מהי תכנית הפירעון אשר ראוי לגבש לחייב זה ?
זוהי השאלה התלויה ועומדת לפני.
מבוא:
1.החייב מצוי בהליך הכינוס מאז יום 20.2.17 עת נחתם בעניינו צו כינוס.
על החייב הושת תשלום חודשי של 350 ₪ אשר נכון להיום החייב עומד בו כסדרו.
הצדדים התייצבו לפני בישיבת יום 5.11.18. החייב הוכרז פושט רגל אך התיק לא היה בשל עדיין לגיבוש תכנית פירעון, בשים לב לצורך שעוררה בעלת התפקיד לבדוק מה ארע עם תמורת דירת מגורים שנמכרה ע"י משפחת החייב בשנת 2012. עוד ביקשה בעלת התפקיד באותה עת, להעמיק בדיקה בנוגע להוריו המנוחים של החייב כאשר האב המנוח נפטר בשנת 1982 והאם המנוחה נפטרה בשנת 1996.
2.חובו העיקרי של החייב הוא לנושה ותיק, מר מרק אלמוג. החייב העלה טענות באשר לתוקפם של החיובים כלפי מר מרק אלמוג דנן. מקור החיובים בשטרות, שעל פי הנטען עשויים בחתימת ידו של החייב עוד בשנת 1985. החייב טען, כי מדובר בזיוף, ונימק טענותיו.
3.תביעת החוב של מר מרק אלמוג נבדקה יחד עם שתי תביעות חוב נוספות. סכום שלוש התביעות שאושרו עומד על 332,395.92 ₪ לפי התסקיר שהוגש ביום 25.10.18. אין שם פילוח לגבי כל תביעת חוב בנפרד ואין פירוט של תאריכי החיוב המקורי.
קיים פולמוס בין החייב לבין בעלת התפקיד, בשאלה האם ההכרעה לגבי תביעות החוב הומצאה כדין, באופן המאפשר לו הגשת עש"א בהכרעות הללו.
4.לאחר שהתקיימו שני דיונים בעניינו של חייב זה, יש לקדם את התיק.
המלצות הנאמנת:
5.לקראת ישיבת יום 14.5.19 הגישה הנאמנת עדכון והציעה תכנית פירעון לפיה יוסיף החייב לקופת הכינוס 60 תשלומים כפול 3,000 ₪ לחודש ובסה"כ 180,000 ₪.
הנאמנת גרסה, כי החייב ורעייתו מנהלים משק בית משותף, וכי הכנסות התא המשפחתי בכללותו עומדות על 15,340 ₪. מכאן גוזרת הנאמנת את התכנית המוצעת על ידה.
עוד טענה הנאמנת כי החייב מחזיק רכב ומתאם בדו"חותיו בין הוצאות להכנסות.
עובר לדיון, ביקשה הנאמנת לחקור את רעיית החייב בשאלה האם בני הזוג חיים בצוותא אם לאו. בדיון עצמו הודיעה הנאמנת כי הצורך בחקירת רעיית החייב התייתר (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 17).
עמדת החייב:
6.החייב טען כי הוא אדם בן 60, סב לארבעה נכדים, סובל מבעיות רפואיות.
החייב טען, כי בשעתו נוצר קרע בינו לבין רעייתו וכי הוא ממשיך להתגורר עמה רק משיקולים כלכליים. לטענתו, הוא משלם לרעייתו סכום חודשי עבור הוצאות דיור וכלכלה, תוך שרעייתו טוענת שאין בדעתה לשאת בחובותיו.
7.החייב מעלה טענות כנגד החוב העיקרי כלפי מר אלמוג, טוען כי מקורו בזיוף וכי פרע את חיובו זה.
8.החייב המציא אישורים מרשות המסים על העדר נכסים שלו ושל רעייתו וכן אישורים מתאימים מרשם המשכונות. לזכות החייב חסכונות שאינם נזילים ומיועדים לדבריו, למחייתו לעת זיקנה.
9.אשר לדירה שנמכרה בשנת 2012, גורס החייב כי תמורת הדירה שימשה למחייתו ולמחיית משפחתו כולה. הוא מסביר כי לאחר קריסת ענף היהלומים בשנת 2008 הוא לא עבד זמן רב ונאלץ להשתמש בכספי תמורת הדירה להוצאות מחיה.
בנוגע לרכב, החייב הסביר כי הרכב בו משתמשת המשפחה הוא רכב של הבת. בהקשר זה יוער, כי הנאמנת ציינה בעדכון האחרון שהגישה, כי ההוצאות על הרכב סבירות - בשים לב לכך שעלויות שימוש בתחבורה ציבורית שקולות כנגדן.
10.בנוגע לעיזבון ההורים שנפטרו בשנים 1982, 1996 בהתאמה, כבר הכרעתי בישיבת יום 5.11.18. אני מוצאת, כי מאחר וחלפו 35 שנה מאז נפטר האב ועד שנכנס החייב להליך, ו- 21 שנה מאז נפטרה האם ועד שנכנס החייב להליך, נותק הקשר. אלה תאריכים היסטוריים ממש. אין מקום לעורר חקירה בגין עזבונות אלה בחלוף שנים כה רבות.
11.החייב טען כי הוא משתכר כ - 7,000 ₪ נטו לחודש, סכום שגם הנאמנת לא חלקה עליו. מבקש הוא לגזור את התשלום החודשי שייקבע בתכנית הפירעון, ביחס לסכום זה.
עמדת הנושה:
12.הנושה מרק אלמוג התייצב לישיבת יום 14.5.19 יחד עם פרקליטו עו"ד פסי. לטענתו התשלום החודשי לפי תכנית הפירעון, צריך להיות אף גבוה מן הסכום המוצע ע"י הנאמנת. החייב הציע סכום של 5,000 ₪ כפול 60 תשלומים.
עמדת הכנ"ר:
13.הכנ"ר צרף קולו לעמדת הנאמנת.
דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית:
14.מטרות הליך הפש"ר לפי פקודת פשיטת רגל התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת רגל") הן שתיים:
א.כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה וההוגנת ביותר.
ב.לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מחובותיו.
ראו:
ע"א 3083/13 פלונית נ' שיכמן (פורסם במאגרים, 11.1.15).
ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197 (2003).
15.דו"ח ועדת חריס, ששימש פתיח ובסיס לרפורמה שהונהגה עד לאחרונה, טבע את זכותו של החייב גם למחייה בכבוד. הדברים נאמרו מיד בפתח הדו"ח:
"הקווים המנחים שבבסיס המלצות הוועדה הינם, כי תכנית החובות צריכה ליצור איזון ראוי בין זכויות החייב ובין זכויות הנושים, באופן שיותיר בידי החייב ומשפחתו את הסכום הדרוש להם למחיה בכבוד מחד, ויאפשר פירעון מקסימלי אפשרי של החובות, מאידך". (עמ' 5 לדו"ח).
עוד נאמר בדו"ח ועדת חריס, כי בנוסף להוצאות שוטפות, יש להכיר בהוצאות חיוניות נוספות הדרושות לחייב ומשפחתו כגון, הוצאות בריאות, הוצאות תמיכה ותלויים שאינם גרים עם החייב, לרבות תשלום מזונות ועוד. כל זאת מקים את הזכות למחיה בכבוד.
16.המגמה אשר שמה לנגד עיניה את החייב כמוקד מרכזי מצאה ביטויה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"), העתיד להיכנס לתוקף ביום 15.9.19. החוק מתאים את דיני פשיטת הרגל לכלכלה הישראלית בת זמננו.
מוטמעת בו התפיסה, כי בחברה צרכנית מודרנית, חדלות הפירעון אינה כתם אישי וחברתי שעל החייב לשאת כמעמסה לכל שנות חייו וכי יש להעדיף את שיקומו לתועלת החברה והנושים. השינוי המשמעותי ביותר שחוק חדלות פירעון נושא בכנפיו, הוא שינוי תפיסתי, בין היות היחיד חייב השקוע כל חייו בחובות, לבין להיותו אדם המצוי בהליך שיקומי.
המחוקק, ביקש לקדם לא רק את שיקומו הכלכלי של החייב והשאת שיעור החוב לנושים, אלא גם למצוא את המתווה הנכון שיסייע לחייב להשתלב בחברה מבחינה כלכלית ולא לשוב למעגל החובות.
17.לטעמי, יש ליתן חשיבות לגישה זו של המחוקק חשוב כבר עתה. ימים אלה מהווים תקופת מעבר בהם ראוי להשריש את מטרות החוק.
כדברי בית המשפט העליון מפי כב' השופט מינץ (בהסכמת כב' המשנה לנשיאה השופט מלצר וכב' השופט שהם) בע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז (פורסם בנבו, 19.3.18):
...על אף שהעניינים שעלו לפנינו קדמו למועד תחילת החוק החדש, אשר פורסם כאמור בימים אלה ממש, הרי שאין בכך כדי לשלול השפעה פרשנית מסוימת של החוק החדש על המצב המשפטי הקיים".
(שם, פסקה 74).
עוד ראו דברי כב' השופט מינץ ברע"א 4628/18 מרדכי סגלשטיין נ' מיכאל שמואל, עו"ד, (פורסם בנבו, 19.7.18):
"במסגרת זו לא ניתן לצאת ידי חובה מבלי להתייחס בתמציתיות לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018 ( להלן: 'חוק חדלות פרעון או החוק') אשר פורסם ביום 15.3.2018 ואשר יכנס לתוקף בחלוף 18חודשים מאותו יו (סעיף 373 לחוק)".
(שם, פסקה 12(.
מן הכלל אל הפרט :
18.אני מוצאת כי תכנית הפירעון המוצעת ע"י הנאמנת בענייננו, אכן עומדת במטרה של הענקת מזור לנושים ואף למעלה מזה, אך מחמיצה במידה רבה את שאר המטרות של סיוע לחייב לפרוע את חובותיו בדרך ההולמת את מצבו הכלכלי ושיקומו.
19.לחייב טענות קשות לעצם יצירת החובות. לכך אינני נדרשת. כפי שהבהרתי בהחלטות קודמות, מבחינת בית משפט של פש"ר מדובר בחוב חלוט. בהקשר זה מקובלת עלי לחלוטין עמדת הנאמנת.
20.אשר למסקנות הנאמנת בבדיקת תביעת החוב והכרעה בה, החייב זכאי להגיש עש"א.
כפי שציינתי, קיים פולמוס בין הצדדים בשאלה האם ההכרעה בתביעת החוב הומצאה לחייב כדין אם לאו. החייב רשאי להגיש בקשה להארכת מועד ככל שיקום הצורך, אשר תידון כסדרה. עד שהדבר לא ייעשה, כפי שהבהרתי עוד בישיבת יום 14.5.19, הרי ההכרעה בתביעת החוב שרירה וקיימת.
21.בגיבוש תכנית הפירעון לחייב, יש לקחת בחשבון כי מדובר בחובות ותיקים אשר נוצרו על פי שטרות משנת 1985. לכך יש משמעות. נתון זה לא הופיע בדוחות שהגישה הנאמנת, אולם החייב הצביע על כך. כאשר מדובר בחובות ותיקים שלא נגבו זמן ממושך יש ליתן לכך משקל. הליך הפש"ר נועד כאמור לסייע לנושים לגבות את חובם, אך הוא איננו תחליף לתיק הוצל"פ. הנושים, בעיקר הכוונה למרק אלמוג, נושה משנת 1985, שלא גבה במשך למעלה משלושים שנה את חובו בהוצל"פ, אינו יכול לצפות שתיק הפש"ר יעניק לו יותר ממה שקיבל במשך כל השנים במסגרת ההוצל"פ.
כאמור, בהליך הפש"ר יש לאזן בין זכויות הנושים לבין צורכי החייב וזכותו למחיה בכבוד.
שימת כל הכובד על זכויות הנושים בלבד, אינה עונה על הנדרש.
22.בבחינת מצבו האישי והכלכלי של חייב זה, יש לקחת בחשבון כי מדובר בחייב המשתכר 7,000 עד 8,000 ₪ נטו לחודש. הא ותו לא. החייב בן 60 ואופק ההשתכרות שלו נמשך עד גיל 67 שאז הוא צפוי על פי החוק לצאת לגמלאות. גם רעיית החייב עובדת ומשתכרת, לטענת הנאמנת סכום דומה. משכך העריכה הנאמנת את הכנסות התא המשפחתי כולו בסך של 15,000 ₪ וכך הגיעה לסכום החודשי של 3,000 ₪ כתוכנית פרעון למשך חמש שנים – 60 חודשים. לפי תכנית זו ישהה החייב בהליך הנוכחי כשבע שנים.
23.כאן המקום להידרש לשאלה האם החייב ורעייתו מנהלים משק בית משותף.
החייב ניסה לטעון בשלב מסוים כי הוא פרוד מרעייתו. החייב טען כי הוא התגורר מחוץ לבית וחזר לגור עם רעייתו בשלב בין ישיבת יום 5.11.18 ועד לישיבת יום 14.5.19 משיקולים כלכליים בלבד וכאשר רעייתו עומדת על הפרדה רכושית ביניהם.
טענת החייב שעלתה בישיבת יום 14.5.19 כי הוא משלם לרעייתו סך 5,000 ₪ לחודש לצורך תשלום הוצאות המחייה של התא המשפחתי כולו, זכתה לתימוכין על ידו (ראו נספח ד' לעמדת החייב מיום 1.11.18 – מספר הפקדות בסך 5,000 ₪ שבוצעו על ידי החייב לחשבון רעייתו במהלך שנת 2018). עם זאת, בני הזוג לא נקטו הליכים זה כנגד זה בבתי משפט למשפחה או בבית הדין הרבני. כנגד החייב לא קיים פסק דין למזונות. לטעמי הפקדות וולנטריות שביצע במהלך ההליך לחשבון רעייתו, אותן דאג לגבות באסמכתאות, אינן מעידות על חובת תשלום ממשית או על קרע של ממש. בהקשר זה אני מצדדת בעמדת הנאמנת, כי החייב ורעייתו אינם פרודים וכי הם נושאים יחדיו בעול המחיה, כולל תשלום דמי שכירות.
24.רעיית החייב עובדת ומשתכרת. כאשר אני בוחנת את הוצאות החייב הרי העובדה שרעיית החייב תורמת למשק הבית המשותף היא בעלת משמעות.
עם זאת, רעיית החייב אינה חייבת בתיק זה, על כל המשתמע מכך.
ראוי להתחשב בהכנסתה כחלק ממארג התא המשפחתי, אך זאת רק לצורך שקלול הוצאות המחיה הנדרשות של החייב והעובדה שיש מי שנושא עימו בעול זה. מכאן ועד להשית בפועל על שכמה של רעיית החייב את החובות של החייב, עוד רחוקה הדרך. לכך אין מקום.
25.בגיבוש תכנית הפירעון לחייב יש לקחת בחשבון אפוא את מכלול הנתונים הבאים: