פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
|
49252-06-13
02/02/2015
|
בפני השופטת:
עפרה אטיאס
|
- נגד - |
מבקשים:
דיצה כספי אלגר
|
משיבים:
1. כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון 2. נפתלי נשר (מנהל מיוחד)
|
החלטה |
זוהי בקשת חייבת לעיכוב הליכים למימוש המשכון הרובץ על זכויות החייבת והגרוש שלה, כספי אסף, בנכס הידוע כגוש 19009 חלקה 39, מגרש מס' 138 ברחוב גשר הזיו 138, קיבוץ גשר הזיו (להלן- "הנכס המובטח") שהינו דירת מגורים.
הנושה המובטח, בנק הפועלים, מתנגד לבקשה ומבקש לפעול למימוש המשכון במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח לצורך מימוש הנכס שמספרו 06-03409-13-6.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הנושה המובטח, בתגובת המנהל המיוחד ובתגובת הכונ"ר שמצטרפים לבקשת הנושה המובטח וכן בתגובתו של מר אסף כספי ראיתי לדחות הבקשה לעיכוב הליכים ביחס לנכס המובטח.
סעיף 22 (ד) (2) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי על אף הוראות סעיף 22 לפקודה בענין עיכוב הליכים: "לא יעכב בית המשפט בעל משכנתא או נושה מובטח אחר בהפעלת תרופותיהם המשפטיות לענין הערובה שברשותם".
החייבת והגרוש שלה פנו לרשמת ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי" ואולם רשמת ההוצאה לפועל קבעה בהחלטתה מיום 16.2.2014 כי עומדת לנושה המובטח הזכות לממש את הזכויות בנכס בשל העיקולים שהוטלו עליו. על החלטה זו לא הוגש ערעור והיא הפכה לחלוטה. משעה שנקבע כי הנושה המובטח רשאי לממש את הזכויות בנכס המובטח החלטתו תקפה ומחייבת וזאת מבלי לגרוע מסמכויות הפיקוח של בית משפט זה, בהתאם להלכת גרבש.
טענות החייבת והגרוש שלה כי מדובר בנכס המצוי בקיבוץ ולכן אינו ניתן למימוש, אין בהן לסייע בידיהם. חזקה על הנושה המובטח שלא היה פועל למימוש הנכס אם אכן לא ניתן היה לממשו ומכל מקום אם הנושה המבוטח לא יצליח במלאכתו, תושג התוצאה לה מייחלים החייבת והגרוש שלה...
הסכם הגירושין מיום 28.11.2011 במסגרתו הועברו זכויות החייבת בנכס לגרוש, אסף כספי, אגב גירושין, הסכם שהינו מאוחר לחוזה ההלוואה מיום 12.3.2010 אין בו כדי לשלול את זכויותיו של הנושה המובטח. הענקה זו אף תבחן לעומק ע"י הנאמן, לאור הוראת סעיף 96 (א) לפקודה. כל זאת, בשים לב לכך שהבקשה למתן צו כינוס הוגשה ביום 24.6.2013 בעוד ההענקה הינה מיום 26.11.11 היינו מדובר לכאורה בהענקה שבוצעה תוך פרק הזמן של שנתיים שקדמו להגשת הבקשה.
המנהל המיוחד גם ידרש בבוא העת לבחון את טענות החייבת והגרוש שלה בדבר פרידתם וגירושיהם על רקע התהיות העולות משיתוף הפעולה ביניהם גם לאחר גירושיהם בקשר לעיכוב ההליכים למימוש המשכון ודי אם אציין כי את הבקשה לעיכוב ההליכים למימוש המשכון בתיק זה הגישה דווקא החייבת ולא הגרוש שלה, מר אסף כפרי. כן אזכיר את היצוג המשותף שלהם ע"י עו"ד שדה.
לא נעלמו מעיניי טענות החייבת והגרוש, אסף כפרי, בפני ראש ההוצאה לפועל וגם בפניי כי הבקשה למימוש הנכס המובטח הוגשה בחוסר תום לב, משום שאין לטענתם פיגורים בתשלומי המשכנתא, טענות שכב' הרשמת קבעה כי אינן בסמכותה, ואולם איני סבורה כי מימוש זכות הנובעת מחוזה מהווה התנהלות בחוסר תום לב.