פסיקת בתי המשפט המחוזיים בסוגיה
בפסיקת בתי המשפט המחוזיים שדנו בסוגיה לא הסתמנה עמדה אחידה וכאמור אין הכרעה עניינית בנושא של בית המשפט העליון שכן בעניין רעות אלקטרוניקה הושג הסדר. למען השלמות אסקור בקצרה את קשת הפסיקות שניתנו בבתי המשפט שנדרשו לסוגיה:
בפר"ק (חיפה) 14112-01-09 רעות אלקטרוניקה ורכיבים בע"מ (בהסדר נושים) נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 19.3.2012) נקבע (כב' השופט זרנקין) כי חובם של החייבים למשיבה לא היה קיים עובר למועד הקובע, והוא נוצר רק בעקבות הסדר הנושים. משכך, חיוב שנוצר לאחר תחילת הקפאת ההליכים אינו יכול להקים למשיבה זכות קיזוז.
(פש"ר (ב"ש) 45719-05-11 יצחק אליסיאן פסגות קופות גמל בע"מ (פורסם בנבו, 18.10.12) (להלן: "עניין אליסיאן") הוחלט (כב' השופט חזק) כי לטובת המשיבה עומדים הן זכות הקיזוז והן זכות העיכבון על כספי ההלוואה שנטל החייב, ומשכך המשיבה רשאית להמשיך להחזיק בכספים שניכתה מכספי החייב. ואולם, בית המשפט הביע ספק אם ניתן היה לעשות שימוש בתקנה 30 (ג) לתקנות מס הכנסה לצורך העברת הכספים למשיבה.
בפש"ר (מרכז) 42935-01-12 רול נ' עו"ד מולאור, מנהל מיוחד (06.07.2014) (להלן: "עניין מולאור") הוחלט (כב' השופטת וינברג-נוטוביץ) שהפניקס חברה לביטוח בע"מ לא הייתה רשאית לשעבד לטובתה את פוליסות הביטוח של החייבים וזאת לאור סעיף 25 לחוק קופות גמל, ולפיכך אין בידי המבקשת משכון תקף. בנוסף, נקבע שהמבקשת לא הייתה רשאית להפעיל את זכות הקיזוז שכן לא התקיים התנאי שלפיו המועד הקובע לקיום "העסקים ההדדיים" הוא מועד צו הכינוס, ולאחר שנקבע כי במועד צו הכינוס לא התקיימו התנאים המאפשרים לחייבים לפרוע את הפוליסות פרעון מוקדם. חרף האמור, בית המשפט הכיר בזכות העכבון של המבקשת המעניקה לה מעמד של נושה מובטח וקבע כי הסכמת החייבים, הנושים והמנהלים המיוחדים לפדיון מוקדם של הכספים במסגרת הסדר נושים מקימה למבקשת זכות לפרוע את חובה מהכספים המעוכבים.
בפש"ר (ת"א) 726-12-11 בסלי נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (פורסם בנבו, 27.8.2014) (להלן: "עניין בסלי") נדחתה (כב' השופטת אברהמי) בקשת מבטחת, מגדל חברה לביטוח בע"מ, לקיזוז כספי פוליסת ביטוח חיים של החייב. בית המשפט קבע שהמבטחת לא עמדה בנטל להוכיח קיומו של שעבוד בכספים; טענת עכבון אינה מקנה למבטחת את הזכות לפדות את הכספים; המבטחת לא ביססה את זכותה לקיזוז הכספים לפי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל.
בפש"ר (ת"א) 9804-08-14** נ' כונס נכסים רשמי (פורסם בנבו, 11.12.2014) (להלן: "עניין **") הוחלט (כב' השופטת פלינר) כי בנק מזרחי טפחות בע"מ הינו נושה מובטח בכספי פיקדונות וחיסכון של החייב והוא רשאי לחלט את הכספים הן בשל קיומו של משכון, הן בשל זכות הקיזוז והן מכוח זכות עכבון.
פש"ר (ת"א) 1628-07 אילן מוריאנו, עו"ד (נאמן) נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 03.08.2015) נקבע (כב' השופט חסדאי) ששעבוד הכספים על ידי כלל חברה לביטוח בע"מ נעשה שלא כדין ואין להכיר בתוקפו. בנוסף, הואיל וההלוואה נחתמה לאחר צו הכינוס קבע בית המשפט כי אף אם היה משתכלל משכון לא היה לו תוקף מכוח דיני פשיטת הרגל וכן לאור הוראות חוק קופות גמל האוסר על שעבוד זכויות עמית בקופת גמל. באשר לזכות העיכבון נקבע שהמשיבה פעלה למימוש הכספים על דעת עצמה בעוד שזכות עיכבון מקנה למחזיק בנכס את הזכות לעכבו בלבד ואין היא מקימה זכות מימוש.
בפש"ר (ת"א) 6626-09-14 נופר עדי נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (פורסם בנבו, 3.1.16) (להלן: "עניין עדי") נקבע (כב' השופטת פלינר) כי למבקשת זכות עכבון ביחס לכספים המצויים בפוליסת הביטוח של החייבת, המעניקה לה מעמד של נושה מובטח, ומשכך היא זכאית לפעול למימוש ערכי הפדיון מכוח ההסכמה שבין החייבת לבין המנהל המיוחד על העמדת הפוליסה לפירעון מוקדם.
דיון והכרעה
14.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בבקשה לרבות בעמדות הכנ"ר, האיגוד והממונה, ולאחר שבחנתי את הפסיקה שניתנה בסוגיה וכן נתתי דעתי להוראות הדין סבורני כי דין הבקשה שלפניי להידחות וכי למשיבה זכות לנכות את יתרת ההלוואה מכספי הפדיון שהעבירה לקופת הנשייה. אפרט את טעמיי לכך.
15.סעיף 3(א) לחוק המשכון קובע כי משכון נוצר בהסכם בין החייב לנושה. במקרה דנן אין חולק שהחייב נטל מהמשיבה הלוואה תוך שעבוד פוליסת ביטוח החיים המהווה "קופת גמל", וכעולה מפורשות הן מכותרת מסמך ההלוואה: "בקשה והסכם לקבלת הלוואה כנגד פוליסת ביטוח חיים" והן מסעיף ה' להסכם ההלוואה שכותרתו "שעבוד ומשכון" ואשר לפיו חתימת החייב על הסכם זה כמוה גם כחתימה על הסכם שעבוד ומשכון לכל דבר ועניין. מסמכי ההלוואה נחתמו על ידי החייב ביום 28.6.10, כ-4 שנים עובר למתן צו הכינוס הזמני, דהיינו במועד שבו לא הייתה כל מניעה בידי החייב ליטול הלוואה כנגד שעבוד ומשכון הפוליסה וזאת להבטחת פירעון ההלוואה. בנוסף, בהתאם להוראות סעיפים 3 ו-4(2) לחוק המשכון עסקינן בנכס נד אשר מופקד אצל המשיבה ומשכך אין צורך ברישום המשכון (ראה: עניין **; עניין בסלי) ומשכך לפנינו לכאורה שעבוד תקף.
סעיף 25(א) לחוק קופות גמל מורה כי:
"(א) זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות להעברה לאחר או לשעבוד, למעט העברה או שעבוד כמפורט להלן:
(1) שעבוד של זכויות עמית בקופת גמל לתגמולים או בקרן השתלמות, הנעשה לאחר המועד שבו זכאי העמית למשוך את הכספים מהקופה לפי הוראות סעיף 23;
(2) העברת כספים לנושה במסגרת מימוש שעבוד שנעשה לטובתו לפי הוראות פסקה (1), ויראו מימוש שעבוד כאמור כמשיכת כספים בידי העמית לפי הוראות סעיף 23;
(3) העברה או שעבוד אחרים הנעשים בהתאם להוראות שקבע השר, באישור ועדת הכספים, בכפוף להוראות כל דין".
המנהל המיוחד סבור כי סעיף זה שולל שעבוד כספי קופת הגמל והעברתם לידי המשיבה שכן הם נועדו לשמש את החייב בהגיעו לגיל פרישה, ומשכך עסקינן בשעבוד בטל. לעומת זאת, המשיבה סבורה שהפרשנות האמורה שוללת גם את העברת הכספים לקופת הכינוס, ונזכיר שכספי קופת הגמל הועברו לקופת הנשייה לבקשת המנהל המיוחד ובהסכמת החייב.
לטעמי אין בסעיף 25 לחוק קופות גמל כדי למנוע ממבוטח או עמית סולבנטי להסכים לשעבוד הכספים כנגד קבלת הלוואה הדרושה לו ובכפוף להוראות הדין, לרבות הסכמת החייב באורח מפורש לשעבוד קופת הגמל כפי שנעשה במקרה שלפניי. צודק המנהל המיוחד כי מדובר בסעיף בעל תכלית סוציאלית המבקש להבטיח את הזכות למחייה בכבוד לעת זקנה. יחד עם זאת, וכעולה מעמדת המשיבה ומעמדות האיגוד והממונה, סעיף זה אינו שולל מהעמית לבצע משיכה של הכספים עוד בטרם גיל פרישה, בהתאם לסעיפים 23(ב)(1) לחוק קופות גמל ותקנה 34(ד) לתקנות מס הכנסה, ודוק. בקשת המנהל המיוחד להעברת הכספים לקופת הכינוס מבוססת על בקשת החייב למשיכה כאמור של הכספים, כאשר בקשות מסוג זה מוגשות כדבר שבשגרה בהליכי פשיטת רגל לצורך פירעון מקסימאלי של החובות, אישור הסדרי נושים וקבלת צו הפטר, כך שקבלת פרשנות המנהל המיוחד תפגע הן בחייבים שמבקשים לפרוע את חובם ולפתוח דף חדש בחייהם, הן בנושים של החייבים שלא יוכלו להיפרע מכספים אלה והן בציבור בכללותו לרבות מבוטחים סולבנטיים המבקשים לקבל אשראי כנגד שעבוד קופות גמל. בנסיבות האמורות, לא ראיתי לקבל את טענת המיוחד שלפיה השעבוד שלפניי אינו כדין.
16.נציין עוד כי קבלת עמדת המנהל המיוחד תיפגע בציבור גדול של חוסכים אשר יבקשו לקבל מימון כנגד כספים שלהם שמופקדים בידי חברות ביטוח, דבר שיקשה על אותו ציבור לקבל כספים, יחייב אותם לפנות למקורות אחרים להשגת אשראי בריביות גבוהות בהעדר בטוחות ותוך פגיעה בלתי מידתית.
17.מעבר לאמור; עיקר התכלית שבעמדת המנהל המיוחד מוקשית בעיני ואבהיר. כאמור לעמדת המנהל המיוחד נועדו הכספים לשמש את החייב בהגיעו לגיל פרישה ולכן אין מקום לטעמו לאפשר למבטחת לקבל את הכספים שמשמשים בטוחה להלוואה שנתנה ודוק. הרי המנהל המיוחד אינו מייעד את הכספים האמורים לצרכי החייב בעת פרישה אלא לחלקם כבר עתה לנושיו הרגילים של החייב. משכך אין לחייב כל הנאה בכספים האמורים ובניגוד לעמדת המנהל המיוחד באשר למטרה הסוציאלית שלשמה יש לטעמו למנוע מהמבטחת את קבלת הכספים. בכך נשמטת למעשה הקרקע תחת עמדת המנהל המיוחד.
18.טעם נוסף לקבלת עמדת המשיבה נעוץ בתקנה 16 לתקנות קופות גמל שמורה כי משקיע מוסדי רשאי לתת הלוואה למבוטח או לעמית וככל שהאחרון דורש את תשלום ערך הפדיון שנקבע בפוליסת הביטוח או בקופת הגמל יש לנכות ממנו את יתרת ההלוואות. אמנם, תקנות קופות הגמל פורסמו ביום 7.6.12, כלומר לאחר מתן ההלוואה דנן, אך במועד מתן ההלוואה הדברים היו קבועים בתקנה 30(ג) לתקנות מס הכנסה, שחלקים ממנה הוחלפו לאחר מכן על ידי תקנות קופות גמל.
19.נוסיף ונציין כי אף אם טענת המנהל המיוחד באשר לפרשנות סעיף 25 לחוק קופות גמל הייתה מתקבלת עדיין לא היה בכך כדי למנוע מהמשיבה לקזז את יתרת ההלוואה. נפנה בהקשר זה לסעיף ח' להסכם ההלוואה שבו ניתנה הסכמת החייב לקיזוז יתרת חוב ההלוואה מכספי הפוליסות. בנוסף, נפנה לסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל שלפיו:
"היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע מהצד האחר ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי הענין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל".
סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל מעמיד מספר דרישות כתנאי להפעלת זכות הקיזוז: קיומו של "אשראי הדדי" או "חוב הדדי" או "עסקים הדדיים אחרים"; החוב המקוזז יהיה בר תביעה; "העסקים" שבהם מדובר יצרו חיובים כספיים, או עשויים להסתיים לגבי כל אחד מהצדדים בחיובים כספיים; המועד הקובע לקיום "העסקים ההדדיים" הוא מועד צו הכינוס; האשראי שניתן על ידי הנושה המבקש להפעיל את זכות הקיזוז נוצר לפני שהנושה ידע על מעשה פשיטת הרגל.
בפסיקה נקבע לא אחת כי לצורך החלת זכות הקיזוז האמורה מוטל על המבקש להוכיח התקיימות תנאי סעיף 74 לפקודה בעניינו (ע"א 2146/06 אריה ברק נ' עו"ד ברוך אבוקרט - מפרק (פורסם בנבו, (18.11.10)). אמנם, תנאים אלו פורשו בפסיקה על דרך הצמצום משום פגיעתו הרבה בעיקרון השוויון בין הנושים אך לאחרונה נקבע בעניין *** בנסיבות הדומות למקרה דנן כי זכות הקיזוז עומדת למשיבה והדברים מקובלים עליי. על ההחלטה בעניין ** הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אולם ביום 18.1.16 ניתנה החלטת בית המשפט העליון שלפיה לאחר שמיעת טענות ובהמלצת בית המשפט חזר בו המערער מהערעור וזה האחרון נמחק בלא צו להוצאות (ע"א 644/15** נ' בנק מזרחי טפחות סניף חולון (פורסם בנבו, 18.01.2016)).
עוד נציין כי גם תקנה 16 לתקנות קופות גמל מקנה למשיבה זכות לקזז את יתרת ההלוואות מכספי הפוליסה.
20.זאת ועוד; בכותרת הסכם ההלוואה צוין שעסקינן ב"הסכם לקבלת הלוואה כנגד פוליסת ביטוח חיים" (ההדגשה אינה במקור –א.א.), קרי, קיימת הסתמכות המשיבה על הכספים הצבורים לזכות החייב. כך אף עולה ממספר סעיפים נוספים שבהסכם כגון ה' ו-ח' שעליהם עמדתי לעיל; סעיף ז' להסכם ההלוואה שלפיו במקרה שבו יינתן לחייב צו כינוס נכסים המשיבה תהיה רשאית לגבות את יתרת החוב בהלוואה על ידי פדיון הפוליסות או בהליך משפטי אחר; סעיף י' שקובע כי במקרה שבו יתרת חוב ההלוואה תעלה על ערך פדיון הפוליסה תהיה המשיבה רשאית לבטל את הפוליסה ולהיפרע ממנה. משכך, סבורני שעסקינן ב"אשראי הדדי" שניתן לקיזוז (עניין אליסיאן).
21.לא זאת אף זאת; נדגיש שההסכם נחתם על ידי החייב זמן רב בטרם מתן צו הכינוס וכך גם באשר לכספים בקופת הגמל שהופקדו טרם חדלות הפירעון. בנוסף וכפי שכבר ציינתי לעיל החייב היה רשאי למשוך את כספי הפוליסה בטרם הגיעו לגיל פרישה כך שאין רלוונטיות לכך שמועד הזכאות לקבלת הכספים טרם הגיע.
22.למען הסר ספק, יובהר שלא התעלמתי מכך שהמשיבה לא הגישה תביעת חוב בגין יתרת חוב ההלוואה. אמנם, מצופה היה מהמשיבה לספק הסבר לאי הגשת תביעת החוב בכתבי טענותיה בבקשה אולם לדאבוני המשיבה לא עשתה כן. חרף האמור, לא ראיתי בנסיבות העניין משקל למחדל האמור וזאת לאחר שהמנהל המיוחד לא טען כי לפנינו חוב שאינו תקף.
23.בנוסף לאמור לעיל, סבורני שעומדת למשיבה זכות עכבון על כספי הפוליסה, דהיינו הזכות לעכב את כספי הפוליסה כערובה עד אשר תסולק יתרת החוב בהלוואה וכאמור בסעיף 11 לחוק המיטלטלין, תשל"א-1971, ודוק. סעיפים 1 ו-20 לפקודת פשיטת הרגל מעניקים לבעל עכבון מעמד של נושה מובטח. אמנם, זכות העכבון אינה מקנה לנושה המחזיק בנכס זכות לפדות את הכספים באופן עצמאי ועיקר פועלה במניעת מימוש הזכויות על ידי החייב או מי מטעמו, אולם יוזכר כי המשיבה מימשה את הכספים רק לאחר שהחייב נתן הסכמתו לפדות את כספי הפוליסה ובטרם העברתם לקופת הכינוס. בנסיבות האמורות, סבורני שמימוש הכספים על ידי המשיבה נעשה כדין וכי יש לראות בבקשת החייב והמנהל המיוחד להעברת הכספים מידי המשיבה משום הסכמה למימוש יתרת החוב מכספי הפוליסה (ראה: עניין עדי; עניין אליסיאן; עניין מולאור; עניין **).
24.ממכלול הטעמים האמורים דין הבקשה להידחות.
בנסיבות העניין, לא ראיתי ליתן צו להוצאות.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ג אדר א' תשע"ו, 22 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.
