צו מניעה זמני כנגד פיטורי היועץ המשפטי של עיריית ירושלים

1.         לפנינו בקשה למתן סעד זמני המונע את פיטורי המבקש 1 (להלן - המבקש).

2.         ואלה העובדות הנחוצות להכרעתנו זו, כפי שהן עולות, לכאורה,  מכתבי הטענות, מתצהירי הצדדים ומהעדויות שבפנינו:

א.         ביום 5.11.00, פרסמה עיריית ירושלים (להלן - העירייה) מכרז לאיתור מועמדים למשרת יועץ משפטי של העירייה. המבקש השתתף במכרז, ומועמדותו נדחתה על דעת חברי וועדת המכרזים ביום 6.12.00 (נספחים ו'-ז' לתגובת המשיבים). משלא נבחר מועמד גם במכרז נוסף שפרסמה העירייה, הוצע למבקש לקבל מינוי בפועל לתפקיד.  המבקש הסכים להצעה, ומינויו אושר על ידי מועצת העיר (להלן - המועצה). 

ב.         ביום 24.7.01 , נחתם בין המבקש לעירייה הסכם העסקה מ - 15.8.01 ועד  14.8.02 (נספח ב' לתגובת המשיבים). ביום 1.8.02 הוארך תוקף ההסכם עד ליום 14.8.05 (נספח ג' לתגובת המשיבים). לא נחתם בין הצדדים הסכם נוסף.

ג.          בשל בחירתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט לכנסת, מונה המשיב 1 לכהן כממלא מקום ראש העירייה בחודשים פברואר - יוני 2003. ביום 3.6.03 נערכו בחירות מוניציפאליות בירושלים והמשיב 1, מר לופוליאנסקי, נבחר לתפקיד ראש העירייה. 

ד.         בין המבקש לבין ראש העירייה נתגלעו מחלוקות שונות כמפורט להלן.

ה.         פרשת "עטרת חן" ו" עמותת שובו"  

ראש העירייה ביקש לבחון אפשרות לסטות מנוהל הקצאת קרקעות ומבנים בפטור ממכרז ללא תמורה או בתמורה סמלית, שפורסם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 7/2005 (נספח מב/35, להלן - נוהל ההקצאות) ולהקצות לשני מוסדות חינוך פרטיים מבנים עירוניים. בחוות דעתו מיום 6.9.04 קבע המבקש כי לא ניתן לתת רשות להשתמש במבנים עירוניים למוסדות חינוך פרטיים, אלא על פי הוראות נוהל ההקצאות (נספח א' לתצהיר המבקש).

ביום 7.9.04, פנה ראש העירייה ליועץ המשפטי לממשלה וביקש לדעת מה עמדתו בנושא זה. ביום 8.9.04 השיב עו"ד אמנון דה-הרטוך, ראש תחום תמיכות, כי לא ניתן לאשר את הקצאת המבנים, אלא אם יתבצעו על פי הנוהל (נספח ב' לתצהיר המבקש). ראש העירייה  החליט להקצות מבנה עירוני לבית ספר התיכון לבנות "עטרת חן", ומבנה נוסף ל"עמותת שובו" להפעלת בית ספר תיכון, בניגוד לאמור בחוות הדעת. בעקבות זאת, הגישו שני חברי מועצת העיר עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, בבקשה להצהיר כי ההקצאות האמורות בטלות. בפסק הדין, שניתן על ידי כב' השופט דוד חשין ביום 21.12.04 , נקבע, כי הקצאת מבנה "רימונים" לתיכון "עטרת חן" והקצאת מבנה "אבן ספיר" ל"תיכון שובו", נעשו בניגוד לנוהל ההקצאות ושלא כדין (נספח ג' לתצהיר המבקש).

ו.          פרשת עמותת "הבית הפתוח"

במהלך שנת 2004 הגישה עמותת "הבית הפתוח", העוסקת בפעילות הקהילה ההומו-לסבית בירושלים (להלן - העמותה), בקשה לתמיכת העירייה באירועי יום הגאווה. תחילה המליצה ועדת התמיכות המקצועית לאשר לעמותה תמיכה בשיעור של 100,000 ש"ח. לאחר שמנכ"ל העירייה הביא בפני ועדת התמיכות את הנחיית ראש העירייה, כי משיקולי תקציב לא ניתן לתת תמיכה במצעדים, החליטה הוועדה שלא לאשר תמיכה לעמותה,  בניגוד להמלצתה הקודמת, ובלא כל נימוק.

ביום 12.9.04, קבע המבקש בחוות דעתו כי נפלו פגמים בהחלטת ועדת התמיכות (נספח ד לתצהיר המבקש). מועצת העיר אישרה, ביום 13.9.04, את המלצת ועדת התמיכות המקצועית לא להעניק תמיכה לעמותה, בניגוד לאמור בחוות הדעת של המבקש.

ביום 23.2.06 , פנה המבקש לראש העירייה, בעניין עתירה מנהלית שהגישה העמותה (עת"מ 219/06) נגד החלטות מועצת העיר, שלא ליתן לעמותה תמיכות בשנים 2003, 2004, 2005. באשר לשנים 2004 ו-2005  הודיע המבקש, כי הלשכה המשפטית תייצג את העירייה ואת העומד בראשה. אך באשר להחלטה משנת 2004, ציין המבקש כי מאחר שההחלטה היתה בלתי ראויה ובלתי סבירה, לא תוכל הלשכה המשפטית לייצג את העירייה בעניין זה.

ביום 28.5.06 ניתן פסק דין בעתירה, ונקבע, כי נפלו פגמים בהחלטת ועדת התמיכות וכי "עמדת היועץ המשפטי לעירייה נכונה וראויה..." (נספח ה' לתצהיר המבקש ).

ז.          "מצעד הגאווה"

בעקבות סירובה של העירייה, לאשר את קיומו של "מצעד הגאווה", הגישה עמותת "הבית הפתוח"  עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים (עת"מ 526/05). ביום 23.6.05 קבע המבקש  בחוות דעת כי  לא ניתן למנוע את קיום מצעד הגאווה,  וכי בנסיבות אלה, לא תוכל הלשכה המשפטית להגן על עמדת העירייה (נספח ו' לתצהיר המבקש).

בפסק הדין שניתן  ביום 26.6.2005 , קבעה כב' השופטת מ. ארד,  כי החלטת העירייה וראש העירייה שלא לאשר את קיום המצעד, חורגת ממתחם הסבירות ודינה להתבטל. בית המשפט חייב את העירייה ואת ראש העירייה בהוצאות בסך 60,000 ש"ח, בחלקים שווים (נספח ז' לתצהיר המבקש).

ח.         פרשת חריגות הבניה של בתי כנסת ומבני דת

במספר מקרים שבהם התגלו חריגות בנייה במבני דת בירושלים, הוצאו לגביהם צווי הריסה מנהליים. ראש העיריה נמנע מלחתום על צווי ההריסה המנהליים, והמבקש פנה אליו בכתב וביקש להחזיר את התיקים, על מנת שניתן יהיה לנקוט בפעולות אחרות (נספחים ז'1-ז'3 לטיעון המשלים מטעם המבקש).