פסק-דין בתיק עב"ל 39075-05-11

סגן הנשיאה יגאל פליטמן

1.     לפנינו ערעור, לאחר מתן רשות הערעור, על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר-שבע (השופט יוחנן כהן; ב"ל 10-09-17051), בו התקבל ערעורו של המשיב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 5.8.2010 (להלן- הוועדה), אשר קבעה כי לא נותרה לו נכות עקב האירוע בעבודתו.

2.     המשיב הגיש למערער (להלן - המוסד) תביעה להכרה באוטם שריר הלב שאירוע לו לטענתו עקב אירוע חריג של מאמץ פיזי בלתי רגיל בעבודתו ביום 5.6.2005, כפגיעה בעבודה. משהמוסד דחה את תביעתו, הגיש המשיב תביעה לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי דחה את תביעתו בפסק דינו מיום 9.10.2007 על סמך חוות דעת המומחה מטעמו. המשיב הגיש ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי. ביום 28.1.2008, ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי (עב"ל 727/07), לפיו התיק יוחזר לבית הדין האזורי לשם מינוי מומחה רפואי אחר. בית הדין האזורי מינה את פרופ' אברהם כספי כמומחה בתחום הקרדיולוגי מטעמו. ד"ר כספי חיווה דעתו כדלקמן:

"במקרה של פלוני קיימות מספר בעיות ואי בהירויות אבחנתיות.

מבחינה אנמנסטית בכל סכומי המחלה של מר כהן - הן מהיחידה הקרדיולוגית והן מהמחלקה הפנימית אנו מוצאים - מזה שבוע הרגשת שריפה בבית החזה במאמץ קל. בקבלתו של מר כהן ליחידה לטפול נמרץ בחולי לב כותבת האחות המקבלת בגיליון מעקב האחיות 5.6.03 ערב ... "כאבים בחזה שהתחילו ערב קבלתו... בשבוע האחרון קושי במאמץ קל". בקבלה לחדר המיון כותב ד"ר זלדץ "בשבוע האחרון כאבים בחזה נשמעים כתעוקה". גורמי סכון למחלה כלילית טרשתית אצל מר כהן עישון וספור משפחתי של מחלה טרשתית.

לאור הממצאים האנמנסטים שתארתי ניתן לסכם כי מר כהן החל תהליך של תעוקת חזה חדשה new onset angina כשבוע לפני קבלתו, ובמסגרת תהליך זה הגיב בתעוקת חזה ואיסכמיה חריפה לאחר האירוע החריג הגופני ביום 5.6.05. 

זאת ועוד, יש לי ספק גדול לגבי אבחנת אוטם חריף בשריר הלב ובודאי לגבי מיקומו במידה והתרחש. ... ממצאי סמני הדם לאוטם חריף אינם מתאימים כלל ועיקר לאוטם שריר הלב אלא לנזק מיוקרדיאלי קל ביותר בעקבות פעולת הרחבת העורק הכלילי הימני.

לדעתי - ממצאי האק"ג אצל מר כהן מעידים על אוטם תחתון ישן אשר ארע טרם קבלתו לאשפוז ועל איסכמיה חריפה צדדית אשר לא התפתחה לאוטם חריף הן מבחינה של סמני הדם והן מבחינה אלקטרוקרדיוגרפית. האיסכמיה הופיעה במסגרת תעוקת חזה חדשה אשר החלה כנראה בשבוע טרם אשפוזו.

תשובות לשאלות בית המשפט:

א.     לדעתי לא ארע אוטם חריף אצל מר כהן אלא איסכמיה צדדית חריפה אשר חלפה עקב טפול מתאים.

ב.     לדעתי במקרהו של מר כהן השפעת האירוע בעבודה היתה פחותה בהרבה מהגורמים האחרים.

ג.     לדעתי היות וכפי שהדגשתי בדיון לגבי מקרהו של מר כהן היות והאירוע האיסכמי החריף ארע במסגרת שבוע של תעוקת חזה חדשה - במאמץ קל - סביר להניח כי גם אלולא האירוע בעבודה היה מתרחש האירוע האיסכמי החריף אצל מר כהן. "

3.     בית הדין האזורי הפנה לפרופ' כספי שאלות ההבהרה, עליהן השיב פרופ' כספי כזאת:

"סביר מאוד להניח כי האירוע החריג בעבודה החמיר את מצבו של התובע והאיץ את התסמונת התעוקתית שהחלה טרם האירוע.

קרוב לוודאי כי האירוע החריג הביא להופעת האסכמיה החריפה בזמן שהופיעה -   הווי אומר - שימש כזרז להופעתה. "

4.     בית הדין האזורי קבע, כי חוות דעתו של פרופ' כספי מנומקת ועקבית, וממנה עולה כי התיעוד הרפואי של המשיב מלמד שמדובר בתעוקת חזה חדשה אשר החלה כשבוע טרם אשפוזו, ובמסגרתה הופיעה האיסכמיה החריפה. לדעת המומחה האיסכמיה החריפה לא התפתחה לאוטם של שריר הלב. עדות לכך מוצא המומחה בתוצאות הבדיקות שנערכו לתובע בהן בדיקות של סמני הדם, ובדיקות אלקטרוקרדיוגרפיות. המומחה סבר כי גם אלולא האירוע בעבודה היה מתרחש אצל התובע האירוע האיסכמי החריף, שהינו תולדה של תעוקת החזה אשר החלה כשבוע קודם לכן. בתשובותיו לשאלות ההבהרה הוסיף המומחה והבהיר כי סביר מאוד להניח כי האירוע בעבודה החמיר את מצבו של התובע והאיץ את התסמונת התעוקתית, ומכאן שניתן לראות באירוע בעבודה זרז להופעת האיסכמיה החריפה.

בית הדין האזורי סבר, כי השאלה המרכזית היא האם יש קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין ההחמרה במצבו של המשיב, בין היתר נוכח סמיכות הזמנים בין שני האירועים. מתשובותיו של המומחה למד בית הדין כי התשובה לשאלה זו חיובית, שכן המומחה קבע, כי אלמלא האירוע בעבודה סביר להניח כי האיסכמיה לא היתה מופיעה באותו מועד בו הופיעה, ודי בכך בכדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי משפטי. לאור האמור קבע בית הדין האזורי כי הוא מקבל את התביעה (להלן - פסק הדין).

5.     עניינו של המשיב הועבר אל הוועדה הרפואית לקביעת דרגת נכותו הרפואית. למשיב הוענקו נכויות זמניות, ונכות יציבה בשיעור של 15% החל מיום 5.12.2005, לאחר ניכוי מצב קודם בשיעור של 10%. שני הצדדים עררו על החלטת הוועדה.

6.     הוועדה הרפואית לעררים, בישיבתה הראשונה, רשמה את תלונות ב"כ המשיב, ערכה לו בדיקה קלינית, וציינה בממצאיה כך: