מבוא
1.הנושה גב' שמואלוב צפורה הגישה ביום 15.9.16 בקשה לביטול צו ההפטר שניתן לחייב כאן ביום 23/7/2014. לטענתה מדובר בהפטר שהושג במרמה, תוך הצגת מצגי שווא לפיו החייב חסר נכסים.
לטענת הנושה החייב הסתיר מבעלי התפקיד ומנושיו כי בעת מתן ההפטר היה הבעלים של מחצית הזכויות בשני נכסי מקרקעין, האחד דירת מגוריו בחדרה והשני חנות הנמצאת אף היא ברחוב הרברט סמואל 72 בחדרה, גוש 10037 חלקה 65113. מחצית הזכויות האחרת בשני הנכסים הינה של אשתו גב' גרציה בוזגלו, ושניהם הינם הבעלים הרשומים של הנכסים.
הנושה שהיא נושה הן של החייב כאן והן של אשתו גב' גרציה בוזגלו החייבת בהליך 45277-07-13 (להלן: "הליך גב' בוזגלו") טוענת כי דירת המגורים של בני הזוג בוזגלו נמצאת בהליכי מימוש מתקדמים על ידי הנושה המובטח בנק מזרחי טפחות בע"מ. נושה זה העניק לבני הזוג הלוואה מובטחת במשכנתא ואלו לא עמדו בפרעונה, וכעת נמצא הנכס בהליכי מימוש במסגרת הליך חדלות פרעון שמנוהל על ידי גב' בוזגלו. הנושה טוענת כי מימוש זה יכול לאפשר העברת סכום נכבד גם לקופת הכינוס של החייב, היה ויבוטל הפטרו, שהתקבל לטענתה במרמה, והכל לטובת הנושים בתיק זה.
2.יצוין כי ב"כ הכונ"ר והנאמן הצטרפו לבקשה. אלה טענו כי זכויות החייב בדירת מגוריו היו ידועות עובר למתן הפטר לחייב בתיק זה ונלקחו בחשבון כשהומלץ על מתן הפטר לחייב, ואולם בעלי התפקיד טענו כי הנושה צודקת בטענתה שהחייב הסתיר זכויותיו בנכס מקרקעין נוסף, היא החנות (להלן: "החנות"). דבר זה התגלה אגב ניהול הליך גב' בוזגלו והליך נוסף בתיק 41986-05-14, שם נוהל ההליך לבקשת החייבת גב' טורג'מן גאולה שהיא אחותה של גב' בוזגלו, וגיסתו של החייב כאן.
3.בעלי התפקיד טענו כי מניהול שלושת ההליכים עלה שבבעלות גב' ומר בוזגלו חנות בחדרה בה נוהל עסק לממכר פרחים. נטען כי בשלב כלשהו נעשתה עסקה, כנראה למראית עין, בה נמכרו כביכול זכויות החייבים בחנות לגב' טורג'מן. גב' טורג'מן לא שילמה עבור העברת הזכויות, ואולם היא נטלה עבור רכישת הזכויות, ובהסתמך על ההסכם שנעשה בין הצדדים הלוואה מובטחת במשכנתא מבנק מזרחי טפחות בע"מ.
במהלך ניהול הליכי חדלות פרעון לבקשת גב' טורג'מן מונה אותו בעל תפקיד כמו במקרה דנן (עו"ד בן ארצי) התבררו העובדות לאשורן, והתגלה כי אכן עובר למתן הפטר לחייב בתיק זה הוא הסתיר העובדה כי הינו בעל מחצית הזכויות בנכס המקרקעין.
4.יצוין כבר עתה כי החייב מכחיש שהוא בעל הזכויות בחנות. לטענת החייב אמנם הוא רשום כבעל הזכויות בחנות בלישכת רישום המקרקעין, ואולם בפועל עברו הזכויות לגב' טורג'מן ובשל כך הסכים לוותר על המגיע לו ממכירת זכויות אלו, והסכים כי התמורה שתתקבל ממימוש הזכויות בחנות תועבר לתיקי חדלות הפרעון של גב' בוזגלו וגב' טורג'מן. אין הסבר מדוע אם כל הזכויות בחנות עברו לגב' טורג'מן עדיין ניתנה הסכמה כי התמורה עבור מחצית מהזכויות תועבר לתיק הכינוס של גב' בוזגלו אשת החייב כאן.
לטענת ב"כ החייב בעניין זה קיים השתק שיפוטי מכח מעשה בי-דין. זאת משום שבעניינה של הגב' טורג'מן נוהל הליך חדלות פרעון קודם בתיק 538/05 וביום 28/2/2007 ניתן פסק דין הדוחה בקשת גב' טורג'מן להכריז עליה פושטת רגל משום שבית המשפט קבע כי החייבת נהגה שלא בתום לב ביצירת חובותיה. לטענת ב"כ החייב בפסק דין זה נקבע שגב' טורג'מן היא בעלת הזכויות בחנות.
יצוין כבר עתה כי מקריאת פסק הדין איני מוצאת תימוכין לטענת ב"כ החייב. בפסק הדין נקבע כי חוסר תום לבה של גב' טורג'מן ביצירת חובותיה נובע גם מן העובדה שהיא ואחותה גב' בוזגלו צפורה נהגו להעביר ביניהן נכסים מיד ליד כל עת שהצטברו חובות, דבר המעלה החשד כי הן פעלו בכוונה להונות נושים.
בפסק הדין גם נכתב כי טענת החייבת גב' טורג'מן היא שקריסתה הכלכלית נבעה גם מרכישתה חנות פרחים שהיתה בבעלות אחותה תמורת 50,000 ₪.
אין בפסק הדין קביעת פוזיטיבית כי גב' טורג'מן הינה הבעלים של הזכויות בחנות.
5.עוד יש להסיר מן הפרק טענת ב"כ החייב כי הנאמן הגיש בקשה דומה לביטול ההפטר בתיק זה ביום 26/10/2014 באותן טענות, ובסופו של דבר זנח אותה, ויש לראותו כמי שויתר על זכותו לעשות כן, דבר המונע ממנו להצטרף כעת לבקשת הנושה.
אציין כבר עתה כי גם לו לא היו מצטרפים בעלי התפקיד לבקשה, היה מקום לדון בבקשה, שהוגשה כאמור ע"י נושה שהוא גם נושה של הגב' בוזגלו.
כמו כן אכן ביום 26/10/2014 הגיש הנאמן בקשה דומה לעיכוב הליכי ההפטר. הנאמן בבקשתו טען כי הסכים למתן הפטר לחייב משום טענת החייב שאין לו נכסים מלבד מחצית הזכויות בדירת מגוריו. הנאמן טען כי רק משמונה בעל תפקיד בתיק החייבת גב' טורג'מן 41986-05-14 (להלן: "תיק טורג'מן") נודע לו כי גב' טורג'מן הודתה בתצהירה ובחקירתה כי עסקת מכירת הזכויות בחנות היתה למראית עין. העיסקה לא דווחה למס שבח והחזקה בחנות נותרה בידי החייב ואישתו, ואחד כך הועברה לבתם לניהול החנות ואחר כך לבנם.
ביום 26/10/2014 נתנה כב' השוטפת טאובר החלטה לפיה הסעד המבוקש על ידי הנאמן אינו ברור, ואולם בסיפא להחלטה נקבע במפורש כי הנאמן יהיה רשאי כל אימת שיהיו בידיו ראיות משמעותיות להצגת מצג שווא על ידי החייב, להגיש בקשה שתאושר.
משכך אין ממש בטענה כי הנאמן זנח בקשתו ואינו רשאי להגישה שוב או להצטרף לבקשת הנושה.
במקרה דנן לאור ההתפתחויות שחלו בתיקי החייבות גב' בוזגלו וגב' טורג'מן כפי שיפורט להלן, זכאי וחייב היה הנאמן לטעמי להגיש בקשה לביטול הפטר או להצטרף לבקשת הנושה.
העובדות
6.כדי להבין את מסכת העובדות שהביאה את הנושה גב' שאולוב להגיש בקשתה יש לסקור את שהתרחש בתיק זה, בתיק החייבת גב' בוזגלו ובשני תיקי חדלות הפרעון של החייבת גב' טורג'מן, שהרי שלושת התיקים קשורים אלו באלו.
7.ואלו העובדות הקשורות לתיק זה:
א.החייב הגיש בקשה להכרזתו פושט רגל בתיק זה וביום 18/2/2007 ניתן לו צו כינוס. ביום 31/3/2011 הוכרז החייב פושט רגל. בדיון שקדם להכרזת החייב פושט רגל טען ב"כ החייב שמשמש כיום גם כב"כ גב' בוזגלו וגב' טורג'מן, שחנות הפרחים היתה בבעלות אשת החייב וכי קריסתו הכלכלית של החייב נובעת מניהול גן אירועים בשנים 2001-2002.
מאידך גיסא, ב"כ המנהל המיוחד בדיון שהתקיים ביום 31/3/2011 טען שהחייב הוא בעל מחצית הזכויות בחנות, שהעברת ניהול החנות לבתו שאז רק השתחררה מצה"ל היתה הברחת רכוש. בסופו של יום, ולא בלי התלבטות, כעולה מפרוטוקול הדיון ביום 31/3/2011 הושגה הסכמה להכריז על החייב פושט רגל, בתנאי שהתשלום החודשי שישלם לקופה יוגדל משמעותית ויעמוד על סך של 1,500 ₪.
ב.ביום 29/4/2013 הגיש החייב בקשה למתן הפטר בצירוף תצהיר. החייב הציע לשלם לקופת הכינוס סכום נוסף של 50,000 ₪ מעבר לכספים המופקדים בקופה, ולאחר שהסדיר חובו בדין קדימה בסך 49,933 ₪. בסעיף 6 לתצהירו שנספח לבקשה הצהיר החייב:
"הנני להוסיף ולהצהיר כי אין לי ולרעייתי כל רכוש ו/או כספים ו/או נכסים ברי מימוש אשר יש ביכולתי להציע כדי לשלם חובי לנושי".
מצבת החובות שאושרה לחייב עמדה על סך 690,238 ₪ ובקופת הכינוס הצטבר עד אותו מועד בו נדונה ההצעה למתן הפטר וזאת לאחר שהחייב צבר פיגורים ופרע אותם בסך של 62,164 ₪. הבקשה הומצאה על ידי החייב רק לנאמן ולב"כ הכונ"ר.
ג.הנאמן תמך בבקשת החייב בין השאר משום שלטענתו לא איתר נכסים נוספים של החייב הניתנים למימוש. הנאמן העיר כי החייב טען שהוא עובד כשכיר בחניון רכבים וקיים חשד שהוא בפועל הבעלים של החניון, ואולם הנאמן טען כי מדובר בעסק עם הכנסות דלות שמימושו לא יניב תועלת לנושים.
הנאמן ציין כי הדיווידנד הצפוי לנושים עומד על סך של 13%. גם ב"כ הכונ"ר בתגובתו מיום 10/7/2013 תמך בעמדת הנאמן. ב"כ הכונ"ר טענה כי נשלחו הודעות לנושים על הדיון בבקשת ההפטר ביום 4/6/2013 ובינתיים לא התקבלו תגובות. ללמדך כי אישורי מסירה על קבלת ההודעות לא הוצגו.
ד.דיון בבקשת ההפטר התקיים ביום 11/7/2013 במעמד הדיון טען הנאמן כי נושים של החייב התנגדו למתן הפטר, ואולם זה שכנעם כי טענותיהם שהחייב מנהל עסק של חניון לא הוכחו, וכי גם הכנסות החניון נמוכות, ולסיכום טען הנאמן שנושים אלו שוכנעו על ידו לא להופיע ולהתנגד למתן ההפטר.
לאור האמור בפרוטוקול נראה שלטענות ב"כ החייב בפני כעת כי הנושה גב' שאולוב לא התנגדה במועד למתן ההפטר לא נתמכו כאמור בפרוטוקול הדיון עובר למתן הפטר.
בסופו של הדיון החליטה כב' השופטת טאובר לתת לחייב הפטר מותנה בתשלום 50,000 ₪ עד יום 15/11/2013, בהתחשב בעובדה שהחייב איש מבוגר, מצוי 7 שנים בהליך ואין ברשותו נכסים ו/או זכויות שבמימושן ניתן יהיה להגדיל את הדיווידנד לנושים.
אציין כי בדיון עובר למתן הפטר לחייב לא נדונו שווי זכויותיו בחנות או בדירת מגוריו. לגבי דירת המגורים ההנחה היתה שהחייב מתגורר בדירה יחד עם אישתו ומשלם משכנתא חודשית בסך 2,500 ₪.
ה.ביום 23/7/2014 ניתנה הודעה כי החייב שילם כל הנדרש לצורך מתן הפטר ובו ביום ניתן לחייב הפטר חלוט. לא הוברר מתי בוצע התשלום ע"י החייב והאם נעשה הדבר במועדים האמורים בהחלטה על הפטר מותנה מים 11/7/2013.
8.ואלו העובדות הקשורות לחוב גב' בוזגלו צפורה:
א.גב' בוזגלו אשת החייב הגישה בקשה להכריז עליה פושטת רגל ביום 23/7/2013. צו כינוס בעניינה ניתן ביום 8/8/2013, והיא חויבה לשלם לקופה סך חודשי של 500 ₪. יצוין כי בתצהיר שתמך בבקשה ציינה גב' בוזגלו שהיא עובדת בחנות פרחים בעסק השייך לבתה. עוד ציינה בסעיף 31 לתצהירה כי אין לה נכסים או רכוש פרט לדירת מגורים המשועבדת כולה לבנק, ואולם לבעלה הוא החייב כאן קופת פנסיה ב-"מבטחים".
גב' בוזגלו לא יינה כי עסק הפרחים בו היא עובדת השייך לבתה מנוהל מתוך חנות שהזכויות הרשומות בה הם שלה ושל החייב.
ב.ביום 26/3/2015 התקיים דיון בבקשת גב' בוזגלו להכריז עליה פושטת רגל. בדיון הוברר כי חוות דעת שמאי הבנק הממשכן של החנות קבעה שמדובר בנכס ששוויו 180,000 ₪. כן נטען בדיון על ידי המנהל המיוחד שהמחזיק האמתי בנכס הוא בעלה של גב' בוזגלו, הוא החייב כאן.
בדיון הצהיר ב"כ גב' בוזגלו, שהוא גם ב"כ החייב כאן, כי:
"בעלה של החייבת הצהיר כל ההליך שהנכס נמכר לתורג'מן ומשועבד לבנק וזה לא הוסתר. יש לנו הסכמה של מכירת הנכס. אני מצהיר שהנכס ריק, אף אחד לא נמצא בו ולא מנוהל בו שום עסק".
בסופו של הדיון הסכימו הצדדים לדחות הדיון בהכרזה עד שתוגש הצעת הסדר.
ג.ביום 16/4/2015 הגישה גב' בוזגלו הצעת הסדר. בהצעת ההסדר בסעיף 2.3 נאמר כי החייבת מציעה 25% מהתמורה נטו שתתקבל ממכר החנות שהזכויות בה רשומות על שמה ועל שם בעלה, הוא החייב כאן. החייבת ביקשה ש-25% מהתמורה נטו ממכר החנות יועברו לקופת הכינוס בתיק חדלות הפרעון שמנהלת אחותה גב' טורג'מן (שידון להלן).
ביום 1/7/2015 במענה להבהרות שביקש הנאמן בקשר להצעת ההסדר כתב ב"כ גב' בוזגלו שהוא גם ב"כ החייב כאן, כי גב' בוזגלו תפעל אם תתקבל הצעתה לקבל הסכמת בעלה למכר מיידי של החנות הממושכנת והעברת חלקם בחנות לטובת נושיה. לאור התנגדות להצעה הגישה גב' בוזגלו הצעה משופרת ביום 24.8.15 ולאחר שכונסה אסיפת נושים הוברר כי ההצעה לא עברה, כעולה מהודעת הנאמן מיום 8.10.15.
ד.ביום 19/10/2015 התקיים דיון בעניינה של הגב' בוזגלו והוחלט לאחד הדיון בהליך שלה ושל אחותה שיפורט להלן.
בדיון הוברר שהצעת ההסדר לא עברה והחייבת גב' בוזגלו הוכרזה פושטת רגל. לאחר מכן ביום 22.10.15 ניתנה הודעה מוסכמת על ידי הנאמן והנושה המובטח כי מימוש הזכויות בחנות שרשומות על שם גב' בוזגלו ועל שם החייב כאן ייעשה באמצעות הנאמן עו"ד בן ארצי.
ה.ביום 14.2.16 הוברר כי מסירת החנות לידי הנאמן לצורך מימוש הזכויות בחנות התעכבה בשל חוסר שיתוף פעולה. כן הוברר שבניגוד להצהרות ב"כ החייב כאן וגב' בוזגלו החנות לא היתה נכס ריק במועד בו ביקש עו"ד בן ארצי לממש הזכויות בה. מכל מקום הוברר כי בעלי התפקיד וגב' בוזגלו הגיעו לכלל הסכמה לפיה תגובש לגב' בוזגלו תוכנית פרעון לפיה בכפוף להפקדת סך של 100,000 ₪ בקופת הכינוס מעבר לכספים המופקדים בה ב-30 תשלומים חודשים שווים, וכן 15% מהתמורה נטו שתתקבל עבור מכירת הזכות בחנות, תופטר גב' בוזגלו מחובותיה.
דא עקא, הנושים אליהם הומצאה הודעה בדבר תוכנית הפרעון התנגדו לה, לרבות הנושה כאן שנימקה התנגדותה בעובדה שלגב' בוזגלו זכויות בנכס מקרקעין.
הנושים התמידו בהתנגדותם גם לאחר שגב' בוזגלו הבהירה שהסכימה להעביר 15% מהתמורה נטו שתתקבל בעבור מכירת הזכות בחנות, משום שהנושה המובטח הסכים להעמיד חובו המובטח במשכנתא על החנות בשווי 70% מערך החנות אחרת חובו המובטח גבוה ממחיר הזכויות בחנות. ללא הסכמת הנושה המובטח לא היה עובר סכום כלשהו לנושי גב' בוזגלו או נושי גב' טורג'מן.
משכך, ביקש ב"כ החייבת להמתין עם אישור תוכנית הפרעון עד שימכרו הזכויות בחנות. בכל הדיון לא נזכר דבר בנוגע לזכאות החייב כאן לתמורת החנות.
ו.ביום 1.5.16 הודיע הנאמן עו"ד בן ארצי כי הוא מבקש לשום זכויות גב' בוזגלו בדירת המגורים, וחרף התנגדות ב"כ גב' בוזגלו ניתן היתר לנאמן לשכור שירותיו של שמאי. לאחר קבלת חוות דעת שמאי הוברר כי שווי דירת המגורים של גב' בוזגלו והחייב הינו 1,100,000 ₪ כנכס פנוי ו-400,000 ₪ כנכס תפוס.
ז. ביום 22.8.16 הוגשה הודעת הנאמן כי הנושה המובטח בנק מזרחי טפחות לזכותו רשומה משכנתא גם על דירת המגורים של החייב וגב' בוזגלו פתח בהליכי מימוש, ובמסגרת זו אין זכאות לבני הזוג בוזגלו להגנות הקבועות החוק, ומשכך יש להעריך שווי הזכות בדירת המגורים ב-1,100,000 ₪.
ח.ביום 14.11.16 ניתנה החלטה כי גם מימוש המשכנתא בדירת המגורים תיעשה במסגרת הליכי חדלות הפרעון של גב' בוזגלו.
9.ואלו העובדות הקשורות לחייבת טורג'מן גאולה:
א.ביום 30.7.14 ניתן לבקשת גב' טורג'מן צו כינוס, וביום 19.10.15 הוכרזה גב' טורג'מן פושטת רגל. ביום 4.3.15 אוחדה שמיעת ההליך בעניינה של הגב' טורג'מן עם ההליך בעניינה של הגב' בוזגלו.
ב.במהלך חקירת גב' טורג'מן על ידי בעל התפקיד עו"ד בן ארצי היא הודתה כי רכישת הזכות בחנות נעשתה בהסכם למראית עין רק כדי לאפשר משכון זכויות החנות לצורך קבלת הלוואה מובטחת במשכנתא.
ג.ביום 19.4.15 הציעה גב' טורג'מן הצעת הסדר אשר תוקנה באסיפה שהתקיימה ביום 30.7.14 לפיה בכפוף לתשלום כל חובותיה בדין קדימה וכן בכפוף להפקדת סך נוסף של 50,000 ₪ בנוסף לכספים שהצטברו בקופת הכינוס, בתוך 36 תשלומים ובכפוף להפקדת סך של 15% מהתמורה שתתקבל ממכירת הזכות בחנות בגינה נרשמה על שם גב' טורג'מן יש הערת אזהרה, תופטר החייבת גב' טורג'מן מחובותיה. הצעת הסדר זו אושרה על ידי הנושים, וביום 19.10.15 אישר אותה גם בית המשפט.
10.מכל האמור לעיל עולה כי:
א.על שם החייב רשומה מחצית זכויות בנכס מקרקעין המהווה חנות ומחצית הזכויות בנכס מקרקעין שהוא דירת מגורים.
ב.בשלב זה מתנהלים הליכי מימוש זכות במקרקעין הן בחנות והן בדירת המגורים, כאשר הזכויות בנכס בדירת המגורים ממומשות מבלי שתהיה לחייב ולאשתו המתגוררים בנכס הגנות כלשהן, ומשכך ימומש הנכס כפנוי וערכו על בסיס חוות שמאיות 1,100,000 ₪.
ג.גב' טורג'מן הודתה כי הערת האזהרה שנרשמה לטובתה על זכויות החייב וגב' בוזגלו בחנות נרשמה מכח הסכם שנחתם למראית עין, כדי לאפשר לקיחת הלוואה מובטחת במשכנתא על הזכויות בחנות.
ד.הן גב' בוזגלו והן מר בוזגלו והן גב' טורג'מן לא הכחישו כי לחייב מר בוזגלו זכויות רשומות הן בחנות והן בדירת המגורים, והסכימו כי הסכמתו לוותר על התמורה שתתקבל עבור מכירת זכויות אלו הכרחית לצורך הצעת ההסדר שהוצעה על ידי כל אחת מהחייבות בהליך שניהלה.
דיון והכרעה
11.לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי בקשת הנושה גב' שמואלוב צפורה בדין יסודה. כאמור בעובדות שתוארו לעיל, הפטרו של החייב ניתן בהסתמך על מצגי החייב לבית המשפט הוא ואישתו מבוגרים, נעדרי נכסים כלשהם, ויש להתחשב בגילו המבוגר של החייב, במצב בריאותו, ובמשך שהותו בהליך.
12.עובר למתן ההפטר לא הזכיר החייב זכויותיו בחנות והחייב היה מודע לקיומן של זכויות רשומות על שמו בחנות. שהרי הוא נדרש לוותר עליהן במסגרת הליך מימוש הזכויות ואף הסכים כי תמורת המימוש תועבר לאשתו ולאחותה המנהלות גם הן הליך חדלות פרעון. לא ברור מדוע ינזקו נושי החייב בעניין זה וימנע מהם להפרע מתמורה זו ומדוע יש להעבירה דווקא לתיקי חדלות הפרעון של אשת החייב ואחותה.
13.עובר למתן ההפטר היה החייב הבעלים של מחצית מזכויות בדירת מגורים שעתה מתברר כי שוויה רב משהוערך עובר למתן ההפטר. זאת משום שזכויות אלו ממומשות כעת על ידי נושה מובטח ובמסגרת הליך זה נמכרות הזכויות כאשר מדובר בנכס פנוי ושווי הזכות 1,100,000 ₪. החייב לא דווח עובר למתן ההפטר לו כי הוא ואשתו אינם פורעים הלוואה מובטחת במשכנתא, דבר שעתיד למימוש הנכס מבלי שיהיו לחייב ולאשתו הגנות. הנחת ביהמ"ש עובר למתן ההפטר הייתה כי החייב ואשתו מתגוררים בנכס פורעים משכנתא וככזה שוויו אינו רב ואינו מצדיק מימוש הנכס.
14.מן האמור לעיל עולה כי למרות המוצהר על ידי החייב עובר למתן ההפטר, לחייב יש זכויות בנכסי מקרקעין ששווים אינו זעום. שווי זכויות אלו הועבר בהסכמה על ידו לקופת הכינוס של הליך חדלות המפריעות של אשתו ושל אחותה ושווי זכויותיו בדירת המגורים שלו ושל אשתו בהליך המימוש שהחל על ידי הנושה המובטח הוא למעלה ממליון ₪.
15.אשר לטענה כי החייב לא הסתיר מידע משום שאין לו זכויות במקרקעין בחנות, בטענה זו אין ממש. שהרי מדובר בזכויות רשומות על שם החייב ואשתו. אם הטענה הינה כי זכויות אלו נמכרו לגב' טורג'מן, כיצד ייתכן הדבר שלמרות המכירה כן זכאית גב' בוזגלו לחלקה במימוש וכספים שיגיעו ממימוש זה והתמורה תועבר לקופת הכינוס בהליך חדלות הפרעון אותו היא מנהלת?
אם לגב' בוזגלו נותרו זכויות בחנות בגינן יש להעביר לקופת הכינוס בהליך שלה כספים, מדוע יגרע חלקם של נושי החייב שלו זכויות רשומות שוות באותה חנות?
16.אשר לטענה כי זכויות החייב בדירת מגוריו כן נלקחו בחשבון עובר להסכמת בעלי התפקיד ונושיו לתת לו הפטר מותנה אבהיר כי בטענה זו אין ממש. ראשית, כפי שפורט לעיל, אין אינדיקציה בדו"חות בעלי התפקיד לכך. מעבר לכך במועד מתן הפטר לחייב הניחו כולם כי לחייב זכויות בדירת מגורים שכולה ממושכנת, ואם ינקטו הליכי מימוש במסגרת הליך זה יש לחייב הגנות.
עתה משמתברר כי החייב ואשתו לא פרעו ההלוואה המובטחת במשכנתא, והנושה המובטח נוקט בהליכי מימוש, ברור כי מדובר במימוש נכס כפנוי ששוויו רב יותר. במצב עניינים זה מדוע ייגרע חלקם של נושי החייב מנכסים אלו?
סיכום
לאור האמור לעיל, מצאתי ממש בטענות הנושה כי ההפטר שניתן לחייב בתיק זה ניתן על בסיס מידע חלקי ומבלי להתחשב בנכסי מקרקעין שלחייב זכויות בהם, ושהחייב עצמו לאחר מתן ההפטר העניקם ללא תמורה לנושי אשתו ונושי גב' טורג'מן.
במצב עניינים זה דין ההפטר שניתן לחייב להתבטל, וכך אני מורה.
הליך חדלות הפרעון בעניינה של החייב ישוב על כנו. החייב ישלם תשלום חודשי בשלב זה של 500 ₪. צו הכינוס ישוב על כנו, ועו"ד בן ארצי יהיה בעל תפקיד.
העתק החלטה זו יובא לידיעת כב' השופטת עדי חן-ברק המטפלת בתיקי חדלות הפרעון של גב' בוזגלו וגב' טורג'מן.
סכומים שיתקבלו ממימוש זכויות החייב בנכסי מקרקעין ייכנסו לקופת הכינוס.
הנאמן יגיש דו"ח בעניינו של החייב ומימוש נכסיו בעוד 4 חודשים מהיום, ועם הגשתו יובא התיק לעיוני.
בשלב זה איני עושה צו להוצאות, ואולם לחייב תהא הזכות לעתור לתשלום הוצאות עם תום ההליך.
ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ז, 27 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.
