צור נ' עיריית ירושלים

פסק דין

תביעה להשבת תשלומי יתר של ארנונה עקב תיקון שטח הנכס על ידי הנתבעת.

רקע כללי וטענות הצדדים:

התובע בעלים של נכס הנמצא ברחוב הטללים 6, רמות אלון, בירושלים (להלן: "הנכס").

לטענת התובע, במשך למעלה מעשרים ושמונה שנים גבתה הנתבעת ממנו תשלומי ארנונה בגין הנכס לפי שטח של 61.37 מ"ר; בשנת 2009 הוא קיבל דרישת תשלום בגין הנכס עבור שטח מוגדל ב-20 מטרים נוספים; בעקבות כך פנה התובע אל הנתבעת מספר פעמים על מנת לערוך מדידה של בנכס; רק לאחר התערבות של מבקרת העירייה נערכה ביום 12/11/09 מדידה של הנכס שלפיה נמצא כי שטח הנכס עומד על 52 מ"ר.

בעקבות כך, פנה התובע אל הנתבעת בבקשה להשיב לו את תשלומי היתר בגין הפרש השטח השגוי העומד על 9.37 מ"ר, סכום שמסתכם ב 16,101 ₪, אולם בקשתו נדחתה. מכאן תביעתו זו של התובע.

מנגד טוענת הנתבעת, כי לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בתביעה, וזאת מהטעם שחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הערר"), מעניק סמכות ייחודית לגופי הרשות המנהליים, לדון במספר עילות הנוגעות להודעת חיוב בארנונה, לרבות בטענה בדבר טעות בשטח הנכס.

לטענת הנתבעת, מדובר במסלול ייחודי ובסמכות ייחודית לדון במחלוקת בעניין גובה החיוב. לפיכך, אם ביקש התובע לטעון כי גודל הנכס שגוי הוא, היה עליו להגיש השגה למנהל הארנונה בתוך 90 יום מיום קבלת דרישת התשלום, ביחס לכל שנת מס, ובמידת הצורך להגיש ערר; התובע נמנע במשך 28 שנים מלהשיג על גודל הנכס, ואין הוא יכול לבוא כעת ולבקש לשנות רישומים באופן רטרואקטיבי, 28 שנים אחורה.

לעצם העניין, טוענת הנתבעת בכתב הגנתה, כי פנייתו של התובע נענתה על ידי מנהל מחלקת הארנונה, מר משה לוי, ביום 8/2/2010; בתשובתו ציין מר לוי כי הנכס אכן חויב במשך השנים בגין שטח של 61 מ"ר, כאשר במהלך סקר נכסים שוטף שנערך ברח' הטללים בתאריך 12/11/2009, נמצא כי שטח הנכס הינו 52 מ"ר, ולפיכך עודכן שטח הנכס החל מיום 1/1/2009.

הנתבעת ממשיכה וטוענת בכתב הגנתה כי, מלבד הנכס נשוא התביעה, מחזיק התובע החל משנת 1981 בנכס נוסף המצוי אף הוא ברח' הטללים, אשר ככל הנראה צמוד לנכס נשוא התביעה; נכס זה חויב במשך השנים לפי שטח של 60 מ"ר, ואולם בסקר הנכסים שנערך בשנת 2009 נמצא כי שטחו עומד על 85 מ"ר; בעקבות כך, שונה גודלו של נכס זה אף הוא, החל מתאריך 1/1/2009.

הנתבעת מוסיפה, כי אם היה ממש בטענת התובע, שלפיה יש לתקן את גודל הנכס נשוא התביעה באופן רטרואקטיבי לאור המדידה האחרונה אשר נעשתה לנכס, הרי שיש אף לתקן את שטח הנכס הנוסף באופן דומה, באופן שיחויב בגין השטח הנוסף אשר נמצא במדידה זו.

עוד טוענת הנתבעת בסעיף 34 לכתב הגנתה, כי ככל שנגרם נזק לתובע, הרי אין הדבר באחריות העירייה, אשר פעלה לפי חובותיה שבדין, "אלא באחריותו המלאה של התובע אשר בהתנהגותו ו/או במחדלו ו/או ברשלנותו, ובמיוחד בכך שלא הגיש השגה על גודל הנכס במשך 28 שנים ולא דיווח על כל שינוי בשטח, הוא האחראי ואין לו להלין בעניין זה אלא על עצמו. התובע לא פעל כלל כדי למנוע את הנזקים ו/או להקטינם".

דיון ומסקנות

הסוגיה העובדתית:

השאלה הראשונה שניצבת לפנינו נוגעת לפן העובדתי, והיא: האם הוכח שרישום הנכס בספרי העירייה היה שגוי במשך התקופה נשוא התביעה?

התשובה לכך חיובית. הדבר עולה ממכתבו של מנהל הארנונה, מר משה לוי, אשר מציין במכתבו מיום 22/11/2009, כי בהתאם לבדיקה והמדידה שנערכה בנכס בתאריך 12/11/2009 נמצא כי שטח החיוב בגין הנכס הינו 52 מ"ר.

כך גם עולה ממכתב תשובתו של מר לוי לבקשת ההחזר של התובע מיום 8/2/2010, שם מציין מר לוי: "הנכס האמור חויב בארנונה בשטח 61 מ"ר משנת 76. בגין חיוב זה לא הוגשו כל השגות לאורך כל התקופה. 3. במהלך סקר נכסים שוטף שנערך ברח' טללים נמדדו נכסים ונמצא כי שטח הנכס 0103 הינו 52 מ"ר ושטח נכס 0186 הינו 85. בהתאם לחוק עודכנו שטחי הנכסים החל משנת המס 1/1/20090".

דבריו אלה של מר לוי, שצוינו במכתבים כאמור, מהווים הודאת בעל דין מטעם הנתבעת.

במסגרת כתב הגנתה ובמסגרת טיעונה בבית המשפט ביקשה הנתבעת להתנער, בלשון רפה, מקביעותיו של מר לוי כאמור, באמצעות הטענה כי התובע מחזיק בשני נכסים ולא ניתן לדעת אילו שינויים בוצעו במהלך השנים בגודל הנכסים ובחלוקתם הפנימית. טענה זו הועלתה ע"י הנתבעת באופן כללי ומבלי שהיא נתמכה בראיה או אסמכתא כלשהי.

מנגד, העיד התובע בדיון כי הוא מחזיק בנכס נשוא התביעה במשך 28 שנים; במשך כל אותה תקופה הוא לא ביצע כל שינוי בנכס הזה; לעומת זאת הוא ביצע תוספת בניה על פי היתר בניה כדין בנכס השני, ברח' הטללים 4 (להלן: "הנכס השני"), בשטח של כ- 20 מ"ר; הוא דיווח על תוספת בניה זו לנתבעת על פי הדין לאחר השלמתה בשנת 2009.