צבר ואח' נ' ע. מאיר יזמות בבניה בע"מ ואח'

בפני בקשה למתן צו פירוק כנגד החברה.

הרקע העובדתי בתמצית

1.      החברה עוסקת בתחום קבלנות הבנייה, במיוחד בתחום ההתחדשות העירונית.

2.      בקשת הפירוק הוגשה במקור על ידי נושה, מר יוסף צבר, אליו הצטרפו נושים נוספים של החברה.

לצד בקשת הפירוק הוגשה גם בקשה למינוי מפרק זמני לחברה.

3.      בטרם מונה מפרק זמני לחברה, מונה בעל תפקיד שכונה "משקיף" כדי לבדוק את מצבה הכלכלי של החברה, הסולבנטיות שלה, הזכויות, הנכסים וההתחייבויות.

4.      המשקיף, רו"ח אריאל אלפסי, הגיש ביום 3.12.19 דו"ח חמור בו פירט את ממצאיו ביחס לחברה והתנהלותה, שכללו, בין היתר, ערבוב נכסים, התקשרות בהסכמי הלוואה המהווים כסות להסכמי מכר דירות, חשש מהותי למחדלים בדיווח עסקאות לרשויות המס, גירעון בהון והפסדים כספיים, החזקת כספים מחוץ לחשבונות החברות הייעודיות שנפתחו לניהול הפרויקטים של החברה, מכירת דירות ללא וודאות לקיומן, סכסוכים עסקיים מרובים וסדרתיים ועוד.

ביום 20.5.19 ניתנה החלטה מפורטת ומנומקת במסגרתה ניתן צו פירוק זמני לחברה ומונו לה שני מפרקים זמניים, עו"ד רז מנגל ורו"ח אריאל אלפסי.

בהחלטה נקבע כי החברה הינה חדלת פירעון, לאור הוראות סעיף 258(2) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה"), בשל פסק דין תלוי ועומד כנגדה ועיצומים כספיים שהוטלו עליה, הוראות סעיף 258(3) לפקודה בשל היותה חדלת פירעון לפי המבחן התזרימי והמבחן המאזני ולאור הוראות סעיף 257(5) לפקודה, בשל ממצאי המשקיף המצדיקים את פירוק החברה מטעמי צדק ויושר.

5.      ביום 6.6.19 מונו המפרקים הזמניים גם ככונסי נכסים על זכויות החברה ועקיבא, הרשומות ושאינן רשומות, בחברות הייעודיות של הפרוייקטים.

ביום 25.6.19 אושרה גם בקשת המפרקים הזמניים להתמנות ככונסי נכסים, יחד עם ב"כ אברבוך יזמות נדל"ן בע"מ (להלן: "אברבוך"), שהינה נושה מובטחת של החברה, בפרוייקט ברח' הגליל 59 ברעננה, במסגרת הליך אכיפת שעבודים, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

6.      החברה הגישה לבית המשפט העליון, בקשת רשות ערעור על ההחלטה למינוי מפרקים זמניים, שנדחתה ביום 26.9.19, תוך שבית המשפט העליון קבע כי:

"בית המשפט המחוזי ניתח את דו"ח המשקיף על בוריו, נדרש לטענות הצדדים כפי שנטענו לפניו, ומצא כי מתקיימות שלוש עילות שונות לפירוקה של החברה. כל אחת מן העילות לבדה, מספיקה על מנת ליתן צו פירוק..."

7.      ביום 26.8.19 הגישו המפרקים הזמניים בקשה לקבוע מועד דיון בבקשת הפירוק וביום 25.11.19 התקיים דיון במעמד הצדדים.

טענות הצדדים

8.      המפרקים הזמניים טענו כי עילות הפירוק שעל בסיסן ניתן צו הפירוק הזמני, מתקיימות גם כיום ואף ביתר שאת, מאחר ולחברה חובות נוספים על אלו שהיו ידועים בעת מתן צו הפירוק הזמני.

9.      עוד ציינו כי במסגרת החקירות שביצעו, התברר להם שעל אף צו הפירוק הזמני ותוך ביצוע העדפת נושים, חתם בעל המניות בחברה, מר עקיבא מאיר (להלן: "עקיבא") בשם החברה על הסכם פשרה בתביעה שהוגשה על ידי עו"ד ארז חבר, בא כוחה הקודם של החברה, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 15.7.19, לפיו על החברה ועקיבא לשלם לעו"ד חבר, ביחד ולחוד, סך של 200,000 ₪ (במקום סך של 462,320 ₪ שנתבע).

10.  כמו כן, נטען ע"י המפרקים הזמניים כי מתקיימת עילת פירוק לפי סעיף 257(2) לפקודה מאחר שהחברה אינה פעילה במשך למעלה משנה, וזאת על פי הודאת עקיבא עצמו בבקשה שהגיש ביום 23.5.19.

11.  החברה הגישה התנגדות לבקשת הפירוק וטענה כי:

א.      לא הוכח שהחברה מצויה בחדלות פירעון.

ב.      אין כנגד החברה פסק דין חלוט וצדדים שלישיים נוספים לא ביקשו להצטרף.

ג.        מצבת החובות עליה התבססו מבקשי הפירוק הלכה והצטמצמה במהלך התקופה מאז מונו המפרקים הזמניים. כך לדוגמא, העיצום הכספי שהוטל על החברה הופחת לסך של 100,000 ₪ והחוב לעו"ד חבר הופחת לסך של 200,000 ₪.

ד.      אין ממש בטענת המפרקים הזמניים שעקיבא הודה שהחברה אינה פעילה במשך למעלה משנה, שכן לא נטען על ידי עקיבא כי החברה הפסיקה את פעילותה כלל, אלא שהחברה הפסיקה את פעילותה הקבלנית, בעל כורחה, עקב סכסוכים עם השותפים בפרויקטים. לחברות הייעודיות פעילות עסקית בהיקף של מיליוני ₪.

ה.      החברה מכחישה כי קיימים לה חובות.

ביחס לחוב כלפי עו"ד בן אדרי נטען כי לעקיבא תביעה כנגדו ע"ס 300,000 ₪.

ביחס לחוב כלפי יוסף צבר ושקד וילד נטען שאין לטובתם חוב מוכח ופסוק כנגד החברה.

ביחס לעובד (אבידן שנקולבסקי) נטען שפסק הדין שניתן לטובתו הינו בסכום זניח, בסך כ-30,000 ₪, וביצועו עוכב.

באשר לחובות לרואי החשבון ומנהל החשבונות, נטען כי עסקינן בחובות שוטפים, שביכולת החברה לשלם, באם תידחה בקשת הפירוק והחוב למנורה מבטחים פנסיה וגמל, טעון בדיקה.

ו.        לחברה תביעות כנגד צדדים שלישיים שעשויות להניב לה מיליוני שקלים.

ז.       לא מתקיימת עילת פירוק מטעמים של צדק ויושר מאחר שלא קיימים דיירים הטוענים לרכישת דירות שלא קיימות. טענות המפרקים הזמניים בעניין זה נטענו בעלמא וההליך בפני הממונה על חוק המכר דירות הסתיים בפשרה, בסכומים נמוכים.

ח.      החברה מוכנה להפקיד סכומים בקופת בית המשפט בגין חובות נטענים לשלושה נושים מרכזיים (עו"ד בן אדרי, יוסף צבר ושקד וילד), שהחובות כלפיהם שנויים במחלוקת.

12.  ב"כ הכנ"ר הצטרפה לעמדת המפרקים הזמניים כי יש ליתן צו פירוק כנגד החברה.

דיון והכרעה

13.  לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי יש ליתן צו פירוק כנגד החברה, מהטעמים הבאים:

א.      החלטתי למתן צו פירוק זמני לחברה מיום 20.5.19 הינה מפורטת ומנומקת והיא נסמכת על שלוש עילות פירוק, שאין חולק כי הן מתקיימות גם כיום.

אף בית המשפט העליון בהחלטתו בבקשת רשות הערעור קבע כי מתקיימות עילות לפירוק החברה ואלו הן:

1.      עילה לפי סעיף 258(2) לפקודה:

כנגד החברה ניתן פסק דין על ידי בית הדין לעבודה לטובת העובד (אבידן שנקולבסקי). החברה הגישה בקשה לביטול פסק הדין, אך ההליכים בתובענה עוכבו בשל צו הפירוק הזמני כנגד החברה. מכל מקום, פסק הדין עומד על כנו ולא שולם על ידי החברה.

2.      עילה לפי סעיף 258(3) לפקודה:

לא מצאתי שחל שינוי לטובה במצבה הכלכלי של החברה, לעומת המצב שהיה בעת שניתנה ההחלטה על מתן צו פירוק זמני.

מבחינה תזרימית, החוב לעו"ד בן אדרי, שאין חולק שהגיע מועד פירעונו, לא שולם. טענת עקיבא כי הגיש תביעה כנגד בן אדרי, שבאופן תמוה עומדת ע"ס 300,000 ₪, סכום זהה לסכום שבן אדרי דורש מהחברה, אינה יכולה להועיל מאחר והתביעה הנגדית הוגשה על ידי עקיבא באופן אישי ולא על ידי החברה, כך שאין בה לקזז את חוב החברה, בכל מקרה.

כמו כן, תלוי ועומד, כאמור לעיל, פסק דין כנגד החברה, שלא שולם (לטובת עובד).

העיצום הכספי שהועמד ע"ס 100,000 ₪, הפך חלוט, ועל אף שצומצם, לא שולם על ידי החברה, שלא הצביעה על מקורות כספיים זמינים לשלמו.

תביעת עו"ד ארז חבר הסתיימה בפשרה, באופן המעלה חשש לביצוע העדפת נושים ואף סכום הפשרה טרם שולם במלואו. בהקשר זה יצויין, שבניגוד לטענת עקיבא כי התקשר בהסכם הפשרה לבדו, עיון בהסכם הפשרה מעלה כי החברה צד לו ופסק הדין ניתן גם נגדה.

מינוי כונס הנכסים ביחס לפרוייקט ברח' הגליל 59 ברעננה, בעינו עומד.

החברה אינה מכחישה כי קיימים לה חובות כלפי רוה"ח ומנהל החשבונות.

מבחינה מאזנית, אין מחלוקת כי לחברה לא צפויות הכנסות מהפרוייקטים, המבוצעים על ידי החברות הייעודיות. החברה, הלכה למעשה, נעדרת נכסים ואף לטענתה, כל שיש לה הוא זכויות תביעה כנגד צדדים שלישיים, שלהם טענות נגדיות כנגד החברה ועקיבא, כאשר בירור התביעות צפוי להימשך שנים רבות וקיימת אי וודאות באשר לתוצאתן.

3.      עילה לפי סעיף 257(5):

ממצאי המשקיף בדו"ח, שעל בסיסו ניתנה ההחלטה בדבר פירוק זמני, מתקיימים ביתר שאת. לא עלה בידי החברה להפריך את הממצאים החמורים שעלו בדו"ח. יתירה מכך,

העיצום הכספי שהוטל על החברה, אף אם הופחת לסך של 100,000 ₪, מוכיח כי הטענות על הפרת חוק המכר דירות לא היו טענות סרק, כטענת החברה, ומחזק את הצורך במתן צו פירוק כנגדה.

מדו"ח המפרקים הזמניים שהוגש עולים אי סדרים בפרויקטים וחוסר שיתוף פעולה מצד החברה ועקיבא בקידומם.

לפיכך, גם עילה זו מתקיימת.

ב.      אין חולק כי החברה אינה פעילה במשך למעלה משנה. טענת החברה כי יש להבחין בין פעילותה הקבלנית לפעילות אחרת, משוללת יסוד, שעה שעיקר פעילותה היא פעילות קבלנית. כמו כן, החברה לא הוכיחה כי קיימת לה פעילות אחרת, מלבד ניהול תביעות כנגד צדדים שלישיים. אמנם הפרוייקטים פעילים, אלא שכאמור, הפרוייקטים מנוהלים על ידי החברות הייעודיות ולא החברה.

ג.        זאת ועוד, המפרקים הזמניים מונו לפני למעלה מחצי שנה. במסגרת תפקידם הם מונו גם ככונסי נכסים לזכויות החברה ועקיבא בחברות הייעודיות והם פועלים לשם קידום הפרויקטים. בנסיבות הקיימות, ולאור הממצאים ביחס לאופן ניהול החברה על ידי עקיבא, לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את השבת הגלגל לאחור.

ד.      הצעת החברה להפקיד כספים בקופת בית המשפט עבור שלושה נושים בלבד, הועלתה בדיון בעל פה, באופן כללי ולא מפורט. הצעה זו אינה ישימה בהיותה בגדר העדפת נושים. כמו כן, החברה לא פירטה מהם המקורות הכספיים להפקדת הסכום המוצע שעומד על סך של כ-1.2 מיליון ₪, דבר המעלה חשש ליצירת חובות חדשים.

התוצאה

14.  נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על מתן צו פירוק כנגד החברה, שיינתן בנפרד.

15.  עקיבא יישא בהוצאות המפרקים הזמניים בסך 10,000 ₪.