|
תאריך פרסום : 11/08/2016
| גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
51745-02-14
01/08/2016
|
בפני השופט:
דורון חסדאי
|
- נגד - |
החייב :
צ.י.ח. עו"ד דוד לייזר
|
הכונ"ר:
כונס נכסים רשמי תל אביב עו"ד איתן צנעני-מנהל המיוחד
|
החלטה |
מונחת בפני בקשת הכנ"ר, להורות על ביטולם של הליכי פשיטת הרגל בתיק דנן, וזאת לאור ההלכה שנקבעה זה לא מכבר בעניין ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ (פורסם בנבו, 12.10.15) ונוכח העובדה כי תביעות החוב היחידות שהוגשו בתיק פשיטת הרגל הן תביעות חוב בגין מזונות.
רקע עובדתי וטענות הצדדים בקצירת האומר
-
עסקינן בחייב צעיר ובריא על פניו, בן כ-43, אב ל- 4 ילדים, מהם אחד קטין ואחד שהגיע לגיל בגרות לפני כשנה, שאינם סמוכים על שולחנו.
-
ביום 17.03.2014 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, לבקשתו.
-
במסגרת בקשתו לצו כינוס ולפשיטת רגל, הצהיר החייב על 11 נושים, מרביתם רבנים ובני משפחתו של החייב, כאשר נטען כי ההלוואות לחייב מגורמים אלו ניתנו על דרך של "גמ"ח", דהיינו, החזר ההלוואה הינו ללא ריבית. פרט לחובות אלו הצהיר החייב על חוב לחברת החשמל בגובה של 4,500 ₪, וכן חוב לגרושתו ולמוסד לביטוח לאומי בגין מזונות.
-
בסופו של יום הוגשו כנגד החייב שתי תביעת חוב בלבד, האחת מטעם גרושת החייב, על חוב מזונות בסך של כ- 203,000 ש"ח (כאשר כבר עתה יוער כי התיק נפתח במקור על הסך של 20,000 ₪), והשנייה מטעם המוסד לביטוח לאומי, גם כן בגין חוב מזונות. סך החובות ל-2 נושים אלו עומד על הסך של כ- 213,000 ₪. כיום לא ניתן עוד להגיש תביעות חוב נוכח חלוף המועד.
לעניין זה יש להדגיש כי כנגד החייב נפתחו תיקי הוצל"פ רק בגין חוב המזונות לגרושתו ולמוסד לביטוח לאומי.
-
ביום 1.11.15 התקיים בפני דיון בשאלת הכרזתו של החייב. עובר לדיון הגיש המנהל המיוחד תסקיר ממנו עולה כי החייב לא הגיש אישורי מסירה לנושיו, כי קיימות תמיהות לגבי התנהלותו הכלכלית, וכי לאור זאת, ומשהוגשו רק שתי תביעות חוב בגין מזונות, אין טעם בקיום ההליך.
-
במסגרת הדיון הצטרף גם ב"כ הכנ"ר להמלצת המנהל המיוחד, וזאת מכוח פסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון בעניין ע"א 7092/13 ד.מ נ' י.מ (פורסם בנבו, 12.10.15) (להלן: "הלכת מור" או "עניין מור"). בסוף הדיון ניתנה לצדדים האפשרות להתייחס בנפרד ובכתב לעניין תחולת הלכת מור בענייננו.
-
במסגרת תגובתו, טען החייב כי אין לבחון את תחולת הלכת מור בענייננו, משגרושת החייב לא נקטה ביוזמתה בבקשה לביטול ההליך, במאובחן מהנסיבות בהלכת מור. כמו כן נטען בכלליות כי חוב המזונות נוצר בתום לב, ולאור הלכת רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו) והלכת ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו ( 3.5.2015), הרי ייתכן שהחייב יופטר מחוב המזונות בסוף ההליך, ולפיכך אין לבטל את ההליך בשלב זה. עוד נטען כי בכל מקרה לחייב זכות לקבל הפטר מהחובות הנוספים עליהם הצהיר, אף אם לא הוגשו תביעות חוב בעניינם.
-
המנהל המיוחד בתגובתו לתגובת החייב ציין ראשית, כי החייב הגיש לעיונו את אישורי המסירה החסרים ולפיכך תיקן את מחדלו במישור זה. לעניין תחולת הלכת מור בענייננו נטען כי מחד צודק החייב שיש לאבחן את המקרה דנן מהלכת מור בשל אי מעורבות גרושת החייב בביטול ההליך, אולם מאידך נטען לעניין תום הלב ביצירת חוב המזונות, כי היות והחייב הצהיר בעבר שהינו עובד כמשגיח כשרות "בשחור" ללא תלוש, נראה באופן כללי כי רב הנסתר על הגלוי בהתנהלותו הכלכלית. עוד נאמר כי היות וחוב המזונות תפח לסך של מעל 200,000 ₪, הרי שהדבר מלמד שהחייב התחמק מתשלום חוב המזונות במשך זמן רב מאוד ולא מדובר בתקופה קצרה במהלכה נקלע לקשיים ולא שילם מזונות. בסופו של דבר סובר המנהל המיוחד כי אין ביכולתו להעריך האם חוב המזונות אכן נוצר בחוסר תום לב, על אף יכולת כלכלית, וכי לאור זאת, כמו גם לאור העובדה שהחייב יכול לקבל הפטר מהחובות לכאורה עליהם הצהיר (על אף שלא הוגשו בעניינן תביעת חוב), אין לבטל את ההליך ויש לבחון היתכנותה של תכנית פירעון. בכל הנוגע לטענות החייב בדבר האפשרות לקבל הפטר מחוב המזונות, אין לדעת המנהל המיוחד כל מקום לדון באפשרות זאת, שכן נסיבותיו האישיות של החייב אינן מצדיקות זאת.
-
הכנ"ר בתגובתו המשלימה לתגובת החייב ולתגובת המנהל המיוחד חזר על עמדתו בדבר ביטול ההליך לאור הלכת מור. ראשית טען הכנ"ר כי על אף שבקשת ביטול ההליך לאור הלכת מור הינה ביוזמת הכנ"ר ולא ביוזמת גרושת החייב, אין בכך להעלות או להוריד מהצורך לדון בעניין, שכן הכנ"ר הינו "אבי הנושים" וכמי שאמון גם על האינטרס שלהם, הרי שיש לו הסמכות להעלות גם טענות כגון דא. מעבר לכך, הרי שגרושת החייב כן פעילה בתיק, שעה שהגישה תביעה לקציבת מזונותיה לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל.
-
לגופו של עניין נטען , כי מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגד החייב בשנת 2014 ועד היום, לא שילם החייב דבר על חשבון חוב המזונות, ולפיכך תפח החוב והוא עומד כיום על הסך של מעל 200,000 ₪. לפי הלכת מור, בנסיבות בהם חייב לא שילם מאום על חשבון חוב המוזנות, על אף שהוא מוחזק כמי שמסוגל לעשות כן, ולפיכך חוב המזונות גדל ותפח, הרי שדבר זה מהווה כשלעצמו חוסר תום לב המצדיק את ביטול ההליך.
-
בכל הנוגע לטענה כי יש להתחשב בכך שהחייב בבקשתו לצו כינוס הצהיר על חובות נוספים, טוען הכנ"ר כי בניגוד לנסיבות המקרה בהלכת מור, שם הוגשו כנגד החייב שתי תביעות חוב נוספות, הרי שבענייננו לא הוגשו תביעות חוב נוספות כלל, פרט לתביעות החוב בגין המזונות. כמו כן לדעת הכנ"ר, אף לעניין תביעות החוב שלא הוגשו, הרי שמעיון בהם ניתן לראות כי מדובר באביו ובאחיו של החייב, וכן בחברים ואנשים נוספים מקהילתו של החייב, ולאור זאת, כמו גם לאור העובדה שנושים אלו לא נקטו עד היום בהליכי גבייה, מקבל הכנ"ר את הרושם כי מדובר בניסיון החייב "לנפח" את מצבת חובותיו, בדומה למעשה לנסיבות המקרה בהלכת מור, שם ניסה החייב לכאורה לנפח את מצבת נשייתו.
כאן המקום להעיר כי לאחר שנתקבלו תגובות הצדדים, נתבקשו החייב והמנהל המיוחד להבהיר הכיצד עבודה ב"שחור" שהוזכרה בתגובות החייב, מתיישבת עם חובת תום הלב בהליך עצמו. אולם, בסופו של יום גילה החייב כי למעשה הונפקו לטובתו תלושי שכר במקום עבודתו, אלא שהוא לא ידע על כך, ולכן למעשה דה פקטו לא ניתן לייחס לו עבודה ללא דיווח. בנסיבות אלו לא נותר לי אלא לדון בתחולת הלכת מור לעניינו, כפי שיפורט להלן.
דיון והכרעה
-
סמכותו של בית המשפט של פשיטת רגל לבטל הליכים או להחריג חובות מהליך פשיטת הרגל מעוגנת בסעיפים שונים בפקודת פשיטת הרגל נוסח חדש, התש"ם -1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").
סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל קובע כהאי לישנא:
18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;
סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל קובע כך:
(א)צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:
(1)חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;
(2)חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;
(3)חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה
-
במסגרת הלכת מור נקבע , כי כאשר בין מצבת חובותיו של חייב בפשיטת רגל מצוי גם חוב מזונות, יש לבחון את הישארות החייב בהליך פשיטת הרגל עוד בשלב צו הכינוס, כאשר יש לאזן בין זכות הזכאית למזונות לפעול לגביית חובה באופן אפקטיבי בהליכי הוצאה לפועל, בהינתן מעמדו המיוחד של חוב המזונות ולאור כך שחוב מזונות אינו אינו מופטר גם בסוף הליך פשיטת הרגל, אל מול יתר נושיו של החייב, וזכותו לפתוח דף חדש בחייו. זאת, תוך בחינת תום ליבו של החייב ביצירת חוב המזונות.
-
לצורך זאת, מפרט בית המשפט העליון מספר כללים ועקרונות שיש לקחתם בחשבון לצורך דיון בסוגיה זאת, ובכלל זאת , כי בהינתן מעמדו הסוציאלי-חברתי הגבוה של חוב מזונות, המצדיק התחשבות מיוחדת בנושה זה, יהיה מקום לחרוג מעקרון השיווין בין הנושים כאשר חוב המזונות הינו בשיעור לא מבוטל ביחס למכלול חובותיו של החייב, ונקבע כי "מטבע הדברים, ככל ששיעור נשייתו של הזכאי לכספי המזונות מהחייב, מכלל הנשייה, גבוה יותר – כך ייטה בית המשפט להעניק משקל רב יותר לאינטרס המיוחד של נושה-חוב-המזונות, בגדרי האיזון בין האינטרסים הפרטיים והציבוריים המונחים על כפות המאזניים" (ר' פס' 35 לפסק הדין בעניין מור).
-
בסופו של יום, כעולה מעניין מור, השיקול המהותי שמנחה את בית המשפט בבואו לבחון האם יש מקום לבטל את ההליך נוכח חוב המזונות, הינו בחינת תום ליבו של החייב ביצירת חוב המזונות, בשים לב לנסיבות הפרטניות של כל מקרה ומקרה לגופו.
וכך נקבע לעניין בחינת תום ליבו של החייב ביצירת חוב המזונות:
"הנה כי כן, בעיקר רלבנטית במקרים כגון-דא השאלה: באילו נסיבות נמנע החייב מתשלום חוב המזונות הפסוק? כך, למשל, יש לברר האם היתה לחייב מניעה אמיתית לעמוד בתשלום המזונות, לאחר שנקבעו, או שמא הוא השתמט במכוון מתשלום החוב הפסוק, חרף יכולתו הכלכלית לעשות זאת? במישור זה יש לזכור כי פסיקת המזונות נעשתה על ידי ערכאה שיפוטית לאחר בחינת יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום דמי המזונות, וכי עומדת לרשות החייב האפשרות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להפחית את תשלום המזונות במקרה של שינוי נסיבות המצדיק זאת. מכאן, שבהיעדר פניה לבית משפט כאמור – קמה חזקה בדבר יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום המזונות, אשר הנטל לסתור אותה ולשכנע כי לא היה בידיו לעמוד בתשלום החוב הפסוק – מוטל על החייב.
....
בהקשר זה יש מקום לבחון גם את אופן והיקף הפירעון של חוב המזונות בעבר, על ידי החייב. כאן דומה עלי כי יש לתת משקל לשאלה אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב, או חלקו, ביוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים למזונות ממנו – לשם גבייתו". (ההדגשות אינן במקור - ד.ח.).
ובהמשך נקבע:
"יש, איפוא, מקום לבחון, לעיתים, האם החלופה של ניהול הליכי ההוצאה לפועל – יהיה בה כדי להועיל לנושים באופן ממשי, יותר מהליכי פשיטת הרגל של החייב, או שמא לא צפויה לצמוח לנושים תועלת ממשית כתוצאה מחסימת הליכי פשיטת הרגל מהחייב. במישור זה יש ליתן את הדעת גם לשאלה מהו שיעורו של חוב המזונות מכלל היקף הנשייה, בשים לב לתביעות החוב שהוגשו. ככל ששיעורו של חוב המזונות גבוה יותר, כך יש ליתן משקל רב יותר לאינטרס של הנושה, הזכאי לפירעון חוב המזונות (לא כל שכן כאשר מדובר במי שעודנו בגדר "הזכאי למזונות" מהחייב), לעיתים גם "על חשבון" האינטרסים של הנושים האחרים. מכאן נובע גם כי על הכנ"ר לבדוק בצורה יסודית את חובותיו של החייב ובית המשפט עשוי להידרש, כבר בשלב הדיון בהכרזת המבקש כפושט רגל, לבחינה מהותית של תביעות החוב הנוספות שהוגשו כנגד החייב (ככל שהוגשו), ולוּ כדי לקבוע את שיעורו של חוב המזונות ביחס לחובותיו "האמיתיים" של החייב". (ההדגשות אינן במקור - ד.ח.).
-
בהקשר זה נקבע כי יש לבחון את מצבו הכלכלי והבריאותי של החייב בנקודת הזמן הנוכחית, כושר פירעון של החייב, והאם החייב הניח לחוב המזונות "לתפוח". כן נקבע כי יש להחמיר עם חייב שעול המזונות עדיין מונח על כתפיו, בפרט שמדובר בקטינים, לעומת חייב שבשלב זה אינו חייב עוד לזון את בני משפחתו. בנוסף, יש לבחון כיצד התגברו בני משפחתו של החייב על חובתו לזון אותם, ובאם נקלעו בעצמם לחובות לשם סיפוק צרכיהם. ככל והתשובה לשאלות אלו חיובית, הרי שנחלשת במידה רבה ההצדקה ליתן לחייב את האפשרות לפתוח דף חדש בחייו.
מן הכלל אל הפרט
-
לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים ונתתי דעתי לטיעוניהם , מצאתי לקבל את עמדת הכנ"ר ולהורות על ביטולו של הליך פשיטת הרגל.
-
עניין לנו למעשה בחובות בגין מזונות שהינם חובות יחידים בהליך פשיטת הרגל. קרי, 100% מתביעות החוב שהוגשו הינן תביעות חוב בגין מזונות. זאת, אף בשונה מנסיבות המקרה בהלכת מור, שם היווה חוב המזונות שיעור ניכר משיעור תביעות החוב שהוגשו, אולם לא את החוב היחידי.
-
כבר עתה יוער ,כי אינני מוצא מקום להתייחס בבחינת הסוגיה שלפני- האם יש מקום לבטל את הליך פשיטת הרגל בשל חוב המזונות אם לאו- לעובדה כי החייב הצהיר על חובות נוספים. הלכה למעשה משלא הוגשו תביעות חוב נוספות (כאשר בסופו של יום אין מחלוקת בעניין אישורי המסירה), הרי שלצורך המבחנים שנקבעו בהלכת מור, אין בית המשפט לוקח במסגרת השיקולים שעליו לקחת בחשבון גם חובות שכלל לא הוגש בגינן תביעת חוב, ושאין כל דרך לבדוק את מהימנותן ו/או האם הם הוגשו על מנת לנפח את מצבת הנשייה כדי למנוע את ביטול ההליך. לעניין זה ניתן לראות, כי על אף שבעניין מור הצהיר החייב דשם פרט על חוב המזונות, גם על חובות לעיריית בת ים, אחיו ורשות השידור, בחן בית המשפט העליון רק את החובות שהוגש בגינן תביעות חוב- החוב לעיריית בת ים ולאחיו של החייב, אולם לא בחן את החוב לרשות השידור.
-
למעלה מן הצורך אציין כי יש ממש בטענת הכנ"ר , לפיה קיים ספק בכשרותן של החובות עליהם הצהיר החייב משלא הובאו אסמכתאות לחובות אלו, ואף לא ננקטו כנגד החייב כל הליכי גביה בגינם.
-
נוכח האמור, אפנה אפוא לבחינת תום ליבו של החייב ביצירת חוב המזונות.
כעולה מהלכת מור, הרי מקום בו בית משפט לענייני משפחה הורה על חיוב בדמי מזונות, קמה חזקה לפיה החייב יכול לעמוד בתשלום זה של דמי המזונות. זאת, שכן בית המשפט לענייני משפחה בוחן את יכולתו הכלכלית של החייב טרם שהוא קובע את שיעור המזונות, וכן בשים לב לעובדה כי לחייב עומדת האפשרות לעתור לבית המפשט לענייני משפחה בבקשה להפחית את גובה המזונות במקרה של שינוי נסיבות. כמו כן וכאמור בהלכת מור, הרי שהנטל לסתור חזקה זו, מוטל על כתפי החייב.
-
בענייננו, וכעולה מכתבי הטענות שבפני, הרי שהחייב לא עשה כל מאמץ לפרוע את חוב המוזנות במועד. להיפך. על אף שתיק ההוצאה לפועל נפתח במקור, בשנת 2004, על חוב מזונות בסך של 20,000 ₪, לא עשה החייב כל מאמץ להפחית את החוב המזונות ולפיכך "תפח" החוב לסך של 200,000 ₪. מנגד, לבד מטענה כללית ולאקונית של החייב לתום לב ביצירת החוב, לא הוכח, ולו באופן מינימאלי, כי לחייב אכן לא הייתה כל יכולת כלכלית לפרוע את חוב המזונות במועד. למעשה, מעיון בתסקיר המנהל שהוגש עובר לדיון, המתבסס על חקירת החייב ואשר תוכנו לא נסתר על ידי החייב, עולה כי מאז שנת 2005 ועד שנת 2010 נדד החייב בין ארצות שונות ברחבי אירופה (לפי התסקיר, החייב שהה בממוצע שלושה חודשים בכל מדינה) תוך שהוא אינו עובד אלא לומד תורה בלבד, ותוך שהמימון למחייתו ולטיסות ניטל מבני משפחה ומגמ"חים שונים (גופים המעניקים הלוואות ללא ריבית). כעולה מהתסקיר, הדבר נעשה משום שאשתו דאז של החייב ובני משפחתה "ניסו להתעלל בו פיזית". לטענות בדבר ניסיונות ההתעללות לא הובאה כל אסמכתא כגון הגשת תלונה במשטרה, תיעוד כלשהו וכיוצ"ב. הגם שאינני בא לקבוע מסמרות בגרסה זו, הרי שככפי שציין המנהל המיוחד בתסקירו, גרסה זו מעלה שאלות קשות, ומשלא צורפה לה כל אסמכתא, הרי שהלכה למעשה החייב מודה כי הסתתר מפני אשתו דאז בחו"ל במשך שנים מאז נפתח נגדו הליך ההוצאה לפועל, חלף לדאוג לתשלום מזונות עבור ילדיו הקטינים, וחלף לנסות ולמקסם את כושר השתכרותו, ובוודאי חלף יצירת חובות נוספים (לכאורה) לצורך הסתתרות זו.
-
רק לאחר שהואיל החייב לשוב ארצה בשנת 2010 התגרשו בני הזוג כדין ונקצבו בשנית מזונות הילדים הקטנים על ידי בית הדין הרבני, הפעם על סכום נמוך יותר. למותר לציין שלא נשמעה טענה בהליך דנן בדבר ניסיונות התעללות מצד משפחת גרושתו שחווה החייב עם שובו ארצה.
-
נוכח האמור, הרי שהלכה למעשה החייב לא הרים את הנטל לסתור את החזקה לפיה משנפסק גובהם של דמי המזונות, הרי שהחייב יכול וצריך לעמוד בתשלומם, ומשהחייב לא הוכיח כי אי תשלום המזונות נבע באמת ובתמים מאי יכולת כלכלית, כאשר על פניו לא נעשה כל ניסיון, ולו מינימאלי, לצמצם את שיעור החוב אלא להיפך, ומשעולה לכאורה מתסקירו של המנהל המיוחד כי החייב אף עשה כל אשר לאל ידו כדי להתחמק מאשתו דאז בין השנים 2005-2010 (בתואנה, שלא הוכחה, כי היא ובני משפחתה מתכלים לו), לא נותר לי אלא לקבוע, לאור המבחנים שנקבעו בהלכת מור, כי חוב המזונות של החייב נוצר בחוסר תום לב.
-
זאת ועוד, בהתאם לפרמטרים הנוספים שפורטו בהלכת מור ושעליהם עמדתי לעיל, הרי שיש לקחת בחשבון במסגרת כלל השיקולים כי עסקינן בחייב צעיר ובריא, שאין לו על פניו כל מגבלה מלנסות ולמקסם את כושר השתכרותו, כאשר החייב עדיין חב גם כיום במזונות ילדיו הקטינים (וכאשר חלק מילדיו הפכו בגירים רק בעת האחרונה) ואין המדובר בחוב מזונות ישן, וכי כעולה מבקשת גרושת החייב, אי תשלום המזונות באופן סדיר במשך שנים ארוכות, הביא אותה למצב כלכלי קשה מאוד, כשהיא נאלצת להיעזר בגמ"חים שונים כדי לשרוד (טענות אלו של גרושת החייב נתמכו בתצהיר).
סוף דבר
-
בהינתן כל האמור לעיל, נמצא כי בהתאם לפרמטרים ולמבחנים שנקבעו בהלכת מור, דין הליך פשיטת הרגל בתיק זה להתבטל, וכך הנני מורה.
-
צו עיכוב היציאה מהארץ יבוטל ביום 1.11.16.
-
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ו, 01 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|