פסק-דין בתיק עע 1384/04

השופט יגאל פליטמן

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת סיגל דוידוב-מוטולה; עב 9507/02), בו חוייבה חברת מנת מערכות מים בע"מ, המערערת מס' 1 שהעסיקה את המשיב מר סררו (להלן גם - החברה); לשלם ביחד ולחוד, עם בעלי מניותיה המערערים 2 ו-3 מר אשר יעקב ומר מיכאל נהב למר סררו, פיצויי פיטורים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חודשית של 4%, הפרשי שכר, פדיון חופשה ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקופת גמל. בנוסף חויבו המערערים לשלם למר סררו הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

2.         המערערים הגישו ערעורם על פסק דינו של בית הדין קמא, וטענו כנגד אלו: החלטת בית הדין קמא בדבר הרמת מסך ההתאגדות של החברה כלפי מר אשר יעקב ומר מיכאל נהב, חיוב כלל המערערים בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, וכן חיובם בתשלום פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות על פי צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הבניין והעבודות הציבוריות.

            המשיב מר סררו הגיש ערעור שכנגד על אי חיוב המערערים בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים מלאים.

            לאחר עיון בכל חומר התיק ובחינת טענות הצדדים פוסקים אנו כזאת:

3.         לא היה מקום להרים את מסך ההתאגדות של החברה כלפי בעליה, אשר יעקב ומיכאל להב. באשר למיכאל נהב הדברים ברורים שהרי הוא לא ניהל את החברה בתקופה הרלבנטית. ובאשר לאשר יעקב - אופן ניהולו את החברה לא היה כזה שהצדיק הרמת מסך כלפיו. הוא לא פעל על מנת שהחברה תתחמק ממחויבותה כלפי מר סררו, כי אם היפוכו של דבר, הוא היה נכון שהחברה תשלם את פיצויי הפיטורים מיד לאחר פיטוריו; ובסופו של דבר לאחר מתן פסק הדין על ידי בית הדין קמא, החברה היתה זו ששילמה את מלוא הסכום הנפסק. עצם העובדה, כי בתקופת ניהולו התדרדר מצבה הכלכלי של החברה, אינה סיבה להרמת מסך כלפי מנהליה ובעלי מניותיה.

4.         באשר לעניין פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים - לא מצאנו מקום להתערב בשיקול דעת בית הדין לגבי גובה פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים שהשית על החברה, ולפיכך ראויים הערעור והערעור שכנגד בנקודה זו, להידחות.

5.         באשר לחיוב המערערים בתשלום "פיצוי בגין אי הפרשה לקרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין בסך של 17,313 ש"ח בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה החל מיום 28.11.02, יום הגשת התביעה, ועד התשלום בפועל"; אזי, זכאות מר סררו לאותו פיצוי תלויה בשאלת חלות צו ההרחבה בענף הבניין והעבודות הציבוריות, על החברה.

לגבי שאלת חלות צו ההרחבה כאמור יש ליתן הדעת לנקודות הבאות:

(א)       בהתאם לאמור בצו ההרחבה, הוראות ההסכם שפורטו בצו "יחולו על כל העובדים והמעבידים בענף הבניה והעבודות הציבוריות".

(ב)       סיווג משלחי -יד וסיווג מפעלים או ענפי כלכלה הוא בתחום ה"טכני" של העושים בכך, ומשבאים לבחון אם מבחינה "טכנית" החברה משתייכת לסוג המעבידים עליו חל צו ההרחבה, כאמור בסעיף 28(א) ל חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957, היינו "מעביד בענף הבניה ועבודות ציבוריות" - יש להיעזר בכלים שאנשי המקצוע בתחום סיווג משלחי יד וענפי כלכלה העמידו לרשותנו. במקרה שלפנינו - ספר הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 1993 (להלן - "ספר הסיווג האחיד"), (ראה: דב"ע לו/5 - 6 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ - מרדכי סקילי פד"ע ח' 321).

(ג)        מפעלים העוסקים בבנייה ועבודות ציבוריות מופיעים בספר הסיווג האחיד תחת הכותרת "בנוי (בניה ועבודות הנדסה אזרחית)". אותם מפעלים מוגדרים בספר הסיווג כך:

" מפעלים העוסקים בעבודות פיתוח באתרי בנייה; בניית שלדי מבנים; נגרות ומסגרות ברזל אלומיניום במבנים; התקנת מיתקני מים, חשמל ומיזוג ומערכות אחרות במבנים; עבודות גימור הבניין; בנייה, הרכבה והצבה של מבנים מוכנים; שיפוצי מבנים ותחזוקת מבנים ועבודות קבלנות אחרות.

מפעלים העוסקים בעבודות הנדסה אזרחית - עבודות עפר וסלילה, עבודות תשתית ועבודות הנדסיות אחרות; כן נכללים מפעלים העוסקים בהשכרת ציוד בנייה או הריסה עם מפעיל.

אינו כולל: עבודות בנייה, תיקון ואחזקה המבוצעות לצורכי המפעל על ידי עובדי המפעל מסווגות לפי פעילותו העיקרית של המפעל; תעשיית מוצרי נגרות לבניין (2020), שירותי אדריכלות (7630), ניהול פרוייקטים בתחום הבנייה (7631).

(ד)       עיסוקה של החברה היה, שיווק והרכבה של בריכות שחיה ביתיות. אותן בריכות הגיעו חלקים חלקים ולאחר עבודות הכרייה והדיפון בקרקע הורכבה הבריכה על חלקיה במקום שיועד לה. בנוסף דאגה החברה גם לתחזוקתה השוטפת של הבריכה. בנסיבות אלה ברור כי אין לסווג את החברה כ"מפעל בנייה" או כמפעל העוסק "בעבודות הנדסה אזרחית" על פי הגדרתם בספר הסיווג. בעיקרו של דבר על פי עיקר עיסוקה ראויה החברה להיחשב כחברה להרכבת ציוד.

            משכך הם הדברים, חיובה של החברה בתשלום פיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל - ראוי להבטל; ועל מר סררו להשיב למערערים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין את הסך ששולם לו בגין חיוב זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום קבלתו אותו תשלום ועד ליום השבתו בפועל.

6.         סוף דבר - דין הערעור להתקבל כאמור.

            תוך 30 יום מהיום ישלם מר סררו למערערים שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ.