השופט נ' סולברג:
1. שני ערעורים שנדונו כאחד על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (כבוד השופט ג' גינת, עת"ם 43242-03-12) מיום 29.3.2012 לפיו בוטלה החלטת ועדת המכרזים של רשות שדות התעופה בישראל על פסילת הצעתן של א.א. עינת מסעדות בע"מ וקפה קפה ישראל בע"מ (להלן- עינת וקפה קפה) ועל זכייתה של קקאו סנטר בע"מ (להלן - קקאו) במכרז לניהול, תפעול וקיום בית קפה בשדה התעופה דוב הוז בתל אביב. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי עינת וקפה קפה הן הזוכות במכרז.
2. במוקד המחלוקת, שוב, פגם בערבות בנקאית: האם לפסול את הצעתן של עינת וקפה קפה בעטיו, כפי שהחליטה ועדת המכרזים, או להכשירה, כפי פסיקתו של בית המשפט לעניינים מנהליים?
3. הערבות הבנקאית שבמחלוקת, אשר צורפה להצעתן של עינת וקפה קפה, נושאת בראשה את התאריך 29.12.2012. בסעיף 4 לערבות נכתב כך: "ערבות זו תיכנס לתוקף בתאריך הנקוב בראשה ותעמוד בתוקפה עד ליום
04.07.2012". עינינו הרואות: מועד כניסתה של הערבות לתוקף (29.12.2012) הריהו מאוחר למועד תום תוקפה (04.07.2012). ועדת המכרזים קבעה כי מדובר בפגם מהותי ופסלה את הצעתן של עינת וקפה קפה. אלו טענו מצידן, כי הפגם בערבות הוא טכני וכי ניתן לתקנו ולהכשיר את ההצעה. מקור הטעות הוא באצבעה של סגנית מנהלת מחלקה עסקית בסניף רמלה של בנק הפועלים בע"מ, אשר שירבבה בטעות את הספרה 1 סמוך לספרה 2 (בשל קרבתן זו לזו על המקלדת) באופן שהקלידה תאריך 29.12.2012 במקום 29.2.2012. בעתירה קודמת שהגישו עינת וקפה קפה נגד החלטת ועדת המכרזים של רשות שדות התעופה במכרז דנן (עת"ם 17063-03-12), הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו יונח לפני ועדת המכרזים מכתב מאת בנק הפועלים, אשר הנפיק את הערבות, וזו תשוב ותשקול את הצעת עינת וקפה קפה, גם בהתחשב ב"מכתב בנק הפועלים" (מיום 05.03.2012) שבו נכתב כך: "הערבות הנ"ל הוצאה על ידנו ומתוך טעות סופר נרשם בתאריך הוצאתה 29.12.2012. דהיינו הספרה 1 השתרבבה בטעות... נבקשכם לראות את ערבותנו כפי שהוצאה בפועל דהיינו בתאריך 29.02.2012" (מע/7). ועדת המכרזים שבה לדון בהצעת עינת וקפה קפה בהתאם להסדר הנ"ל, החליטה לפסול את הצעת השתיים, והכריזה על קקאו כזוכה במכרז. החלטה זו בוטלה כאמור בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, ומכאן ערעוריהן של רשות שדות התעופה ושל קקאו.
4. לא בחופזה ניתנה החלטת ועדת המכרזים, אלא בכובד ראש, כעולה מנימוקיה המפורטים. לכאורה יש טעם רב בטענה לפיה גם אם ועדת המכרזים יכלה להחליט החלטה שונה, מה לנו כי נלין על הוועדה על כך שהחליטה להקפיד על דרישות הערבות - קלה כחמורה - ובכך פעלה על-פי הקו המנחה בפסיקה, לפיו בכוחו של פגם בערבות להביא לפסילת ההצעה, גם מבלי להעמיק בחקר הטעות, בכוונת המציע או ברצון הערב. ברם, לכל כלל יש יוצאים מן הכלל. עלינו לבחון את תחולתם על הפגם בערבות הנדונה. בעניין אדמונית החורש (עע"ם 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (31.1.2010)) עמד השופט ח' מלצר על הכללים המנחים בסוגיה. ככלל, פגם בערבות יביא לפסילת ההצעה. אולם במצבים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה להכשיר את הפגם בערבות: "בחריגים מצומצמים אלה יש לכלול פגם בערבות בנקאית הנובע מפליטת קולמוס, או מטעות סופר, או מהשמטה מקרית, או מהוספת דבר באקראי" (שם, פסקה 6). חריגים אלו צריכים למלא אחר ארבעה מבחנים מצטברים:"(א) הטעות נלמדת מהערבות עצמה; (ב) ניתן לעמוד על כוונתו המדויקת של השוגה, תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות, המצויות בפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים; (ג) על פני הדברים נראה כי הטעות, או אי-גילויה טרם הגשת ההצעה, מקורם בתום לב והם נובעים מהיסח דעת גרידא ולא מכוונת מכוון כלשהי של המציע, או של הבנק הערב; (ד) אין בטעות ובתיקונה כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעקרון השוויון וביתר הכללים של דיני המכרזים" (שם).
5. מן הכלל ומן החריגים, אל ישומם: האם הטעות נלמדת מן הערבות עצמה? האם ניתן ללמוד על הטעות מתוך ראיות אובייקטיביות שהיו מצויות לפני ועדת המכרזים במועד הרלוונטי? למסמכי המכרז צורף נוסח של הערבות הבנקאית שיש להגיש למכרז ("
נספח ד'1 לטופס ההצעה נוסח ערבות בנקאית" - מע/3). בסעיף 4 נכתב: "ערבות זו תיכנס לתוקף בתאריך הנקוב בראשה ותעמוד בתוקפה עד ליום
04.07.2012". עיון בערבות הבנקאית של בנק הפועלים שהגישו עינת וקפה קפה מעלה כי סעיף 4 לערבות הוא העתק מדויק של סעיף 4 הנ"ל ב"נספח ד'1 לטופס ההצעה", כמו גם שאר כל הסעיפים אשר הועתקו במדויק אחד לאחד; הכל כנדרש קויים כהלכתו. דא עקא, בתאריך הנקוב בראשו של טופס הערבות הבנקאית נפל פגם. מדובר בכיתוב שבא ביחד עם ציון שאר הפרטים הטכניים של הבנק, בראש המסמך, בקצה השמאלי, כמקובל:
"בנק הפועלים בע"מ
סניף רמלה 618
רח' דני מס 7 רמלה
תאריך 29.12.2012"
6. ודוק: במסמכי המכרז לא צויין תנאי לגבי התאריך המדויק שבו צריכה הערבות להיכנס לתוקף. הדרישה היא שהערבות תהיה בתוקף "ממועד הגשת ההצעה ועד ליום 4.7.2012" (סעיף 13.1 למכרז). אגב: בטופס ההצעה לדוגמה שצורף למכרז צויין במקום המיועד לתאריך: "תאריך: 2011.__.__", וגם זאת שגיאה (של רשות שדות התעופה), כי המכרז לא התנהל בשנת 2011 אלא בשנת 2012. "שגיאה", ציינתי, והדבר נשמע מעט קטנוני, אך אם ננקוט אמת מידה פורמליסטית עד כלות, הרי שדין אחד לשגיאה של רשות שדות התעופה במסמכי המכרז, ולעינת וקפה קפה, בהצעתן למכרז. בפועל, המציעים השונים במכרז נקבו בתאריכים שונים בראש הערבות, בהתאם למועד הגשת ההצעה מטעמם. התאריך המדויק שנדרש בערבות, על-פי תנאי המכרז, הוא שתוקפה יהיה "עד ליום 4.7.2012", ובתנאי זה עומדת הצעתן של עינת וקפה קפה. ברם, הטעות הטכנית בתאריך שנרשם בראש המסמך הופכת את הערבות כולה לחסרת הגיון פנימי. שכן, מועד כניסת הערבות לתוקף הוא התאריך הנקוב בראשה, יום 29.12.2012, ותום תוקפה הוא ביום 4.7.2012. משמע, הבנק נתן ערבות שתוקפה עד כ-6 חודשים לפני המועד שבו נכנסה לתוקף. ועדת המכרזים התכנסה ביום 4.3.2012 ובחנה את ההצעות שהוגשו. חבריה ידעו כמובן מהו תאריך התכנסותם, הבחינו בתאריך הנקוב בראש המסמך, שהוא לכאורה התאריך שבו הונפקה הערבות, אלא שזהו תאריך עתידי (29.12.2012) אשר יחול כתשעה חודשים מאוחר יותר. אין זה מתקבל על הדעת בנסיבות העניין שהבנק ינפיק ערבות שכזו, והריהי משולה, כדברי ב"כ קפה קפה, למי שמבקש להכניס מפתח למגירה שזה עתה נעל. חברי ועדת המכרזים בקרב עמם הם יושבים, לא היו צריכים לערוך מחקר משפטי ולפנות לבית הלורדים האנגלי, כנטען, על מנת לעמוד על הטעות ומשמעותה. די היה בבחינת מסמך הערבות, כדי להגיע למסקנה כי קיים פגם טכני בערבות וכי יש מקום להבהרה. גם ב"כ רשות שדות התעופה אישר בדיון לפנינו כי "ברור שיש כאן טעות". משום שברור שהערבות הונפקה בטרם הגשתה למכרז, בהחלט ניתן היה להסיק מה פשר הטעות, וכי צריך היה לנקוב בתאריך הגשת ההצעה או בתאריך סמוך לפני כן. כך, גם אם לא היה ידוע התאריך המדויק שבו הונפקה הערבות, כי כאמור לעיל, לא היתה דרישה לכך במסמכי המכרז.
7. דומני אפוא כי הטעות אכן נלמדת מן הערבות עצמה. מעניין לציין, כי לדרישה לפיה יש ללמוד על הטעות מהמסמך עצמו ולא מראיות חיצוניות, יש תימוכין גם במשפט העברי, בית הולדתו של המונח "טעות סופר"(דברי השופט ד' לויןבע"א 424/89 פרקש נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ, פ"ד מד(4) 31, 39). המשפט העברי מורה כי על מנת לעמוד על "טעות סופר" יש להראות כי הטעות נלמדת מהשטר עצמו. בהעדר הוכחה שכזו, אין מדובר ב"טעות סופר", "הואיל ומה שכתוב לפנינו אין בו שום טעות" (תרומת הדשן, פסקים וכתבים סימן יא, בהתייחס לטעות סופר בגט; הרמ"א הרחיב את ההלכה לגבי כל שטר (שו"ת רמ"א מח); ולענייננו דומה כי ניתן לגזור גזרה שווה גם לערבות בנקאית).
8. אכן, צודקות המערערות, במועד פתיחת תיבת המכרזים לא ניתן היה לדעת בדיוק מהו מקור הטעות שארעה. אולם ניתן היה ללמוד כבר במועד זה, כי קיימת טעות טכנית, שיש מקום לבחון את מקורה, והאם ניתן לתקנה. אמת נכון הדבר, אין מדובר בסימן חסר משמעות שהוקלד בשגגה, כדוגמת הסימן שצויין בערבות בעניין אדמונית החורש (ס במקום ש"ח), אם כי גם שם ניתן היה לטעון שיתכן כי מקורו של הסימן במטבע זר שאינו ממלא אחר תנאי המכרז, ובכך לחרוץ לשבט את דינה של ההצעה. אולם ועדת המכרזים מורכבת מבני אדם, ואינה מחשב. כעקרון ניתן היה להחליט על הגשת ההצעות כולן לבדיקת מחשב במקום לבחינתו של בן אנוש. אך לא כך נעשה. הא למדנו, שנדרשת הפעלת שיקול דעת. בדיקת מחשב היתה פוסלת כל פגם. מסירת שיקול הדעת לבני אדם מלמדתנו מיניה וביה שאין מקום לגישה כל-כוללת כי לפגם בערבות אין תקנה. יפים דברי הנצי"ב שהובאו על ידי ב"כ קפה קפה: "כל שאפשר לברר, מצוות עשה מן התורה לבדוק ולברר... אסור להחמיר במקום שאפשר לברר היתרו" (העמק דבר, ויקרא יא, מז). מן הראוי להדגיש כי החובה לבחון ולברר מוטלת בראש ובראשונה על המציע. שוב ושוב אנו מתריעים כי המציע נדרש לבדוק את הצעתו בשבע עיניים, בעיון מדוקדק, וכי האחריות לטעות תוטל בדרך כלל על כתפיו. אך עדיין נדרשים חברי ועדת המכרזים להפעיל שיקול דעת. ברי כי אם הפגם אינו נמנה על החריגים שנקבעו בפסיקה, זכותה וחובתה של ועדת המכרזים לנהוג בדווקנות, בקפדנות, ולפסול את ההצעה. אך אם מתגלה טעות במסמך, על הוועדה לבחון את מקור הטעות והאם מדובר בפגם שיש לנהוג בו כבדרך כלל, או כבחריג היוצא מן הכלל. במצבים המתאימים יש לנקוט בהליך של בקשה לקבלת הבהרות, עניין שבמכרז הנדון נמנה במפורש על תנאי המכרז (סעיף 17.2), בהתאם לתקנות 20(ג) ו-(ה) לתקנות חובת מכרזים, תשנ"ג - 1993.
9. הליך ההבהרה בעניין דנן, נועד להועיל. כאמור, במכתבו מיום 5.3.12 (מע/7) כתב הבנק כי "מתוך טעות סופר" השתרבבה הספרה 1 ובמקום 29.2.2012 הוקלד בטעות 29.12.2012. בהסדר הדיוני הנ"ל שהוסכם על הצדדים בעתירה קודמת נקבע כזכור כי הצעתן של עינת וקפה קפה "תעבור לבחינה בשלבים הבאים של המכרז, כאשר ועדת המכרזים תראה גם את מכתב בנק הפועלים בע"מ מתאריך 5.3.12... והתיעוד כולו יבוא לעיונה של ועדת המכרזים... ועדת המכרזים תיתן בתום השלבים השונים הקבועים בתנאי המכרז את החלטתה בהתאם להוראות הדין ולתנאי המכרז, גם בכל השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים כולל אלה שהתעוררו בעתירה כאן...". בהתבסס על ההסדר הדיוני ניתן פסק דין אשר הורה לוועדת המכרזים לבחון את טענות הצדדים ולשם כך ועדת המכרזים "תראה גם את מכתב בנק הפועלים בע"מ מתאריך 5.3.12" (כבוד השופט הבכיר ג' גינת בפסק דינו בעת"ם 1763-03012 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 1763-03012 end_of_the_skype_highlighting מיום 14.03.2012). ועדת המכרזים דנה בסוגיה בשנית וקבעה כי מכתב ההבהרה של הבנק לא עמד לפניה ביום פתיחת תיבת המכרזים "ולכן לא ניתן לייחס לו כל משקל שהוא" (החלטת ועדת המכרזים מתאריך 18.3.12; מע/11). בכך לדעתי שגתה ועדת המכרזים. לאור הטעות שנתגלתה על פני הערבות, יחד עם מכתב הבנק, שהוגש כאמור בהסכמת הצדדים, ובו הסבר פשוט וברור למקור הטעות, היה על ועדת המכרזים להגיע למסקנה שונה. הפגם בערבות הנדונה מתמצה אפוא בטעות סופר שנבעה מפליטת קולמוס בדמות הוספת הספרה 1 באקראי. פרשנות אחרת, היא פרשנות שאינה מקיימת את המסמך. לצד הדרישות המחמירות בערבות הבנקאית, אין לזנוח כלל בסיסי אחר לפיו עדיפה פרשנות אשר נותנת קיום למסמך, על פני פרשנות שמביאה לבטלותו (סעיף 25(ב) וסעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; להלן: חוק החוזים). כלל בסיסי נוסף נקבע בסעיף 16 לחוק החוזים שעניינו בטעות סופר: "נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה, יתוקן החוזה לפי אומד דעת הצדדים ואין הטעות עילה לביטול החוזה". לא בכדי היקשה חברי הנשיא על ב"כ המערערות במהלך הדיון בשאלה מה היה דינה של הערבות הנדונה אלמלא שמו לב עתה לפגם שבה והיתה קמה לעתיד לבוא עילה לחילוטה: האם ישמע אז הבנק בטענה כי אין תוקף לערבות בגלל השגיאה בתאריך שבראש המסמך? לא ולא, והדבר פשוט וברור. כאז, כן עתה. כשם שהערבות תהיה כשרה לצורך חילוטה, כך היא גם כשרה לצורך המכרז. חזקה על בנק הפועלים כי לא השחית מילותיו לריק וכי לא הוציא מתחת ידו ערבות בנקאית חסרת כל תוקף. הטעות אשר נלמדת מן הערבות הבנקאית עצמה זועקת מתוכה להבהרה בשלב הראשון; ולתיקון בשלב השני. החלטת ועדת המכרזים חרגה אפוא ממיתחם הסבירות בהפעלת שיקול דעת שגוי, משום שבשלב הראשון נמנעה מבקשת הבהרה, ובשלב השני, חרף ההסדר הדיוני וקיומו של פגם שנלמד ממסמך הערבות, בחרה שלא ליתן כל משקל לתוכן מכתב ההבהרה, ונמנעה מלקרוא את הערבות הבנקאית לאורו.
10. לאמיתו של דבר, לא היתה סיבה ממשית שלא לקבל את ההבהרה מאת בנק הפועלים, משום שיש בה מענה הולם למקור הטעות, והיא מתיישבת עם מסמך הערבות. הטעות לא נעשתה בכוונת מכוון מצידן של עינת וקפה קפה או מצדו של בנק הפועלים, ודומה כי אלה נהגו בתום לב.
11. באשר לתנאי האחרון מתנאי הלכת אדמונית החורש: האם אין בתיקון הפגם ובהכשרת הערבות משום פגיעה בשוויון? דומה כי יש מקום להרהר בטענה שכל אימת שמדובר בפגם בערבות, גם כשמדובר בטעות טכנית, קיים חשש לפגיעה בשוויון. מדובר במסמך אוטונומי שנוצר על ידי הבנק. לבנק ישנה אחריות ישירה על תוכנו. את מסמכי הצעתו-שלו יכול מציע במכרז לשנות כרצונו. מקור הטעות בהצעת עינת וקפה קפה אינו במסמך שהן הכינו. שליטתן על מסמך הערבות הבנקאית היא פחותה. עיקר השליטה בידי הבנק, ומדובר בטעות טכנית במסמך של הבנק שמקורה בתום לב ובשגגה. מצב דברים זה מפיג את החשש מפני פגיעה בשוויון. הסבריו של הבנק בדיעבד, אינם מתקנים את הערבות אלא מבהירים את הערבות, על הפגם שנלמד מתוכה. רשות שדות התעופה טענה כי הטלת חובה על הוועדה לפנות בשאלות הבהרה יכולה לפגוע בטוהר המכרז. שכן, כל מציע יוכל להגיש ערבות בנקאית הנושאת תאריך שגוי, ערבות חסרת תוקף, וכאשר יחליט המציע כי ברצונו לקיים את הצעתו יטען כי מדובר בטעות טכנית של הקלדה וכי יש לאפשר לו לתקן את הערבות. דומני כי זהו חשש מופרז וכי אינו מתיישב עם העובדות בתיק זה. אין מדובר במסמך שמגיש מציע ושהוא יכול לעשות בו מניפולציות, לנהוג בתכסיסנות, ולטעון לטעות בהקלדה. מדובר בערבות בנקאית שמוציא הבנק. הדין מטיל על הבנק חובות משפטיות בקשר עם הערבות הבנקאית. יהא זה מרחיק לכת לחשוש שהבנק ישתף פעולה עם מציע מניפולטיבי ויטען בדיעבד במרמה כי נפלה טעות טכנית בהקלדה, בניגוד לאינטרס הממוני שלו כי בכך יודה בהתרשלות, וכאשר זה לא המצב העובדתי האמיתי. ושוב: אין די בהעלאת טענה כי נפלה טעות הקלדה. הנטל הוא כבד ורק חריגים יוצאי-דופן יעמדו בו: יש לבחון האם קיים פגם טכני העולה מלשון מסמך הערבות, והאם יש בהבהרה כדי להניח את הדעת. בנסיבות המיוחדות של העניין דנן, התשובה על שתי השאלות היא בחיוב.
12. ודוק: חרף הדרישה העקבית והנטל על המציע לבדוק בשבע עיניים את מסמכי המכרז, ובכללם את הערבות הבנקאית, הרי שאדם מועד לעולם. שגיאה היא דבר אנושי ואין ניתן להימנע ממנה כליל: "שגיאות מי יבין מנסתרות נקני" אמר דוד המלך (תהילים יט, יג) ורש"י על אתר הסביר: "אני נזהרתי בהם אבל אי אפשר להיזהר שלא אשגה בהם". על-פי רוב, מי שטעה ידו על התחתונה. ברם, מחמת הטבע האנושי המשותף לכל, להיכשל זעיר פה זעיר שם בטעות, הוכרו בפסיקה, גם ביחס לערבות, חריגי-חריגים שבהם ניתן יהיה לתקן טעות. כך מתחייב בחברה אנושית, ובלבד שההזדמנות הזאת תינתן לכל אחד בשווה.
13. קקאו טענה כי הפסיקה מחייבת פסילת ערבות בנקאית שנפל בה פגם באשר לתוקפה. קקאו הסתמכה בין היתר על דברי השופט ח' מלצר, אשר מנה את המצבים שבהם פסל בית המשפט הצעה בשל פגם בערבות ובכללם: "כאשר תאריך תוקפה של הערבות היה שגוי (מטעמים שונים ומשונים, לעיתים אפילו מובנים), דבר שנחזה כמגביל את אפשרויות עורך המכרז לממש את הערבות" (פסקה 5). עיון בפסיקה אשר אליה היפנה השופט מלצר ובפסיקה נוספת מלמד כי אין מדובר במצבים שבהם נפלה טעות סופר, ומכל מקום אין ניתן ללמוד על קיומה מכתב הערבות עצמו, אלא מדובר בהם בהגשת ערבות שתוקפה שונה מזה שנדרש במכרז. בעניין זה הפסיקה אכן מחמירה, ובדין כך, וערבות בנקאית שתוקפה קצר ולו במקצת מהנדרש אינה תקפה (עע"ם 10785/02 י.ת.ב. בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נח (1) 897; עע"ם 10064/04 מרגלית ש.א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (4) 495; עע"ם 4150/03ניו אפליקום מוצרי תוכנה (אפ.סי.טי) בע"מ נ' משרד הביטחון, פ"ד נח (4) 817, שם תוקפה של הערבות היה קצר ב-12 יום ממה שנדרש במכרז; בג"ץ 751/89 א.לוי קבלני בנין בע"מ נ' עיריית נצרת עילית, פ"ד מד (2) 441; בג"ץ 665/87 חברת ג'רייס ברבארה בע"מ נ' המועצה המקומית אבו סנאן (29.3.88)). כך מצינו גם במשפט העברי אשר קובע, ככלל, כי שטר שנפלה בו טעות סופר הוא כשר ותקף (ראו למשל שולחן ערוך, חושן משפט, הלכות הלוואה, סימן מט ודברי הרמ"א והרא"ש שם) ואולם ישנם שטרי חוב שאם התאריך שבהם מוקדם או מאוחר הרי שהם בטלים (משנה, מסכת שביעית י, ה; שולחן ערוך, חושן משפט מג, יג). בענייננו, הובהר והוכח באופן המניח את הדעת כי הפגם בערבות שצורפה להצעת עינת וקפה קפה הוא בגדר "טעות סופר" שנעשתה בתום לב, ושאין בו כדי לפגוע בעקרון השוויון. הערבות הנדונה עומדת במועדים שנדרשו במכרז, אינה חורגת מהם ולו ביום אחד, וממלאת גם אחר כל התנאים הנדרשים במכרז.
14. סיכומו של דבר הוא זה: בנסיבות המיוחדות כמתואר, לאור ההסכמה בעתירה הקודמת על הבאת המכתב מאת בנק הפועלים לפני ועדת המכרזים, מכתב שבו הובהר כי הטעות בתאריך הערבות הבנקאית אינה אלא טעות סופר, ומבלי לנקוט עמדה בשאלת נפקותה של הערבות מבלעדי מכתב ההבהרה, דומני כי צדק בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו בפסיקתו.