אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין עוסק בעניין מזונות קטינים בהינתן זמני שהות שווים ופערי השתכרות משמעותיים בין הצדדים

פסק דין עוסק בעניין מזונות קטינים בהינתן זמני שהות שווים ופערי השתכרות משמעותיים בין הצדדים

תאריך פרסום : 25/06/2024 | גרסת הדפסה

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה בקריות
19893-05-22
27/05/2024
בפני השופטת:
מאיה לוי

- נגד -
תובעת:
ח׳ צ׳
עו"ד חיים דרש
נתבע:
י׳ נ׳
עו"ד טלי רונן
פסק דין

הקדמה:

 

  1. בהליך שלפנינו מדובר בזוג המצוי בקונפליקט ברמת עצימות גבוהה, המתקשה בהידברות ובגיבוש הסכמות בסיסיות.

 

  1. הסכסוך הובא בפני בית המשפט במסגרת חמש תובענות הדדיות: תביעה למזונות ומדור קטינים, תביעה רכושית – איזון משאבים ופירוק שיתוף, תביעה לדמי שימוש ראויים, וכן שתי תביעות הדדיות לאחריות הורית וחלוקת זמני שהות.

 

  1. התובענות ההדדיות לזמני שהות נסגרו בהחלטה מיום 4.5.2023, וכעת תלויות ועומדות בין הצדדים שלוש תובענות. באחת מהן- בעניין מזונות הקטינים,  נסוב פסק דין זה.

 

  1. ביום 12.3.2024 ניתנה ההחלטה הבאה:

 

"בתום הדיון אשר נערך היום (12.3.2024) הריני מורה על הגשת סיכומים בסוגיית המזונות. כל צד יגיש סיכומים באורך שני עמודים לכל היותר. לסיכומי כל צד יצורפו נתוני הכנסות עדכניים (תלושי שכר או דוחות רווח והפסד לשנים 2022-2023, תדפיסי עו"ש לשנים 2022-2023, תמלוגים מאת המל"ל לשנים 2022-2023) תוך פירוט הוצאות שכירות.

כמו כן יגיש כל צד תצהיר באורך עמוד אחד בדבר זמני השהות אשר מתקיימים עם הקטינים נכון להיום. התצהיר יכלול רק פרטים עובדתיים, ללא טענות כלפי הצד שכנגד".

 

  1. התובעת הגישה סיכומים ביום 11.4.2024 והנתבע הגיש סיכומים ביום 9.5.2024

 

 

  1. ביום 25.5.2024 ניתנה החלטה כדלהלן:

"עיינתי בסיכומי הצדדים על נספחיהם וכן חזרתי ועיינתי בכל יתר החומר שבתיק...אומנם הצדדים הביעו בדיון האחרון רצון ברור לסיים את ההליכים בהקדם, וב"כ הצדדים פעלו בפועל להגשת הסיכומים....אך למען הסדר הטוב פסה"ד יעוכב עד יום 27/5/24, שעה 10:00 על מנת לאפשר לב"כ הצדדים להודיע הסכמתם המפורשת להסדר דיוני על פיו ינתן פס"ד בתביעת המזונות על סמך סיכומי הצדדים בכתב על נספחיהם וכל יתר החומר שבתיק. העדר הסתייגות להסדר הדיוני הנ"ל כאמור עד 27/5/24 שעה 10:00, יתפרש כהסכמה להסדר הדיוני וינתן פסה"ד".

 

  1. הצדדים לא הגישו כל הסתייגות להסדר הדיוני הנ"ל.

 

נתוני רקע  ועיקרי הטענות:

 

  1. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 2007.**.**

 

הצדדים נפרדו בשנת 2021 והתגרשו ביום 28.2.2023.

 

המועד הקובע לצורך איזון המשאבים, נקבע ליום 1.11.2021.

 

  1. מנישואי הצדדים נולדו שלושה קטינים: ר' יליד **.**.** (16), ע' ילידת **.**.** (13) ו-ג' ילידת **.**.** (7).

 

  1. האם – ***** *** במקצועה והאב ***** **** וכן עוסק בייצור ***.

לטענת האם, העיסוק בייצור ה*** הינו מקור הכנסה נוסף ועצמאי של האב, ואילו לטענת האב, מדובר בתחביב בלבד וייצור לצריכה עצמית.

 

בין הצדדים פערי השתכרות משמעותיים לטובת האב, וזאת גם אם נתעלם מטענות התובעת בדבר הכנסותיו הנוספות של האב מייצור ***.

 

כפי יפורט בהרחבה בהמשך, האם משתכרת בממוצע כ- 8,700 ₪ ואילו האב משתכר בממוצע כ- 25,000 ₪ (ממוצע שכר לשנת 2023 וכן לתחילת שנת 2024).

 

  1. זמני השהות בין הצדדים שווים כיום והם מקיימים בפועל אחריות הורית משותפת, גם אם התקשורת ביניהם לעיתים לוקה בחסר.  

 

  1. ביום 3.7.2022 נפסקו מזונות זמניים (על-ידי כב' השופטת ליאת דהן חיון אשר דנה אז בתיק), במסגרתה חויב המשיב לשלם לידי המבקשת מזונות הקטינה ג' בסך של 1,800 ₪ ומזונות הקטינים ר' וע', בסך של 1,250 ₪ עבור כל אחד מהם. עוד נקבע, כי לאחר שימלאו לקטינה ג' 6 שנים, יופחת סכום המזונות עבורה, לסך של 1,250 ₪ לחודש.

ההחלטה ניתנה עת הצדדים קיימו הסדר זמני שהות מסוג של "נסטינג" או "דלת מסתובבת", דהיינו, הסידור על פיו הקטינים נשארים בבית המגורים הקבוע וההורים מתחלפים ביניהם, באופן שבכל זמן נתון מצוי הורה אחד בלבד עם כל הקטינים בבית המגורים.

 

  1. בהחלטה מיום 25.10.2022 (גם היא על ידי המותב הקודם הנ"ל), בוטל הסדר הנסטינג. בגדרי אותה החלטה נקבע, כי האם תמשיך להתגורר בבית הצדדים, האב ימשיך להתגורר ביחידת הדיור אותה הוא שוכר, וכי בית הצדדים יועמד למכירה.

 

  1. בתחילה נעשה ניסיון למנות את ב"כ הצדדים לכונסי נכסים לצורך מכירת הנכס, אולם בשל היות הסכסוך בין הצדדים ברמת עצימות גבוהה, התקשו באי כוחם לתפקד ככונסי נכסים. על כן, מינוים בוטל ביום 20.8.2023 ובמקביל, מונה כונס נכסים ניטרלי מטעם בית המשפט – עו"ד גיא אופיר.

 

  1. ביום 20.2.2024 נחתם הסכם מכר מותנה עם צדדים שלישיים – **** ו**** ******** לרכישת הנכס המשותף לצדדים ביישוב הקהילתי **-** (ההסכם אושר ביום 21.2.2024).

 

הצדדים מצויים כעת בישורת האחרונה, והם ממתינים לאישור סופי מאת "וועדת האכלוס של היישוב" (ראה הודעת הכונס מיום 12.5.2024) בדבר קבלת הקונים ליישוב כתושבים מן המניין.

 

  1. התמורה בגין מכירת הנכס הועמדה על סך של 3,650,000 ₪.

על הנכס רובצת משכנתא לטובת "בנק ***** *****", אשר יתרתה, נכון למועד חתימת ההסכם, הינה בסך 734,335 ₪.

 

דיון והכרעה:

 

  1. אמנם בהחלטה למזונות זמניים מיום 3.7.2022, נקבע כי רכיב המדור והחזקתו נלקחו בחשבון, אלא שזה היה בתקופת ה"נסטינג" כאמור. מאז חל שינוי בהוצאות המדור:

בית המגורים נמכר, תם סידור הנסטינג ושני ההורים גרים בשכירות. עובדה זו הינה בגדר שינוי משמעותי בנסיבות המצדיק עריכת בחינה מחודשת ביחס למזונות הקטינים ודמי המדור.

 

  1. מעבר לשינויים הנ"ל, בבואנו לפסוק מזונות קטינים, יש להתחשב בפערי ההשתכרות בין הצדדים וכן במיצוי פוטנציאל ההשתכרות של כל צד, לצד זמני שהות שווים.

 

  1. בהתאם לסעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959, חיובו של אדם במזונות ילדיו הקטינים נקבע ונבחן בהתאם לדין האישי החל עליו.

 

במקרה דנן, שני הצדדים משתייכים לדת היהודית.

 

ההלכה הידועה והמושרשת המכונה "בע"מ 919/15" (פלוני נ' פלונית - פורסם במאגרים המקוונים ביום 19.7.2017) קובעת, כי החלוקה בין ההורים, ביחס לקטינים בגילאי 6-15 וכן 15-18 תהא  יחסית ליכולותיהם הכלכליות, מכלל המקורות העומדים לרשותם (שכר עבודה ונכסים אחרים המצמיחים רווחים כדוגמת דמי שכירות ורווחי הון), חלוקת זמני השהות בפועל וכן בשקלול נסיבותיו הייחודיות של המקרה העומד לדיון.

 

  1. אם כן, הקריטריונים הטעונים בחינה הינם כדלהלן:
  • חלוקת זמני שהות
  • צרכי הקטינים וגובהם, לרבות מדור והוצאותיו.
  • היכולות הכלכליות של ההורים מכלל המקורות העומדים לרשותם, תוך עריכת השוואה וקביעת היחסיות בנוגע לאיתנותם הכלכלית.

 

  1. בענייננו מתקיימים זמני שהות שווים בין ההורים.

 

  1. אם כן, יש לערוך את האיזון הראוי בין רמת ההשתכרות של הצדדים והותרת משאבים מספיקים למחייתו של כל הורה, לצד שמירה על עיקרון העל והוא סיפוק מלוא צורכי הקטינים בצורה אופטימלית.

 

  1. בית המשפט אינו נדרש להוכחה מדויקת של הצרכים, ובאפשרותו לקבוע את שיעור המזונות על דרך האומדנה (ראה בהקשר האמור, עמ"ש (חי') 26409-10-18 מ' ש' נ' ק' ש' וההפניות שבגוף פסק הדין [פורסם במאגרים המקוונים] (25.7.2019).

 

  1. בפסיקה מהעת האחרונה, כדוגמת עמ"ש (מרכז-לוד) 58574-06-20 נ.ב. נ' מ.ב. [פורסם במאגרים המקוונים] (10.3.2021) נקבע כדלהלן:

 

"...הפסיקה כיום נוטה להעריך צרכי קטין מינימליים המתגורר בשני בתים בשיעורים שבין 2,250 ₪ ל- 2,500 ₪ לחודש לפחות, ללא רכיב המדור...".

 

  1. בהתאם לפסיקה החדשה, צורכיהם של הקטינים המחלקים את זמנם באופן שוויוני או כמעט שוויוני בין שני בתים, גבוה יותר מצרכי קטינים אשר הוריהם אינם מקיימים זמני שהות שוויוניים והם שוהים במרבית הזמן בבית עיקרי אחד אצל ההורה המרכז, הנושא במרבית הוצאותיהם.

 

  1. לא נעלמה מעיני הפסיקה העדכנית של בית המשפט המחוזי בחיפה (עמ"ש (חי') 59345-11-22 א נ' ב' [פורסם במאגרים המקוונים] (13.2.2023)), שם נקבע כי צורכי קטין המתגורר במרכז שונים מצורכי קטין המתגורר באזור חיפה והצפון:

"ראשית, אדגיש, כי הפנייתו של בית משפט קמא אל פסק-דין בעניין מזונות מינימליים, שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז שגויה הואיל ודומה, כי אין צורך להכביר מילים על ההבדלים המשמעותיים שקיימים בעלויות המחייה באזור המרכז לבין אלו באזור חיפה והצפון, מה גם שקיים בנמצא מספר לא מבוטל של פסקי-דין, שניתנו בבית המשפט המחוזי בחיפה ושעליהם להנחות, מקל וחומר בסוגיות של דמי-מזונות, את בתי המשפט לענייני משפחה בזה".

 

  1. אכן קיים שוני בגדול, בין ההוצאה הממוצעת באזור המרכז לזוג בפריפריה. עם זאת, קיימים יישובים חזקים ואמידים באזורי הפריפריה לעומת יישובים בעלי חתך סוציו אקונומי נמוך באזור המרכז. היישוב ** ** בו גרו הצדדים ושלושת ילדיהם, משתייך למועצה אזורית ****, אשר תושביה ככלל, נמנים על בעלי מעמד סוציו אקונומי איתן.

 

  1. בהינתן כל האמור לעיל, הריני מעריכה את צורכי כל אחד מהקטינים על סך של 2,100 ₪. אם כן צורכי שלושת הקטינים עומדים על 6,300 ₪ במשותף.

 

  1. לסכום זה יש להוסיף דמי מדור והוצאות מדור.

 

  1. הנתבע מתגורר ביחידת דיור קטנה ביישוב **-** ומשלם סך של 3,000 ₪ בחודש עבור דמי שכירות.

 

  1. התובעת טענה בהקשר זה, כי היא תידרש לשכור יחידת דיור גדולה יותר בעלות של 6,500 ₪ לפחות, שכן יחידת הדיור הצנועה אותה שוכר האב כוללת רק שני חדרים ואינה מאפשרת פרטיות ומרחב לשהות הקטינים.

 

  1. העיון בתיקים הקשורים בעניין הקטינים, לרבות התסקירים של העו"ס לס"ד, לא העלה כל עדות לכך כי יחידת הדיור של האב, על אף גודלה הצנוע, אינה נותנת מענה לצורכי הקטינים.

 

  1. על שני הצדדים להתאים את מקום מגוריהם לצרכי הקטינים בהתחשב בכושר השתכרותם ומצבם הכלכלי הכולל (כולל התמורה שצפויה להתקבל ממכירת הבית).

כפי שהאב מסוגל להסתפק כאמור ביחידת דיור צנועה והיות ומדובר בזמני שהות שוויוניים, אין סיבה שהאם תשכור יחידת דיור גדולה בהרבה מזו של האב.

 

  1. אם כן, נקבע בזאת, לצורך חישוב מזונות, כי כל צד יישא בדמי שכירות בשיעור של 3,000 ₪.

 

  1. את הוצאות המדור יש להעמיד על סך גלובאלי ורעיוני בגובה 1,200 ₪.

 

  1. התובע נושא בדמי שכירות בגובה 3,000 ₪.

כפועל יוצא דמי השכירות הרעיוניים של הנתבעת עומדים גם כן על סך של 3,000 ₪ לחודש.

 

הוצאות אחזקת מדור לכל אחד מהצדדים מוערכות בסך של 1,200 ₪ לכ"א.

 

חלקם של הקטינים בהוצאות המדור (50%) אצל כל אחד מהצדדים עומד על 2,100 ₪ (3,000 ₪ + 1,200 ₪ = 4,200 ₪ / 2).

 

אם כן, חלקם של הקטינים בהוצאות דמי המדור בשני הבתים עומדים על 4,200 ₪ (2,100 ₪ X 2).

 

  1. על האיש לשאת ב- 79% הנגזרים משיעור ההכנסה שלו (כפי שיפורט בהמשך):

 

4,200 ₪ X 79% = 3,318 ₪.

 

  1. כעת נעבור לדון בפערי ההשתכרות בין הצדדים.

 

  1. מעיון בנתונים המצטברים נכון לחודש 4/2024 עולה כי האם משתכרת מעבודתה ב**** **** ** **** סך של 8,662 ₪ (ברוטו בהפחתת ניכויי חובה).

מעיון בנתונים המצטברים נכון לחודש 12/2023 עולה כי האם השתכרה בממוצע מעבודתה באותו **** 8,783 ₪ (ברוטו בהפחתת ניכויי חובה).

אחוז המשרה של האם הינו 100% כמופיע בתלוש השכר (לדעת הנתבע, יש לחייב את האם לעבוד אחוז משרה גבוה יותר).

 

על כן ממוצע השכר המשוקלל עומד על 8,700 ₪.

 

  1. הנתבע עובד ב**** **** **** ***.

גם אחוז המשרה של הנתבע עומד על 100% ולא יותר מכך.

 

  1. מעיון בתלוש המשכורת של הנתבע עולה כי הוא מפריש מדי חודש סכומים נכבדים לקופות גמל בהסכם.

 

  1. מעיון בפסיקה עולה, כי אין חובה לנכות את כלל הסכומים הללו מבסיס השכר המשמש לצורך חישוב המזונות, והדבר נתון לשיקול דעת הערכאה השיפוטית ובהתחשב בפן החיסכון הנתון לכל אחת מהקופות.

ראה לעניין זה בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים] (23.6.2009):

 

"...האם בעת חישוב הכנסתו ראוי היה להכיר בניכוי הנעשה ממשכורתו לצורך קופות חיסכון, לראות את השתכרותו כנמוכה יותר, ולהפחית בהתאם מגובה המזונות. ראשית, רואה אני לנכון להדגיש את המובן מאליו, כי בעת קביעת גובה המזונות, השיקול המנחה הוא צרכי הילדים (ד"ר בנציון שרשבסקי, דיני משפחה (מה' 4, 1993), 379-381). לצד זאת, ישנה התחשבות ביכולת הכלכלית. בעת הערכתה של זו ההסתכלות היא רחבה; היא נגזרת לא רק מן המשכורת – בודאי לא משורת ה"נטו" במשכורת שלעתים קרובות אינה משקפת תמונה מלאה, ואין צורך להכביר על כך מלים – אלא מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות (ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(2) 721, 725; ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147, 151). בכגון דא הדגש אינו בשאלה כמה משתכר האב או מהי משכורתו הפנויה, אלא כמה כספים יכול הוא להקצות לצרכי ילדיו...

מסיבה זו, אם מן המשכורת מופרשים סכומים לקופת חיסכון, אין מקום לראות אותה הפרשה כמצמצמת את יכולתו הכלכלית של האב; אין חשיבות מהותית לשאלה האם הכספים נותרים במשכורת או מועברים מן המשכורת אל קופת חיסכון, הואיל ושתיהן מצטרפות יחד ליצירת היכולת הכלכלית. ברי איפוא, כי אין הצדקה לקביעת שיעור מזונות שונה לשני אנשים בעלי משכורת זהה וצרכי ילדים זהים, מקום שהאחד מעביר ממשכורתו לקופת חיסכון והאחר אינו עושה כן. עוד נאמר, כי במישור העיוני חלה גישה זו גם על "ניכויי חובה" שהם בעלי אופי פנסיוני...כך ברמה העיונית. עם זאת, במערך השיקולים המעשיים יש מקום להידרש גם ליעילות כלכלית – כגון מידת נזילותם של הכספים ועלויות ניודם מתכלית אחת לאחרת. פעמים רבות ההפרשות לקופות גמל, קרנות השתלמות או קרנות פנסיה מלוות בהטבות שונות, כגון הפרשה של המעביד או הטבות מס...".

 

  1. לאחר שעיינתי בקופות בהסדר ובין היתר בקרנות ההשתלמות ובקופות הגמל המפורטות בתלושי השכר של האב, הנני מתירה לנכות מחצית מהקופות בהסדר.

 

  1. גם האם מפרישה מידי חודש כספים (אם כי בהיקף נמוך הרבה יותר) לקופת גמל. אך מאחר ולא מופיע בתלוש כי מדובר בקופה בהסדר, זו לא נוכתה משכר הבסיס הנלקח בחשבון לצורך חישוב המזונות.

 

  1. עוד יצוין כי שיעור הניכוי אשר נקבע ביחס לשכרו של האב (ניכוי מחצית מהקופות בהסדר ולא הסדר מלא) מכמת בתוכו גם את העובדה כי בשכר האב מגולמים תשלומים שונים, כדוגמת החזר הוצאות בגין החזקת רכב, אשר לא נוכו משכר הבסיס לחישוב המזונות.

 

  1. על בסיס העקרונות הללו יפורט כעת כמה השתכר האב בכל חודש בהפחתת ניכויי חובה – מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, ומחצית מקופות גמל בהסכם.

 

בחודש ינואר 2024 השתכר האב 24,903 ₪

בחודש פברואר 2024 השתכר האב 32,991 ₪

בחודש מרץ 2024 השתכר האב 27,971 ₪

בחודש אפריל 2024 השתכר האב 20,023 ₪

 

  1. ממוצע השכר עד כה לתחילת שנת 2024, עומד על 26,472 ₪ לחודש.

 

  1. ממוצע השכר לשנת 2023 (ללא החודשים ינואר-מרץ 2023 אשר לא צורפו לסיכומים): 24,304 ₪:

 

בחודש אפריל 2023 השתכר האב 19,875 ₪

בחודש מאי 2023 השתכר האב 23,800 ₪

בחודש יולי 2023 השתכר האב 30,056 ₪

בחודש אוגוסט 2023 השתכר האב 23,100 ₪

בחודש ספטמבר 2023 השתכר האב 21,559 ₪

בחודש אוקטובר 2023 השתכר האב 20,763 ₪

בחודש נובמבר 2023 השתכר האב 28,129 ₪

בחודש דצמבר 2023 השתכר האב 27,154 ₪

 

  1. אם כן, ממוצע השכר של האב מעבודתו לצורך המזונות, יועמד על סך כולל של 25,000 ₪.

 

  1. האב מקבל גם מדי חודש גמלה מביטוח לאומי. על פי ההלכה, בסיס השכר הרלוונטי לפסיקת המזונות כולל הכנסות מכל המקור שהוא ולא רק משכר עבודה.

 

  1. מעיון בתדפיסי עו"ש עולה כי עד כה קיבל האב מהמל"ל מדי חודש בשנת 2024 סך של 7,240 ₪ (סכום זה נתקבל בחשבונו ביום 18.4.2024, ביום 28.3.2024, 28.2.2024, 28.1.2024). בשנת 2023 קיבל האב במשך מספר חודשים סך של 7,007 ₪ מהמל"ל. ביום 8.6.2023 קיבל האב מהמל"ל סך של 38,453 ₪ (ככל הנראה האב מקבל כספים מהמל"ל ממחלקת נכות מעבודה, שכן מדובר בסכומים גבוהים למחלקת נכות כללית, אלא אם האב מקבל גם קצבת שירותים מיוחדים).

 

  1. אם כן ממוצע שכרו של האב בסך 25,000 ₪ בצירוף הסכומים החודשיים אותם הוא מקבל מהמל"ל בסך 7,240 ₪ עומד על 32,240 ₪

 

  1. מלבד ההכנסות הנ"ל, עולות גם תהיות ביחס להכנסות האב מייצור ***.

 

  1. בסעיף 10 לתצהירו, טען האב כך:

"המבקשת רוקנה את תכולת הבית למרות הצו מיום 22.5.22 זהב – שעונים, בשמים, מסמכים אישיים, כלי בית, מצעים, מגבות, רהיטים ובפועל אט אט מרוקנת את הבית מהמיטלטלין שבו. המבקשת רוקנה את ה*** מהבית- מדובר ב- 50 ק"ג *** ייצור ביתי של המבקש והילדים, מזכרות, תמונות, אחסון נייד וכיוצ"ב".

 

  1. ועוד: האם צירפה מדבקות עם השם "*** ** ***" אשר מודבקות, ככל הנראה, על **** ה***. אם נקבל את הטענה כי 50 ק"ג *** אינו מעיד על ייצור מסחרי, נשאלת השאלה מדוע היה צורך במדבקות עם שם מסחרי, כשמדובר בעיסוק שאינו אלא תחביב בלבד, עיסוק משותף של הנתבע עם ילדיו, כטענת הנתבע.

 

  1. מעיון בתדפיסי העו"ש עולה כי האב הינו בעל איתנות כלכלית גבוהה מזו של האם. כך למשל, ביום 3.8.2023 הפקיד האב לחיסכון סך של 380,000 ₪, ועדיין נותרה בחשבונו יתרת זכות גבוהה, זאת לעומת חשבונה של האם.

 

  1. על כן, יחסי ההכנסות הינן בשעות של 79% - 21% לטובת האיש.

 

32,240 ₪ + 8,700 ₪ = 40,940 ₪ (הקופה המשותפת).

32,240 ₪ / 40,940 ₪

8,700 ₪ / 40,940 ₪

 

  1. לא נעלם מעיני, כי מעיון בדפי העו"ש של האם, חשבונה נמצא על פי רוב ביתרת חובה, על אף סכומי כסף באלפי ₪, המועברים אליה מבני משפחתה באופן שוטף. בין אם מדובר בהלוואות כפי טענת האם ובין אם מדובר במתנות, כפי טענת האב, אין ספק כי כספים אלו מסייעים לאם לאזן את יתרת החובה בחשבונה ואלמלא ההעברות הללו, מצבה הכלכלי היה ירוד יותר. מכל מקום, אין חולק כי בני משפחתה של האם אינם מחויבים לכלכל את ילדי הצדדים.

 

  1. ובכן, על אף שיכול ולאב הכנסות נוספות הקיימות מייצור ה*** אשר לא נלקחו בחשבון בחישוב הכולל, ומשום שסכומי המזונות אינם נלמדים אך מהחישוב האריתמטי היבש ויש לפסוקם על בסיס כלל הנסיבות הקיימות בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי שיעור המזונות, בצירוף חלוקה לא שוויונית של הוצאות הבריאות והחינוך (הכל, כפי שיפורט בהמשך), הולמים ותואמים את כלל  נסיבותיו של תיק זה.

 

 

חישוב המזונות:

 

  1. צרכיו הבסיסיים של כל קטין, אשר אינם דורשים הוכחה, הועמדו על 2,100 ₪. כאשר יש לערוך חישוב במסגרתו מחצית הסכום תהא עבור צרכים תלויי שהות והמחצית השנייה עבור צרכים שאינם תלויי שהות.

 

  1. לאור האמור, החישוב ייערך באופן הבא ביחס לכל קטין:

 

  • צרכים שאינם תלויי שהות: 1,050 ₪ (2,100 ₪ לחלק ל-2) X 79% - חלקו של האיש בהכנסה המשותפת = 829 ₪.
  • צרכים תלויי שהות: 1,050 ₪ X 29% (79% חלקו של האיש בהכנסה המשותפת מינוס 50% חלוקת זמני שהות). 304 ₪.
  • אם כן, 829 ₪ + 304 ₪ = 1,133 ₪ X 3 קטינים = 3,399 ₪.
  • מדמי המדור בסך 3,318 ₪ יש לנכות את הסכום בו נושא האיש בפועל, בגין חלקם של הקטינים בסך של 2,100 ₪ (ראה חישוב חלקם של הקטינים בדיון על הוצאות המדור של כל צד) כך שמתקבל סך של 1,218 ₪.

 

  1. הסך המתקבל מחיבור כלל הסכומים עומד על 3,399 ₪ + 1,218 ₪ = 4,617 ₪. כלומר 1,539 ₪ ובמעוגל 1,500 ₪ לכל קטין.

 

  1. אם כן, עד אשר ימלאו לכל קטין 18 שנים, יישא האיש במזונות חודשיים בסך 1,500 ₪, החיוב יחול מדי ה- 1 בכל חודש.

בהסכמת הצדדים, ניתן יהיה להחיל את החיוב בכל מועד בחודש, עד היום ה- 10 בו.

 

  1. המזונות ישולמו עד הגעתו של כל קטין לגיל 18 או עד סיום י"ב על פי המאוחר שביניהם. בזמן שירות החובה בצה"ל של כל קטין ועד הגעתו לגיל 21 או סיום שירות חובה – לפי המאוחר, יועמדו המזונות ע"ס 1/3 מהסכום המלא אשר השתלם בגין הקטין הנ"ל.

 

  1. החיוב יחול ממועד פסק הדין ואילך.

 

  1. קצבה ו/או מענק המשולמים ע"י המל"ל בגין הקטינים, ישולמו לאם בנוסף לדמי המזונות.

 

  1. סכום המזונות יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן ויעודכן אחת ל-3 חודשים ללא עדכון רטרואקטיבי. המדד הבסיסי הקובע לצורך העדכון הינו זה שפורסם ביום 15.5.2024 והתאמה ראשונה תעשה ביום 15.8.2024

 

  1. קצבה ו/או מענק המשולמים על ידי המל"ל בגין הקטינים, ישולמו בנוסף לדמי המזונות.

 

  1. בשל הפרשי ההשתכרות המשמעותיים בין הצדדים, ולאחר ששוכנעתי כי האישה ממצה את פוטנציאל השתכרותה, הנני מורה כי הצדדים יישאו בחלקים לא שווים בהוצאות החינוך והרפואיות החריגות, ביחס של 65% האב – 35% האם.

 

  1. הצדדים יישאו ביחס של 65%-35% בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים, כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים בכלל זה, אבחונים בגין לקות למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר אינה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופת החולים. בתוך כך גם הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור, אלא אם ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן על ידי הורה אחד בלבד, או אז רק ההורה המממן ייהנה מהחזר זה.

 

  1. בכל צורך רפואי על הצדדים לפנות לרפואה הציבורית בלבד, אלא אם קיימת מניעה לעשות כן. פנייה לרפואה פרטית מבלי שקיימת מניעה לקבלת הטיפול ברפואה הציבורית, לא תחייב את הצד השני, אלא עד לגובה העלות ברפואה הציבורית.

 

  1. כל הוצאה רפואית חריגה כאמור לעיל, תעשה על יסוד אסמכתה מגורם רלוונטי המאשר את נחיצות ההוצאה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת קודם להוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק עלויות ונחיצות הטיפול בתוך 10 ימים ממועד משלוח האסמכתא. הוראה זו לא תחול במקרה בו יתעורר צורך רפואי דחוף.

 

  1. הצדדים יישאו ביחס של 65%-35% בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית ובכלל זה, אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות, ועד כיתה, ועד הורים וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוך ו/או למסגרת החינוכית, בקיזוז מענק חינוך, ככל שישולם כזה, ולאחר מיצוי כל הנחה.

 

  1. הצדדים יישאו ביחס של 65%-35% בהוצאות מעון וצהרון (עד סוף כיתה ב' בהתאם לתעריף צהרון ציבורי), חוגים (עד שני חוגים לכל קטין בעלות מתנ"ס ובכל מקרה עלות שני החוגים לא תעלה על 400 ₪. הוצאה זו בגין החוגים כוללת ביגוד מיוחד, ציוד, מימון תחרויות ואירועים וכל אשר נדרש במסגרת החוג), שיעורי עזר (באופן המוגבל לשלושה שיעורים פרטיים לכל קטין בשבוע. התשלום יהיה על בסיס רישום מהמורה הפרטי אשר יישלח לצדדים אחת לחודש), תנועת נוער (ההוצאה תכלול תשלום שנתי, ביגוד, מחנות, טיולים וכל אשר נדרש), קייטנות (מחזור אחד בקיץ בעלות קייטנה עירייה/ מתנ"ס ציבורי) ואבחונים דידקטיים.

 

  1. כל החלטה על הוצאה חינוכית מהותית תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע יועצת בית הספר או מחנכת הכיתה או גורם חינוכי אחר המוסכם על הצדדים.

 

  1. כל הוצאה חריגה אחרת, יישאו בה שני ההורים ביחס של 65% -35% ובלבד ששניהם הסכימו להוצאה זו בכתב באמצעות תקשורת מתועדת, כהגדרתה להלן בסעיף 72.

 

  1. כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשורת הבאים (להלן: תקשורת מתועדת): תקשורת סלולרית (כגון: WHATS UP) / דוא"ל / דואר רשום.

 

  1. ההורה השולח אינו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה, אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.

 

  1. הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל (להלן: ההורה המשלם) יקבל מההורה השני (להלן: ההורה החייב) את חלקו כאמור וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת מתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית בדבר התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.

 

  1. לחילופין, רשאי ההורה החייב להודיע להורה המשלם בתקשורת מתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.

 

  1. אין צו להוצאות.

 

  1. פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

 

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את תיק המזונות.

 

ניתן היום,  י"ט אייר תשפ"ד, 27 מאי 2024, בהעדר הצדדים.

                                                                                                 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ