פסק-דין בתיק תיק רבני 292611/1

מונחת לפנינו תביעת גירושין שאותה הגיש הבעל (להלן:" התובע") ביום ה-22/9/2009. האישה (להלן: "הנתבעת") איננה מעוניינת כעת להתגרש אלא לכשיגובש הסכם גירושין אשר יניח את דעתה. נושא הרכוש נידון בערכאה האזרחית. נתקיימו לפנינו מספר דיונים, ובאי כוחם של הצדדים נתבקשו להגיש את סיכומיהם. סיכומי התובע הונחו לפנינו זה מכבר, אך סיכומי הנתבעת לא הומצאו למרות פרק הזמן הארוך שניתן לה.

הצדדים נישאו כדמו"י ביום ה-22/9/1971 ולהם שלושה ילדים בגירים. ברוב שנות הנישואין עבד התובע ביבשת אפריקה כמנהל עבודה בתחום הבניה, היה חוזר ארצה מדי מספר שבועות לחופשה וחוזר לאפריקה לעבודתו. כך שנים רבות.

יחסי בני הזוג עלו על שרטון וסכסוך חריף פרץ ביניהם. ביום ה-6/2/2008 הגישה הנתבעת תביעת למזונות ולמדור אישה בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, וביום ה-17/2/2008 תביעה לחלוקת רכוש. לאחר שנה, ביום ה-18/19/2009, היא מחקה את התביעה הזו והגישה בבית הדין הרבני תביעה למזונות ומדור אישה. הצדדים גרים בדירות נפרדות זה למעלה מארבע שנים. התובע גר בדירה הרשומה על שמו ברחוב [ז'] ב[...]. מדובר בנכס אותו הוא ירש. וחלקו מושכר למעון חוסות. הנתבעת גרה בדירה אחרת הרשומה על שם התובע - ברחוב [ב'] ב[...].

תקציר טענות התובע

התובע שוטח טענות קשות כנגד הנתבעת על התנהגותה והתנהלותה כלפיו בשנים האחרונות. לדבריו, במשך שנים ארוכות הנתבעת מררה את חיו, רדפה והשפילה אותו באלימות מילולית קשה. לפני כארבע שנים, באחת הפעמים בה הוא שהה בחו"ל היא השתלטה על דירת המגורים - החליפה מנעולים ולא אפשרה לו יותר לחזור הביתה. בשל כך הוא נאלץ לעבור ולהתגורר בדירה הנוספת שלו שברחוב [ז'] שם הוא גר עד היום. לדבריו הפירוד האישי התחיל עוד קודם לכן, כך שלמעלה משמונה שנים הם פרודים ללא קיום יחסי אישות, שמתוכם יותר מארבע שנים הם גרים בדירות נפרדות.

לדבריו, גם היום ממשיכה הנתבעת להתעלל בו ולרדת לחייו. הדבר מתאפיין בפריצות לדירתו תוך גרימת נזקים שונים כמו השחתת רכוש (שבירת מצלמות האבטחה - הוצגו על כך גם תמונות המתעדות זאת; הרעלת דגי הנוי באקווריום, ועוד); שליחת מכתבי נאצה בדואר האלקטרוני הכוללים גידופים קללות ואיומים (חלק מהם צורפו כנספחים לסיכומי התובע, ונתייחס אליהם בהמשך), וגם מקומם של הודאות הסלולר (SMS) לא נפקדו וגם הן גדושות נאצות קשות (צורפו כנספחים, כנ"ל).

בנוסף, את קצבת הזקנה שלו שהופקדה בחשבון המשותף נטלה הנתבעת והבריחה משם סכומים בסדר גודל שלכ-22,000 ש"ח במשך תקופה ארוכה, ללא רשותו. התובע קובל על כי הנתבעת ניסתה את כוחה בהגשה סדרתית למתן צווי הגנה והרחקה נגדו, אך לדבריו מדובר בבקשות פיקטיביות שאין מאחוריהן ולא כלום, תלונות שווא בעלמא - ולהיפך, כנגד הנתבעת תלוי ועומד צו הרחקה מבית המשפט האוסר עליה להתקרב לנכס שברחוב [ז'], צו שניתן בדיון שנערך שם ביום ה-25/5/2011; הומצאה לכך אסמכתא.

התובע מפרט בהרחבה בסיכומיו את הצווים שניתנו בבית המשפט כנגד הנתבעת בגין מעלליה כלפיו: צו למניעת הטרדה מאיימת למשך 3 חודשים (ניתן ביום ה-19/8/09); צו זה הוארך בהסכמה (ביום 8/9/09); והוארך ללא הגבלת זמן ביום ה-23/5/2010. ולגופם של גירושין - בא כוחו, עורך הדין אורי צפת, טוען כי הנתבעת למעשה כבר הסכימה להתגרש ואף הצהירה על כך במספר הזדמנויות: בדיון שנערך בבית הדין בתאריך ה-4/10/2010 היא נתנה את הסכמתה להתגרש, אך מאוחר יותר היא חזרה בה.

בדיון שנערך בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא ביום ה-1/6/2011 הוצעה על ידי ביהמ"ש טיוטת הצעה להסכם כלל-רכושי המעגן את זכויות הנתבעת בדירה שברחוב [ב'], קבלת הכנסה שוטפת של כ-2000$ מהשכרת נכסים אחרים שבבעלות התובע, ועוד - תמורת הסכמתה להתגרש לאלתר תוך ויתור על כתובתה ומזונותיה. עד היום הנתבעת לא נתנה את הסכמתה וכל המשאים-ומתנים בנידון נקלעו למבוי סתום. כאמור, ב"כ של התובע מפנה למספר אמירות והצהרות של הנתבעת שצוטטו בפרוטוקולי בית הדין, וכאלה שנכתבו בכתב ההגנה בנושא הרכוש שאותה היא הגישה לבית המשפט בשנה שעברה. נתייחס לציטוטים הללו בהמשך - בהכרעת הדין.

תקציר טענות הנתבעת

כאמור, הנתבעת לא הגישה את סיכומיה. למרות בקשות הדחייה החוזרות ונשנות שהיא הגישה, סיכומיה לא הומצאו.

את עיקרי טענותיה היא שטחה לפנינו בדינים שנערכו לפנינו. לדבריה, התובע חי עם פילגש, [ב'] שמה, מזה מספר שנים. התובע הודה ש"מפעם לפעם היא ישנה אצלו בדירתו" (פרו' מיום י"ט בטבת תשע"א, 26/12/2010 - להלן "פרוטוקול ב'"). הנתבעת הציגה בדיון תמונות משותפות בהם מצולם התובע עם הפילגש במספר באירועים ובטיולים. לדבריה, היה ביניהם יחסי אישות עד לחודש מאי 2008 שאז הוא הודיע לה שברצונו להתגרש, והצהיר על כך בכתב ההגנה בתובענת המזונות שהיא הגישה לביהמ"ש., כך שהם חיים בנפרד רק כשנתיים וחצי, (פרוטוקול מיום י"ז באדר תשע"א, 23/3/2011 שורה 33 ואילך - להלן: "פרוטוקול ג''').

לדבריה, התובע רועה בשדות זרים כבר משנת 1995. בתקופות שהותו בחו"ל במסגרת עבודתו "הוא קיבל מחלת מין, הוא הודה לי בכך אך סלחתי לו"... וש"הנישואין החזיקו מעמד עד שהוא הודיע לי שהוא רוצה להתגרש" (פרו' ג' שורה 95) באשר להחלפת המנעולים - הדבר נעשה בגלל שהוא גנב לה מסמכים (שם שורה 100 ואילך). באשר לצווי ההגנה שהיא בקשה מביהמ"ש - הם התבקשו בגלל אלימותו הפיזית של התובע (שם, 123). במספר דיונים הצהירה הנתבעת כי היא לא תתגרש ללא הסכם שיסדיר את מלוא זכויותיה (פרוטוקול מיום כ" בתמוז תש"ע, 5/7/2010, שורה 3 - ולהלן: "פרו' א'''; פרו' ג' שורה 25, 214 ואילך).

הכרעה

מעיון בכל החומר שבתיק על נספחיו ניתן לראות בעליל כי המקרה שלפנינו הוא מקרה קלאסי של בני זוג המורדים זה בזה.

את פרק ההכרעה הזה יש לחלק לשני חלקים:

• 1.       החלק הראשון - בפן העובדתי, במציאותה של המרידה ההדדית.
• 2.       החלק השני - בפן ההלכתי, בבירור השאלה האם מי שמחויב בגט יכול להתלות תנאים או לא. שאלה זו סובבת סביב דברי המהרשד"ם הידועים (אבן העזר תשובה מ"א)שלכאורה עולה מהם כי ניתן להתלות תנאים גם כשישנו חיוב בגט.

נפתח בחלק הראשון, העובדתי. התהום הפעורה בין הצדדים היא עמוקה ובלתי ניתנת לגישור. רמת שנאה והתיעוב ההדדי של בני הזוג לה התוודענו ואותה נוכחנו לדעת  בדיוני בית הדין - הייתה גבוהה וקשה. מלבד סכסוכי רכוש, אלימות מילולית, הקנטות ומשקעי שנאה קשים - אין ביניהם ולא כלום!