פרחן נ' מלון הנסיכה אילת ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעת נזק ע"ס 4,760 ₪ המורכבים מסך של 2,760 ₪, ששולמו עבור נופש במלון הנסיכה אילת ו-2,000 ₪ נוספים בגין עוגמת נפש.

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת 1 - מלון הנסיכה אילת (להלן: "המלון")" וכנגד נתבעת 2 סוכנות וואלה טורס (להלן: "הסוכנות").

התובע הזמין נופש של לילה אחד בין התאריכים 19.2.-20.2, לו ולבת זוגו, ושילם עבור נופש זה סך של 2,760 ₪. לגרסתו, בעת שהזמין את החופשה מהסוכנות לא ציין פקיד ההזמנה כל דבר חריג. אותו סוף שבוע לגרסת התובע, היה סוף שבוע חם המאפשר שהייה בבריכת שחייה חיצונית, ולדאבונו משהגיע למלון התברר לו כי בריכת השחייה בשיפוצים וסגורה למשתמשים. התובע מכחיש כי הוצעה לו בריכה חלופית במלון אחר, ולטענתו הבריכה האחרת שהיתה שימושית במלון היתה קטנה ומיועדת לילדים. בגין עוגמת נפש זו, עותר התובע לפיצוי כמפורט בכתב התביעה.

המלון טוען בכתב ההגנה, כי אין לו כל אחריות על ההזמנה שבוצעה מול הסוכנות. המלון הודיע לכל הסוכנויות על העובדה כי הבריכה סגורה לשימוש במהלך חודש פברואר, הודעה זו אכן נרשמה אצל כל הסוכנים, המלון על מנת לרצות את התובע כלקוח הציע לו אלטרנטיבה במלון ארכידאה. כמו כן, טוענת נציגת המלון כי המלון שוכן בסמוך לחוף ים פרטי, והתובע יכל לעשות שימוש בשתי האלטרנטיבות.

הסוכנות טוענת להגנתה, כי בעת ביצוע ההזמנה, נאמר מפורשות לתובע כי הבריכה סגורה לשימוש, ולהוכחת טענתה צרפה הסוכנות תדפיס צילום צג מחשב שם נראית בבירור הערה כי הבריכה המרכזית סגורה בין התאריכים 6.2.10- 25.2.10. עוד להוכחת טענתה, העידה הסוכנות את הפקידה שביצעה את ההזמנה מול התובע ולקחה את פרטיו לצורך הוצאת שובר ההזמנה, ולטענתה היא איננה זוכרת באופן פרטני את ביצוע ההזמנה של התובע. ואולם, כדבר שבשגרה היו פקידי הסוכנות מודיעים ללקוחות על דבר סגירת הבריכה, ועובדה זו זכורה לה לאור המחיר הנמוך באופן יחסי של הנופש באותה עת.

שמעתי את העדים מעידים בפניי, אינני סבורה שהתובע הרים את נטל ההוכחה כי הוטעה לחשוב שבריכת המלון תהיה פתוחה לשימוש, ועובדה זו היא זו שגרמה לו לאבד את ההנאה מכל החופשה. מדובר בחופשה של 48 שעות ברוטו, ועל פי עדות נציגת המלון מאחר וקבלת החדר בשעה 15:00 בצהרי יום שישי ופינוי החדר נעשה בשעה 11:00 בבוקר ביום שבת, הרי מדובר על חופשה של 24 שעות נטו במקרה הטוב. קשה לי להניח שבאמצע חודש פב' מזג האוויר אפשר שהות בבריכה בכל שעות היום והערב, כך שאובדן ההנאה של התובע היתה מזערית אם בכלל. יש להתחשב עוד בעובדה, שמחיר הנופש כלל טיסות הלוך ושוב, לינה וארוחות שלגביהם לא היתה לתובע כל טרוניה.

באשר לתפקודה של הסוכנות, הסוכנות המציאה מטעמה עדה וראיה באמצעות תדפיס צג המחשב כי ההערה בדבר סגירת הבריכה אכן נמסרה לה ע"י המלון, והיא נמסרה ללקוחות שהזמינו את הנופש. נטל הראיה בנסיבות אלה היה על התובע להזים טענה זו. התובע לא המציא כל ראיה בדבר הטעיית הסוכנות למעט הבל פיו בלבד.

בנסיבות אלה, אינני מוצאת מקום לקבל את התביעה ואני מורה על דחייתה.

לפנים משורת הדין, אינני פוסקת הוצאות ואני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ו תמוז תש"ע, 08 יולי 2010, בהעדר הצדדים.