ב"ה
בית דין רבני אזורי אשדוד
|
1027186-10
07/02/2021
|
בפני הדיינים:
1. הרב אריאל שוייצר 2. הרב אלימלך וסרמן 3. הרב עידו שחר
|
- נגד - |
התובעת:
פלונית עו"ד רפי שדמי וטו"ר הרב חיים והב
|
הנתבע:
פלוני עו"ד יעקב סידי עו"ד עדו דיבון
|
פסק דין |
לפנינו תביעת כתובה.
רקע עובדתי ומשפטי
הצדדים נשאו כדמו"י ביום 01.04.2011, נישואים השניים לאיש, ראשונים לאשה. לצדדים בן אחד, יליד 23.09.2011. לאיש שתי בנות מנישואיו הקודמים.
ביום 01.09.2011 חתמו הצדדים על הסכם ממון שנערך על ידי עוה"ד ר' דליהו (להלן גם: ההסכם). ביום 30.11.2011 אישר ביהמ"ש לענייני משפחה באשדוד (להלן: ביהמ"ש) את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין.
בכל תקופת החיים המשותפים הצדדים התגוררו בדירת האיש הנמצאת ברח' א' באשדוד (להלן: הדירה).
ביום 04.03.2015 שלח ב"כ האיש לאשה מכתב, שכותרתו: התראת פינוי. האשה קבלה את המכתב ביום 12.03.2015. להלן תוכנו:
......
- לאור ההתדרדרות הבלתי הפיכה ביחסים הזוגיים בינך לבין מרשי, התדרדרות שהיא פועל יוצא מהתנהגותך המחפירה כלפי מרשי, סבור מרשי כי אין כל עתיד ליחסיכם הזוגיים.
- לאור זאת, לטובתכם, ולטובת בנכם הקטין, מעוניין מרשי להתגרש בהסכמה. בהתאם להוראות הסכם יחסי ממון עליו חתמתם...
- כמו"כ, ובהתאם להוראות הסכם הממון, הנך נדרשת בזאת לפנות את דירת מרשי... בתוך 90 יום...
- לא תודיעי לח"מ... תוך 7 ימים על כוונתך לפעול כאמור.. תוגש נגדך תביעת פינוי וסילוק יד לביהמ"ש על כל המשתמע מכך.
ביום 30.03.2015 הגיש האיש לביהמ"ש תביעה לסילוק יד של האשה מהדירה וסעדים נוספים. ביום 31.03.2015 הגיש האיש לביה"ד הרבני בת"א בקשה מוסכמת לגירושין. הבקשה הוגשה בלי תיאום עם האשה. בבקשה נטען שהאיש הגיש לאשה הודעה שרצונו להתגרש, ועל האשה לפעול בהתאם לסעיף 9 להסכם ולקבל את גיטה. ביום 01.06.2015 הודיעה האשה שהבקשה הוגשה בניגוד לדעתה, ובקשה למחוק את הבקשה ולסגור את התיק. וביום 02.06.2015 ביה"ד נעתר לבקשה.
ביום 01.06.2015 הגישה האשה לביהמ"ש תביעה לאכיפת הסכם הממון, בו טענה שהאיש גרם בהתנהגותו לקלקול חייהם המשותפים, והיפר חלק מהוראות ההסכם. האשה תבעה לחייב את האיש לקיים את התחייבויותיו לפי ההסכם, ולהשיב כספים שנטל שלא כדין. כמו כן תבעה שביהמ"ש יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון ויורה על חלוקה לא שוויונית של נכסים שהם ברי האיזון.
באותו היום הגישה האשה לביה"ד תביעה לחייב את האיש במזונותיה ולהבטיח את מדורה. האיש התנגד לסמכות ביה"ד לדון בתביעה, וטען שלפי הסכם הממון, הסמכות מסורה לביהמ"ש. לאחר דיון אחד הוחלט על הגשת סיכומים. ביום 02.03.2016 קיבל ביה"ד את עמדת האיש, קבע שהסמכות מסורה לביהמ"ש והורה על מחיקת התביעה וסגירת התיק.
ביום 10.07.2015 אירע עימות חריף בין הצדדים. האשה הזמינה את המשטרה. הבעל הורחק ל 5 ימים, ומאז לא שב לדירה.
ביום 07.10.2015 הגיש האיש לביהמ"ש תביעה למשמורת הקטין. ביום 28.12.2015 הגישה האשה לביהמ"ש תביעה לחייב את האיש לשלם לה את הוצאותיה עבור מזונות הקטין. ביום 10.01.2016 הגיש האיש לביהמ"ש תביעה לחייב את האשה לשלם לו דמי שימוש ראויים עבור השימוש שהיא עושה בדירתו. ביום 07.04.2016 הגישה האשה תביעה לחייב את האיש לשלם לה מזונות אשה.
ביום 21.06.2016 הגיש האיש לביה"ד את תביעת הגירושין. בדיון שהתקיים ביום 09.07.2017 הצדדים הודיעו כי הם מסכימים להתגרש לאלתר. הגט סודר ביום 17/07/2017.
לקראת שנה"ל תשע"ח (ספט' 2017) עזבה האשה את הדירה ועברה להתגורר עם הילד בעיר מודיעין.