1. בשנת 2009 היה המערער הבעלים של חברה פרטית בשם חברת זרזבסקי ניהול ויוזמות (2000) בע"מ (להלן: "החברה"). החברה עסקה בהפקת מופעים מוסיקליים ואחרים והיתה רשומה כעוסק מורשה לפי החוק. כיוון שכך, היתה חייבת בניהול רשומות ובדיווח תקופתי לרשויות מע"מ. בכתב-אישום שהוגש נגד המערער, אחיו והחברה (להלן: "הנאשמים") נטען, כי בתאריך 5.3.09, או בסמוך לכך, הם הוציאו חשבונית מס על עיסקה בסך של 17,035,962 ש"ח, שהמע"מ הנובע ממנה הוא בסך 2,640,574 ש"ח. בדו"חות התקופתיים שהגישו למע"מ באותה תקופה לא דיווחו על חשבונית זו. לטענת המדינה, אי הדיווח עולה כדי מסירת ידיעות כוזבות או דו"חות הכוללים ידיעות כוזבות, במטרה להתחמק מתשלום מס. לנאשמים יוחסו שתי עבירות: הוצאת חשבונית מס מבלי לשלם במועד את המס הכלול בה, עבירה על סעיף 117(א)(14) לחוק מע"מ, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"); וכן במסירת ידיעה כוזבת, עבירה על סעיף 117(ב)(1) לחוק.
בבית-משפט קמא הגיעו הצדדים להסדר טיעון חלקי, מכוחו תוקן כתב האישום. התיקון העיקרי התבטא בכך, שאחיו של המערער, מי שהיה נאשם מס' 2, נמחק מכתב האישום. בכתב האישום המתוקן הודו הנאשמים שנותרו (המערער והחברה) והורשעו על-סמך הודייתם. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונש והצדדים רשאים היו לטעון כאוות נפשם בנושא זה.
בגזר-דין מנומק ומפורט הטיל בית-משפט קמא על המערער את העונשים הבאים:
12 חודשי מאסר בפועל; תקופות משתנות של מאסרים על תנאי בהתאם לעבירה שמדובר בה; קנס כספי בסך 100,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תמורתו.
על גזר הדין הערעור בפנינו.
2. אלה הנדבכים המרכזיים עליהם נשענה כב' השופטת קמא, בהטילה את הענישה כמפורט לעיל:
(א) אופייה של העבירה שמדובר בה. מדובר בעבירות מס, שתוצאתן "גריעת כספים מכוונת מהקופה הציבורית ופגיעה באינטרסים חברתיים מוגנים". מדובר בעבירות אשר ביצוען קל וגילויים קשה וכמעט בלתי-אפשרי. אופיין של העבירות והמשמעות ארוכת הטווח שיש להן על מערכות הכלכלה והחברה, מכתיב מדיניות ענישה מחמירה, שיש בה מסר של הרתעה, גמול והוקעה.
(ב) העובדות הקונקרטיות המתייחסות לביצוע העבירה במקרה הנוכחי מצביעות על חומרה מיוחדת. בכך שמה כב' השופטת קמא את הדגש על הסכום שמדובר בו. המערער הוציא חשבונית שסכומה, כאמור, כ- 17 מיליון ש"ח והמס הגלום בה הוא כ- 2.6 מיליון ש"ח. הדגש הוא על-כך, שהמערער (ביחד עם החברה) גבו את סכום המע"מ, אולם שלשלו אותו לכיסם במקום להעביר אותו לרשויות המס.
(ג) יחד עם זאת, ציינה כב' השופטת קמא, את הנסיבות לקולא באשר לביצוע העבירה. מדובר בעבירה אחת ויחידה, בהבדל מהתנהלות שיטתית לאורך תקופה ארוכה. המערער פנה ביוזמתו לרשויות מע"מ, חשף את המחדל וביקש להסיר אותו בדרך מוסכמת. לרוע המזל, לא עלה בידו לעמוד בנטל זה, משום שהחברה, שהיתה נאשמת 3, קרסה לחלוטין והמערער איבד את כל רכושו. כב' השופטת קמא יצאה מנקודת הנחה, כי "אילולא איבד הנאשם את כל רכושו, ניתן היה להגיע להסכמות עם מנהל מע"מ".
(ד) עוד התייחסה כב' השופטת קמא לנסיבותיו האישיות של המערער (ראה פיסקה 17 להכרעת הדין). ההתייחסות היתה מצומצמת בהיקפה, אולם מצויים בה הנתונים המרכזיים: המערער הוא אדם מן הישוב, ניהל אורח חיים תקין לאורך כל שנותיו, הפרשה הנוכחית מהווה את הסתבכותו היחידה עם החוק, וככל הנראה מדובר בכישלון ניהולי או הרפתקה עסקית שהביאה לכך שפעל כפי שפעל. המערער תרם לחברה ולמדינה בפעילויות שונות. נתון נוסף שהוזכר הוא, כי המערער עבר גירושין כואבים ושניים מילדיו חולים.
בשורה התחתונה סברה כב' השופטת קמא, כי המערער אכן ראוי להתחשבות ונסיבותיו האישיות מצדיקות הקלה בעונש, אולם השיקלול הסופי, אשר מעמיד מול נסיבות אלה את חומרת של העבירה, מצביע על-כך שלא ניתן להסתפק בתקופת מאסר שתרוצה בעבודות שירות ומן הראוי להטיל מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח. הנסיבות המקלות נלקחו בחשבון לענין תקופת המאסר, וזו הועמדה, כאמור, על שנה אחת.
הערעור
3. הטיעון המוביל בטיעוני הסניגוריה הוא, כי גם אם לא ניתן להצביע על נתון שנעלם מעיניו של בית-משפט קמא, הנה בדרך בה בחן את העובדות שבפניו, ובהתייחסותו למשמעותן, שגה בית-משפט קמא במספר פרמטרים ולא שיקלל נכונה את המסה המצטברת של הנסיבות לקולא בתיק זה.
4. על אלה שמים הסניגורים את הדגש:
באשר לביצוע העבירה: מדובר באירוע יחיד, חריג לכל דרך התנהלותו של המערער לאורך השנים. המערער הפיק מופע של האמן פול מקרטני מ"החיפושיות". נראה כי הניהול העסקי שלו לא היה מוצלח, הוביל להפסדים כבדים והביא את המערער לקריסה כלכלית. לכן, הוציא המערער את החשבונית נושא הדיון מבלי להעביר לרשויות המס את הכלול בה. הסניגוריה איננה מתעלמת מהסכומים שמדובר בהם, דהיינו - העובדה שהחשבונית היא על-סך כ- 17 מיליון ש"ח, כאשר סכום המע"מ שבה עומד על 2,640,574 ש"ח. עדיין מדובר באירוע יחיד שנגרם, כאמור, בשל הקריסה הכלכלית. היה מקום, כך לשיטת הסניגוריה, למתוח קו מבחין בולט וברור בין מעשיו של המערער לבין התנהלות עבריינית בנושא המס, שמבטאת כוונת מירמה, עורמה ורצון להשתמט מתשלום החוב. גזר הדין איננו נותן ביטוי לאבחנה זו, ובכך שגה בית המשפט. מלכתחילה נורמת הענישה אליה התייחס בית-משפט קמא איננה הנורמה הרווחת. לענין זה מפנים הסניגורים למספר פסקי-דין, בהם בנסיבות חמורות יותר הוטלו עונשים קלים בהרבה. צירוף שני הטיענים דלעיל, דהיינו - הטענה שמלכתחילה התייחס בית-משפט קמא לנורמת ענישה מחמירה ביחד עם האבחנה שלא נערכה עד תומה לענין אופייה של העבירה ואופיו של העבריין במקרה זה, מצדיקים התערבות בענישה.
הנדבך הנוסף בטיעוני הסניגוריה עניינו, התנהגותו של המערער עם פתיחת ההליך המשפטי. המערער הודה מיד, הגיע להסדר טיעון (הגם שאליבא דהסניגורים, קינן בליבם ספק אם אכן העבירה בוצעה בהינתן התאריכים שפורטו לעיל), ולאורך כל הדרך ביטא בהתנהגותו חרטה ונטילת אחריות. באותו הקשר, כחלק מנטילת האחריות, עשה המערער כל שביכולתו כדי להסיר את המחדל. מלכתחילה, כפי שצויין, רק הקריסה הכלכלית הביאה לכך שהמערער לא שילם את חובו. כך סבר גם בית-משפט קמא, כפי שפורט לעיל. החוב במלואו לא שולם, יחד עם זאת, עד ליום מתן גזר הדין שולמו 400,000 ש"ח. לאחר הדיון בפנינו (הכוונה לדיון בערכאת הערעור) הופקד סכום נוסף של כחצי מיליון ש"ח על-חשבון החוב, כך שסך הכל עומד היום הסכום ששולם על כ- 900,000 ש"ח. הסכום האחרון בסך כחצי מיליון ש"ח גוייס במאמצים רבים מחברים, מכרים ובני-משפחה. השגתו והעברתו לרשויות מע"מ מעידים אף הם על נטילת האחריות ועל רצונו הכן של המערער להסיר את המחדל. גזר הדין איננו משקלל במלואו מאמץ זה של המערער. למאמצים שעשה המערער עד למתן גזר הדין מצטרף, כאמור, הסכום הנוסף שיש לתת לו משקל.
עדיין בנושא ביצוע העבירה: דגש נוסף מושם על התאריכים הרלבנטיים. מועד הדיווח על החשבונית נועד להיות 15.4.09. בסוף חודש מרץ העביר המערער את החשבונית למשרד רואה החשבון שלו לצורך רישום הנהלת חשבונות והכנת דו"ח המע"מ החודשי, ובמילים אחרות - המערער לא התכוון להעלים את קיום החשבונית, שהרי העביר אותה לרואה החשבון שלו. החשבונית נמסרה לרשויות מע"מ ביום 1.4.09, כאשר שלטונות מע"מ לקחו את כל חומר הנהלת החשבונות ממשרדו של רואה החשבון. המערער אמור היה לדווח על החשבונית ביום 15.4.09 בדו"ח המע"מ בגין חודש מרץ 2009. כאמור, המגעים מול רשויות מע"מ החלו כבר בראשית חודש אפריל 2009, כשבועיים לפני התאריך הנ"ל. כפי שציין בית המשפט, המערער פנה בענין זה מיוזמתו לרשויות מע"מ.
5. פרק נוסף וחשוב הוקדש לנסיבותיו האישיות של המערער. בעקבות האירוע התפרקו חיי הנישואין של המערער, אם לא די בכך, חלו שניים מילדיו של המערער במחלות קשות. אחד מהשניים חלה בטרשת נפוצה, שאליה הצטרפה גם מחלת הסרטן. בן נוסף חלה אף הוא בסרטן. המערער מטפל בבניו ושליחתו למאסר לא יתאפשר לו כמובן לעשות זאת.