1. העותרת עתרה לקביעה כי הינה הזוכה במכרז מס' 21/2007 אשר פרסמה המשיבה 1 (להלן: "העירייה"). כן עתרה לקביעה כי הצעתה של המשיבה 2 (להלן: "חברת גרינפילד") לא עמדה בתנאי הסף של המכרז.
2. עניינו של המכרז 21/2007, אשר פורסם ע"י העירייה,
"אספקה, התקנה ואחזקת מתקני גן לפעילות גופנית בגנים ציבוריים ברחבי אשדוד". העותרת, חברת גרינפילד והמשיבה 3, ניגשו למכרז. לאחר דיונים בוועדת המכרזים שבעירייה, וחוות דעת של מומחה מטעם העירייה, מר יצחק מור, וחוות דעת של יועצת משפטית, החליטה ועדת המכרזים ביום 04.03.08
"לאשר את הקבלן גרינפילד בע"מ כקבלן זוכה במחיר הפחתה של 32% אשר הצעתו עומדת בתנאי המכרז וקיבלה את המלצת הגורמים המקצועיים". בדיון האחרון בבית המשפט, שהתקיים ביום 26.5.08, הודיעה באת-כוח העירייה כי נחתם הסכם עם חברת גרינפילד ואף ניתן צו התחלת עבודה ביום 10.04.08.
3. על פי סעיף 9 (ב) לתנאי המכרז, העוסק ב
"כשירות המציע - תנאי סף", "על המציע להיות בעל יכולת לספק מתקני גן לפעילות גופנית כנדרש במסמכי מכרז זה בעלי אישור מכון התקנים. להוכחת סעיף זה יצרף המציע התחייבות יצרן או ספק של מתקנים אלו כי יספק את המתקנים למציע ככל שזה יזכה במכרז". לטענת העותרת, גרינפילד והמשיבה 3 לא עמדו בתנאי זה, ולפיכך דין הצעתן להיפסל. עם פסילתן של הצעות גרינפילד והמשיבה 3, טענה העותרת, דינה לזכות במכרז משנותרה ההצעה התקפה היחידה.
4. העירייה וגרינפילד, המשיבה 3 בחרה שלא להתייצב לדיון, טענו כי הצעתה של גרינפיליד עמדה בתנאי המכרז, ומשהיתה ההצעה הזולה ביותר, בדין החליטה ועדת המכרזים להמליץ עליה כההצעה הזוכה.
5. בדיון האחרון הודיעה באת-כוח העירייה, טענה שלא נסתרה ע"י העותרת, כי פג תוקפו של כתב הערבות של העותרת, אשר על פי תנאי המכרז היה על העותרת לצרף להצעתה כתנאי סף להשתתפות במכרז. משפג תוקף כתב הערבות, טענה באת-כוח העירייה, דין עתירתה של העותרת להידחות. אכן, ללא כתב ערבות תקף, דינה של העתירה להידחות, (ראו ע"א 7699/00
טמג"ש חברה לניהול ופיתוח נ' רשות הניקוז קישון, פ"ד נה(4), 873). עם זאת, מצאתי להיזקק אף לגופה של העתירה, ולאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים מצאתי כי דינה של העתירה להידחות אף לגופן של טענות העותרת.
6. את עתירתה, מבססת העותרת, בין היתר, על חוות דעתו של מומחה העירייה מר יצחק מור, אשר בחוות דעתו מיום 31.01.08, ציין כי לחברת גרינפילד ולמשיבה 3 יש אישור מכון התקנים רק לחלק מהמתקנים העונים על דרישות המכרז. בעוד שלגבי העותרת ציין
"...החברה היחידה שעמדה בכל דרישות המכרז, הינה בעלת ההצעה היקרה ביותר, חברת עולם הספורט בע"מ". לאור האמור, טענה העותרת, מאחר ששתי החברות אינן עונות על תנאי הסף במכרז, לפיכך דין הצעותיהן להיפסל, ודינה של העותרת לזכות כאמור.
על פי גירסת העותרת היה על המציעים, בהתאם לתנאי המכרז, להמציא לעירייה אישור מכון התקנים לגבי כל המתקנים שהיה על המציעים לספק לעירייה בהתאם למכרז. לאחר התקנתם של אותם מתקנים, טענה העותרת, היה על הזוכה במכרז להמציא אישור נוסף של מכון התקנים המאשר את התקנת המתקן בהתאם לדרישות המכון. לעומת טענות העותרת, טענה העירייה כי דרישתה בתנאי הסף של המכרז היתה כי יצורפו להצעת המציע
"אישורים המעידים על יכולת לספק בסופו של דבר מתקנים אשר יעמדו באישור מכון התקנים. ודוק: תנאי הסף במכרז לא היה אישורים נוכחיים של מכון התקנים, אלא היכולת להתקין מתקנים אשר יקבלו בסופו של יום, לאחר ההתקנה, את אישורו הסופי של מכון התקנים".
7. סבורתני כי ניסוחו של סעיף 9(ב) אינו ברור דיו, ולכן הפירוש שניתן לסעיף ע"י העותרת, אינו הפירוש היחיד שניתן ליתן לאמור בסעיף. יש ממש בטענות העירייה, בדבר הצורך, כפי שעולה ממסמכי המכרז, של אישור מכון התקנים על התקנת המתקנים בהתאם לדרישות מכון התקנים. דברים אלה נלמדים מכך שרק לאחר אישור מכון התקנים לגבי המתקנים והתקנתם, זכאי הקבלן הזוכה לתמורה על פי ההסכם הנספח למכרז. לפיכך, הפירוש שניתן ע"י העירייה לסעיף 9(ב) עולה בקנה אחד עם מטרות המכרז.
8. בסיום מכתבו של מר יצחק מור מיום 31.01.08, הציע המומחה
"לדרוש מהספקים להציג את המכשירים המוצעים על ידם לשם קביעה סופית שאכן הם עומדים בדרישות המכרז". לאחר שהצעתו זו התקבלה ע"י ועדת המכרזים נעשתה פנייה לגרינפילד אשר המציאה לעירייה תעודות בדיקה של מכון התקנים ואישור על בדיקת תיקי מוצר ממכון התקנים, כך שבסופו של יום הומצאו ע"י גרינפילד לעירייה כל המסמכים הנדרשים, בהתאם להוראות המכרז, באשר לאישור מכון התקנים לגבי המתקנים שעל פי תנאי המכרז נדרשו המציעים לספק לעירייה.
המומחה, מר יצחק מור, מסר תצהיר בתמיכה לתשובת העירייה לעתירה, בו אישר כי הגיע
"לכלל מסקנה כי גרינפילד עומדת בתנאי הסף... יכולה לספק מתקנים אשר יקבלו את אישור מכון התקנים לאחר התקנתם." (סעיף 32 לתגובת העירייה).
אשר לעותרת הסתבר, לאחר בירורים נוספים, כי לא הוגשו על ידה אישורים כנדרש לגבי שלושה מתקנים (סעיף 37 לכתב התשובה אשר אושר בתצהיר מור). אציין, כי ייתכן שאילו התבקשה להשלים את המסמכים יכלה להשלימם. כמו כן, נאמר כי
"העותרת לא הציגה ולו אישור אחד לפיו קיבלה בעבר אישור סופי של מכון התקנים לאחר ביצוע התקנה בשטח" (סעיף 35 לתגובת העירייה שאף הוא קיבל את אישור יצחק מור בתצהירו).
9. נטען ע"י העותרת כי ועדת המכרזים פעלה שלא כדין משאפשרה לחברת גרינפילד, לאחר תום המועד להגשת ההצעות, להמציא מסמכים נוספים המאשרים את תקינותם של המתקנים נשוא המכרז, כולל אישורים של מכון התקנים לגבי התקנתם של מתקנים דומים באזורים אחרים.
לא מצאתי כי ראוי להתערב בעניין זה בהחלטת ועדת המכרזים. פנייתה של ועדת המכרזים לגרינפילד לא באה לתקן פגם מהותי שנפל בהצעתה, שאז לפי ההלכה דינה של ההצעה להיפסל. לא היתה בפניה כדי לפגוע בעקרונות היסוד של שיוויון, הגינות ותום לב. העבודות שלגביהן ניתנו אישורי מכון התקנים כבר בוצעו והאישורים כבר ניתנו. לכן, ולמרות שטוב היתה עושה גרינפילד אילו צרפה האישורים להצעתה, אין מקום לפסול הצעתה אך בשל כך שהגישה חלק מהאישורים מאוחר יותר (ראו בג"צ 504/82
כח (2000) אחזקות בע"מ נ. מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד לז(ו) 651).
10. משהתברר, כאמור, כי גרינפילד, לאחר שנעשתה פניה אליה, המציאה את המסמכים הנדרשים עפ"י סעיף 9(ב) לתנאי המכרז, ומשהצעתה היתה ההצעה הזולה ביותר, דינה של העתירה להידחות אף לגופן של טענות העותרת.
לא מצאתי ממש ביתר טענותיה של העותרת, בין היתר בדבר חוסר שילוט על המתקנים והטעייה, כביכול, של ועדת המכרזים ע"י מר לרר.
11. אשר על כן, העתירה נדחית. העותרת תשלם לחברת גרינפילד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כולל בסכום של 7,500 ש"ח. לסכום זה יתווסף המע"מ כחוק. לא מצאתי לחייב העותרת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של העירייה, לנוכח אי בהירות סעיף 9(ב) כאמור לעיל.
12. המזכירות מתבקשת לשלוח עותק מפסק-הדין לבאי-כוח הצדדים.
ניתן היום כ"ז באייר, תשס"ח (1 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.