מדובר בבקשה לביטול הליכי פשיטת רגל, שהוגשה על ידי המנהל המיוחד במסגרת דו"ח מסכם שהגיש בעניינו של החייב (להלן: "הדו"ח").
ביום 1.3.14 ניתן לבקשת החייב צו כינוס לנכסיו, ובמסגרת הצו, הושת על החייב תשלום חודשי בסך 300 ₪.
בדו"ח שהגיש המנהל המיוחד לבית המשפט ,ציין המנהל המיוחד כי מדובר בחייב יליד שנת 1978, המתגורר באשדוד עם משפחתו. ביחס לעיסוקו והכנסותיו של החייב, צוין כי כשנה טרם הדיון בבקשתו לפשיטת רגל, שוחרר החייב ממאסר בן 30 חודשים , בין היתר בגין עבירות של פעילות בארגון פשיעה, ניהול עסקים אסורים והלבנת הון.
לטענת המנהל המיוחד , בתצהירו של החייב, טען החייב כי לאור עברו הפלילי, הוא מתקשה להשתלב בשוק העבודה ועד לחודש דצמבר 2014, הוא התקיים מקצבת הבטחת הכנסה בסך 2,700 ₪ בלבד. המנהל המיוחד ציין כי מהדו"ח החודשי של אשת החייב, עולה כי החייב אינו עובד והכנסתם היחידה מקורה במשכורתה ובקצבת ילדים בסך 420 ₪.
עוד ציין המנהל המיוחד כי גרסת החייב בחקירתו, היתה כי בשנת 2003, הוא ואשתו הגב' אורטל מיירה (להלן: "הגב' מיירה"), שאף היא מצויה בהליכי פשיטת רגל, פתחו "פיצוציה" שהופעלה באמצעות תיק עוסק מורשה (להלן: "העסק") על שם האישה. עוד צוין כי לגרסת החייב הוא עבד במקביל ובמשך עשר שנים בעיריית אשדוד, במחלקת נטיעות. לדבריי החייב העסק התנהל על בסיס אשראי בסכומים גבוהים, מה שגרם לבנקים, לטענתו, להגביל את החשבונות. בנוסף צוין כי לטענת החייב רבצו עליו חובות, היות והיה מיופה כוח בחשבונות של אשתו .
לדברי המנהל המיוחד, אשת החייב, טענה מצידה כי עם שחרורה מצה"ל בשנת 2002, היא פתחה קיוסק בשם "מסביב לשעון" יחד עם שותף נוסף בשם שמעון בוחבוט,. עוד צוין כי לטענת הגברת מיירה, לאחר שיצאה לחופשת לידה נוהל העסק על ידי עובדים שהתנהלו מול ספקים באמצעות פנקס המחאות חתום וכי עובדים אלו מעלו בכספים, נטלו כספים מהקופה ואפשרו רכישה "בהקפה", דבר שהוביל להפחתה משמעותית בהכנסות העסק. עוד צוין, כי לטענת החייב מלאי העסק נמכר בשנת 2007 לאדם בשם מיכאל בסכום של כ- 150,000 ₪, שהועבר לבנק הפועלים, וכן כי הוא ורעייתו מכרו את דירתם והסכום שנותר מהמכירה לאחר כיסוי חוב המשכנתא, הועבר לטובת בנק אוצר החייל.
לגרסת החייב הוא המשיך לעבוד כל אותה עת בעיריית אשדוד ובמקביל הפעיל מועדון הימורים שכונה "הולדם" לשם הגיעו אנשים שונים לשחק קלפים ,והא עצמו ניהל את המועדון ונהנה מרווחיו. לדברי החייב, הוא ידע שמדובר בעסק לא חוקי, אולם לאור הרווחים שעמדו על כ-2,000-3,000 ₪ ליום, הוא סבר כי יוכל להחזיר באמצעות הכספים חלק מחובותיו שעמדו על סך של 2.5 מיליון ₪.
לטענת החייב חובותיו נבעו כתוצאה מניהול כושל של העסק ולא כתוצאה מעסקיו בהימורים.
המנהל המיוחד טען מצידו, כי מחקירתו של החייב עלו סתירות ביחס לנעשה בכספי תמורת מכר הדירה וכן ביחס לכספים שהתקבלו מהפעלת המקומות למשחקים אסורים. לדבריו, מגזר הדין שניתן בעניינו של החייב בתפ"ח 14860-04-12 עלה החשש שהחייב הוא זה שהפעיל את העסק, על ידי מי מחברי ארגון הפשיעה . כמו כן הפנה המנהל המיוחד לכך שבגזר הדין נכתב כי ככל הנראה עבודתו של החייב בעיריית אשדוד הייתה פיקטיבית והחייב לא התייצב באופן סדיר לעבודתו.
עוד טען המנהל המיוחד כי מגזר הדין עלה כי החייב היה אחראי להעמדת הלוואות למהמרים אחרים לצרכי השתתפות בהימורים, זאת בניגוד לטענותיו כי רווחי הפעלת המועדון למשחקים אסורים הועברו לכיסוי חובותיו. עוד נטען כי מגזר הדין עלה כי הרווחים ממשחקי המזל וההימורים היו מועברים לשליטתו של הנאשם 1 ראש הארגון, שהינו אביו של החייב.
המנהל המיוחד הוסיף וטען כי לכאורה מגזר הדין עלה כי חברי ארגון הפשיעה הפעילו בתי עסק כגון בתי קפה, מסעדות בעוד שבפועל יועדו המקומות הנ"ל לניהול משחקי מזל אסורים וארגון הימורים עבור הנאשם 1. המנהל המיוחד טען כי חלק מכספי תמורת הדירה שמכר החייב הופקדו באחד מחשבונותיו של הנאשם 7 בתפ"ח 14860-04-12, שהיה אחראי בין היתר על הפקדת סכומי כסף שונים בחשבון הרשום על שם נאשם 1 ראש ארגון הפשיעה , בסך כולל של 138,000₪.
מכאן, ביקש המנהל המיוחד להורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל, בעניינו של החייב.
ביום 2.7.15 התקיים בפני דיון ובו טענו ב"כ הצדדים טענותיהם.
דיון והכרעה –
ביום 1.3.14, ניתן צו כינוס לנכסי החייב במסגרת תיק הפש"ר דנן, והושת על החייב צו תשלומים חודשי בסך 300 ₪.
החייב טרם הוכרז כפושט רגל.
כאמור בתאריך 28.6.15, עובר לדיון שהיה קבוע בשאלת הכרזת החייב כפושט רגל, הגיש המנהל המיוחד דו"ח מסכם והמליץ על ביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינו של החייב, בין היתר, לאור העובדה כי חובותיו של החייב נוצרו בחוסר תום לב ועקב עבירות שבהן הורשע במסגרת תפ"ח 14860-04-12.
במסגרת בקשת החייב למתן צו כינוס, הצהיר החייב כי חובותיו נאמדים על סך 1,017,635 ₪ ומספר נושיו הוא 7 .
מדובר בחייב, נגדו הוגש כתב אישום במסגרת תפ"ח 14860-04-12 בו יוחסו לו עבירות רבות שביצע כפעיל בארגון פשיעה, וביניהן החזקת מקום למשחקי מזל אסורים ועבירות של הלבנת הון. החייב הורשע ביום 6.1.13 בעבירות שיוחסו לו ובית המשפט גזר עליו מאסר בפועל למשך 21 חודשים וקנס בסך 350,000 ₪ .
מעיון בדו"ח שהגיש המנהל המיוחד , עלה כי נגד החייב הוגשו 6 תביעות חוב בסך של כ- 1,552,000 ₪, כאשר למעלה מ – 500,000 ₪ מהחובות, הם בגין קנס שהוטל על החייב במסגרת גזר הדין בתפ"ח 14860-04-12. תביעת חוב נוספת שהוגשה בסך של כ – 180,000 ₪, הוגשה ע"י מע"מ, בגין חוב המיוחס גם הוא לעבירות הפליליות בהן הורשע החייב, היות ומבחינת רשות המס הכספים שהתקבלו בידי החייב בעקבות הפעלת מועדון למשחקים אסורים, הם בגדר הכנסה החייבת במס. תביעת חוב נוספת בסך של למעלה מ 500,000 ₪, הוגשה ע"י בנק הפועלים, בשל חוב משותף של החייב ואשתו, המצויה אף היא בהליכי פשיטת רגל.
השאלה העקרונית העומדת לדיון היא האם החייב המבקש להיות מוכרז כפושט רגל- נהג בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם.
סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל, קובע כי בית המשפט ידחה בקשת חייב לפשיטת רגל, אם שוכנע כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כאשר החייב יכול לפרוע את חובותיו.
בע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי (06.10.2013) קבע בית המשפט העליון בין היתר כדלקמן:
"חובתו של החייב לנהוג בתום לב מתפרשת על פני התקופה שקדמה להליכי פשיטת הרגל, ועל פני תקופה מאוחרת יותר, זו שממועד מתן צו הכינוס ועד להכרזת פשיטת הרגל עצמה והיא ממשיכה 'לרחף' מעל ראשו של החייב לאורך כל הליך פשיטת הרגל ועד לסיום ההליך בהסדר או בהפטר. תום הלב נבחן באמות מידה אובייקטיביות הנגזרות מתכליותיו של מוסד פשיטת הרגל – לכינוס יעיל של נכסי החייב תוך חלוקתם בדרך הוגנת וצודקת בין כלל הנושים, וכן שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו, לצד התכליות הכלליות שביסוד כל דבר חקיקה – הגנה על תקנת הציבור והשמירה על שלטון החוק."...............
"אל מערך השיקולים שמנינו דומה כי יש להוסיף את סוג הפעילות הבלתי חוקית. כך למשל בפעילות כלכלית כגון הימורים, ישנו פן כלכלי ב"נסיבות מחמירות" של מעורבות כסף "כשר" עם כסף "מזוהם"." (ראה ע"א 3376/11 לעיל).
כפי שצויין בדו"ח המנהל המיוחד חלק ניכר מחובותיו של החייב נוצר במהלך ועקב פעילותו של החייב בארגון הפשיעה . כך כאמור תביעת חוב שהוגשה על סך של למעלה מ – 500,000 ₪ הוגשה בגין קנס שהוטל על החייב במסגרת גזר הדין, ותביעת חוב נוספת בסך של כ – 180,000 ₪, הוגשה על ידי רשויות מע"מ בגין חוב שנוצר בגין העבירות הפליליות בהן הורשע החייב.
זאת ועוד בגזר דינו של הנאשם בתפ"ח 14860-04-12 ציין בית המשפט בין היתר, כדלקמן:
"הנאשם 2 (החייב בעניינו א.ח.) שהוא כאמור, בנו הבכור של הנאשם 1, ביצע את פעילותו במסגרת ארגון הפשיעה בין היתר, בעת שהיה רשום כעובד עיריית אשדוד תחת פיקוחו, לכאורה של הנאשם 7, כאשר בפועל לא התייצב באופן סדיר לעבודתו בעירייה ולא היה נתון כלל לפיקוח. נאשם זה דאג, במספר הזדמנויות, לרכישתם של טלפונים ניידים, כרטיסי SIM והטענתם, כדי להבטיח את חשאיות התקשורת בין מנהלי הארגון ופעיליו."
עוד צוין בגזר הדין בעניינו של הנאשם כדלקמן:
"סנוקר השיא", שהינו אולם בשטח 450 מ"ר באשדוד, הושכר, החל מחודש ינואר 2009, לחייל של ארגון הפשיעה לשימוש מסחרי, בעוד שבפועל, והחל מיוני 2011, יועד המקום לניהול משחקי מזל אסורים עבור הנאשמים 2 ו-5. בתקופה שבין יוני 2011 עד ספטמבר 2011 ניהלו את משחקי המזל האסורים עבור הנאשמים 2 ו-5 אנשים שונים, אשר גם העבירו את הרווחים לידיהם....”
במהלך שנת 2011, הפעילו הנאשמים 2 ו-5 מקומות נוספים למשחקי מזל אסורים וארגון הימורים בדירות שונות באשדוד, תוך הצעת תשלום, קיזוז חובות בגין הלוואות, וייצוג על ידי עו"ד במידת הצורך, למחזיקי הדירות לטובת הפעלת משחקים אסורים בדירותיהם...."
"... הנאשמים 2 ו-5 גם הפעילו, במהלך שנת 2011, משחקי מזל אסורים והימורים בדירתו של אילן איטח,..."
"...נוכח מעשים אלה הורשעו הנאשמים 2 ו 5 בביצוע עבירות רבות של החזקת מקום למשחקי מזל אסורים במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 228 רישא לחוק העונשין בנסיבות סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה; בעבירות רבות של ארגון הימורים במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 225 לחוק העונשין בנסיבות סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה; בעבירות רבות של הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון בנסיבות סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה; ובעבירות של העלמת הכנסות במסגרת אכגון פשיעה לפי סעיף 220 (5) לפקודת מס הכנסה וסעיף 117(א) (ב) לחוק המע"מ בצירוף סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.."
עיון באמור בגזר הדין מעלה כי מדובר בנאשם שהיה חבר בארגון פשיעה, בעת שהיה רשום כעובד עיריית אשדוד. זאת ועוד על פי גזר דין ניהל הנאשם בשנת 2011 מספר אתרים של משחקי מזל אסורים והימורים במסגרת ארגון הפשיעה , ובסופו של יום הורשע הנאשם בין היתר בעבירות של אחזקת מקום למשחקי מזל אסורים במסגרת ארגון פשיעה בעבירות של הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה ובעבירות של העלמת הכנסות במסגרת ארגון פשיעה.
בנוסף בהתאם לעקרון היסוד לפיו "אין חוטא נשכר", ברי כי אין לעודד את הפרת החוק ובמקרה דנן, נכון יהיה למנוע את תחולת הפקודה, היות ומדובר במקרה שאי החוקיות נוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור.
בנסיבות האמורות נראה כי בפועל מדובר בענייננו בחייב שחלק ניכר מחובותיו נוצרו שלא בתום לב כתוצאה מעבירות שביצע במסגרת חברותו בארגון פשיעה, ובנסיבות אלה אין לקבל את גרסתו של החייב כי חובותיו נוצרו בעקבות כישלון עסק ה"פיצוציה", שהפעיל לכאורה עם אשתו.
בנוסף , במסגרת הליכי פשיטת הרגל נבחנת גם סוגית תום ליבו של החייב, אשר בין היתר, מחויב בשיתוף פעולה עם המנהל המיוחד ומחויב בחובת הגילוי המוטלת עליו.
מבקשתו של החייב למתן צו כינוס ובפרט מתצהירו- רב הנסתר על הגלוי.
לטענת החייב חובותיו נבעו אך מכישלון העסק ובתצהיר הסתבכות החייב ציין החיב בין היתר כדלקמן :
"אציין כי חובותי נוצרו עקב היותי מורשה חתימה בחשבון הבנק של אשתי על כן אני נתבעתי בידי הנושים אציין כ* אשתי בעבר ניהלה פיצוציה על פי הזכור לי העסק של אשתי הוקם בשנת 2002 ונסגר בשנת 2007 אציין כי העסק נסגר עקב מכירות מועטות ועקב הוצאות גבוהות כגון שכירות קניית מוצרים אשר לא נמכרו דבר אשר הביא להעדר כל יכולת לעמוד בהתחיבויות כלפי ספקים ו\או נותני שירותים לעסק אציין כי אף העבודה שחקה את אשתי ואף העדר כדאיות כלכלית נאלצה אשתי לסגור את העסק כאשר נותרו בידיה חובות רבים לנושים שונים ולמצער גם אני נותרתי עם חובות רבים לאותם נושים שאשתי חייבת מאחר והייתי מורשה חתימה בחשבון הבנק של אשתי"
בפועל הוכח כי החייב עסק בפעילויות בלתי חוקיות ואף הורשע בדין וריצה עונש מאסר ,כאשר חלק ניכר מחובותיו נוצר עקב ביצוע אותן עבירות בעלות אופי כלכלי.
זאת ועוד , החייב בחר שלא לציין בבקשתו למתן צו כינוס, את העובדה כי עומדים כנגדו קנסות שהוטלו במסגרת ההליך הפלילי.לא זו אף זו, למעט האמור בסעיף 3 לתצהיר ההסתבכות של החייב, בבקשתו למתן צו כינוס, ציין החייב כי סיים לרצות עונש מאסר ביום 9.8.13, מלבד זאת, לא גילה ולא פירט דבר אודות ההליך הפלילי וגזר הדין, בו חויב בין היתר, בתשלום בסך 350,000 ש"ח, וכן לא צירף העתק מגזר הדין. בין הנספחים שצורפו לבקשה, צורפה "דרישת תשלום קנס", אולם רק בדיעבד ולאחר חקירתו של המנהל המיוחד, ניתן היה להבין כי מדובר בדרישת תשלום קנס, בהקשר לגזר הדין.
לאור זאת אין לאפשר לחייב לחסות תחת הגנת הוראות פקודת פשיטת הרגל .
בנסיבות העניין הואיל ובקשת החייב נגועה בחוסר תום לב והיא הוגשה במטרה לנצל את הליכי פשיטת הרגל לרעה, והיות וקיים קשר אינטגראלי בין חובותיו של החייב לבין העבירות בהן הורשע, אשר נגועות באי חוקיות ופוגעות בתקנת הציבור, אין מקום להותיר לחייב, לחסות תחת הגנת הליכי פשיטת הרגל.
לאור האמור, אני מאמץ את המלצת המנהל המיוחד, ומורה על ביטול הליכי פשיטת הרגל של החייב בתיק דנן.
אשר על כן, הריני להורות כדלקמן:
1.צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתן ביום 1.3.14 להגנתו של החייב – בטלים.
2.בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל – נדחית.
3.צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.
4.שכרו של המנהל המיוחד ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15 (ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981 . כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה.
5.הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין. ככל ולא נבדקו תביעות החוב, יועברו הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.
6.כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת המנהל המיוחד.
7.המנהל המיוחד משוחרר מתפקידו ככונס לנכסי החייב.
המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתנה היום, 3.2.16, בהעדר הצדדים.
