לפני תביעה שעניינה מעשי הונאה שבוצעו כלפי התובעת על ידי הנתבע מס' 2 והשאלה שבה יש צורך להכריע היא האם הנתבע מס' 1 היה מעורב באותה הונאה.
תיאור מעשה ההונאה כפי שנמסר על ידי התובעת -
1. התובעת, גב' ענת בר שלום (להלן: "
ענת"), עוסקת באמנות תושבת פרדס חנה.
2. במהלך שנת 2007 נוצר קשר בין ענת לבין הנתבע מס' 2, מר דרור גלר (להלן: "
דרור"). דרור, אשר הציג עצמו בשם דרור אדלר ולא גלר, טען שהוא משקיע כספים בבורסה ומוכן להשקיע כאמור גם לטובת ענת. עוד מסר דרור, כך לפי גרסת ענת, שהוא מנהל את עסקיו באמצעות הנתבע מס' 1, מר יניב אסולין (להלן: "
יניב"). דרור המשיך והסביר שכיון שיניב שכיר ואילו דרור עצמאי, ניהול העסקים באמצעות יניב "משתלם" יותר, כיון שיניב משלם פחות מס על רווחים מהבורסה. אין מחלוקת כי יניב הכיר את דרור והשניים היו ידידים.
3. דרור שכנע את ענת למסור לידיו סכומי כסף משמעותיים תוך שהוא מבטיח לה שהסכומים יושקעו בתיקי השקעות שונים, לרבות באמצעות חברה שבשליטתו, הנתבעת מס' 3 (להלן: "
החברה"), וכי הכספים יניבו רווחים גבוהים. דרור הבטיח לענת כי היא תהיה זכאית לתשואה חודשית לגבי הסכומים שהיא תשקיע, וכי היא תוכל לקבל בחזרה את ההשקעה "המקורית", "הקרן", בכל עת שתחפוץ.
4. הסכום הראשון ניתן לדרור בספטמבר 2007, בסך 20,000 ש"ח. כנגד סכום זה נתן דרור לענת המחאה מחשבון בנק של יניב, אשר אמורה היתה להוות מעין "בטוחה" להשבת הסכום (להלן: "
ההמחאה הראשונה"). ההמחאה נמשכה מחשבון בבנק לאומי סניף זכרון יעקב, לפקודת ענת, על סך 20,000 ש"ח. אין תאריך על ההמחאה, היא חתומה על ידי "יניב אסולין" ונראה לכאורה כי השם "ענת בר שלום ..." כתוב בכתב יד שונה מאשר הסכום והחתימה.
5. בשלב הזה הבטיח דרור לענת 5% תשואה חודשית. במשך ארבעה חודשים היא קיבלה את הסכומים ולאחר מכן הסכימה לתשואה נמוכה יותר של 2% לחודש בלבד.
6. בהמשך נתנה ענת עוד 40,000 ש"ח לדרור ולאחר מכן עוד 20,000 ש"ח. כנגד שני סכומים אלו ניתנה לה עוד המחאה משוכה מחשבון של יניב (להלן: "
ההמחאה השניה"). המחאה זו, לפקודת ענת, היתה מחשבון אחר של יניב, בבנק דיסקונט סניף מוריה בחיפה - זמן פרעונה 1/4/2008, על סך 60,000 ש"ח. נראה כאילו שם הנפרע, הסכום, התאריך והחתימה בוצעו על ידי אותו אדם - אם כי כמובן אינני מומחית לזיהוי כתבי יד ואולי לא כך הם פני הדברים (ויודגש כי הוגש צילום של המסמך ולא ניתן אפילו לראות באיזו דיו רשומים הנתונים).
7. בהמשך העבירה ענת לדרור עוד 20,000 ש"ח, כך שהסך הכולל שהועבר הגיע לכדי 100,000 ש"ח. בשלב הזה, ביקשה ענת להסדיר את ההלוואות בחוזה בכתב, ולטענתה - היתה כוונה לחתום על חוזה עם דרור, שעיקריו יהיו שענת הלוותה לחברה 100,000 ש"ח ושהם יושבו בתנאים מסויימים. החוזה הוכן ונחתם על ידי החברה אך לא על ידי דרור, שהיה אמור לחתום עליו אישית.
8. לאחר שהחוזה לא נחתם, באוקטובר 2008, ענת מסרה ביד עוה"ד של דרור שתיים מההמחאות שהיו לה, ובמקומן קיבלה שתי המחאות חדשות - אף הן משוכות מחשבון של יניב. בשלב זה ענת אף קיבלה המחאות מעותדות לגבי הריבית החודשית המוסכמת (סעיף 24 לתצהיר - אם כי כל ההמחאות המתוארות כאן מעולם לא הוצגו בתיק זה). ההמחאה לגבי אוקטובר כובדה.
9. בנובמבר חשדה ענת כי מעשיו של דרור נגועים במרמה והיא דרשה את כל הכסף שלה בחזרה, כמו גם 80,000 ש"ח של אחותה שאף הם נמסרו בידי דרור. דרור השיב את כספי האחות אך לא את הכסף של ענת.
10. באפריל 2009 העביר דרור לענת הסכם לפיו היא הלוותה לחברה 100,000 ש"ח, אשר יושבו לה ב-6 תשלומים, ביחד עם 6 המחאות של החברה. שתיים מההמחאות נפרעו, בסכום של כ-20,000 ש"ח. שאר ההמחאות לא כובדו. מכאן שנותר סכום של כ-80,000 ש"ח שהועבר לדרור, ושההמחאות שנועדו להבטחת החזרתו לא כובדו (סכום שעלה לכדי כ-91,000 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה). סכום זה מעולם לא הושב.
11. עד כה פירוט מסכת האירועים, כפי שמתארת אותם ענת בתצהירה (ואומר כבר עתה כי ענת חזרה על הדברים בבהמ"ש ואני מאמצת את עדותה לגבי העובדות המתוארות מעלה).
12. מוסיפה ענת וטוענת כי התברר בדיעבד שדרור ביצע "תרגיל" דומה כלפי רבים אחרים, ולאחר שנתפס הוגש כנגדו כתב אישום לבהמ"ש המחוזי בנצרת, אשר בו (על פני 36 עמודים) מפורטת מסכת של הונאות שבוצעו כנגד יותר מ-20 אנשים באופן דומה, כמו גם כנגד מספר רב של בנקים. בין היתר מצויין בכתב האישום שבמרבית המקרים התחזה דרור ליניב וכך פתח חשבונות בנקים על שם יניב, משך המחאות, נטל הלוואות, רכש רכבים והכל - תוך שימוש בשמו של יניב. עוד יצויין כי סעיף האישום הששי בכתב האישום מגולל את פרשת ההונאה שבוצעה מטעם דרור כלפי ענת - ובעיקרם של דברים, מופיעים שם אותן הטענות המופיעות בכתב התביעה הנוכחי. דרור הודה באמור בכתב האישום, הורשע בדין ודינו נגזר.
עמדת דרור והחברה -
13. דרור והחברה לא הגישו כתב הגנה וניתן כנגדם פסק דין ביום 25/11/2010. לכן, נקודת המוצא הינה שהטענות לגבי המרמה שביצע דרור כלפי ענת (ואחרים) הינה בבחינת עובדה.
טענות ענת כלפי יניב -
14. הדיון התמקד ביריבות הנטענת בין ענת לבין יניב. ענת טוענת כי יניב היה שותפו של דרור וסייע לו בביצוע תרגיל ההונאה. ענת טוענת כי דרור עשה שימוש בחשבונות בנק על שם יניב ובהמחאות משוכות מחשבונות אלו, ולכן יש לראות גם ביניב כחלק מההונאה וכאחראי לתוצאותיה. בסעיפים 14 ו-15 לכתב התביעה טוענת ענת כי יניב איפשר את ההונאה מצדו של דרור בשתיקתו, למרות שידע על המתרחש, ולכן הוא חייב לפצותה בגין נזקיה. ענת טוענת בנוסף כי חבותו של יניב נובעת מעצם חתימתו על ההמחאות שניתנו בידה כבטוחה להשבת ההלוואה שנתנה בידי דרור. סכום התביעה כולל את הכספים שטרם הושבו, כ-91,000 ש"ח בתוספת 40,000 ש"ח בגין עגמת נפש הוצאות ובזבוז זמן.
טענות ההגנה של יניב -