פש"ר 31720-01-15 ב.צ. נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

רקע כללי וטענות הצדדים בקצירת האומר

1. צו כינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 25/1/15 והושת עליו תשלום חודשי בסך 150 ₪. החייב הוכרז כפושט רגל ביום 29/6/16. ביום 10/5/16 הגיש המנהל המיוחד דו"ח מסכם (תסקיר), בו נאמר בין היתר כי החייב יליד 1952, גרוש בשלישית ואב לארבעה ילדים בגירים. החייב מתגורר בגפו בדירה שכורה, בת חדר אחד ברח' ***********. דמי השכירות עומדים ע"ס 1,500 ₪. על מנת לעמוד בתשלום דמי השכירות, החייב מבצע עבודות מזדמנות עבור בעל הדירה ושכר הדירה מופחת בהתאם. החייב מתקיים מקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), עבור דרגת אי כושר 65% לצמיתות, בסך של כ-2,130 ₪. עוד ציין המנהל המיוחד כי לא אותרו נכסים על שם החייב שניתן לממש לטובת הנושים, הוא אינו עובד וכאמור מתקיים מקצבת מל"ל בלבד, ונוכח גילו (64) קיים צפי קלוש לשינוי יכולת פירעון החובות.

    

2. חוב המזונות למל"ל הינו חוב הקיים כ – 29 שנים. תיק ההוצל"פ בגין חוב זה נפתח ביום 1/4/87 ועפ"י האמור בבקשת החייב להפטר מחוב המזונות, נכון ליום 8/6/15 עמד החוב ע"ס 126,280 ש"ח. חוב המזונות למל"ל לא צוין (כנראה בשל שגגה) בדו"ח המסכם שהגיש המנהל המיוחד ואולם, עיון בטופס 5 שהגיש החייב בבקשתו לפשיטת הרגל מעלה כי החייב אכן הצהיר על חוב המזונות במסגרת מצבת הנושים שפורטו בבקשה.

    

3. ביום 29/6/16 התקיים דיון בעניינו של החייב. ב"כ המנהל המיוחד ( דאז) ציין כי, לדידו, יש ליתן לחייב הפטר לאלתר. הנימוקים לכך היו, בין היתר, גילו של החייב (64) ומצבו הבריאותי, כמו כן ציין ב"כ המנהל המיוחד כי לחייב אין אפשרות להשתכר והוא מתקיים מקצבת הנכות שנקבעה לו. בנוסף, ציין ב"כ המנהל המיוחד כי מדובר בחובות שנוצרו בין השנים 1997 – 2011 עקב כישלון עסקי של חנות לממכר שלטים שהיתה לחייב והחייב לא צבר חובות חדשים מאז שנת 2011 ושיתף פעולה באופן מלא עם המנהל המיוחד ולא התגלו נכסים ברי מימוש. ב"כ הכנ"ר הצטרף להמלצת המנהל המיוחד. ב"כ החייב ציין כי בכוונת החייב להגיש בקשה להפטר גם מחוב המזונות. בהחלטת בית המשפט מאותו יום הוריתי על הפטרו של החייב, בכפוף לתשלום חוב הפיגורים שנצבר בסך של 300 ₪ בתוך 30 ימים. כמו כן, בהחלטתי מאותו יום נשמרה לחייב הזכות לפנות בבקשה מתאימה להפטר מחוב המזונות בתוך 45 ימים.

    

4. ביום 12/7/16 הוגשה בקשת החייב להפטר מצו המזונות, כך שזה יחול על תיק הוצל"פ שנפתח כנגדו על ידי המל"ל בתאריך 1/4/1987 (תיק הוצל"פ שמספרו 03-01616-87-4). בבקשה הנתמכת בתצהירו של החייב מיום 11/7/16, נטען בין היתר, כי לחייב חוב מזונות מלפני כ – 29 שנים. המדובר בחייב בן 64, חוב המזונות הוא בעבור שני ילדיו הבגירים, בגילאי 33 ו – 31 שנים. החייב מתקיים מקצבת נכות מהמל"ל ולטענתו, המל"ל פועל לקיזוז חוב העבר, על אף צו הכינוס בעניינו של החייב, כך שנכון למועד הגשת הבקשה עומדת הכנסת החייב ע"ס 1,137 ₪. עוד נטען כי החייב לוקה בליבו וחסר יכולת השתכרות. החייב מציין כי הוא מוכר על ידי המל"ל כבעל נכות יציבה בשיעור של 49% ודרגת אי כושר יציבה בשיעור של 65%.

    

5. ביום 20/7/16 הגיש הנאמן את תגובתו לבקשת החייב לכלול את חוב המזונות בהפטר. בתמצית, תמך הנאמן בבקשת החייב לבקשת ההפטר מחוב המזונות. הנאמן ציין כי החייב בן 64, על סף גיל פרישה והוכר כנכה בעל דרגת אי כושר קבועה ע"י המל"ל בשיעור של 65%. לאור גילו ומצבו הבריאותי של החייב, סבר הנאמן כי מתקיימים בענייננו התנאים המפורטים בעניין קצקה ומשום כך, יש לקבל את הבקשה.

    

6. ביום 1/9/16 הגיש המל"ל את תגובתו לבקשת החייב. המל"ל התנגד להחלת ההפטר על חוב המזונות, וזאת אף לאור נסיבותיו האישיות של המבקש. לטענת המל"ל, יש לדחות את הבקשה לאור הוראות סעיף 69(ב)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") שקובעות כי מתן הפטר לחייב לא יחול על חוב מזונות, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט. לטענת המל"ל, החרגת חוב המזונות מכלל החובות האחרים מושתת על עיקרון סוציאלי והמחוקק החריג את חוב המזונות משום שביקש להגן על הזכאים למזונות, כאשר חייבים מתחמקים מלמלא חובתם עפ"י דין. לטענתו, הנושים בגין חוב המזונות נמנים על אוכלוסייה פגיעה ונסמכת. כמו כן, טען המל"ל כי החוב כלפיו אינו חוב עצמאי, אלא חוב שנוצר מכוח דיני הסוברוגציה, כאשר המל"ל נכנס בנעלי הזכאים למזונות, מכיוון שהוא משלם את תשלומי המזונות עפ"י הוראות חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב – 1972 (להלן: "חוק המזונות"). לטענת המל"ל, החייב אינו עומד בתנאים שנקבעו ברע"א 4905/13 קצקה נ' הכנ"ר (להלן: "עניין קצקה", פורסם בנבו, 29.1.14), שם דובר על חייב שהיה אדם מבוגר, בעל נכות כללית תפקודית של 100% וללא כושר השתכרות, בעוד שבענייננו החייב הוא בעל נכות אי כושר בשיעור של 65% ולא בחייב שנקבעה לו דרגת אי כושר מלאה ולפיכך, הנסיבות בעניין קצקה אינן חלות במקרה של החייב ואין מקום לפטור אותו מחוב המזונות ויש לאפשר למל"ל לגבות את חובו מכוח סמכותו שבדין, לדוגמה, על דרך הקיזוז.

    

7. החייב בתשובתו ובמענה לתגובת המל"ל, הנתמכת אף בתצהירו מיום 6/9/16, ציין בין היתר כי נסיבותיו האישיות מצדיקות מתן הפטר מחוב המזונות. החיי בחזר על טענותיו כפי שפורטו בבקשה לכלול את חוב המזונות בהפטר, כמו כן ציין החייב כי הוא חסר נכסים ומתקיים מקצבת המל"ל, חובותיו לא נוצרו בחוסר תום לב ואין בידיו אופק כלשהו על מנת לעמוד בתוכנית פירעון חובו למל"ל. כן טען החייב כי בדומה לעניין קצקה, הרי שהוא בן 64, חלף זמן רב ממועד פתיחת התיק (כ – 29 שנים), ילדיו בגירים, אין לחייב מקור הכנסה ו/או מקום מגורים קבוע והוא סובל מבעיות לב המסכנות את חייו.

    

8. ביום 10/10/16 הגיש הכנ"ר את עמדתו באשר לשאלת הפטר החייב מחוב המזונות. הכנ"ר בתגובתו מציין, בין היתר, כי תיק ההוצל"פ נפתח ע"י המל"ל כנגד החייב לפני כ- 29 שנים, בדומה לנסיבות שתוארו בעניין קצקה. עוד ציין הכנ"ר כי ילדיו של החייב בגירים, כאשר הקטן מהם הוא בגיל 31 ובענייננו, כמו בעניין קצקה, מדובר על חייב שמצוי מתחת לקו העוני, ללא יכולת השתכרות. לאור הנימוקים שהעלה הכנ"ר בתגובתו, הצביע הכנ"ר על כך שיש ליתן הפטר לחייב מחוב המזונות, עקב הנסיבות האישיות שפורטו.

    

   המסגרת המשפטית

    

9. סעיף 69 לפקודה קובע כהאי לישנא:

    

   "(א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

   חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;

   חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;

   חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".

    

   כפי שניתן לראות, סעיף 69(א)(3) לפקודה קובע, כי מלכתחילה יוחרג חוב המזונות מצו ההפטר, כאשר זהו הכלל המנחה ויחד עם זאת, העניק המחוקק לבית המשפט מרחב של שיקול דעת לעניין ההפטר מחבות זו ואופן יישומו.

    

10. ביום 2/9/13 ניתנה הכרעתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בעניין, במסגרת פש"ר 1253/06 גמזו נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' (תל אביב – יפו), (להלן: "פרשת גמזו"). במסגרת הכרעתו, איזן בית המשפט בין השיקולים השונים המנחים אותו בבואו לדון בסוגיה ובהם: החשיבות שבפתיחת דף חדש בחיי החייב, תוך בחינת תום ליבו ונסיבות חייו מחד, לבין אינטרס הנושות (שם) לקבל את כספן מאידך, תוך שבית המשפט עמד על כך, כי יש בחלוף הזמן כדי לאיין את מעמדו הגבוה של חוב מזונות ולהפכו לחוב "רגיל", כמו גם להקהות מעוקצו ככלל.

     

11. בנסיבות פרשת גמזו נתן בית המשפט המחוזי את דעתו לכך, כי הכנסת החייב עומד על כ-4,000 ₪, וכי סכום זה אינו צפוי להשתנות, נוכח גילו של החייב, כבן 62, והעובדה כי אין לו עוד נכסים למימוש שכן כולם מומשו על ידי הנושות עצמן; מצבו הבריאותי הרעוע של החייב; גילו של החוב, וגילה של בתו הזכאית למזונות, שהינה כבת 44; כמו כן, התחשב בית המשפט במצבן הכלכלי השפיר, באופן יחסי, של הנושות והמסקנה כי הנושות גבו כבר בעבר סכומים ניכרים מהחייב. נוכח כל אלה, קבע בית המשפט של פשיטת הרגל, כי יש ליתן הפטר לחייב גם מחוב המזונות. ביום 3/5/15, במסגרת ע"א 6456/13 נעמה ישעיהו נ' יוסף גמזו (פורסם בנבו 3/5/15), אושרר פסק הדין בפרשת גמזו, מטעמי בית המשפט המחוזי דשם.

     

12. ביום 29/1/14 ניתן פסק דינו של כב' השופט י. עמית בפרשת קצקה. במסגרת פסק הדין העניק בית המשפט העליון הפטר לחייב מחוב מזונות. באותו המקרה, חוב המזונות התגבש אל מול המל"ל, שכן, משלא שילם החייב את מזונות ילדיו, נכנס המל"ל בנעליו מכוח חוק המזונות, שילם את מזונות הילדים וזקף את חוב החייב כלפיו. המל"ל ביקש לבצע קיזוז חודשי בשיעור של 10% מקצבת הנכות לה זכאי המבקש מדי חודש.

    בית המשפט העליון העניק לחייב הפטר מלא מהחוב כלפי המל"ל, וזאת בעיקר נוכח נסיבותיו האישיות של החייב, תוך שהוא נותן דעתו ל'גילו' של חוב המזונות, שכן תיק ההוצאה לפועל נפתח לפני כ-30 שנה; גילו של הזכאי למזונות, כבן 34; גילו של החייב אשר עמד על 62; מצבו הרפואי של החייב אשר מוכר על ידי המדינה כנכה 100%; ומצבו הכלכלי החמור, כאשר החייב מתקיים מקצבת נכות בלבד, בגובה של 2,497 ₪ (לאחר קיזוז ביטוח בריאות), סכום הנמוך אף מקו העוני לאדם בודד. כן, עמד בית המשפט העליון על כך שבמסגרת הליכי פשיטת הרגל קיבל המל"ל דיבידנד בסך של 10,000 ₪.

     

    דיון והכרעה

     

    לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ועל רקע מגמות הפסיקה שהובאו בין היתר לעיל, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

     

13. החייב צירף כנספח 2 לבקשתו אישור של המל"ל (סניף תל אביב) מיום 29/4/15 בדבר אישור על קצבת נכות כללית בשיעור של 49% נכות לצמיתות ודרגת אי כושר בשיעור של 65%.

     

14. עסקינן בחייב מבוגר בגיל 64, מצבו הבריאותי אינו שפיר, מוכר על ידי המל"ל כנכה כמפורט לעיל, כאשר סך הכנסותיו עומד על כ – 2,342 ₪ (עפ"י אישורי המל"ל שצורפו לבקשה) ומסכום זה מנוכה סך של כ- 103 ₪ על אף צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב וללא בקשת רשות מבית המשפט לשם קיזוז כספים אלו מקצבת הנכות של החייב. החייב, כאמור לעיל, פירט בבקשתו את הסכומים המקוזזים מקצבת הנכות ע"י המל"ל ואף ביקש להורות למל"ל לחדול מביצוע הקיזוז ולהשיב את הכספים שנגבו מקצבת הנכות שלו בין התאריכים 1/4/16 עד 28/6/16.

     

15. במסגרת תיק הפש"ר שילם צו תשלומים בסך 150 ₪ לחודש, הכנסתו הינה מקצבת נכות שמשולמת על ידי המל"ל, על סך של 2,342 ₪ (ניכוי 103 ₪, כמפורט לעיל). מדובר באדם נטול נכסים, אשר אינו משולב במעגל העבודה ועקב מצבו הבריאותי, קיים ספק באפשרות השתלבותו במעגל העבודה בעת הזו ובקיומו של כושר השתכרות ממשי בפועל. חוב המזונות הינו חוב ישן, ילדי החייב הינם בגירים, כאשר נטען שהילדים לגביהם קיים חוב המזונות, או מרביתו, הינם כיום בני 33 ו – 31. עיון בתיק מעלה כי לא נטען לחוסר תום לב ביצירת החובות.

     

16. קיים טעם מסוים גם בשיקולים שהציג המל"ל בעניין, ברם שיקולים אלו נשקלו אף הם בעניין קצקה ובעניין גמזו, כאשר נקבע כי במסגרת האיזון הראוי, ולאור נסיבותיהם האישיות של החייבים דשם, הרי שהשיקול למתן הפטר גבר על השיקולים הכלליים עליהם הצביע המל"ל.

     

17. בענייננו, לאור ההלכות החדשות של בית המשפט העליון כאמור לעיל, ובכלל זאת, בעניין קצקה ופרשת גמזו, הרי שבנסיבות העניין, לאור האמור בתגובת הכנ"ר, וחרף השיקולים הראויים שהעלה המל"ל בתגובתו, מצאתי כי נסיבותיו האישיות הפרטניות של החייב ונסיבות הבקשה מצדיקות, באופן חריג, היעתרות לבקשת ההפטר מחוב המזונות (ר' גם החלטותיי בפש"ר 1308-01-11 וקנין ואח' נ' הכנ"ר ואח' (פורסם בנבו, 7.6.16); פש"ר 25726-08-10 חדד ואח' נ' הכנ"ר (פורסם בנבו, 7.7.15)).

     

18. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

     

    ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ז, 20 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.