פש"ר
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
23411-06-14
20/10/2016
|
בפני השופט:
עמית כהן
|
- נגד - |
"החייב":
1. יוסף אפללו 2. המערערת: סולתם-רדד 2001 בע"מ (בפירוק)
|
"הכונ"ר":
הכונס הרשמי עו"ד אלדד שגב
|
החלטה |
רקע
בפני ערעור על החלטת הנאמן שלא להאריך את המועד להגשת תביעת חוב מטעם המערערת.
ביום 17/6/14 ניתן צו לכינוס נכסי החייב והושת עליו תשלום חודשי בסך 1,200 ₪.
בדו"ח שהגיש המנהל המיוחד ביום 24/11/15 צוין כי תביעות החוב שאושרו מסתכמות בסכום כולל של 1,068,037 ₪, בקופה הצטבר סכום של כ- 22,000 ₪ והוצעה תכנית פירעון לפיה החייב יעשיר את קופת הכינוס בסכום של 500,000 ₪.
ביום 4/2/16 הגישה המערערת למנהל המיוחד בקשה להארכת המועד להגשת תביעת חוב. לבקשה צורף תצהיר מטעם עו"ד אליצור, אשר ייצג את המערערת בהליכי הגבייה נגד החייב, על פיו הוא לא ידע על צו הכינוס וכי על פי בדיקה שערך, צו הכינוס לא נמסר למשרדו. לטענת המערערת, חובו של החייב כלפיה מסתכם בכ- 1,088,000 ₪.
בהחלטה מיום 2/5/16 דחה המנהל המיוחד את הבקשה להארכת מועד, בין היתר, בשל קיומו של אישור מסירה המעיד (לכאורה) על מסירת צו הכינוס למשרדי עו"ד אליצור, ולאור כלל הידיעה הקונסטרוקטיבית שעה שצו הכינוס פורסם ברשומות ובעיתון יומי עוד ביוני 2014.
המערערת הגישה ערעור על ההחלטה שלא להאריך את המועד להגשת תביעת חוב מטעמה. הערעור הוגש באמצעות מנהלים מיוחדים שמונו למערערת בהליך הפירוק (להלן: "בעלי התפקיד"). בעלי התפקיד טוענים שניתן צו לפירוק המערערת, הם לא ידעו על הצו לכינוס נכסי החייב וכי אישור המסירה עליו סמך המנהל המיוחד החלטתו, אינו עולה כדי מסירה כדין, שעה שעל גבי אותו אישור המסירה לא צוין תוכן המסמכים שנשלחו, לא צוין מספר תיק בית המשפט במסגרתו בוצעה המסירה ואף לא קיימת חתימה של עו"ד אליצור על אישור המסירה.
לשיטתם, על החייב, שללא ספק היה מודע לחובו כלפי המערערת הנוקטת נגדו בהליכי הוצל"פ מזה 12 שנה, מוטלת החובה להוכיח ששלח את צווי הכינוס לכל נושיו כדין.
-
בתגובתו לערעור, טוען המנהל המיוחד כי נוכח פרסום צו הכינוס ברשומות, דבר היוצר ידיעה קונסטרוקטיבית של המערערת, מדובר במחדל של המערערת שלא הגישה תביעת חוב מטעמה במועד שנקבע לכך. יתרה מכך, על פי אישור המסירה שהציג בפניו החייב צו הכינוס נמסר לב"כ המערערת, וככל שזו לא הוכיחה פעילות מכוונת מצד החייב להסתרת הליכי הכינוס ממנה – לא ניתן לאשר את הארכת המועד, בשלב כה מתקדם של ההליך, בו גובשה תכנית פירעון. לדעת המנהל המיוחד, עמד החייב בנטל החל עליו להודיע על צו הכינוס למערערת ואילו המערערת לא הוכיחה טעם מיוחד להגשת תביעת החוב באיחור רב.
החייב טוען בתגובתו לערעור, כי עצם הגשת הבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב, כמוה כהודאה בכשרות המסירה. לשיטתו, צו הכינוס נמסר לב"כ המערערת, עו"ד אליצור, ועל אישור המסירה חתומה גב' בשם קורל, שלגבי זהותה ותפקידה במשרדו של עו"ד אליצור לא התייחסה המערערת, לא נמסר תצהיר מטעמה לשלילת המסירה ולא נטען שאינה עובדת במשרדו של עו"ד אליצור. המבקשת לא השכילה להראות שנקטה נגד החייב ולו בפעולת הוצאה לפועל אחת, לאחר מועד צו הכינוס.
אשר לטענת המערערת לפיה המצאת צו הכינוס בוצעה שלא על ידי החייב, טוען החייב כי מדובר בשליח מטעם ב"כ הקודם שביצע את ההמצאה לנושים באמצעות שליח מטעמו במרוכז.
לגופם של דברים, טוען החייב כי היענות לבקשת המערערת עלולה לפגוע בנושים פגיעה של ממש בזמן שהצדדים מצויים לקראת הסדר.
המערערת השיבה לתשובת המנהל המיוחד והחייב וטענה שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הגשת תביעת החוב באיחור: תביעת החוב הוגשה על ידי בעלי התפקיד אשר מונו למערערת, אשר הותירה חובות גבוהים לנושיה, עצם היות המערערת בפירוק, מהווה טעם מיוחד; ההליך בעניינו של החייב טרם הסתיים ולמרות שהחייב והמנהל המיוחד גיבשו תכנית פירעון, זו טרם אושרה על ידי בית המשפט, לכן לא נוצרה הסתמכות על ידי מי מהצדדים ולא ייגרם נזק אם תאושר הגשת תביעת החוב באיחור; היה על המנהל המיוחד לזמן את עו"ד אליצור לחקירה על תצהירו, בטרם העדיף המנהל המיוחד את טענת החייב שמסר את צו הכינוס לב"כ המערערת, על פני תצהירו של עו"ד אליצור.
דיון
לאחר עיון בטענות הצדדים – אני סבור כי דין הערעור להתקבל.
סעיף 71(ב) לפקודה, הקובע את המועד להגשת תביעת חוב, קובע את התנאים להארכת מועד, כדלקמן: "... רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע".
ההלכה קובעת שסעיף 71(ב) לפקודה, אינו סעיף טכני בלבד, אלא מדובר בהוראה בעלת משמעות מהותית הנוגעת לניהול ההליכים במקרה של חדלות פירעון, ומשכך קובע הסעיף כי הארכת מועד להגשת תביעות חוב תתאפשר "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בעבר הייתה נהוגה פרשנות מחמירה ל- "טעמים מיוחדים" הנדרשים להארכת המועד, ולפיה רק במקרים בהם נושה לא יכול היה להגיש את תביעת החוב במועדה בשל נסיבות חיצוניות ואובייקטיביות, שאינן תלויות בו, תתאפשר הארכת המועד.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת