פסק דין
1.בפניי מונחת תביעה כספית על סך 1,750 ₪ בגין חוב שחייב הנתבע, כך לטענת התובע, בגין רכישת קמח אפייה.
2.התובע, מר מאיר פרסיקו (להלן: "התובע"), הינו הבעלים של תחנת קמח "העמק" בעפולה. בין הצדדים התנהל קשר עסקי של הזמנת ואספקת קמח למשך שנים. לטענת התובע, בתאריך 06.10.08 פנה אליו מר מוני גבריאל (להלן: "גבריאל"), הבעלים של "מאפית גבריאל" (להלן: "הנתבעת") וביקש להחליף קמח שסופק לו על ידי התובע, בטענה כי הקמח אינו מתאים לנתבעת.
3. התובע טוען, כי נעתר לבקשת גבריאל והחליף לנתבעת את הקמח שרכשה בחדש. אין מחלוקת, כי הנתבעת שילמה לתובע את מלוא תמורת הקמח החלופי. לטענת התובע, הנתבעת לא השיבה לידיו את הקמח הישן שסופק לה ואשר לגביו נטען כי אינו ראוי לשימוש, וזאת חרף התחייבותו של גבריאל לעשות כן. מכאן תביעתו של התובע, אשר עותר לחייב את הנתבעת בעלות הקמח הישן בסך של 1,750 ₪.
4.הנתבעת מכחישה, בהגנתה, את טענות התובע. לטענתה, היא אינה חייבת מאומה לתובע, באשר שילמה לו את מלוא התמורה המגיעה לו בגין הקמח שרכשה. נהפוך הוא, לעמדת הנתבעת, התובע הוא שחייב לה בגין אספקת קמח שאינו ראוי לשימוש.
5.בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע וגבריאל מטעם הנתבעת. כל אחד מהם חזר על גרסתו כמבואר לעיל.
6.לאחר שעיינתי בכתב הטענות על נספחיהם, שמעתי את עדויות הצדדים ושקלתי בדברים באתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.
7.כידוע, עול ההוכחה מוטל על שכמו של התובע בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הלכה מושרשת היא, כי על התובע הנטל להוכיח את כל יסודותיה של עילת התביעה (ראה ספרו של מלומד, י. קדמי, "על הראיות", חלק שלישי, הוצאת דינון 2003, עמוד 1508). עליו לשכנע, כי מתקיימות העובדות המקימות על-פי הדין המהותי את עילת התביעה [ע"א 1842/90 בר לב נ' רופופורט, פ"ד מח (5) 221, 228; ע"א 78/2004 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, תק-על 2006 (4) 64)].
8.בהקשר זה ראוי לציין, כי אף שבית המשפט לתביעות קטנות "גמיש בדיני הראיות", עדיין נדרש התובע להוכיח את פרטי טענותיו ותביעתו. ברור לכל, כי לא כל הנכנס לפתחו, יהא זכאי לקבלת סעד, ללא הוכחת תביעתו (ת"ק 1640/08 מ. יעל נ' מלון סיאסטה (פורסם במאגרים משפטיים, 12.06.08).
9.ולענייננו, התובע לא הרים את נטל הראיה הרובץ לפתחו.
התובע טוען, כי הנתבע התחייב להחזיר לו את הקמח הראשון שסופק לו – הנתבע מכחיש. עדותו של התובע הינה עדות יחידה שאין לה כל תימוכין. טענת התובע נטענה בעלמא ללא ראיה כלשהי מטעמו.
10.מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר לא מצאתי נתון בגרסאות הצדדים, בגינו ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה.
11.בנסיבות אלה, במצב בו שתי הגרסאות שקולות, שעה שכף המאזניים אינו נוטה לטובתו של צד אחד על פני רעהו ומאחר ונטל ההוכחה והשכנוע מוטל על כתפי התובע שלא הצליח להרים נטל זה, לא נותר לבית המשפט אלא לדחות את התביעה.
12.למעלה מן הדרוש אציין, כי התובע אף לא הוכיח את שווי הקמח הישן שסופק ולא ברור כיצד חישב התובע את סכום התביעה, וגם מטעם זה יש לדחות את התביעה.
13.אשר על כן, מהטעמים שפורטו לעיל, התביעה נדחית בזאת.
14.יחד עם זאת, בהתחשב בכלל הנסיבות, לא אחייב את התובע בהוצאות הנתבע.
15.בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.
16.המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ד שבט תש"ע, 29 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.