האם לממש את כספי הפיצויים של החייב המופקדים בקופות המצויות בבעלות מעסיקו לשעבר?
א.רקע כללי
1.ביום 2.3.10 ניתן צו כינוס לנכסי החייב בגין חובות מוצהרים בסך של כ-1,100,000 ₪ לכ-30 נושים. כמו כן, הושת על החייב צו תשלומים חודשי בסך 600 ₪ ועו"ד פדר מונה כמנהל מיוחד.
2.ביום 28.12.10 הוכרז החייב פושט רגל והמנהל המיוחד מונה לנאמן.
3.לחייב שתי פוליסות ביטוח בחברת "מגדל" (להלן: "מגדל" או "המחזיקה"):
א.פוליסת ביטוח מנהלים המיועדת לקצבה, בה צבור סך של 214,881 ₪ המורכב מרכיב תגמולים בסך 111,024 ₪ ורכיב פיצויים על סך 103,857 ₪. בהתאם לתגובת המחזיקה מיום 6.2.17, רכיב הפיצויים הצבור מהפקדות המעסיק הקודם של החייב עומד על סך 83,462 ₪.
ב.קרן פנסיה המיועדת לקצבה, בה צבור סך של 14,869 ₪ המורכב מרכיב תגמולים על סך 7,810 ₪ ומרכיב פיצויים על סך 7,059 ₪ שהופקד ע"י המעסיק הקודם של החייב (כמפורט בתגובת המחזיקה מיום 6.2.17).
4.ביום 25.8.16 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות שבמסגרתה ביקש כי בית המשפט יורה למגדל להעביר את כספי הפיצויים הרשומים על שם החייב בפוליסות המתנהלות אצלה, לקופת הכינוס. מאחר שהפוליסות מצויות בבעלות מעסיקו לשעבר של החייב, התבקש אף להורות לו להעביר לידי הנאמן טופס 161.
5.החייב התנגד לבקשה וטען כי שתי הפוליסות הינן למטרת קצבה ולכן חוסות תחת סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה") ובית המשפט אינו רשאי להורות על העברתן לקופת הכינוס. לטענתו, די בכך ששתי הפוליסות הינן למטרת קצבה וכי הוא טרם הגיע לגיל המזכה בקבלת הקצבה, בכדי לדחות את הבקשה. עוד נטען על ידו, כי פדיון הכספים בטרם הגיעו לגיל המזכה, יהיה מלווה בתשלום מס בשיעור מרבי של 48% והדבר יגרום לו ולנושים נזק משמעותי.
6.הנאמן טען כי סעיף 85(1א) לפקודה כלל אינו חל במקרה דנן, שכן החייב אינו עובד עוד אצל המעסיק אשר בבעלותו הפוליסות, כך שלמעשה הגיע מועד זכאותו לתשלום כספי הפיצויים ואלו ניתנים למשיכה כבר עתה, מבלי שהדבר יהא כרוך בניכוי מס.
7.ביום 30.9.16 ניתנה החלטת כב' השופטת פלינר אשר קבעה כי:
"לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה, שוכנעתי כי רכיב הפיצויים אינו מוגן והינו נכס המוקנה לקופת הכינוס. משכך, יש לממשו, ראו פסיקתא חתומה".
8.חרף החלטת כב' השופטת פלינר, המעסיק לשעבר לא העביר טופס 161 לידי הנאמן וכספי הפוליסה לא מומשו. על כן, עתר הנאמן בבקשה נוספת למתן הוראות, היא הבקשה נשוא החלטה זו.
ב.טענות הצדדים
1.מגדל טוענת כי לא התקבלו אצלה מסמכי השחרור מהמעסיק הקודם של החייב וטופס 161 לצורך תשלומי מס. לפיכך, עד לקבלת המסמכים הנדרשים, לא ניתן לפעול למימוש הכספים ולהעבירם לקופת הכינוס. לטענתה, קרן הפנסיה על שם החייב מיועדת לקצבה ועל כן כל הכספים בה חוסים תחת ההגנה הקבועה בסעיף 85(1א) לפקודה והפסיקה העניקה הגנה מוחלטת לכל רכיבי קרן הפנסיה ללא סייגים, לרבות לרכיב הפיצויים. יחד עם זאת נטען, כי ככל שיומצאו המסמכים המפורטים, היא תפעל להעברת הכספים לקופת הכינוס.
2.הנאמן שב וטוען כי יש להעביר לקופת הכינוס את כספי הפיצויים (בלבד) הרשומים על שם החייב בפוליסות המתנהלות אצל המחזיקה ושהופקדו על ידי המעסיק הקודם שלו. זאת, נוכח העובדה כי החייב כבר אינו מועסק על ידי החברה אשר הפוליסות בבעלותה.
3.לטענת הנאמן, סעיף 85 (1א) לפקודה קובע שני תנאים מצטברים שבהתקיימם לא ניתן להורות על מימוש הכספים: (א) קופת הגמל הינה למטרת קצבה; (ב) טרם הגיע מועד הזכאות. לדבריו, הכספים אותם הוא מבקש לממש מהווים את רכיב הפיצויים בקופ"ג ובקרן הפנסיה ומדובר ברכיב לו זכאי החייב עם סיום עבודתו אצל המעסיק לשעבר, כלומר, כבר הגיע מועד הזכאות לתשלום. כמו כן, הכספים שהופקדו כרכיב פיצויים אינם קצבתיים.
4.הנאמן טוען כי גם תנאי הפוליסה הספציפיים בענייננו מעידים על זכאותו של החייב לכספי הפיצויים עם סיום עבודתו אצל המעסיק. העובדה שהמעסיק לשעבר של החייב אינו משתף פעולה ולא ממציא הודעה על סיום העסקה וטופס 161 כנדרש על פי תנאי הפוליסה, אין בה כדי לשלול את זכאות החייב למשיכת כספי הפיצויים.
5.הנאמן אינו מהווה צד ג' המבקש לעקל או לשעבד או להעביר לידיו את כספי הפיצויים, אלא הוא נכנס בנעלי החייב עצמו, לצורך גביית כספי הפיצויים להם זכאי החייב.
6.החייב מצדד בטענות המחזיקה לפיהן רכיב הפיצויים שהופקד על ידי המעסיק הקודם מיועד לקצבה ולא ניתן לממש כספים אלה ולהעבירם לידי הנאמן.
7.הכנ"ר תומך בעמדת הנאמן וסבור כי מאחר ומדובר ברכיב פיצויים - כספים להם זכאי החייב עם סיום עבודתו אצל המעסיק הקודם - אין מדובר מכספים מוגנים בהתאם לסעיף 85 (1א) לפקודה ואין מניעה להורות על מימוש הכספים לקופת הכינוס, כאשר נכסי החייב מוקנים לנאמן והוא נכנס בנעלי החייב.
ג.דיון והכרעה
1.סעיף 42 לפקודה קובע כי עם הכרזת החייב "פושט רגל", יהיו נכסיו ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן.
2.סעיף 85(1) לפקודה קובע כי נכסי פושט רגל יכללו כל נכס השייך לפושט הרגל. הכלל הוא, כי כל נכסיו של חייב בהליכי פש"ר, מוקנים לנאמן, וכספי פיצויים בכלל זה. יחד עם זאת, סעיף 85 (1א) לפקודה מחריג נכסים אשר לא יוקנו לנאמן וקובע כי:
"הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט לכך; בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן;"
3.על מנת להכריע האם יש מקום לממש את הכספים המהווים את רכיב הפיצויים בפוליסות הביטוח של החייב, יש לבחון את קיומם של שני תנאים מצטברים: האם הכספים הינם למטרת קצבה? והאם הגיע מועד פירעונם?
4.כאמור, הכלל הוא כי גם כספי פיצויים יוקנו לנאמן. כפי שציין כב' השופט דנציגר ברע"א 4874/16 אוסטרובסקי דימיטרי נ' אביב רונן (10.8.16):
"לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה) מוקנים כל נכסיו של פושט הרגל לנאמן ונכסים אלה מוגדרים בסעיף 85(1) לפקודה כך: "כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו". זאת, למעט חריגים המופיעים בסעיפים 85 ו-86 לפקודה. בהתאם לכך, כל סכום המוקנה לפושט הרגל, הוא נכס המוקנה לנאמן למעט אותו חלק שנדרש לשם מחייתו הבסיסית ... לענייננו, כספי הפיצויים שנצברו לטובתו של המבקש, ככל שישוחררו, יהיו מוקנים לנאמן לטובת חלוקה לנושים, עם הכרזתו של המבקש כפושט רגל, ככל שיוכרז... במקרה דנן, פנה המבקש להליכי פשיטת רגל, ובשלב זה כל סכום שהוא זכאי לו (למעט חריגים) צריך להיות מוקנה לנאמן לטובת חלוקה לנושים, לרבות כספי הפיצויים, ככל שישוחררו."
5.בפש"ר (מחוזי י-ם) 57341-01-11 אליעזר כלפון נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים (31.10.12) ציין ביהמ"ש כי :
"סעיפים 85(1א) ו-85(1ג) לפקודת פשיטת הרגל, קובעים מהם הנכסים אשר אין להעבירם למסת הנכסים של פושט הרגל. המחוקק אוסר ליטול מנכסי החייב תוכניות חיסכון וקופות גמל המיועדות לקצבה, שטרם הגיע מועד פדיונן, אך אין כל הוראה האוסרת ליטול פיצויי פיטורים המגיעים לפושט הרגל מכל מקור שהוא ... הרציונל הגלום בכך הוא לשמר לפושט הרגל קצבאות כדוגמת קצבת זקנה, קצבת נכות וקצבת שארים, אשר מבחינה סוציאלית נועדו להבטיח את קיומו." (ההדגשה אינה במקור – נ.ש)
6.כאמור, הרציונל העומד בבסיס ההוראות המחריגות כספי קופ"ג לקצבה, הוא רציונל סוציאלי שמטרתו להבטיח את המשך קיומו של פושט הרגל ולהותיר בידיו סכום סביר שיאפשר לו המשך קיום בכבוד.
7.כפי שנקבע בפש"ר (ת"א) 2548/99 עו"ד שמואל אור בתפקידו כנאמן על נכסי החייב יורם וינטראוב נ' יורם וינטראוב (26.1.04):
"סעיף זה שהנו סוציאלי במהותו, מהווה חלק ממאגר הוראות נוספות בפקודה (ראה סעיפים 86, 86א), המגבילות או מחריגות נכסים ברי החלוקה, מתוך מטרה להותיר לחייב אמצעי מחייה הוגנים וראויים. ואכן, סעיף 85(1א) מעניק שק"ד לביהמ"ש בהתאם למצבו הכלכלי והסוציאלי של החייב, לקבוע, האם יועברו כספי קופת הגמל או חלק מהם לקופת הנאמן. אולם, ביחס לקופת גמל למטרת קצבה בלבד בשונה מקופת גמל לתגמולים או לפיצויים, נקבע כי אין להקדים את פירעונה וזאת על- מנת שלא להותיר את החייב בפני שוקת שבורה ביום צאתו לגמלאות. קבע המחוקק, לפיכך, כי העברת כספי קופת הגמל למטרת קצבה או חלקם לנאמן תיבחן רק במועד תשלום הגמלה בהתאם למצבו של החייב באותה עת".
דהיינו, בית המשפט נעדר סמכות לממש קופת גמל שעה שהינה למטרת קצבה וטרם הגיע מועד פירעונה וזאת בשונה מרכיב פיצויים שאינם לקצבה, שניתן להעבירם לקופת הפש"ר.
8.בענייננו, אין מחלוקת כי כספי הפיצויים ניתנים למשיכה כבר כעת, מאחר והחייב כבר אינו עובד אצל מעסיקו הקודם. כפי שפורט לעיל, לחייב הצטבר סכום גבוהה יותר ברכיב התגמולים ולכן העברת רכיב הפיצויים לקופה כיום וגריעתו מהסכומים שישמשו לצורך קצבה, תפגע בשיעור גמלתו אבל לא תאיין אותה. האיזון הראוי שיש לערוך בין זכויות הנושים לקבל את כספם לבין השמירה על יכולת קיומו בכבוד של החייב כשיגיע לגיל פרישה, מביא למסקנה כי יש להעביר לקופת הפש"ר את כספי הפיצויים. באופן זה מחד, תופחת גמלתו של החייב שהיתה משתלמת לו אם היה מותיר את כספי הפיצויים בקופה ואולם מאידך, לא מדובר בפגיעה אנושה, שהרי יותר מחצי הכספים שבפוליסות הן למטרת קצבה והן יוותרו לחייב לעת זקנתו.
9.זאת ועוד: עצם העובדה שהחייב יכול למשוך את רכיב הפיצויים לכל מטרה, מלמדת כי היא לא מיועדת דווקא להבטחת קיומו בתקופה שבה יצא לגמלאות, אלא היא מהווה כספי חיסכון רגילים, שמהווים נכס ככל נכס אחר שצריך לעבור לידי הנאמן לטובת פירעון החובות לנושים. כשם שאם לחייב תוכנית חיסכון היא חלק מהנכסים המוקנים לנאמן, הוא הדין בכספי פיצויים שנצברו ממעביד קודם, שהחייב יכול לעשות בהם כרצונו.
10.יש לזכור גם, כי במקרה דנן, עסקינן בחייב צעיר יחסית, בן 48, אשר לפניו עוד שנות עבודה רבות שהוא יכול לצבור בהן זכויות פנסיה. ייתכן כי במקרה של חייב בגיל מבוגר יחסית העומד לפני יציאה לפנסיה, אשר לא צבר כמעט סכומי כסף לקצבה, בית המשפט לא יאפשר העברת הפיצויים (כולם או חלקם) לקןפת הפש"ר. זאת, על מנת להבטיח קיום בכבוד של החייב לעת זקנתו. ברם, במקרה דנן, אין כל הצדקה לכך.
11.סיכומו של דבר: הזכות לקבלת רכיב פיצויי הפיטורין מוקנית לנאמן בהיותה נכס של החייב ולכן אני מורה על העברתם לקופת הפש"ר לאלתר, אף ללא חתימתו של המעביד לשעבר על הטפסים הנדרשים.
ניתנה היום, י"ג אלול תשע"ז, 04 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.
