א' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

לפני בקשת החייב להחיל את צו ההפטר שניתן בעניינו גם על חובו בגין דמי מזונות למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

רקע עובדתי

1. כנגד החייב הוגשו 7 תביעות חוב בסך כולל של 795,207 ₪, מתוכם סך של 143,392 ₪ בדין קדימה בגין חוב מזונות למל"ל.

2. ביום 1.1.17 ניתן לחייב צו הפטר מחובותיו בני התביעה שנוצרו עובר למועד מתן צו הכינוס בעניינו.

3. ביום 17.1.17 הגיש החייב את הבקשה דנן, במסגרתה מבקש הוא להחיל את צו ההפטר אף על חובו למל"ל.

    

   טענות החייב

4. החייב, יליד 1949, בן 68 כיום, גרוש ואב ל-3 ילדים בגירים, בני 37,36 ו-29.

5. לטענת החייב, ומן העולה מהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשתו, הוא סובל משלל בעיות רפואיות, ועבר אירועי מוחי ומספר צנתורי לב, והוא מצוי במעקב רפואי ונאלץ ליטול תרופות באופן קבוע.

6. עוד טוען החייב, כי הוא מתקיים מקצבת זקנה מטעם המל"ל בסך 2,981 ₪ בלבד, ומלבד זאת אין לו חסכונות או נכסים נוספים, ואף אין לו כל תמיכה כספים מגורם כלשהו. בהקשר זה טוען החייב, כי צו ההפטר שניתן לו הותנה במימוש כל חשכונותיו ומשכך לא נותר לו חסכון כלשהו.

7. החייב מוסיף ומציין כי חוב המזונות הינו חוב למל"ל, ואינו חוב לגרושתו, תיק ההוצאה לפועל כנגדו נפתח כבר בשנת 1988, קרי לפני 29 שנים, כאשר החוב למל"ל נוצר עוד קודם לכן, ילדיו בגרו זה מכבר ואינם נזקקים עוד לתשלום מזונות.

8. לטענתו, מדובר בחוב שלא נגבה, כאשר אין אף סיכוי לגבייתו בעתיד, נוכח מצבו הכלכלי והרפואי של החייב.

9. משכך טוען החייב, כי בהתאם לפסיקה במקרים דומים, יש להחיל את צו ההפטר אף על חוב המזונות למל"ל.

    

   טענות המל"ל

10. בתגובה מיום 12.2.17 התנגד המל"ל לבקשה.

11. לטענת המל"ל, מתן הפטר מחוב מזונות הינו נדיר ביותר, שכן יש בכך כדי לסתור את התכלית הסוציאלית של האיסור לכלול חוב מזונות במסגרת צו הפטר, והיא הגנה על הזכאים למזונות כאשר החייבים נמנעים מלמלא את חובת תשלום המזונות.

12. מתן הפטר מחוב מזונות פוגע בהבטחת הקיום לזכאים למזונות ואף עלול לעודד חייבים שלא לשלם את המזונות בהם חויבו, ביודעם שהם ממילא יקבלו הפטר ותשלומי המזונות ישולמו מכיסה העמוק של המדינה באמצעות המל"ל.

13. עוד טוען המל"ל, כי מתן הפטר מחוב מזונות אף פוגע בקופת המדינה, שהרי המל"ל הופך למממן קבוע של חייבים הנמנעים מקיום פסקי דין הקובעים חיוב במזונות.

14. המל"ל מוסיף ומציין במסגרת תגובתו, כי גם אם לא ניתן לחייב הפטר לגבי חובו במזונות, תמיד עומדות לו ההגנות של חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לפיהן מתבצעת לחייב חקירת יכולת וראש ההוצאה לפועל יכול לקבוע תשלום התואם את יכולתו של החייב לפי חקירת היכולת שנערכה לו.

15. לסיכום מציע המל"ל, כי לאור הנסיבות האישיות של החייב, חובו ייגבה בדרך של קיזוז 10% מקצבת הזקנה המשולמת לו מדי חודש.

     

    תשובת החייב

16. החייב הגיש תשובתו לתגובת המל"ל, במסגרתה טען, כי עמדתו הינה עמדה שבלונית החוזרת על עצמה בתיקים שונים, ואין בה כל התייחסות לנסיבותיו הייחודיות של החייב.

17. עוד ציין החייב במסגרת תשובתו, כי לאחרונה התגלה בגופו גידול סרטני והוא לוקה כעת במחלה חשוכת מרפא.

     

     

     

    עמדת הכנ"ר

18. הכנ"ר הגיש אף הוא תגובתו לבקשה, במסגרתה ציין, כי תיק ההוצאה לפועל כנגד החייב נפתח לפני כ-29 שנים, לבקשת המל"ל (להבדיל מגרושת החייב), וכי אמנם לחייב לא נקבעה נכות המונעת ממנו להשתכר, אך מצבו הרפואי קשה, כפי שמתואר בבקשתו.

19. עוד מציין הכנ"ר במסגרת תגובתו, כי ילדיו של החייב בגירים וגילם 29, 36 ו-37, וכי החייב מתקיים מקצבת המל"ל בלבד, וכי נוכח גילו ומצבו הרפואי הוא נעדר פוטנציאל השתכרות ובגין נסיבות אלו ניתן לו הפטר חלוט.

20. לשיטת הכנ"ר, לחייב אין נכסים בני מימוש אשר באמצעותם ניתן לפרוע את חוב המזונות למל"ל, ולא נראה כי פוטנציאל השתכרותו צפוי להשתנות.

21. עוד טוען הכנ"ר, כי העובדה שהמל"ל מציע גבות את חובו של החייב כלפיו באמצעות קיזוז של 10% מקצבת הזקנה לה הוא זכאי, מעידה על כך שאף המל"ל מודע לכך שנסיבותיו האישיות של החייב אינן פשוטות.

22. לפיכך, טוען הכנ"ר, כי אף שיש ממש בטענות המל"ל, ומבלי להפחית בחשיבותן של אלו, ואף כי השימוש בחריגים שנקבעו בפסיקה צריך להיעשות במשורה, הכף נוטעה לקבלת הבקשה ולמתן הפטר מחוב המוזנות למל"ל.

     

    דיון והכרעה

23. סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה") קובע כי צו הפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה, מלבד חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות. יחד עם זאת, העניק המחוקק לבית המשפט מרחב של שיקול דעת לעניין ההפטר מחבות זו ואופן יישומו.

24. ברע"א 3050/12 פרופ' יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו (פורסם בנבו, 18.11.2012) קבע כב' השופט הנדל כי הסמכות לקבוע את מעמדו של חוב המזונות, לאחר מתן ההפטר, מסורה לבית המשפט לפשיטת רגל, ועליו לדון בסוגיה בעצמו ולא להעבירה לדיון בפני בית המשפט לענייני משפחה.

25. בעקבות הכרעתו זו של בית המשפט העליון, חזר הדיון בסוגיית ההפטר מחוב המזונות של החייב, פרופ' גמזו, לבית המשפט של פשיטת רגל.

26. ביום 2.09.2013 ניתנה הכרעתו של בית המשפט של פש"ר בעניין, במסגרת פש"ר (ת"א) 1253/06 גמזו נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 2.9.2013) (להלן: "עניין גמזו"). במסגרת הכרעתו, איזן בית המשפט בין השיקולים השונים המנחים אותו בדיון בסוגיה, ובהם החשיבות שבפתיחת דף חדש בחיי החייב תוך בחינת תום ליבו ונסיבות חייו מחד, לבין אינטרס הנושות לקבל את כספן מאידך, תוך שהוא עומד על כך כי חלוף הזמן יש בו כדי לאיין את מעמדו הגבוה של חוב מזונות ולהפכו לחוב "רגיל", כמו גם להקהות מעוקצו ככלל. בהינתן גילו של החייב, אשר היה כבן 62; גובה הכנסתו שעמדה על סך של כ-4,000 ₪; העובדה כי לא היו ברשותו נכסים ברי מימוש; מצבו הבריאותי הרעוע של החייב; גילה של ביתו הזכאית למזונות, שהייתה כבת 44 במועד מתן ההחלטה, וכן מצבן הכלכלי השפיר באופן יחסי של הנושות והמסקנה כי הנושות גבו כבר בעבר סכומים ניכרים מהחייב, הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה לפיה כי יש ליתן הפטר לחייב גם מחוב המזונות.

27. יחד עם זאת, בית המשפט בעניין גמזו הכיר בכך כי מסקנתו הינה חריג לכלל הקבוע לפיו חוב המזונות לא ייכלל במסגרת הפטר מחובות.

28. במסגרת ע"א 6456/13 נעמה ישעיהו נ' יוסף גמזו (פורסם בנבו, 3.5.2015), אושרר פסק הדין בעניין גמזו שעה שנקבע כי "רק במקרים חריגים יינתן לחייב הפטר מלא או חלקי מחוב מזונות" והמקרה האמור נופל באחד אותם מקרים חריגים אשר בהם יש מקום להפטר מלא מחוב המזונות.

29. בין לבין ניתן פסק דינו של כב' השופט י' עמית, ברע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' (פורסם בנבו, 29.1.2014), במסגרתו העניק בית המשפט העליון הפטר לחייב מחוב מזונות. באותו המקרה, חוב המזונות התגבש אל מול המל"ל, שעה שהחייב לא שילם את מזונות ילדיו, והמל"ל נכנס בנעליו, שילם את מזונות הילדים וזקף את חוב החייב כלפיו. המל"ל ביקש לבצע קיזוז חודשי בשיעור של 10% מקצבת הנכות לה היה זכאי החייב מדי חודש.

30. בית המשפט העליון העניק לחייב הפטר מלא מהחוב כלפי המל"ל, וזאת בעיקר נוכח נסיבותיו האישיות, תוך שהוא נותן דעתו לגילו של חוב המזונות, שכן תיק ההוצאה לפועל נפתח כ-30 שנה קודם לכן; גילו של הזכאי למזונות, אשר היה בן 34; גילו של החייב, אשר עמד על 62 שנה; מצבו הרפואי של החייב, אשר היה מוכר על ידי המדינה כנכה בשיעור של 100% ומצבו הכלכלי החמור, בהינתן העובדה כי החייב התקיים מקצבת נכות בלבד, בגובה של 2,497 ₪ (לאחר קיזוז ביטוח בריאות), סכום הנמוך אף מקו העוני לאדם בודד. כן עמד בית המשפט העליון על כך שבמסגרת הליכי פשיטת הרגל קיבל המל"ל דיבידנד בסך של 10,000 ₪.

31. לפני כשנה, ניתן פסק דין נוסף מלפני בית המשפט העליון בענין ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (פורסם בנבו, 22.10.15) (להלן: "עניין סלימאן") במסגרתו מנה בית המשפט את השיקולים שנקבעו בפסיקה כשיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו לשקול באם להחיל צו הפטר על חוב מזונות והם, כושר הפרעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם מדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים למזונות לקיום מינימאלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל.

32. עוד נקבע בעניין סלימאן, כי רשימת השיקולים הנ"ל אינה רשימה סגורה, וכי יש לתת משקל אף לשאלת תום הלב של החייב.

33. בעניין סלימאן קבע בית המשפט העליון כי נוכח הכנסת משק ביתו של החייב, אשר הייתה נמוכה מ-7,800 ₪ עבור 4 נפשות, הכנסה נמוכה מקו העוני באותה עת, מצבו הרפואי של החייב אשר הקשה עליו לשוב לעבוד, והעובדה שעל שולחנו של החייב היו סמוכות שתי קטינות, יש לאפשר את קיומו בכבוד ולפטור אותו מחוב המזונות. בהחלטתו הביא בית המשפט העליון בחשבון אף את העובדה כי חוב המזונות נוצר כ-30 שנה קודם למתן פסק הדין, וכן את תום ליבו של החייב במסגרת ההליך ובעת יצירת החובות.

34. לאחרונה ניתנו מספר החלטות על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב המחילות את ההפטר על חוב המזונות. כך למשל, תיק פש"ר 1308-01-11 מ.ו נ' מיכה צמיר (פורסם בנבו, 7.6.2016), עסק בבקשת חייב לתת לו הפטר גם על חוב מזונות קטינים בסך של 200,000 ש"ח אותו הוא חב כלפי המוסד לביטוח לאומי. דובר בחייב בן 64 גרוש ואב לארבע ילדים בגירים בגילאי 30-42 אשר תיק ההוצאה לפועל נפתח נגדו בשנת 1990 וכן בעל מצב בריאותי בכי רע, בהיותו בעל נכות רפואית צמיתה בשיעור של 29% עקב בעיות לב ולחץ דם. הכנסתו של החייב הסתכמה בסך של כ- 2,000 ₪ לחודש בגין הבטחת הכנסה. בית המשפט מצא כי נסיבות החייב ונסיבות הבקשה, כמתואר לעיל, מצדיקים, באופן חריג, היעתרות לבקשת ההפטר מחוב המזונות.

35. החלטה נוספת ניתנה במסגרת תיק פש"ר (ת"א) 57008-07-13 סטרולוביצי נ' כנ"ר (פורסם בנבו, 3.11.2016) הדנה בעניינו של חייב בן 61, הסובל מבעיות רפואיות, אינו עובד ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה של המל"ל בסך 2,050 ₪ לחודש וכן מאיסוף בקבוקים, עיסוק ממנו מרוויח סך של כ-1,000 ₪ לחודש. בעניין זה קבע כב' השופט חסדאי כי יש לפטור את החייב מחוב המזונות שלו למל"ל בסך 143,000 ₪ שכן ילדיו בגרו זה מכבר, הכנסתו נמוכה, מצבו הבריאותי אינו שפיר, חוב המזונות הינו חוב ישן, אין ברשות החייב נכסים כלשהם, ואין כל טענה כי חובותיו נוצרו בחוסר תום לב.

36. בהחלטה הנוספת, בפש"ר (ת"א) 50945-05-11 בן שושן נ' כנ"ר (פורסם בנבו, 3.11.2016), נדון עניינו של חייב בן 61 אשר מתקיים מגמלת הבטחת הכנסה מהמל"ל בסך של 3,140 ₪ לחודש, אינו עובד בשל בעיות רפואיות ובשל גילו, מוכר על ידי המל"ל כנכה בשיעור 28%, ונעדר כל נכסים נוספים. בית המשפט פטר את החייב מחוב מזונות למל"ל בסך של כ-106,000 ₪, חרף התנגדות המל"ל, נוכח העובדה שדובר בחוב עבר, שעה שבנו הצעיר של החייב היה בן 31 בעת מתן ההחלטה, נוכח העובדה כי החייב אינו עובד, מצבו הבריאותי אינו שפיר וקיים ספק בדבר יכולת השתלבותו במעגל העבודה, וכן נוכח תום ליבו בעת יצירת החובות

    [וראה גם החלטתי בתיק 8548-08-14 בר כוכבא דערי נ' כנ"ר (פורסם בנבו, 9.11.2016) וכן החלטתי בתיק 30758-01-13 רחמים חוכימה נ' כנ"ר (פורסם בנבו, 16.11.16)].

37. הנה כי כן, בית המשפט יעתר לבקשת חייב להחלת ההפטר על חוב המזונות, אך באופן חריג, בכפוף לתנאים המפורטים לעיל ושעה שנסיבות החייב ונסיבות הבקשה מצדיקות זאת.

     

    מן הכלל אל הפרט

38. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, ובשים לב למגמות הפסיקה בעניין, מצאתי כי בנסיבות עניינו של החייב דין הבקשה להתקבל.

39. מבחינת הבקשה לגופה, עולה כי עסקינן בחייב מבוגר, בן 68, אשר מצבו הבריאותי אינו שפיר, כפי שעולה ממסמכים רפואיים שצירף, ושאף לאחרונה התגלה בגופו גידול סרטני. סך כל הכנסותיו, כעולה מבקשתו, עומד על סך של 2,981 ₪ לחודש מקצבת זקנה מהמל"ל, הכנסה שסביר כי לא תגדל בעתיד שכן בהתחשב במצבו הרפואי של החייב ובגילו, דומה כי לא יחול שוינו בפוטנציאל השתכרותו; חוב המזונות הינו חוב ישן, שעה שתיק ההוצאה לפועל נפתח כבר בשנת 1988, קרי לפני כ-29 שנים, ומשכך, בהתאם לקבוע בפסיקת בית המשפט העליון, מאבד מאופיו המקורי ומתקרב במהותו לחוב כספי רגיל; ילדי החייב וגרושתו בגירים, הצעירה ביניהם בן 29, כך שהחייב אינו חב עוד בסיפוק צרכי המחייה שלהם, ובבעלות החייב אין נכסים או חסכונות נוספים מהם ניתן להיפרע.

40. אף בחינת תום ליבו של החייב מעלה כי הוא עונה על השיקולים שנקבעו בפסיקה לשם מתן הפטר מחוב מזונות, שכן מהתסקיר שהגיש הכנ"ר ביום 23.6.16 עולה כי לא אותרו ממצאים המצביעים על חוסר תום לב ביצירת חובותיו של החייב, וכן כי שיתף פעולה ומילא חובותיו במסגרת ההליך.

41. כמו כן, יש לתת משקל גם לעובדה כי נוכח הכנסתו הנמוכה של החייב, המבוססת כולה על קצבאות המל"ל, אי מתן הפטר מחוב המזונות עלול לפגוע בזכותו של החייב לקיום מינימאלי בכבוד. בנסיבות אלה אף לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת המל"ל לגבות את חוב המזונות בדרך של קיזוז 10% מקצבת הזקנה לה זכאי החייב, שעה שהכנסתו היחידה הינה , כאמור, קצבת הזקנה בסך 2,981 ₪, סכום הנמוך מקו העוני, ולא מצאתי להפחית מסך זה.

42. נוכח האמור לעיל, לאור הפסיקה המובאת לעיל, וכן נוכח עמדת הכנ"ר, הרי שנסיבות החייב ונסיבות הבקשה מצדיקות, באופן חריג, היעתרות לבקשת החייב להחלת ההפטר אף על חוב המזונות.

43. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

     

     

     

     

    המזכירות מתבקשת לשלוח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

     

    ניתנה היום, ג' אדר תשע"ז, 01 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.