנון ולבניה חדרה
עו"ד אריאל ארונוביץ
|
הנתבע:
גור אליס ו- 20 אח'
עו"ד אתי דואני
עו"ד רחל לוי
|
| פסק-דין |
א. בפנינו ערעורן של עיריית חדרה והועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה (להלן: "המערערות"), על פסק דינו של בימ"ש השלום בחדרה ב-ת.א. 4772/03 (כב' השופטת ה. אסיף) מיום 26.1.05 שלפיו נקבע כי אין המערערות זכאיות לגבות מן המשיבים את היטל ההשבחה, וממילא בטלה דרישת התשלום של המערערות, ובטלות התחיבויות המשיבים שניתנו על בסיס אותה דרישה, שהיתה שלא כדין.
לפיכך קיבל בימ"ש קמא את תביעת המשיבים והמערערות חוייבו ליתן למשיבים אישור לפי סעיף 324 של פקודת העיריות ללא קשר לחוב היטל ההשבחה.
ב. העובדות הצריכות לענין הינן בתמצית אלה:
המשיבים הינם בעלי דירות בבית משותף. רובם רכשו דירותיהם מחברה בשם "גבעת נווה חבצלת" (להלן: "החברה"). במהלך השנים 89-1987 (למעט זוג אחד של דיירים שרכשו "יד שניה" בסוף 1999).
למרות הזמן שחלף טרם נרשם הבית כבית משותף וזאת, בין היתר, מפאת קשיים אליהם נקלעה החברה.
המשיבים פנו לעיריית חדרה בבקשה לקבל אישור לפי סעיף 324 של פקודת העיריות (נוסח חדש), אישור לו הם זקוקים להעברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין. ואולם, העיריה סירבה ליתן את האישור המבוקש מן הטעם שעל החלקה - עליה בנוי הבית - רובץ חוב בגין היטל השבחה שאותו חייבים החברה או הקבלן שהקים עבורה את הבית. העיריה הודיעה לדיירים שללא תשלום היטל השבחה לא יינתן האישור המבוקש.
ג. בפסק דינה ציינה כב' השופטת קמא שהחברה ו/או הקבלן קיבלו היתר להקמת הבית למרות
שלא
שילמו את היטל ההשבחה אותו היו חייבים.
אישור החיבור לתשתיות לפי סעיף 157 א' של חוק התכנון והבניה ("טופס 4") ניתן אף הוא מבלי ששולם היטל ההשבחה.
במסגרת משא ומתן שניהלו המשיבים עם העיריה לצורך קבלת האישור המבוקש, דרשה העיריה, כתנאי למתן האישור, שהמשיבים יחתמו על כתב התחייבות שבמסגרתו ישלם כל אחד מהם היטל השבחה בסכום הנקוב בכתב ההתחייבות, ובנוסף יוותרו המשיבים על כל טענה בגין הפקעה שנעשתה בחלקה.
לטענת המשיבים, זהו נסיון של העיריה לנצל את מצוקתם.
כב' השופטת קמא ציינה שהשאלה העיקרית המחייבת הכרעה היא: האם בדין מציבה העיריה תנאי לפיו על המשיבים לשלם לה את היטל ההשבחה כתנאי לקבלת האישור?.
ד. הפלוגתא הוכרעה על ידי בי-משפט קמא, בהסכמת הצדדים, ללא הבאת ראיות, וזאת בהעדר מחלוקת עובדתית.
כאמור כבר לעיל, הגיעה כב' השופטת קמא בפסק דינה המנומק היטב למסקנה לפיה אין המערערות זכאיות לגבות את היטל ההשבחה וממילא בטלה דרישת התשלום ובטלות התחייבויות המשיבים שניתנו על בסיס הדרישה שהיתה שלא כדין.
בנימוקי הכרעתה עמדה כב' השופטת קמא על כך שתשלום היטל השבחה חל על מי שהיו הבעלים ו/או החוכר לדורות בזמן אישור תוכנית משביחה (סעיף 2 בתוספת השלישית של חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965).
היטל ההשבחה מוטל ומחושב לפי יום תחילת התוכנית או יום אישור ההקלה או השימוש החורג (סעיף 4 (7) לתוספת השלישית הנ"ל).
מכאן, שהחבות בהיטל השבחה נוצרת ביום בו נעשה המעשה שהשביח את המקרקעין. בענייננו המדובר ביום אישור התוכנית המשביחה. זהו המועד בו עלה שוויים של המקרקעין, ומי שהיה הבעלים באותו מועד - חייב בתשלום היטל ההשבחה.
ה. מוסיפה כב' השופטת קמא שבהתאם לתוספת השלישית של החוק הנ"ל מוסמכת הועדה המקומית לדחות את תשלום היטל ההשבחה עד למועד מימוש הזכויות במקרקעין לפי סעיף 4(1) לתוספת השלישית. מקום בו החליטה הועדה המקומית לדחות את תשלום היטל ההשבחה ישולם ההיטל לא יאוחר מן המועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל (סעיף 7(א) לתוספת הנ"ל).
בענייננו התוכנית המשביחה הרלוונטית פורסמה למתן תוקף בתאריך 12.7.84 ואילו המשיבים רכשו את זכויותיהם רק החל משנת 1987.
ביום אישורה של התוכנית המשביחה היו החברה ו/או הקבלן הבעלים של החלקה. הועדה המקומית דחתה את המועד לגביית היטל ההשבחה עד למימוש הזכויות במקרקעין.