-
לפניי בקשת החייבים למתן הפטר.
-
הנאמן והכנ"ר תומכים במתן הפטר. הנושים אשר התייצבו לדיון הודיעו כי הם מתנגדים.
עובר להגשת הבקשה הציעו החייבים הסדר אשר לא התקבל על ידי הנושים.
-
צו כינוס לנכסי החייבת ניתן ביום 26.1.09 והחייבת הוכרזה כפושטת רגל ביום 2.3.10. עם הגשת הבקשה הצהירה החייבת על חובות בסכום מצטבר של כ- 8,500,000 ₪. נגד החייבת הוגשו שתי תביעות חוב בסכום כולל של כ – 6,000,000 ₪ ואושרו תביעות חוב בסכום של כ- 4,000,000 ₪.
בצו הכינוס הושת על החייבת תשלום חודשי בסך 500 ₪. ביום 10.2.14 הוגדל התשלום החודשי לסך של 1,500 ₪.
בקופת הכינוס של החייבת הצטבר סכום של 32,700 ₪. לחייבת חוב פיגורים בסך 52,000 ₪.
-
צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 16.3.11 והחייב הוכרז כפושט רגל ביום 3.12.12.
החייב הצהיר על חובות בסכום של כ- 50,000,000 ₪. נגד החייב הוגשו 11 תביעות חוב בסכום כולל של כ- 59,000,000 ₪. אושרו תביעות חוב בסכום של כ- 27,500,000 מיליון ₪, מתוכן שתי תביעות חוב על סך של כ- 1,700,000 ₪ שהוגשו על ידי רשויות המדינה ועיריית ירושלים, ואושרו כתביעות בדין קדימה.
במסגרת צו הכינוס הושת על החייב תשלום חודשי בסך 2,500 ₪. ביום 10.2.14 הוגדל הסכום החודשי לסך של 3,500 ₪ בחודש.
בקופת הכינוס של החייב הצטבר סכום של 119,700 ₪. לחייב חוב פיגורים בסך 46,500 ₪.
-
זהו הליך פשיטת הרגל השלישי בו מצוי החייב. מתסקיר הנאמן עולה כי ההליכים הקודמים בעניינו בוטלו עקב חוסר תום לב ביצירת החובות ואי עמידה בתנאי צו הכינוס. תיק פש"ר 765/03 בוטל ביום 9.9.04. תיק פש"ר 6251/09 בוטל ביום 28.7.09. על ההחלטה בתיק פש"ר 6251/09 הוגש ערעור לבית המשפט העליון, במסגרתו הוחלט כי החייב יגיש בקשה חדשה – זו הבקשה מושא הליך זה.
-
החייבת עובדת כמחנכת בכיתה א' במשרה מלאה. החייב, על פי גרסתו, אינו מסוגל לעבוד, עקב מחלה, ומתקיים מקצבת נכות של המוסד לביטוח הלאומי. מתסקיר הנאמן עולה כי בפועל הוא עובד בחברת "אור ירוק מרכז לנהיגה בע"מ" (להלן: חברת אור ירוק), יחד עם בני משפחתו המנהלים את העסק.
-
בתסקיר מתייחס הנאמן לנסיבות ההסתבכות של החייב, וכותב כי על פי גרסת החייב, בין השנים 1995-1996 עסק החייב ביזמות בנייה ועבד כקבלן ביצוע. באותה עת הוא נכנס לעסקת רכישה של מגרש בשכונת בית וגן בירושלים ובמקביל יזם שני פרויקטים נוספים של בניה בירושלים. עקב הסתבכותו בפרויקט בית וגן הוגשו נגדו ונגד שותפיו תביעות משפטיות רבות, וכתוצאה מכך הבנקים שליוו את הפרויקטים עצרו את קו האשראי. הבניינים בפרויקטים נמכרו על ידי כונס נכסים שמונה מטעם בנק הפועלים.
-
בשנים 1997-1996 עמדו חובות החייב על סך של כ- 3,000,000 דולר. בעקבות העסקאות ובשל אי דיווח לרשות המסים נקבעה לחייב שומה בשיעור של כ- 6,500,000 ₪.
-
חקירה שערכו הנאמן וחוקרי הכנ"ר העלתה חשד כי החייב הוא חלק מהבעלים של חברת אור ירוק; כי הוא עובד במקום יחד עם בני משפחתו המנהלים את העסק; כי החייבים בעלים של דירת מגורים ברחוב אדם בירושלים, הרשומה על שם בתם, וכי אורח החיים של החייבים אינו תואם את מצבם הכלכלי.
-
לגבי חברת אור ירוק, התברר כי מדובר בעסק הפועל משנת 2004 וכי משנת 2008 החייב מעורב בו. החייבים טענו כי העסק הוקם על ידי בנם, בן מימון דרעי, בשנת 2008, לאחר שהשתחרר מצה"ל, בהיותו בן 22.
-
לגבי הדירה התברר כי בסוף שנת 2010 ניטלה הלוואה המובטחת במשכנתא בסך של 1,125,555 ₪ לצורך מימונה וכי היתרה לסילוק, נכון למועד הגשת התסקיר, הינה כ- 1,050,000 ₪. מימון הדירה, מלבד ההלוואה, בוצע על ידי החייבים עצמם במזומן או באמצעות כספי החברה. החייבים נושאים בתשלומי המשכנתא עבור הדירה.
-
בפני הנאמן נטען כי קיימים נכסים נוספים הרשומים על שם קרובי המשפחה של החייב, אך בפועל שייכים לחייב, אולם לאחר בדיקה הגיע הנאמן למסקנה כי אין בסיס משפטי מספיק להוכחת טענות אלה.
-
ביום 21.11.13 הגיש הנאמן בקשה למתן צו הצהרתי לפיו החייב הינו הבעלים של חברת אור ירוק, וכי שני החייבים הם הבעלים של דירת המגורים ברחוב אדם 47 בירושלים.
-
בעקבות הבקשות שהגיש הנאמן, הגישו בני המשפחה של החייבים וחברת אור ירוק תביעה לפיצויים נגד הנאמן והכנ"ר בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, בעקבות ניהול נכסי החייבים על ידי הנאמן וכונס הנכסים, והעיקולים שהוטלו על ידם על רכבי החברה (ת"א (שלום י-ם) 10874-12-13)). התביעה נדחתה על הסף ביום 14.11.14, לאחר שהבקשה לניהול הליכים כנגד הנאמן והכנ"ר נדחתה על ידי בית משפט זה (החלטה מיום 21.7.14).
-
ההליכים בבקשות שהגיש הנאמן עוכבו בעקבות הסדר שהציעו החייבים לפיו הם ישלמו לקופות הכינוס סכום של 550,000 ₪, אשר משקף את פדיון חלקם בדירה ובבית העסק, ויקבלו הפטר.
על פי ההצעה, הסכום יתחלק בין שני התיקים של החייבים בהתאם לחלק היחסי בחובות של כל אחד מהם, באופן שסך של 70,000 ₪ יועבר לקופת החייבת והיתרה בסך 480,000 ₪ תועבר לקופת החייב כך שהסכום הכולל בקופת החייב יעמוד על סך 411,500 ₪ והסכום בקופת החייבת יעמוד על סך 327,000 ₪.
הסכום הופקד על ידי צד שלישי בחשבון נאמנות שפתח הנאמן.
-
במהלך ההליך, הציעו החייבים מספר הצעות להסדר נושים, וכן הגישו מספר בקשות לקבלת הפטר. ההצעות, כמו גם הבקשות, נדחו, בהמלצת הנאמן, שסבר כי תצמח תועלת לנושים מהמשך ההליך.
ההצעה האחרונה זכתה לתמיכת הנאמן.
-
ביום 12.4.15 התקיימה אסיפת נושים. כל הנושים שהשתתפו באסיפה דחו את הצעת החייבים.
-
לאחר שנדחתה הצעתם, הגישו החייבים את בקשת ההפטר הנוכחית. על פי ההצעה, כנגד מתן הפטר חלוט לחייבים יעביר צד ג' לחלוקה לנושים סכום של 550,000 ₪ שיתחלק באופן שווה בין שני התיקים.
עמדת הנאמן
-
הנאמן תומך במתן הפטר בהתאם להצעת החייבים לפיה יוסיפו לקופות הכינוס סכום של 550,000 ₪, אשר יחולק באופן שווה בין שתי הקופות, וסבור כי בהסדר יש כדי לאזן בין תכליות הליך פשיטת הרגל הן בנוגע לנושים והן בנוגע לחייבים.
-
בכל הנוגע לאינטרס של הנושים מציין הנאמן כי נכסי החייבים הניתנים למימוש בהליך פשיטת הרגל מומשו או נפדו בסכום סביר, ולא תצמח תועלת נוספת לנושים מהמשך ההליכים.
בכל הנוגע לאינטרס של החייבים מציין הנאמן כי החובות נוצרו לפני כעשרים שנה; החייבת מצויה בהליך פשיטת הרגל מזה כשש שנים והחייב בהליך השלישי במספרו, למעלה מארבע שנים; החייבים פועלים להסרת המחדלים, לרבות השלמת הפיגורים, ובשנה האחרונה משתפים פעולה עם הנאמן באופן מלא.
-
על מנת לאפשר לנושים הרגילים לזכות בדיבידנד מינימלי סבור הנאמן שיש הצדקה להגיש בקשה לפי סעיף 78(4) לפקודת פשיטת הרגל לביטול העדיפות לחובות בדין קדימה העומדים על סך של כ- 1,680,000 ₪.
עמדת אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין
-
לקראת הדיון הודיעה נציגת אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין על התנגדות האגף למתן הפטר לחייב. לטענתה, חובות החייב נוצרו בחוסר תום לב ולאורך ההליך הוא נהג בחוסר תום לב. הסכום המוצע נמוך, ובפועל ישולם דיבידנד של 23% לנושים מדין הקדימה ו- 0% לנושים בדין רגיל ואם יבוטל דין הקדימה של אגף מס הכנסה ושל עיריית ירושלים, יקבלו כל הנושים דיבידנד בשיעור של כ- 1.3% בלבד, לפני ניכוי הוצאות ההליך. כל הנושים מתנגדים להפטר, ולא ברור כיצד מציין הנאמן בנסיבות אלה כי מתן ההפטר עולה בקנה אחד עם תועלת הנושים.
-
ב"כ האגף מפנה לכך שהחובות לרשות המיסים נגרמו עקב העלמת הכנסות, ושגם החובות למשפחת יששכר נוצרו, לטענת משפחת יששכר, תוך הונאה חמורה שלהם על ידי החייב, תוך שהוא מנצל יחסי חברות ואמון קרובים.
-
בנוגע להמלצת הנאמן להורות שלא לתת עדיפות לחובות מדין קדימה טוענת ב"כ רשות המסים כי בקשת הנאמן לא נתמכת בנימוק כלשהו, מלבד הטענה הסתמית כי בכך יתאפשר לנושים הרגילים לזכות בדיבידנד מינימלי, ונימוק זה אינו מהווה טעם מיוחד ויש בהעלאתו ניסיון עקר לעקוף את דיני חדלות הפירעון ולרוקנם מכל תוכן.
עמדת הנושים
-
לדיון אשר התקיים ביום 27.5.15 התייצבו ב"כ הנושים בנק לאומי, בנק הפועלים ויהורם יששכר. כמו כן התייצבה נציגת אגף מס הכנסה ברשות המסים. כל הנושים התנגדו למתן ההפטר.
-
ב"כ יהורם יששכר הפנה לכך שעל פי תסקיר הנאמן החייבים מתנהלים בחוסר תום לב, אינם משלמים את צו התשלומים ויצרו את החובות בחוסר תום לב. לטענתו, בסכום שהוצע יש כדי לפדות את זכויות החייבים בדירה, תוך התעלמות מזכויות החייב בחברת אור ירוק. הנושה אף מפנה לנכסים הנוספים הנזכרים בתסקיר, אשר לטענתו ניתן לממש.
-
ב"כ רשות המסים חזרה על טענותיה והדגישה כי טובת הנושים היא עיקרון חשוב בהחלטה על מתן הפטר, ואי אפשר להתעלם מכך שיש התנגדות גורפת של כל הנושים להפטר המוצע.
-
ב"כ בנק לאומי הוסיף כי הנושים התנגדו למתן הפטר גם כשנקודת המוצא הייתה שמס הכנסה יוותר על העדיפות שלו. לטענתו, על מנת שהנושים ידעו מה גובה הדיבידנד שיקבלו יש להכריע בבקשות שהגיש הנאמן בנוגע לדירה ולעסק, וכן בבקשת הנאמן לביטול העדיפות לנושים מדין קדימה. ב"כ בנק לאומי תמה כיצד טוען הנאמן כי בסכום של 550,000 ₪ שמציעים החייבים הם פודים את כל הנכסים שלהם, כאשר בתסקיר נכתב כי ערך הנכסים הוא 710,000 ₪. לטענת ב"כ בנק לאומי יש להוציא פקודת מאסר לחייבים על מנת שישלימו את הפיגורים.
-
ב"כ החייבים טען כי בית המשפט אכן קבע בעבר שהחייבים ניצלו לרעה את ההליכים בכך שלא שילמו את התשלומים בהתאם לצו התשלומים, אולם אין ראיה לכך שהחובות נוצרו בחוסר תום לב. לגבי חוב הפיגורים טען שהוא נוצר בשל חוסר יכולת של החייבים לעמוד בתשלומים, בין היתר לאור מחלה בה לקתה החייבת וניתוח שעברה.
ב"כ החייבים הבהיר כי הסכום המוצע לקבלת ההפטר גויס באמצעות קרובי משפחה מהארץ ומחו"ל והופקד אצל הנאמן, וזאת לאחר הסכמה שהושגה בתום משא ומתן בין החייבים לנאמן אודות הסכום שיופקד כנגד קבלת הפטר.
ב"כ החייבים הדגיש כי חובות החייבים נוצרו לפני 20 שנים, במשך 13 שנים הם מצויים באיחוד תיקים בהוצאה לפועל, וכתוצאה מקריסת העסקים שניהם חלו.
ב"כ החייבים ביקש לפטור את החייבים מתשלום ההפרש שנוצר בגין הגדלת התשלומים החודשיים. לטענתו, הן החייבים והן הנאמן לא היו מודעים להחלטה שניתנה בעניין זה.
-
הנאמן חזר על המלצתו והפנה לכך שעל אף הטענות שהעלו הנושים בנוגע לחוסר תום הלב של החייבים, איש מהם לא הציע את ביטול ההליך כחלופה למתן ההפטר. הנאמן הדגיש כי הליך פשיטת הרגל הוא הדרך היחידה בה ניתן היה לממש את הנכסים של החייבים, הפנה לכך שהנושים סירבו להשתתף במימון חקירות על מנת לאתר נכסים של החייבים, וכי החקירה שנערכה במימון הכנ"ר הייתה יסודית וממצה והובילה למסקנה כי תשלום בסך 550,000 ₪ מהווה פדיון ראוי של הדירה ושל בית העסק.
עוד הדגיש הנאמן כי טענות הנושים מתבססות על המידע שהוא עצמו מסר, וכי בשנה האחרונה החייבים משתפים עמו פעולה.
-
לדעת הנאמן, מתן הפטר לחייבים מתיישב עם מדיניות המחוקק. ההליך נמשך עשר שנים והחובות נגררים מעל 20 שנה.
-
בתשובה לטענות רשות המסים בנוגע לחוסר תום הלב של החייב הפנה הנאמן לכך שלא נפתח נגד החייב הליך פלילי, ומקור החוב בקנס שהוטל עליו.
-
לשאלת בית המשפט השיבו ב"כ רשות המסים וב"כ יששכר כי אם יישקל מתן הפטר הם יבקשו את ביטול ההליך. ב"כ בנק הפועלים שב וטען כי ניתן לממש את הדירה שבבעלות החייבים, וכי הסכום אותו מציעים החייבים כנגד מתן ההפטר גבוה אך במעט מהסכום שעשוי להתקבל ממימוש הנכס.
-
ב"כ הכנ"ר תיאר את פעולות החקירה שנערכו על ידי הכנ"ר והנאמן, אשר ארכו מאות שעות, וכללו חיפוש בבית החייבים ובמשרדי חברת אור ירוק, ניתוח כל המסמכים והחפצים שנתפסו וחקירות שנערכו לבני משפחה של החייבים, לרבות הבת נטע, הבן מיימון והאחיין, אלימלך. פעולות אלה הן שהובילו להגשת בקשות למתן סעד הצהרתי באשר לדירה הרשומה על שם הבת והחברה שרשומה על שם הבן, ולגבש את אופן סיום ההליך באשר לחייבים.
ב"כ הכנ"ר הסביר מה היו השיקולים בקביעת הסכום שישלמו החייבים על מנת לפדות את הנכסים, סכום אשר שקלל את המשכנתא הרשומה על ביתם של החייבים, הסיכון המשפטי שכרוך במכירת הנכס ועלות הדיור החלופי לחייבים.
ב"כ הכנ"ר הדגיש כי מבחינת הכנ"ר הפעולות לאיתור נכסים של החייבים ומימושם מוצו, ואם סבורים הנושים כי ישנם נכסים נוספים שניתן לממש, עליהם לפעול על מנת לאתר את הנכסים ולהביא את הראיות כי הם אכן שייכים לחייבים.
בתשובה לטענות הנושים בעניין חוסר תום הלב של החייבים ביצירת החובות, טען ב"כ הכנ"ר כי יש לתת משקל לחלוף הזמן מאז נוצרו החובות.
הכנ"ר מתנגד לבקשת הנאמן לביטול זכות הקדימה.
-
לאחר הדיון הגיש הנושה יששכר בקשה להורות לנאמן להתקשר עם שמאי לצורך הערכת חברת אור ירוק וכן דירת המגורים של החייבים.
הנושה הבהיר כי הוא עומד על התנגדותו למתן הפטר וסבור שיש לבטל את ההליך, אולם כדי לשקול באופן מושכל את הצעת החייבים ולגבש עמדה ביחס להמשך ההליכים בתיק, יש מקום להורות על מינוי שמאי, כמבוקש.
-
הנאמן השיב כי לפני שתידון הבקשה יש לתת החלטה בבקשת החייבים להפטר.
דיון
-
כפי שנפסק:
"הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת – להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה. תכלית זו נועדה לקדם את הגשמת זכות הקנין הנתונה לנושים, המוכרת כזכות-על חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השניה – להניח לחייב תם לב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו. תכלית זו מקדמת את ההכרה בזכותו הבסיסית של החייב לכבוד אנושי, המוכרת אף היא בחוק היסוד" (ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 9.8.2009)).
עוד נפסק בעניין פיגון כי:
"בין שתי התכליות האמורות שביסוד הליך פשיטת הרגל קיים מתח פנימי מובנה: התכלית הראשונה, שמעייניה מופנים להעשרת קופת פשיטת הרגל כדי למצות את יכולת הפרעון של החובות לתועלת הנושים, אינה מתיישבת בהכרח עם התכלית השניה, החותרת לשחרר את החייב מעולם של חובות שאין בכוחו לפרוע. ואכן, מתן הפטר לחייב אינו מתיישב על נקלה עם קידום זכות הקנין של הנושים במיצוי אפשרויות הגבייה מהחייב."
וכי:
"בהחלטה שיפוטית הנוגעת לצו הכרזה של פשיטת רגל, ובמתן צו הפטר מהליכים אלה, נדרש, אפוא, איזון בין שתי המגמות הבסיסיות האמורות, וביישוב ראוי ביניהן, לעיתים תוך ויתור הדדי על הגשמה מלאה של כל אחת מהן."
-
בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר על בית המשפט לשקול, בין היתר, את התנהגותו של החייב ותום לבו בדרך יצירת החובות ובכל שלבי הליכי פשיטת הרגל (עניין פיגון הנ"ל) וכן את הנתונים האישיים של החייב (ע"א 3004/07 עזריה נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם באתר הרשות השופטת, 5.11.2008)).
יש לשקול את היקף החובות ופוטנציאל הפירעון העתידי של החייב (פש"ר (מחוזי חי') 32215-11-09 רייס דהאן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 5.6.2013)). שיקולים נוספים הם עמדת הנושים והיבטים הכרוכים בטובת הציבור (ע"א 3083/13 פלונית נ' שיכמן (פורסם במאגרים, 10.1.2015)).
-
במתן הפטר לחייבים יהיה כדי להגשים את מטרת ההליך בכל הנוגע לחייבים. החייבים נמצאים בהליך זמן ניכר, החובות נוצרו לפני כעשרים שנה, וההפטר יאפשר להם לפתוח דף חדש בחייהם.
אשר לנושים, ההליך השיג את מטרתו בכל הנוגע לכינוס נכסי החייבים, אולם נכשל בכך שבסופו של דבר, למרות החובות הגבוהים ולמרות המאמצים הרבים שהשקיעו הכנ"ר והנאמן, עלול להיווצר מצב בו הנושים הרגילים לא יקבלו דיבידנד, לאור החובות הגבוהים בדין קדימה.
-
באיזון שבין שתי התכליות, אני מקבלת את עמדת הנאמן והכנ"ר לפיה ראוי לתת לחייבים הפטר על פי ההצעה שעל הפרק, למרות התנגדות הנושים, ובלבד שבמקביל ישלימו החייבים את חוב הפיגורים.
-
משך הזמן בו מצויים החייבים בהליכי פשיטת רגל, פדיון הדירה וזכויות החייב בחברת אור ירוק, למרות שטרם הוכח כי מדובר בנכסים של החייבים, והעובדה שלא תצמח תועלת לנושים מהמשך ההליך, תומכים במתן הפטר.
-
הנושים לא הצביעו על נכסים נוספים של החייבים, מעבר לאלה אשר נזכרו בתסקיר הנאמן, ולא הצביעו על פוטנציאל עתידי לפירעון שלא נלקח בחשבון.
-
בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון ביום 27.1.11 בערעור שהגיש החייב על החלטת כב' השופט שפירא לבטל את ההליך בפש"ר 6251/09 (ע"א 8074/09 דרעי נ' הכונס הרשמי) נכתב:
"מתברר כי בתקופה האחרונה חלה החמרה בנסיבותיו האישיות של המערער, ובא כוח כונס הנכסים הרשמי מציע, תוך שמירה על טענותיו, כי תוגש בקשה חדשה למתן צו כינוס נכסים, והוא מודיע, כי עמדתו של כונס הנכסים הרשמי תקבע לאחר שהבקשה תבחן בלב פתוח וכפי שהדבר אכן ראוי בנסיבות המקרה."
עמדת הכנ"ר והמלצתו בתיק שלפניי מתיישבות עם התחייבותו במהלך הדיון בערעור.
-
יינתן לחייבת הפטר המותנה בהשלמת הפיגורים והפקדת סכום של 200,000 ₪ בקופת הכינוס שלה.
-
יינתן לחייב הפטר המותנה בהשלמת הפיגורים שלו והפקדת סכום של 350,000 ₪ בקופת הכינוס שלו.
-
הסכומים יופקדו תוך 60 יום.
-
ככל שתוגש בקשה לביטול העדיפות לחובות בדין קדימה, הבקשה תידון.
-
הנאמן יגיש לבית המשפט הודעה לאחר שיופקדו הסכומים.
ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ו, 08 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.
