ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
1071-00,1071.1-00
04/01/2005
|
בפני השופט:
1. יגאל פליטמן
2. נילי ארד
3. שמואל צור
|
| - נגד - |
התובע:
שמואל צור
עו"ד אלכסנדר ספינרד
עו"ד יאנה ברדניקוב
|
הנתבע:
אפקון תעשיות בע"מ (לשעבר פויכטונגר תעשיות בע"מ)
עו"ד ארז רום
|
| פסק-דין |
השופט יגאל פליטמן
1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט מאיר נחתומי כדן יחיד; עב 1618/88-3), בו נתקבלה תביעת המערער והמשיב שכנגד (להלן -
המערער) לתשלום פיצויי פיטורים, דמי מחלה על - פי חוק דמי מחלה, ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. תביעותיו האחרות של המערער נדחו, ומסכום פיצויי הפיטורים שנפסק לו, נוכו כספים שקיבל המערער על חשבון פיצויי הפיטורים בתקופת עבודתו. כספים אלה שוערכו ליום הפיטורים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן חויבה המשיבה והמערערת שכנגד (להלן -
המשיבה) לשלם למערער הוצאות משפט בסך של 6,500 ש"ח.
2. המערער ערער על פסק הדין וביקש לחייב את המשיבה באותם תשלומים שתביעתו לגביהם נדחתה. המשיבה טענה בערעור שכנגד, כי מסכום פיצויי הפיטורים יש להפחית את סכום כספי הצבירה בגין הפרשה לפיצויי פיטורים שקיבל המערער סמוך לאחר פיטוריו מקופת הגמל תמר ומחברת הבטוח שמשון בע"מ.
3. לאחר עיון בכל חומר התיק ובחינת טענות הצדדים נחה דעתנו שאין מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין קמא פרט לשני עניינים, עליהם יפורט בהרחבה בהמשך הדברים.
לאור זאת ראויות להידחות כבר עתה טענות המערער באשר: לרציפות תקופת העבודה מ-1957 עד 1964; לסכום הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין שנפסק לו; לשעות נסיעה; לדמי מחלה וכן טענותיו בגין ביטוח שלא נעשה במבטחים, לגמול שעות נוספות, להגדלת המשכורת לחישוב ההפרשות לקופות הגמל השונות ולחישוב פיצויי פיטורים, להודעה מוקדמת, משכורת חודש 12/87 ולפיצויי הלנה.
4.
הרקע העובדתי
א. בשנים 1957 - 1959 עבד המערער בחברה של המשיבה בשם "אשר פויכטונגר בע"מ", כנער, עד לגיוסו לשירות סדיר בצה"ל.
ב. לאחר שחרורו מצה"ל בחודש אוגוסט 1962, שב המערער לעבוד בחברה זו עד לשנת 1964.
ג. בשנה זו הפסיק המערער, מיוזמתו, את עבודתו בחברה ועבד כעצמאי למשך כחמש שנים עד לשנת 1969.
ד. בשנת 1969, לאחר שהמשיבה הקימה מפעל ייצור באשדוד, בשם "אשדוד אלקטרומכניקה בע"מ" (להלן -
המפעל), שב המערער לעבוד אצלה, כעובד במחלקת המתכת. לאחר זמן קצר קודם בעבודתו ובשנת 1970, מונה למנהל מחלקת המתכת במפעל.
ה. ביום 30.10.81 הועבר המפעל לחברת האם, "פויכטונגר תעשיות בע"מ" והמערער המשיך את עבודתו שם כרגיל. סמוך למעבר המפעל לבעלות חברת האם קיבל המערער סך של 190,000 שקל (ישן) לשם מימון בניית ביתו.
ו. המחלוקת בין הצדדים, לגבי רציפות העבודה עקב המעבר הוכרעה בפסיקת בית הדין האזורי מבלי שאיש מהצדדים יערער עליה. לפיכך נקודת המוצא הינה, כי הסך הנזכר לעיל שולם שלא עקב הפסקת העבודה לכיסוי סכום פיצויי הפיטורים המגיעים עד ליום המעבר, אלא שהתשלום היה על חשבון פיצויי הפיטורים ויש לקזזו מסכום פיצויי הפיטורים.
המחלוקת בין הצדדים נסבה לגבי דרך הקיזוז.
ז. במהלך שנת 1987, עקב חילוקי דעות שהתעוררו בין המערער לבין מנהל המשיבה, הוחלט להעביר את המערער לעבודה בקריית אריה בפתח - תיקווה, שם בנתה המשיבה מפעל חדש.
ח. המערער לא השתלב במקום העבודה החדש והצדדים חלוקים באשר לתשובה לשאלה במי יש לתלות את קולר האשם בכך.
ט. ביום 4.11.87 הודיע מנהל המשיבה למערער על הפסקת עבודתו, לאחר תום תקופת הודעה מוקדמת בת חודש ימים.
באותו מעמד הובטח למערער כי בנוסף לפיצויי הפיטורים המגיעים לו כחוק, ישתלם לו תשלום בגין שלושה חודשי הסתגלות.
י. על הצדדים חל ההסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם ביום 19.4.71 בין חברת אשדוד אלקטרו-מכניקה לבין מועצת פועלי אשדוד.
כמו כן, חל על המשיבה, בהיותה חברה בהתאחדות התעשיינים בישראל, ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, שנחתם ביום 30.6.64 בין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.