פרץ ואח' נ' איסתא ( סניף רמת גן ) ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצויים בטענה לאי הגעה לטיסה במועדה.

בין התאריכים 2.08.09 עד 7.08.09 שהו התובעים בנופש במלון בתורכיה במסגרת חבילת נופש אשר רכשו מהנתבעת 1 וכללה חדר לשלושת התובעים, טיסות והסעות. מועד הטיסה חזרה לישראל נקבע מראש ליום 7.08.09 בשעה 02:00, קרי, שעל התובעים היה להיערך ולפנות את המלון כבר ביום חמישי, 6.08.09. באותו היום בשעה 11:30 בערך ביקשו התובעים לברר את האפשרות להאריך את שהותם בחדר עד לשעת הטיסה המיועדת ואז התברר להם, לתדהמתם, כי מועד הטיסה הוקדם לשעה 11:00 כלומר, כי הטיסה המיועדת להשבתם לישראל כבר יצאה לדרכה והותירה אותם בתורכיה. לטענת התובעים, ערב הטיסה המיועדת, בדקו בלוח המודעות של המלון אם אכן נתלתה מודעה בדבר שינוי לוח הזמנים כפי שעשו מדי ערב, אך לא מצאו כל הודעה שכזו ביחס אליהם. במצב זה לא נותרה בידי התובעים כל ברירה אלא להזמין לילה נוסף במלון ומקומות לטיסה חזרה לישראל בהקדם האפשרי. התובעים טוענים איפוא, כי הנתבעות התרשלו והפרו את ההסכם כלפיהם ועקב זאת גרמו להם להוצאות בסך של 16,500 ש''ח, לפי הפירוט בכתב התביעה.

הנתבעת 1 הינה סוכנות הנסיעות ממנה נרכשה חבילת הנופש. לטענתה, ספק חבילת הנופש הינה הנתבעת 2 והיא זו האחראית לכל מרכיבי החבילה, כולל המלון והטיסות. עוד טוענת הנתבעת 1 כי כאשר רוכשים נוסעים חבילות נופש הכוללות טיסות שכר, מובהר להם מראש כי ייתכנו שינויים במועדים אף ללא הודעה מראש והדבר נלקח בחשבון כחלק משיקולי הנוסעים. על פנים, טוענת הנתבעת 1, כי ככל שיש אחריות לנזקי התובעים, הרי זו אחריותה של הנתבעת 2. לגבי סכומי הנזק טוענת הנתבעת 1 כי אלו מופרזים וחסרי אחיזה במציאות.

הנתבעת 2 הינה הספק אשר ארגן את חבילת הנופש והסדיר אותה מול נותני השירותים השונים. לטענת הנתבעת 2, השינוי בשעת הטיסה המקורית, אשר איננו מוכחש, נובע מאירועים שאינם בשליטתה. עוד טוענת הנתבעת 2 כי הודעה על שינוי מועד הטיסה נתלתה בלובי המלון ועל התובעים היה לבדוק זאת, כפי שהתבקשו לעשות במועד ההזמנה. הנתבעת 2 מייחסת את הנזק אשר נגרם לתובעים לרשלנותם המלאה של התובעים וממילא אף טוענת, שהנזקים הנתבעים מופרזים.

כל התובעים העידו בפני וחזרו על הטענה כי לא ראו בלוח המודעות כל מודעה בדבר שינוי שעת הטיסה ולא ראו כל מודעה ספציפית המופנית אליהם. התובעים גם הכחישו כי הייתה על גבי לוח המודעות אותה מודעה אשר הציגו הנתבעים ואשר במסגרתה, לטענת הנתבעים, נמסרה הודעה מראש בדבר הקדמת שעת הטיסה.

מטעם הנתבעות העיד נציגה של הנתבעת 2 בתורכיה במועדים הרלוונטיים, מר גיל סנפיר, והעיד על נוהלי העבודה של הנתבעת 2 בכל הקשור לשינוי מועדי הטיסות. לפי עדותו, בכל יום הוא מחלק קבצים המתייחסים לשעת הטיסות המיועדות ושינויים בשעות הטיסה וכך גם נעשה ביחס לטיסת התובעים.

אין ספק כי כאשר רוכש אדם כרטיס טיסה בטיסת שכר, הרי שהוא נוטל על עצמו את הסיכון לשיבוש במועד הטיסה המקורי. כך ידוע מקדמה דנא, כך טענו הנתבעות כי הובהר לתובעים וכך גם טוענים התובעים עצמם כי ניתנה להם התראה בדבר חובתם לבדוק את האפשרות לשינויים במועדי הטיסות. עצם הקדמת שעת הטיסה איפוא, איננו מהווה כשלעצמו עילה לטרוניה או תביעה. אמנם, בעניין דנא מדובר בהקדמה של כ-15 שעות אשר למעשה שוללת את האפשרות לשהייה בת יום שלם במלון, אולם לא על כך מלינים התובעים ולפיכך, אין צורך להדרש לשאלה אם הקדמה שכזו של שעת הטיסה מהווה בכל זאת הפרה של ההתחייבות כלפי התובעים או חריגה מהסבירות בנסיבות העניין. השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא מידת האחריות לאי מודעותם של התובעים להקדמת הטיסה. כאשר התובעים מודעים מראש לאפשרות בשינוי שעות הטיסה, אין ספק כי הייתה זו חובתם לבדוק ולוודא אם אכן נעשה שינוי שכזה, והתובעים אף מציינים שעשו כן, נזהרו ובדקו. מאידך גיסא, מתברר כי גם לגרסת התובעים הם לא ראו כל הודעה בדבר שינוי מועד הטיסה על גבי לוח המודעות של המלון. הנתבעים מצידם טוענים, כי מודעה כזו הייתה גם הייתה. במחלוקת זו דומני כי לא ניתן לקבל את גרסת התובעים ואין הם עומדים ברמת ההוכחה הנדרשת מאדם המבקש "להוציא מחברו". אין מחלוקת בדבר הנוהג לתלות מודעות בדבר שינויים בשעת הטיסה ואינני מוצא כל סיבה להניח כי דווקא במקרה שכזה חרגו הנתבעות מנוהג זה, קל וחומר כאשר בנוסף לתובעים היו נוסעים נוספים המיועדים לעלות לטיסה ולא הוצגה בפני כל ראיה, כי מי מהם נותר ואיחר לטיסה כמו שאיחרו התובעים. זאת ועוד, כאשר התובעים מודעים מראש לאפשרות לשינוי שעת הטיסה, לא היה עליהם להסתפק בבדיקת לוח המודעות ואם מצאו כי אינם מוצאים בלוח המודעות כל מודעה המתייחסת למועד טיסתם מטוב ועד רע, היה עליהם להוסיף ולפעול כדי לוודא מראש אם חל שינוי במועד הטיסה. התובעים לא עשו כן ולפיכך, אין להם להלין אלא על עצמם. אמנם, ניתן היה לצפות מהנתבעות, הן מהנתבעת 1 כסוכנת הנסיעות והן מהנתבעת 2, כספק, לפעול באקטיביות ולנסות ליצור קשר במישרין עם כל נוסע כדי לוודא את השינוי, אך בכל זאת בנסיבות העניין, אינני מוצא לנכון להטיל עליהן את האחריות לנזקי התובעים.

אשר על כן איפוא, אני סבור כי התובעים לא הוכיחו כי הנתבעות התרשלו וכפועל יוצא מכך, התביעה נדחית. יחד עם זאת ובשים לב למכלול נסיבות העניין, אינני סבור כי יש להשית על התובעים חיוב בהוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום ו' אלול תש"ע, 16/08/2010 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

הוקלד על ידי: רבקה אראל צימרמן